הצבעה בבחירות לכנסת דומה במידה רבה לאהדה לקבוצת כדורגל – הרבה רגש. יש ציבור גדול של "רק לא ביבי" נושאי נס "הון-שלטון-עולם-תחתון", יש ציבור גדול של "היידה ביבי" – רק ביבי. בשתי קבוצות אלה קשה להזיז אוהד מדעתו הנחרצת. משל ניסיתם לשכנע אוהד שרוף של מכבי שעריים מרחובות אל זרועות הקבוצה היריבה. באוזני וותיקים עדיין מהדהדות מילות הפזמון החוזר של קריאות האוהדים מרחובות של שנות ה-60: "מי צועד באש במים – כמובן ששעריים"... פאתוס, מסירות נפש, מעט מאד רציונל.

מיותר לנסות לנתח את הסיבה הראשונית שהביאה אדם אל קבוצה זו או אל המנוגדת, המחנה האחד מול האחר. אולי רקע משפחתי, אולי אידיאולוגיה ,אולי אירוע אישי מהעבר, אולי לחץ קבוצתי במעגל החברתי הקרוב.

בסיבוב הקודם התמודדו במידה רבה שני מועמדים האחד מול השני, כך קרה גם בעבר. מערכת הבחירות של מחר מתנהלת בחדות מובהקת בעד או נגד דמות מרכזית אחת. השאלה שעומדת השבוע להצבעה אינה יאיר לפיד או נתניהו, אלא ביבי מול לא-חשוב-מי – אבל, העיקר לא ביבי. אף אחד לא צועד אחרי יאיר לפיד "באש ובמים" בדומה לאוהדי מכבי שעריים.

האוהדים השרופים, או השונאים לנצח – יפרשו כמעט כל החלטה של השופט נגד קבוצתם כנובעת במישרין מעיסוקה הלא-מכובד של אם השופט, שהרי ידוע כי "השופט בן ז*נה". להם ברור שהפנדל שגוי – העובדות לא-חשובות אם הן לרעתנו.

קמפיין הבחירות לא מיועד לאוהדי מכבי שעריים, שהרי הם "באש ובמים".

קנה המידה ה"אובייקטיבי" להצלחת פוליטיקאי בתפקידו הוא כל אירוע במהלך כהונתו שמקובל לפרשו כ"חיובי" בעיני הציבור. אם בתקופת כהונתו בת ששת החודשים של שר המשטרה תחול ירידה מקרית במספר עבירות הרכוש – תיזקף ההצלחה לזכותו. אם יתמזל מזלה של שרת תחבורה ומספר תאונות הקורקינט בתקופתה יצנח, הנתון יתפרש כהצלחה מזהירה בתפקידה; ואם הבורסה תשבור שיאים הרי מובטח זר רקפות לשר האוצר שבמקרה כיהן באותה עת. ייתכן אפילו שזכייה באירוויזיון או בגביע אירופה בכדורסל ערב בחירות – תשפיע על תוצאות הבחירות.

מגוחך? אבל כך מקובל בפוליטיקה – טפיחות שכם עצמיות ללא ניד עפעף.

יאיר לפיד ישב על כיסא שר האוצר במשך קדנציה קצרה של כ- 20 חודשים בלבד בממשלת נתניהו. ובכן, "בתקופתו" ירדה האבטלה ב-2014 מ-6.8% ל- 5.9%. די בכך, לדעתו, כדי לקשור לו כתר של שר אוצר מצטיין. כלל לא חשוב שמגמת הירידה באבטלה התחילה מספר שנים לפני שנכנס לפוליטיקה וגם נמשכה שנים לאחר כהונתו "המוצלחת" כשר אוצר.

גדעון סער מונה לתפקיד שר החינוך באמצע 2009. כשנתיים לאחר מכן דורגו תלמידי ישראל במקום גבוה יחסית במבחני TIMSS הבינלאומיים בכישורי מתמטיקה. עליה לעומת תוצאות המבחנים 4 שנים קודם לכן. כמובן שההישג, ככל שבאמת היה, נזקף לזכות שר החינוך המצטיין – סער.

