הדפס עמוד זה
שבת, 06 יוני 2020 09:21

חופש ביטוי או חופש סילוף אמת – היום ואז בעיתון הראשי של אמריקה

ניו יורק המומה מהביזה וההרס, אך הניו יורק טיימס שמזוהה עם השמאל הדמוקרטי בחר להציג "מפגינים שלווים" ו"שוטרים רעים". העיתון, בבעלות יהודית, השתדל גם להסתיר את שואת היהודים באירופה.

התקשורת האמריקאית כבר מזמן לא מתיימרת להיות אובייקטיבית. כמעט כל כלי תקשורת בארצות הברית מזוהה עם צד פוליטי. תכניות האקטואליה הנצפות ביותר בשעות הפריים-טיים הן תכניות דעה, לא בדיוק "חדשות" במובן שעוד קיים בישראל.

החלוקה בטלוויזיה ברורה: CNN ו-MSNBC שמאל דמוקרטי, FOX NEWS ימין רפובליקני. כך גם בעיתונות מודפסת ובאונליין. האיזון בין התכנים, של הדוברים או הכותבים משני המחנות, משתנה בהתאם לאג'נדה של כלי התקשורת – ההטיה ברורה וידועה לכל. למרות זאת, נראה שההטיה בניו יורק טיימס ממשיכה לשבור שיאים הרחק ומעל לכל היתר.

אני גרה בלב העיר ניו יורק מזה כשלוש שנים. מרחק של 10 דקות הליכה ממערכת הניו יורק טיימס. כפי שהעולם כולו ראה, העיר ניו יורק החל משבת בערב ועד ליום שלישי - נחרבה, נופצה, נשברה ונבזזה במסגרת התפרעויות של אלפי "מפגינים". ההתפרעויות זוכות לתמיכה ולגיטימציה בחלק מחוגי השמאל. זאת כיוון שהן פרצו על רקע מחאות לשוויון בפני החוק ונגד אלימות משטרתית, לאחר רצח האזרח האפרו-אמריקני ג'ורג' פלויד על ידי שוטר לבן.

כמעט כל חנות או עסק בניו יורק סיטי "ספגו" מכה השבוע. מאזור הסנטרל פארק ועד הדאון-טאון בקושי נשארו עסקים בשדרות המרכזיות שחלונות הראווה שלהם לא נופצו או שלא התמגנו בלוחות עץ. ביום שני החליט מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו שאין ברירה ומדי יום, החל משעות הערב, יוטל עוצר על מנת לא לסכן את התושבים ולאפשר למשטרה לנסות לאבטח את הרחובות.

הניו יורק טיימס החליט שלילה שני של עוצר בערים מרכזיות ברחבי ארצות הברית זה כנראה לא סיפור חדשותי. העיתון של יום רביעי בבוקר בקושי ציין את ההתפרעויות האלימות והביזה. במהדורה הדיגיטלית, ניתן למצוא בגלילת העדכונים ב"לייב" ידיעות על הנשיא טראמפ, על התפתחויות משפטיות בפרשת פלויד, ותיעוד מהפגנות "שקטות ומרגשות". אבל ערים גדולות שבורות לרסיסים לא תמצאו שם, גם לא במהדורה המודפסת. מספיקה הצצה בתמונות הגיליון כדי להבין את האג'נדה: תמונות של מפגינים שקטים דורשים "צדק עבור פלויד", מפגינים שוטפים פנים במים מגז פלפל שפוזר על ידי המשטרה, שוטרים עם אלות.

קשה לראות בעיתון תמונות זוועה של ביזה. רוב התמונות מציגות "אלימות שוטרים", מפגינים מתגוננים, מפגינים שלווים, או שחורים אזוקים. מדהים, התמונה היחידה שעוד נראתה כמו הפגנה עם "אקשן" – מטעה! חדי-עין יבחינו שהיא בכלל צילום מהונג קונג... לא היו לעיתון מספיק צילומים ממנהטן...

