הדפס עמוד זה
רביעי, 19 יוני 2019 19:16

התרופה למערכת הבריאות: חיסול "הרפואה הציבורית"

למה אי אפשר לשפר משמעותית את מערכת הבריאות בישראל? רמז: הבעיה אינה מחסור בכסף, לא בגלל מחסור ברופאים ואחיות וגם לא בגלל מנהלים גרועים.

הכתבה שבהמשך עוסקת במערכת הבריאות, אבל רוב הכתוב סוטה לכאורה מהנושא ואינו קשור ל"בריאות".

בעיתון הבריטי "הגארדיאן" פורסמה כתבה שכותרתה – ?How sick are the world’s healthcare systems עד כמה חולות מערכות הבריאות בעולם?

אם כל מערכות הבריאות בעולם חולות (ראו כתבה קודמת ב"קו ישר"), אולי אין תרופה לאותה מחלה שבכותרת "הגארדיאן"? אולי מחוללי "המחלה" של מערכות הבריאות נמצאים בכלל מחוץ למערכות הבריאות? ואולי "המחלה" בכלל מדומה? אולי מערכת בריאות אידיאלית כלל לא תיתכן? וכמו במבחנים אמריקאים... קיימת גם האפשרות: "כל התשובות נכונות".

כיצד קרה שפוליטיקאים (כמעט) בכל מדינות העולם אימצו פתרון זהה לאספקת שרות שאנשים נזקקים לו מאד, בריאות לדוגמה? לא ייתכן שהם חקרו, שקלו בכובד ראש, בחנו חלופות וניהלו שיח אידאולוגי מעמיק על השאלה כיצד צריכה לפעול מערכת בריאות. אנחנו הרי יודעים "עם מי יש לנו עסק" במעגלים הפוליטיים.

אם פוסלים את האפשרות שמערכות ענק ציבוריות התפתחו בעקבות "חשיבה מעמיקה ותכנון מדוקדק" , נותרת האפשרות האחרת: קיים מנגנון תמריצים אחר ופשוט שמביא, עקב בצד אגודל, לתוצאה דומה במערכות הבריאות בעולם.

"באג" בדמוקרטיה מוביל לתוצאות דומות בעולם

השרידות הפוליטית עומדת בראש מעייניו של כל פוליטיקאי. זה כמעט חוק טבע, נתון קבוע. המשטר הדמוקרטי, מאפשר בהחלטת רוב רגילה, להטיל מיסים (לרוב על המיעוט שמייצר את העושר בחברה) ולהעביר את הכסף במסווה של "שירותי חינם" וקצבאות לקבוצות גדולות שהפוליטיקאי רואה בהם בסיס לצבירת כוח פוליטי. פשוט להפליא. השם שהענקנו למנגנון זה הוא "הבאג הדמוקרטי" (ראו כאן).

בכל צומת בה צריך לקבל החלטה, הפוליטיקאי יעדיף נתיב שמבצר את מעמדו הפוליטי (להערכתו). יש מקרים שהנתיב הפוליטי שנבחר מועיל גם לפרט במדינה, אך ברוב המקרים הנזק רב על התועלת. משה כחלון (כדוגמה) הגה וקידם את תכנית "מחיר למשתכן", בעלות כבדה לתקציב המדינה. כחלון העריך שזו תניב תועלת פוליטית כבר בטווח הקצר. קורה שטועים...

קרל מרקס טען שבקפיטליזם מובנה מנגנון הרס טבעי וסופו לקרוס. מרקס טעה גם כאן. מנגנון ההרס העצמי מובנה בגרסה הנפוצה של הדמוקרטיה – לא בקפיטליזם. הקלות הפוליטית בה ניתן להחרים משאבים מהציבור ולחלק אותם לאחרים. פוליטיקאים מנצלים עד תום באג זה בדמוקרטיה. העיקרון זוהה ונוסח במשפט של ג'ורג' ברנרד שאו (שלא היה "קפיטליסט"): "פוליטיקאי שלוקח מפול ונותן לפיטר – תמיד יוכל לסמוך על תמיכתו של פיטר".

הקנצלר (נשיא) הגרמני הראשון, ביסמרק, שאיחד למעלה מ-30 מדינות גרמניות למדינה אחת בשנת 1871, נלחם קשות בתנועה הסוציאליסטית העולה בגרמניה וניסה אף להוציאה אל מחוץ לחוק. ביסמרק נזקק לאהדת הפועלים והמעמד הנמוך, לכן יזם "מדינת רווחה" ובין היתר הנהיג ביטוח בריאות מטעם המדינה. ביסמרק הקים מדינה "סוציאליסטית" כדי לצבור כוח פוליטי נגד המפלגה הסוציאליסטית...