נתניהו וממשלתו לא עשו הרבה "במלחמת הקורונה הראשונה" במהלך הגל הראשון – למרות זאת, מספר הנדבקים והמתים היה נמוך. תוצאה אקראית לא מוסברת. אבל נתניהו כמובן מיהר לקשור זרים לראשו ו"לייעץ" לראשי מדינות באירופה שנפגעו קשה מאתנו.

אם כך, הבה נהיה עקביים... הישגיו של בנימין נתניהו רבים.

אם כך מקובל למדוד פוליטיקאים, הרי שלפי אמות המידה המקובלות – תקופת נתניהו היא הצלחה מסחררת בהיסטוריה של מדינת ישראל, כמעט בכל תחום.

בעשור של נתניהו ההוצאה הציבורית לבריאות הוכפלה. מערכת הבריאות בהחלט לא "הורעבה". כך קרה גם לתקציב החינוך. מאז 2003, עת כיהן נתניהו כשר אוצר מאזן התשלומים של מדינת ישראל נמצא בעודף. מהפך חד לעומת עשורים בהם סבלנו כרונית מ"מחסור במטבע חוץ". אפילו סבר פלוצקר מידיעות אחרונות שלא חשוד כאוהד נתניהו מודה כי "העשור של נתניהו היה מן הטובים בכלכלת ישראל".

בתקופת הקורונה נפגעו כלכלות רבות בעולם. מדינות המערב סובלות מירידה חדה ביצוא ומגירעון חריג במאזן התשלומים שלהן, ההפרש בין יבוא ליצוא. לא בישראל! אצלנו קרה להיפך – אצלנו היה עודף פנטסטי של כ- 40 מיליארד דולר – זינוק גדול בהשוואה ל-2019.

בניגוד לכל ההערכות הפסימיות, התוצר של מדינת ישראל ירד בשיעור מתון בשנת הקורונה (2.4%) – ירידה מתונה יחסית לכלכלות אחרות במערב. והיצוא – אפילו עלה! גם הכנסות המדינה ממיסים היו גבוהות בשנת 2020 ב-7 מיליארד שקלים מהתחזיות המוקדמות.

מירב ארלוזורוב מודה בדה-מרקר "נתניהו צודק... הנתונים הכלכליים של ישראל לא מפסיקים להפתיע לטובה". מירב ארלוזורוב לא חשודה כאוהדת נתניהו... עוד פחות אוהדת מסבר פלוצקר.

הנתונים היבשים מאירים את השמים האפלים כזיקוקי דינור, האחד בעקבות השני: עליה בפריון העבודה, ירידה מזערית בתמ"ג יחסית לעולם, ביקושי שיא לדירות ולמכוניות חדשות, השקעות שיא של זרים בישראל, רשתות האופנה הגדילו מכירות בשנת הקורונה, אי השוויון (מדד ג'יני) מצטמצם בקביעות מזה עשר שנים, תקציב החינוך הוכפל ויותר, תקופה ממושכת של אפס אינפלציה, למרות ניסיונות ההפחדה של הקבלנים: התחלות הבנייה ירדו ב-2020 ב-3.5% בלבד. 195 משקיעים אירופאים הזניקו את ההשקעות קרנות הון סיכון אירופאיות בישראל ב-63% בשנה החולפת.

בניגוד להאשמות, מספר הסטודנטים לרפואה דווקא עלה ב-40% בעשור האחרון – הזינוק במספר הסטודנטים הוא שני לעלייה במספר הסטודנטים במדעי המחשב ובמתמטיקה. הוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי לא השתנו בשנת הקורונה/

כותרת בדה-מרקר:

גם מספר ההרוגים בתאונות דרכים בירידה, כנראה בגלל עשור של השקעות מסיביות בתשתיות תחבורה.

סבר פלוצקר כותב ב"ידיעות אחרונות" (05.07.19) על השתלבות יוצאי אתיופיה בישראל: אחוז הילדים החיים בעוני ירד מ- 64% ל-28% תוך 15 שנים. העוני בקרבם נמוך מהממוצע הארצי. עליה דרמטית בהכנסה, וזינוק בזכאים לתעודת בגרות. אפילו מחקר של מכון טאוב מאשר את הנתונים.