2555 1

על הסיקור הלוקה של הניו יורק טיימס אף אחד לא מדבר. הימין הרפובליקני לא מצפה מהטיימס למשהו אחר. השמאל הדמוקרטי שכנראה לא רוצה לראות את האלימות שיוצאת משורותיו מארגונים כמו "אנטיפה", חלקו תומך בה כמחאה להעברת מסר חשוב. עד שלא נהרגו אנשים (אפרו-אמריקאים במקרה) בידי פורעים ובוזזים, רבים בשמאל התעקשו ש"ביזה אינה אלימות". ובכלל, ההגנה הטובה היא התקפה: הנרטיב החדש הוא שקבוצות ימין קיצוני הסתננו אל שורות הפורעים ברחובות... הוכחות לכך בינתיים – אין.

ראו תמונה אופיינית מהמהדורה הדיגיטלית של העיתון: שוטרים רעים אוזקים מתפרע.

2555 2

ומ"תמונה אופיינית" אל "כתבה אופיינית" שמבכה את מר גורלם של אלפי העצורים בביזה ובהרס: העצורים המסכנים נאלצים להצטופף בתאי המאסר הצפופים, בניגוד להוראות הריחוק בתקופת קורונה... רובם ללא מסכות. המשטרה מתעכבת בהבאתם לפני שופט. חולפים לעיתים אפילו שלושה ימים. הכתבה מדגישה שהמעצרים הם הפרת חוק המדינה שמחייב הבאת העצור תוך 24 שעות לפני שופט... חוק חדש במדינת ניו יורק מחייב שחרור עצורים באשמת פריצה, ברוב המקרים, ללא ערבות...

שערוריית הניו יורק טיימס שכן תופסת מקום מרכזי בשיח כרגע היא סביב טור דעה שכתב הסנאטור הרפובליקני טום קוטון:

הסנאטור קרא לממשלה הפדראלית לשלוח את הצבא להגנת תושבים בערים מרכזיות בארצות הברית מפני הפורעים האלימים. הטור פורסם ביום רביעי, לאחר שבוע אלים במיוחד בו המשטרה המקומית ואפילו המשמר הלאומי (במספר מקרים) לא הצליחו לדכא את הפורעים. קוטון ציין סקר שמראה ש-58% מהאמריקאים תומכים בהפעלת הצבא למטרה זו.

כתבים, עורכים, וקוראי הניו יורק טיימס לא רק הזדעזעו מהרעיון של קוטון, אלא בעיקר הזדעזעו מכך שהטיימס העז לפרסם טור דעה שכזה. קריאות לפטר את עורך המדור שאישר את הפרסום הגיעו מכל עבר... עד כדי כך התנצלות שהעיתון נאלץ לפרסם: "בדקנו את הטור וההליך שהובילו לפרסומו. הבדיקה העלתה בבירור שתהליך העריכה היה מהיר והוביל לפרסום טור שלא עומד בסטנדרטים שלנו... כתוצאה, אנו מתכוונים ליישם שינויים ארוכי וקצרי טווח, להרחבת הבקרה ולצמצום טורי הדעה".

מי זכה לפרסם טור דעה בשנים האחרונות בניו יורק טיימס? נשיא טורקיה ארדואן, נשיא רוסיה פוטין, חקאני - נציגו המסוכן של הטליבאן באפגניסטן – אבל דעתו של סנאטור רפובליקני אחד מסוכנת לניו יורק טיימס מאשר כל אויבי אמריקה גם יחד...

העיתון שמתיימר להדפיס ולהפיץ מדי יום ליברליזם וחופש ביטוי נוהג בצביעות משוועת. החיובי בתקשורת האמריקנית לעומת המצב בישראל, הוא קיומו של שוק עיתונות חופשי נרחב ומגוון. קל להקים כלי תקשורת ולהשמיע קול. לכן, ישנם מבחר כלי תקשורת מימין ומשמאל שמאזנים את הקיצוניות של הניו יורק טיימס. כמובן, לצד האינפורמציה (הכמעט חופשית) המופצת ברשתות החברתיות.

מי שטרם השתכנע בהיקף הביזה, ההרס והתוקפנות ב"ארץ האנשים החופשיים והבית של האמיצים", כמילותיו של ההמנון האמריקני... מוזמן לצפות באוסף קטעי וידיאו באתר החדשות ה"שמרני" PJ. חלק מהסרטונים הוסרו כבר מהרשת, אולי בידי מגיני חופש הביטוי.

החשבון הפתוח של יהדות אירופה עם הניו יורק טיימס

מאז עלייתו של אדולף היטלר לשלטון ועד לסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, הייתה השפעתו הפוליטית והציבורית של הניו יורק טיימס גדולה שבעתיים מאשר כיום. אך העיתון נמנע בעקביות מלפרסם ידיעות שהגיעו אליו אודות מחנות הריכוז וההשמדה על אדמת אירופה הבוערת. גם מעט הידיעות שפורסמו, נדחקו לעמודים הפנימיים-אחוריים. בשנים 1939-1945 הטיימס פרסם כ-1,200 ידיעות הקשורות לגורל היהודים במלחמה, אבל רק 26 מהן הגיעו למיקום בולט.

מומלץ לצפות בהרצאת TED מרתקת של אנה בלך על אשמתו של הניו יורק טיימס במהלך השואה. אנה מציגה כיצד העיתון דאג בעקביות לצנזר ולגמד את השואה המתחוללת באירופה. קשה להעריך כמה יהודים היו ניצלים אילו הפעיל העיתון את כובד משקלו הפוליטי.

 

השאלה המתבקשת: כיצד יתכן שעיתון אמריקני בבעלות יהודית נהג כך כאשר יהודים נרצחו באירופה? המדיניות נקבעה על ידי מו"ל העיתון, ארתור הייס-סולצברגר, יהודי ממוצא גרמני. הבעלים היהודיים הליברליים של העיתון רצו להרחיק עצמם מ"צרות של יהודים", מזהות יהודית, ולכן טשטשו בידיעות ברוב המקרים את זהות הקורבנות. אם תרצו, מתייוונים מודרניים שרצו להיטמע בחברה האמריקאית ולנצח ייזכרו כמי שבחרו בצד הלא נכון של ההיסטוריה היהודית.

טל היינריך, מנהטן ניו יורק

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שבת, 06 יוני 2020 15:00

פריטים קשורים

רונית
חבל שלא כתבת על יחס העיתון לישראל
מאז הקמת המדינה. אולי צריך כתבה נפרדת.
0
בוריס
כתבה מצויינת
היי טל, תודה רבה על כתבה מרתקת ומצוינת.
0
דורון רז
שאפו, טל!!
כל הכבוד. וגם ההשוואה ההסטורית במקום. תציעי לאנטיפה לשרוף ולבזוז דווקא את משרדי העיתון???
0
שפירול
חשוב להפנים, השמאל בארה"ב ובישראל מתואמים
חשוב להפנים, השמאל בארה"ב ובישראל מתואמים!!זה לא מקרה שמהומות הקוטג הפכו ללכבוש את וול סטריטזה לא מקרה הדעות הפורגרסיביות בארהב הם היחידות שמגיעות ל תקשרות המרכזית בישראלזה לא מקרה ביבי ודונלד מקבלים בדיוק את אותו ה"טיפול"זה לא מקרה שהשמאל הפך לקיצוני יותר ויותר אבל עדיין בתקשרות רק שומעים כל היום על ימין קיצוני , מבחינתם ימין מתון זה אחד שכל היום מצדיק את עמדות השמאל אבל יש לו איזה היסטוריה בתור ימיני מתי שהוזה לא במקרה שמה שקורה עם הזילזול בחוק של בית המשפט בארץ חופף לגילויים המסעירים של הזילזול בחוק של אובמה ומערכת המשפט בארהב זה לא מקרה שבשני המקרים , התקשרות המרכזית מגיבה על גילויים מרעישים אלו בפיהוק רחב מי שחושב שהמהומות האלה לא יגיעו לישראל ,מתכחש למציאות , הם כבר מגיעות לישראל ואירופה למגינת ליבם של אוהבי ה אינטרנציונל , סדר ישן נחריבה !!!!
0
מיכל
ממליצה על Peter Schiff
פרשן כלכלי אמריקאי מעניין, יש לו ערוץ ביוטוב.
0
שחרורון
The toilet paper of record
Legacy media היא בדיוק זה, תקשורת לא רלוונטית ולמעשה מתה כמו קהל היעד המזדקן והנעלם שלה. היא זז רק מכח האנרציה ולא בגלל שהיא חייהמישהו משלה את עצמו שבני שלושים ומטה צופים ב״ערוץ 2״ או קוראים את הניו יורק טיימס?
0
שפירול
חוזר: חופש ביטוי או חופש סילוף אמת – היום ואז בעיתון הראשי של אמריקה
שחרורון אמר/ה :
Legacy media היא בדיוק זה, תקשורת לא רלוונטית ולמעשה מתה כמו קהל היעד המזדקן והנעלם שלה. היא זז רק מכח האנרציה ולא בגלל שהיא חייהמישהו משלה את עצמו שבני שלושים ומטה צופים ב״ערוץ 2״ או קוראים את הניו יורק טיימס?
תתפלא , ערוץ 2 מאוד רלוונטי בישראל והשטיפת מוח שלו משפיעה מאודלדוגמא : ערוץ 2 שכנע את המשטרה לא להתערב במהומות האתיופים וגם במהומות הנכים.ערוץ 2 הוא הסיבה בשבגללה הפולשים במחאת הקוטג לא פונו במשך חודשים רביםבלעדי ערוץ 2 , הימין היה מגיע בנקל ל 61 מנדטים והייתה לנו היום ממשלה צרה ושפויה לא ממשלה שמנה ולא אפקטיבית גם ניו יורק טיימס לא אמר את המילה האחרונה ..

0
יעקב
מעלילות ניו יורק טיימס
כול הכתבים ובעלי הטורים שלו או שחורים או נשים (חוץ מאולי שנים שלושה וותיקים כמו טום פרידמן).כול ביקורות האומנות שלו (ספרים, ציור, מוזיקה) הן אך ורק על אומנים שחורים או נשים.כאשר סקרו את 10 הספרים החשובים של השנה שעברה - 7 היו של נשים ו 3 של שחורים.פעם ראיתי ביקורת על מוזיקאי שהוא גבר לבן. התפלאתי מה פתאום... בשורה הרביעית מצאתי את התשובה - הוא הומו.וכך הלאה...אם פעם הניו יורק טיימס ניסה להצניע את הקשר שלו ליהודים - הרי היום הוא מנסה להצניע את הקשר (הבלתי קיים) לשפיות.
0
יעקב
לא רק הניו יורק טיימס
הניו יורק טיימס הוא רק סמל. אותו דבר קורא עם כול האליטות האמריקאיות, כול הממסד, כול הפוליטיקאים כול האקדמיה, כול התקשורת הראשית.
0
יעקב
שח מט
כאשר הניו יורק טיימס כותב על שחמט מה הוא כותב? את הסיפור הנחמד על אלופת הנשים, אירינה קרוש (יהודיה ילידת אודסה), שחלתה בקורונה והחלימה.https://www.nytimes.com/2020/05/27/sports/chess-coronavirus-irina-krush.html?searchResultPos ition=1
0
יעקב
הם יודעים לשרוד
הניו יורק טיימס בבעלות ובנאותה משפחה יהודית (אוקס-שולצברגר) מאז 1857. הם יודעים לשרוד. הם חשים לאן נושבת הרוח ושוחים עם הזרם....
0
שחרורון
חוזר: חופש ביטוי או חופש סילוף אמת – היום ואז בעיתון הראשי של אמריקה
שפירול אמר/ה :
שחרורון אמר/ה :
Legacy media היא בדיוק זה, תקשורת לא רלוונטית ולמעשה מתה כמו קהל היעד המזדקן והנעלם שלה. היא זז רק מכח האנרציה ולא בגלל שהיא חייהמישהו משלה את עצמו שבני שלושים ומטה צופים ב״ערוץ 2״ או קוראים את הניו יורק טיימס?
תתפלא , ערוץ 2 מאוד רלוונטי בישראל והשטיפת מוח שלו משפיעה מאודלדוגמא : ערוץ 2 שכנע את המשטרה לא להתערב במהומות האתיופים וגם במהומות הנכים.ערוץ 2 הוא הסיבה בשבגללה הפולשים במחאת הקוטג לא פונו במשך חודשים רביםבלעדי ערוץ 2 , הימין היה מגיע בנקל ל 61 מנדטים והייתה לנו היום ממשלה צרה ושפויה לא ממשלה שמנה ולא אפקטיבית גם ניו יורק טיימס לא אמר את המילה האחרונה ..
אולי. ואולי בגלל שהמושלים, כרגע, הם baby boomers שעדיין קוראים את העיתון ולא רק עוטפים בו דגים. אבל זה בדיוק גוף מת שזז מכח האנרציה

0
יעקב
הניו יורק טיימס מצליח
הניו יורק טיימס מצליח מבחינה כלכלית ויש לו מספר גדול של מינויים, וגם מהדורת אינטרנט מאד חזקה.
0
יעקב
הניו יורק טיימס משקר
הניו יורק טיימס פיטר את העורך שפרסם את המאמר של הסנטור הרפובליקאי טום קוטון שקרא לשים קץ להתפרעויות בארה"ב.אתמול פרסם הניו יורק טיימס ידיעה לפיה הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש לא מתכוון להצביע בבחירות בנובנבר עבור הנשיא טראמפ. מסתבר שזה פייק ניוז, או בעברית: שקר. דוברו של בוש הודיע שהידיעה מצוצה מהאצבע. האם הניו יורק טיימס ינקוט צעדים נגד מפרסם ידיעה זו? אין לשער. כול שקר קביל אם הוא משרת את המטרה...
0
יעקב
לשרת את המטרה
בתחילה הניו יורק טיימס הגן על פרסום המאמר של קוטון בטענה שעל העיתון לפרסם מגוון רחב של דעות, כולל דעות שאינן תואמות את קו העיתון.מיד למחרת הם שינו דעתם, הסירו את המאמר של קוטון והתנצלו. העורך בנט טען שהוא לא קרא את המאמר לפני פרסומו (עורך אחר, זוטר, בשם רובינשטיין הוא האשם). לא עזר לו לבנט, הוא פוטר, כאמור.מספרים שהסיבה לפיטורין: מחאת הקוראים והכתבים הזוטרים (השחורים) בעיתון, וביטול מינויים. כאמור - שולצברגר הוא שרדן...https://www.haaretz.com/us-news/.premium-the-day-the-nyt-redefined-liberal-as-closed-minded-outrage-mob-1.8904999
0
יעקב
דיווח בעמוד 27
A version of this article appears in print on June 3, 2020, Section A, Page 27 of the New York edition with the headline: Mayor and Police Chief Blamed After Looters Roam Freely in Midtown.מעניין - זה לא שהניו יורק טיימס לא דיווח על השוד וההרס בניו יורק.הוא דיווח. בעמוד 27.בעמוד הראשון הוא כתב "הפגנות מוצדקות שקטות לרוב".https://www.nytimes.com/2020/06/02/nyregion/nyc-looting-protests-nypd.html?searchResultPos ition=9בדיוק כמו עם השואה - הוא דיווח, אבל בעמוד 27.
0

3000 תוים נשארו