פוליטיקה היא מקצוע עתיק והכרחי לא פחות מהזנות, אך ביסמרק היה כנראה הראשון בעת המודרנית שניצל בגדול את "הבאג הדמוקרטי". ביסמרק הראה לנו, כי אין מנוס מחלוקת מתנות לקבוצות באוכלוסייה, על חשבון משלמי המיסים, כדי לצבור כוח פוליטי. אפילו להנהיג סוציאליזם מתוך שנאה לסוציאליסטים... כאז כן היום – אל תמהרו להאמין לפוליטיקאים שהם באמת מאמינים ב"צמצום אי השוויון", ב"חלוקת הנטל" וב"צדק חברתי". הנאותות הפוליטית מחייבת אותם לדקלם את הסיסמאות, אחרת הם בחוץ.

אי אפשר לשפר משמעותית את מערכת הבריאות בישראל

כך הגענו גם בישראל למערכת בריאות ממלכתית, מונופול מטעם המדינה – מערכת הבריאות הציבורית. מערכת כושלת, ולא רק בישראל. הכשל במערכת הבריאות נובע מאידיאולוגיה ומהבאג הדמוקרטי. לא מחסור בכסף, לא מחסור ברופאים ואחיות ולא בגלל מנהלים גרועים או "סדרי עדיפויות" שגויים.

 2507

מערכת הבריאות הגיעה כבר מזמן לשלב בו השקעה של כל מיליארד נוסף (₪) מניבה תועלת שולית אפסית. הגדלה של ההוצאה הציבורית ב-50% בזמן קצר (בכתבה הקודמת) – אפילו לא הורגשה על ידנו. גם לאחר תוספת של השקעה עצומה – "המערכת (עדיין) קורסת". אין שינוי בדיאגנוזה.

הגוש הקומוניסטי שהתבסס על אידיאולוגיה סוציאליסטית, של כפיית "שוויון" והכחשת זכויות הפרט והקניין, קרס בסוף שנות ה-80. קרס אל תוך עצמו ללא יריות. הם מיצו את הרווחה האישית האפשרית של ההמונים במסגרת אותה שיטה (הכנסה חודשית ממוצעת של כ-90 דולר לחודש). אומללות.

המודל הסוציאליסטי ברפואה (רפואה אוניברסאלית שווה לכולם על חשבון המדינה ובבעלותה) – קורס לנגד עינינו. הוא לא ממש "קורס", אבל קשה מאד להשתפר תחת המטריה האידיאולוגית הקיימת.

הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה, רוסיה וסין זנח את האידיאולוגיה הסוציאליסטית לפני כ-30 שנים. רק כך הצליח להיחלץ מהבוץ והאומללות בה היה שקוע. מותר לשאוף להתעשר, מותרים עסקים פרטיים. הממשלות שם "זנחו" אפילו את הענף החשוב ביותר לקיומו של האדם (חשוב אף יותר מבריאות) – תכנון, ייצור ושיווק מזון! העבירו את כל המערכת לבעלות פרטית, ל"כוחות השוק". וראה פלא: המדפים הריקים נמלאו כל טוב ושפע מוצרי מזון.

אי אפשר לשפר משמעותית את מערכת הבריאות בישראל, כפי שאי אפשר היה לשפר את רווחת הפרט בגוש הקומוניסטי (ללא שינוי אידיאולוגי).

מהפך – החזון הוורוד

המהפך הטכני הנדרש בישראל הוא יציאה מהירה של המדינה משרותי הבריאות. מכירה מלאה של כל בתי החולים הממשלתיים שיהפכו לחברות עצמאיות למטרת רווח, הסרת המגבלות והצורך ברישוי להקמת קופות חולים חדשות, הסרת הרגולציה על הקמת מרפאות ובתי חולים חדשים, הסרת המגבלות על בניית פקולטות חדשות לרפואה. הסרת המגבלות על עיסוק ברפואה ורישוי העיסוק על ידי המדינה. רופאים יוכלו להתאגד באגודות רפואיות שונות כרצונם (לא עוד הסתדרות רפואית אחת מונופוליסטית). כל איגוד רופאים וולונטרי יוכל לקבוע את הכללים ומבחני הכניסה לקבלת תואר ותעודה מטעמו. בתי חולים וקופות חולים יחליטו איזו תעודת רופא לכבד ובאיזו רמה.

"סל התרופות" יהיה חלק מהתחרות בין בתי החולים, תחרות בין קופות החולים והסוגים השונים של פוליסות הביטוח הרפואיות. כך גם בתי החולים – יוכלו לספק שירותי בריאות ברמות שונות של מלונאות ומומחיות. מי שרוצה סוויטה פרטית בבית חולים, השגחה רצופה של שתי אחיות וטיפול מידי מומחה בעל תעודה מטעם איגוד הפרופסורים היוקרתי – ישלם בהתאם.

מי שאין לו די כסף, יסתפק במיטה בחדר עם 6 חולים אחרים; יקבל תפריט מזון אחיד (חביתה, קוטג' ועגבנייה – כמו כיום) ויסתפק בטיפול מרופא שזה עתה סיים לימודים בהונגריה – רופא שעובד קשה כדי לצבור ידע ומוניטין (כמו היום) ובשכר התחלתי נמוך. מי שאין לו כסף ימתין בתור לבדיקת MRI ובתור לניתוח (הרבה פחות מאשר היום... אבל ימתין). יהיו חבילות ביטוח רפואי יקרות ויהיו חבילות זולות. יהיו פוליסות ביטוח ל"עשירים".

אנשים מוכי גורל וחסרי ישע יטופלו על ידי מערכת הרווחה (נושא שראוי לדיון נפרד). הם לא יזכו לשרות רפואי ברמה של חמישה כוכבים, אבל גם היום הם נדחקים לסוף. חלוקת המשאבים הרפואיים המוגבלים מתבצעת כיום בעיקר על פי הקריטריונים של "רפואת הקשרים" ורפואת הכסף. כך פועלת רפואה סוציאליסטית. בן משפחה של יחימוביץ וכחלון "השוויוניים" יזכה לטיפול רפואי עדיף על טטיאנה מבת ים ובוזגלו מירוחם חסרי הקשרים. אבירי "השוויון", הם סוציאליסטים ממעמקי כורסת הסלון עד שהעניין נוגע להם אישית.

מדינת ישראל תוכל בדרך זו להפוך תוך זמן לא-ארוך למרכז בריאות עולמי ליצוא שירותי רפואה שיתרמו לרווחת כולם. אלפי רופאים ישראלים שירדו מהארץ, ואחרים מכל העולם, ישמחו לעבוד כאן. בישראל יהיו שירותי הרפואה היעילים והאיכותיים בעולם. עניים יזכו לשרות רפואי טוב מאשר רוב הישראלים כיום.

החזון הוורוד בלתי אפשרי – הבאג הדמוקרטי יכשיל אותו

החזון הוורוד לא ישים. הוא בלתי אפשרי במערכת האידיאולוגית-דמוקרטית הקיימת. התקשורת בשנת 2030, שנים לאחר המהפך הדמיוני בשרותי הבריאות, תתמקד ב"חולים המסכנים" שמצטופפים 6 בחדר בעוד שאחרים זוכים לסוויטה ותפריט אישי. כולם ישכחו איך היה "המצב" בשנת 2018, אז בכלל שכבו במסדרון בית החולים, חיכו חצי שנה לניתוח ורק בעלי הקשרים זכו לטיפול מידי. הסוויטה הרפואית של בעלי הממון תהפוך לנושא העיקרי בתקשורת. ובבחירות תזכה המפלגה שתציע "בריאות שווה לכולם על חשבון המדינה".

צריך להקדים למהפך הטכני שינוי חינוכי-אידיאולוגי. נדרש גם מהפך באופי הדמוקרטיה. נדרשת משקולת כבדה על הזכות שמאפשרת לפוליטיקאים להחרים כסף בקלות ולחלק אותו כרצונם. כל עוד רוב הציבור משוכנע ש"צדק חברתי" מתבטא בהחרמת רכושו של השכן על ידי המדינה (כי הוא "עשיר") והעברתו אלינו, כי "מגיע לנו" – לא יתכן שינוי אמיתי במערכת הבריאות, ולא רק בה.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר 

עודכן לאחרונה ב חמישי, 20 יוני 2019 05:03

פריטים קשורים

יואב נצר
לעבור מרווחה מגזרית לאישית
כמו ביטוח הבריאות בשוויץ.
0
ליצמן
שתהיה בריא לנצח
ץ
0
מיכל
יש רק בעיה אחת
ממה שראיתי כשחייתי בארה"ב, כשלרופא ולבית חולים יש בראש מחשבות על דולרים ורווחים שהוא עושה מניתוחים ותרופות- החולים יוצאים מופסדים מכיוון שהבריאות שלהם לא באמת מה שחשובה אלא הרווחים וזה יוצר דווקא אוכלוסיה יותר חולה כי אנשים לוקחים תרופות שהרופאים משקרים אותם ואומרים להם שהם צריכים אותם במקום להגיד את האמת שהם צריכים רק להוריד במשקל, או שמשכנעים אותם לעשות ניתוחים ובדיקות מיותרות כי זה מכניס כסף והחולה לא מודע לסיכונים הגבוהים - רופאים ובתי חולים אם נותנים להם יד חופשית ואין רגולציה עליהם יהפכו למפעלי מוות ועינויים בידי רופאים חסרי מצפון ואמפתיה. אני חושבת שאדם שמתאשפז צריך להייות בטוח שהרופא לא מנסה לדחוף לו איזה ניתוח כי זה הביזנס שלו. רפואה זה לא ביזנס , זה לא כמו למכור אייפון.
0
דוד
פיתוח תרופות
יש תחום נוסף שלא פירטת, הפיקוח והרגולציה המטורפת שיש על פיתוח תרופות, ואיך זה שארון התרופות מלא במשככי כאבים עם תכונות ממכרות, בגלל שלמרבה האבסורד אלה התרופות שהכי קל לפתח באווירה הרגולטורית של היום, לעומת תרופות מצילות חיים שכמעט בלתי אפשרי עבורן לעבור את הליך האישור. בספר "מדריך לא פוליטקלי קורקט לקפיטליזם" יש תיאור מעניין, כצד הנפח של התרופות מצילות החיים מתוך כלל התרופות הצטמק בהדרגה החל משנות ה60 ככל שרמת המעורבות של הפד"א עלתה.מי יודע, אם ללא הפיקוח המטורף היו מוצאים היום תרופה לסרטן! מי יודע אם באווירה העוינת שם היום היו מצליחים לפתח את הפניצילין?הטירוף הרגולטורי בשוק התרופות הוא פשוט פשע מוסרי.
0
יעקב
המדינה אינה אלוהים
"רופאים ובתי חולים אם נותנים להם יד חופשית ואין רגולציה עליהם יהפכו למפעלי מוות ועינויים בידי רופאים חסרי מצפון ואמפתיה. אני חושבת שאדם שמתאשפז צריך להייות בטוח שהרופא לא מנסה לדחוף לו איזה ניתוח כי זה הביזנס שלו. רפואה זה לא ביזנס , זה לא כמו למכור אייפון."זה קצת כוללני, אל בעיקרון נכון.יש גם הרבה רופאים מצפוניים שעושים כמיטב יכולתם לעזור לחולה.אבל... בהחלט יש רופאים (ובתי חולים) שמנצלים את החולה, ודוחפים תרופות וניתוחים ללא צורך למען רווח כספי.יש בארה"ב ויש אצלנו במערכת מנוהלת על ידי הממשלה.אין לבעיה תרופת פלא. המילה "רגולציה" היא ביטוי ריק. המדינה אינה מסוגלת לעשות רגולציה. אף אחד לא מסוגל. הרופאים עושים מה בראש שלהם, ואיש אינו יכול לשלוט עליהם. המדינה אינה אלוהים. אם אלוהים היה עושה רגולציה, לא היה מתבצע אף ניתוח שלא לצורך. אלוהים בוודאי יודע איזה ניתוח חיוני ואיזה לא - אנו לא יודעים, גם לא הרופאים. אין לנו ידע מושלם.אצלנו, במערכת המאד "מוסדרת" ומנוהלת על ידי הממשלה, בהחלט מתבצעים ניתוחים מיותרים ואישפוזים מיותרים. גם במערכת האידיאלית של מוטי יתבצעו.אין פתרונות פלא... העולם המושלם לא קיים ולא יכול להיות קיים.
0
יעקב
סיפור מהחיים
סיפור אמתי. ילד בן 1.5 שנה אושפז באיכילוב בגלל קשיי נשימה. אחרי יום של טיפול הוא נשם והרגיש טוב. אישפוזו חייב, כמובן, נוכחות של הורה או מטפל מטעם המשפחה 24 שעות ליד מיטת התינוק.הילד הוחזק באישפוז 7 ימים. החדר הסמוך בבית החולים היה ריק (לא היו חולים). בית החולים מקבל כסף מקופת החולים לפי ימי אישפוז. מיטה ריקה היא הפסד נטו לבית החולים. הוא דואג שלא יהיו מיטות ריקות.אפשר לטעון שלא נגרם שום נזק (כספי או בריאותי) לילד שאושפז ללא צורך... חוץ מההקרבה של ההורים שעשו משמרות 24 שעות בבית החולים.כעבור 7 ימים, פתאום התמלא החדר הסמוך בחולים. מיד שוחרר התינוק לביתו. כנראה שהמיטה שלו הפכה פתאום לנחוצה.כעבור כמה חודשים סבל התינוק שוב מקשיי נשימה. הוריו היססו מאד לקחתו לבית החולים פן יתקע שוב באישפוז מיותר של 7 ימים. כשכבר אי אפשר היה לדחות את הטיפול נלקח התינות לבית החולים ב 2.00 לפנות בוקר. הרואפה התורנית בחדר המיון אמרה מיד כשהילד נכנס לחדר (והוה עדיין במרקח 5 מ' ממנה): "הילד סובל מאסטמה, אתם לא יודעים את זה?" לא ידענו, כי באישפוז הקודם הרופא לא טרח להגיד לנו. הילד קיבל אינהלציה ונשלח הביתה כעבור שעתיים, כשהרופאה נתנה הנחיות ברורות איזה מכשיר אינהלציה לקנות וכיצד לתת לילד טיפול.הרופאה הצעירה שהייתה בתורנות אותו לילה עוד לא למדה את כו הטריקים של הרפואה הציבורית בארץ.
0
מוטי היינריך
לרופא יש בראש רק "דולרים ורווחים"
בעולם המודרני יש תחומים רבים והולכים שהאזרח הממוצע לא מבין בהם. אנחנו סומכים (פחות או יותר) על המוסך, על רופא השיניים, על טכנאי המזגנים שלא "דוחפים" לנו תיקון שאינו נחוץ.לכולנו יש "דולרים" בראש, אבל בכל זאת יש לא מעט "צדיקים". בתחומים שאנחנו לא מכירים, נעזרים ביועץ (ובתנאי שהוא מתפרנס אך ורק מהייעוץ). יש לדוגמה, יועצי פנסיה שזה עיסוקם היחיד (הם לא ממליצים על חברה מסוימת).ברפואה מתבקש מאד רופא משפחה שמלווה את החולה גם בעת אשפוזו בבית חולים. לומד את הבעיות, מתקשר עם רופאי בית החולים ומייעץ לחולה באופן שוטף. זה שרות יקר יחסית ולרופאי המשפחה היום אין מעמד כזה ולא תמריץ ליזום שרות כזה. להערכתי, במודל של רפואה חופשית, ייתכן שיתפתח מודל כזה כי יש לו ביקוש. זה יקל על החשש מפרוצדורות רפואיות מיותרות.פתרון מושלם, כפי שיעקב ציין, לא קיים בשום מערכת ובטח שלא במערכת ממשלתית.
0
מיכל
הרגולציה שאני מדברת עליה
אני מתכוונת לכך שניתוח ותרופות לא יוכלו להניב רווחים אסטרונומיים מופרזים כמו שיש עכשיו בארה"ב. זה יביא לכך שלא יהיה אינטרס זרים להמליץ על ניתוחים מסכני חיים או תרופות שמרעילות את הגוף וממיתות אותנו לאט. רופא שיודע שיש cap על הסכום שיכול להרוויח ושלא יקבל מתנות ועמלות מחברות תרופות כשהוא רושם תרופה לחולה, כי זה יהיה בניגוד לחוק, אז הם יחליטו החלטות שקולות ממניעים יותר טהורים והוגנים. רפואה זה באמת התחום היחידי שאני חושבת שצריך "להחזיק אותו קצר" כי מדובר בחיי אדם, שוב זה לא מוסך וזה לא חבילת נופש. נכון שיש בארה"ב רופאים מעולים ובתי חולים מדהימים אבל בסך הכל במבחן התוצאה הם דווקא לא מנצחים, וזאת למה? כי הם לא מתנהלים בצורה ישרה, הם לא הולכים "בקו ישר" של מה הכי נכון לחולה אלא מה הכי נכון לשורה התחתונה של חברת תרופות זו או אחרת.
0
יעקב
חוסר מידע
"אבל בסך הכל במבחן התוצאה הם דווקא לא מנצחים, וזאת למה?"את זה את לא יכולה להגיד (שמערכת הרפואה בארה"ב נחותה מאיזושי בחינה ממערכות אחרות), ואני לא יכול להגיד, ואף אחד לא יכול להגיד מפני שאף אחד לא ממש מסוגל לשפוט את "מערכת" הבריאות - בכללותה. זה שהעיתונים מלאים במאמרים על ה"משבר" וה"יוקר" של מערכת הבריאות האמריקאית זה בול-שיט. העיתונאים לא יודעים כלום, וכול מה שהם מפרסמים זו אידאולוגיה מנותקת מהמציאות."אני מתכוונת לכך שניתוח ותרופות לא יוכלו להניב רווחים אסטרונומיים מופרזים כמו שיש עכשיו בארה"ב."את לא יודעת שהם מניבים רווחים אסטרונומיים (מה זה אסטרונומי ביחס להצלת חיים?). זו דמגוגיה.אף אחד לא יודע ואינו מוסמך להתערב ברווחי הרופאים (או הפועלים או הסוחרים). אם יגבילו את גובה השכר של הרופאים בצווים ממשלתיים לא יהיו רופאים. יש מחסור ברופאים, בכול העולם כולל ארה"ב.אין שום דבר שהממשלה או ה"רגולציה" יכולים לעשות כדי למנוע טיפולים, ניתוחים ותרופות מיותרות. בסופו של דבר - רק הרופאים יודעים מה נחוץ ומה לא, וגם הם לא יודעים הכול...
0
יעקב
רופא משפחה? למה לא?
רופא משפחנ טוב יכול לעזור (אולי, עזרה במניעת טיפולים מיותרים, אבל לא עזרה בקבלת טיפולים), ואיש אינו מונע ממך או מכול אחד אחר להעסיק רופא משפחה טוב (על חשבונך).כמובן, מערכת ממשלתית-ציבורית לא יכולה להרשות לעצמה לממן לכול אחד רופא משפחה כמו שאתה מציע. למערכת ממשלתית יש מגבלות, כמו שלכול אחד יש מגבלות. ברפואה השמיים הם הגבול, וזה לא אפשרי. במציאות יש מגבלות שלא נובעות תמיד או דווקא מהתערבות ממשלתית.
0
שחרורון
חוזר: התרופה למערכת הבריאות: חיסול "הרפואה הציבורית"
מוטי היינריך אמר/ה :
בעולם המודרני יש תחומים רבים והולכים שהאזרח הממוצע לא מבין בהם. אנחנו סומכים (פחות או יותר) על המוסך, על רופא השיניים, על טכנאי המזגנים שלא "דוחפים" לנו תיקון שאינו נחוץ.לכולנו יש "דולרים" בראש, אבל בכל זאת יש לא מעט "צדיקים". בתחומים שאנחנו לא מכירים, נעזרים ביועץ (ובתנאי שהוא מתפרנס אך ורק מהייעוץ). יש לדוגמה, יועצי פנסיה שזה עיסוקם היחיד (הם לא ממליצים על חברה מסוימת).ברפואה מתבקש מאד רופא משפחה שמלווה את החולה גם בעת אשפוזו בבית חולים. לומד את הבעיות, מתקשר עם רופאי בית החולים ומייעץ לחולה באופן שוטף. זה שרות יקר יחסית ולרופאי המשפחה היום אין מעמד כזה ולא תמריץ ליזום שרות כזה. להערכתי, במודל של רפואה חופשית, ייתכן שיתפתח מודל כזה כי יש לו ביקוש. זה יקל על החשש מפרוצדורות רפואיות מיותרות.פתרון מושלם, כפי שיעקב ציין, לא קיים בשום מערכת ובטח שלא במערכת ממשלתית.
זה קיים היום ואפילו בארהב, הקפעטליסטית החזירית - טפוגגל ביטוח רפואי מסוג hmo או את החברה המובילה Kaiser זה סוג של רפואה ״הכל כלול״ (קצת כמו קופח רק פרטי). המודל העסקי שלהם מבוסס על מניעה והוא עובד נהדר

0
יוסי ברנע
הבעיה
התחשיב של בית החולים פרטי יהיה תמיד כלכלי. התחשיב הרפואי לא בהכרח כלכלי, אם בכלל.
0

3000 תוים נשארו