אי אפשר להתעלם מההישגים החברתיים בתקופת נתניהו: הישראלים מרוצים ומאושרים: מזה שנים ישראל מדורגת בצמרת "מדד האושר העולמי". אנחנו מקדימים את גרמניה בריטניה וארצות הברית.

קשה להכחיש את ההישגים המדיניים בתקופת נתניהו: למרות נבואות החורבן לאינתיפאדה שלישית בגלל "נתק המו"מ מול הפלסטינים" נתניהו נמנע מלהתדרדר למלחמה. למרות שהפלסטינים רחוקים מלחבב אותו – לא פרצה אינתיפאדה בתקופתו, אירועי הטרור המעטים מוכלים, מבוקשים נעצרים עוד טרם ביצעו את זממם.

הצלחה בולטת במישור יחסי החוץ של מדינת ישראל (עד כה): שגרירות ארה"ב בירושלים, הכרה אמריקנית ברמת הגולן, תנועת החרם נגד ישראל מדשדשת, סנקציות חריפות הוטלו על איראן, ישראל הפכה למעצמה מחוזרת במזרח התיכון. נוסיף לכך את פריצת הדרך שבהסכמי השלום עם האמירויות ("הסכמי אברהם"), למרות הניסיונות אצלנו להמעיט בערכם.

לא יאומן, אפילו האירופאים, "שונאי ישראל" ותיקים, משנים את יחסם לישראל, ובשנה האחרונה זינקה האהדה לישראל. הזינוק הגבוה ביותר נרשם בצרפת: עליה של 50%.

גולת הכותרת בהישגי נתניהו ממש ערב הבחירות הם מיליוני מנות החיסון שהובאו לישראל. כאן מדובר בהישג "טרי" וממש אישי של נתניהו. הוא היה אולי ראש המדינה היחיד שהבין את חשיבות החיסונים, ובשלב מוקדם מיהר להתיישב למנכ"ל פייזר על ה"ווריד". לא הרפה עד שהשיג את מבוקשו – כמות מטורפת של חיסונים לישראל. לפי עדותו של מנכ"ל פייזר בריאיון בערוץ 12, נתניהו התקשר אליו לפחות 30 פעם, ובחלק מהמקרים גם בשעות לא מקובלות (3 לפנות בוקר...). קשה לראות את גנץ, לפיד או סער מתעלקים כך על מנכ"ל פייזר – "אישית לוחצת" במינוח השאול מעולם הספורט.

כן, אבל...

כן, אבל... הסכמי השלום חסרי התקדים עם האמירויות חסרי ערך – לא הייתה בינינו מלחמה...

נתניהו חילק כסף להמונים... כן, אבל הכניס אותנו לגירעונות חסרי תקדים...

נכון, הקורונה בנסיגה... אבל במיקרונזיה לא היו כלל מתים.

אין משילות בישראל, קחו דוגמה מאנג'לה מרקל בגרמניה...

מאמץ עקבי וכביר מתבצע במטרה לגמד את הישגי נתניהו. דוגמה אחרונה ובולטת הוא הריאיון של יונית לוי (ערוץ 12) עם מנכ"ל פייזר אלברט בורלא. לוי "הצליחה" לסחוט ממנו משפט "ממתן זכויות" על נתניהו. שאלה טיפשית שהמענה עליה מובן מאליו (לא בניסוח זה): "האם פייזר תמשיך לספק בעתיד חיסונים לישראל אחרי שנסלק את נתניהו?...".

מאזן הישגים מתמשך (שוב, על פי אמות המידה "המקובלות" בפוליטיקה) לא מבטיח הצלחה בבחירות דמוקרטיות. "תוגת המנצחים" היא תופעה היסטורית ידועה. וינסטון צ'רצ'יל, מנהיג בריטניה בשנים הקשות של מלחמת העולם, הודח בבחירות מיד לאחר המלחמה ב-1945.

נתניהו אמנם אינו צ'רצ'יל, אבל אל תטעו – הישגיו של נתניהו במהלך כהונתו הארוכה ובשנה האחרונה לא ישכנעו איש מאוהדי מכבי שעריים להחליף קבוצה.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה