זמינות החשמל הסולארי אינה מובטחת והיא לסירוגין (תלוי בשעה ובמזג האוויר), לכן חייבות חברות החשמל להבטיח את האספקה ממקורות רגילים (פחמיים, הידרו וגרעיניים), וכאשר מגיע החשמל הסולארי עדיין פועלות תחנות הגיבוי, כך שהוא לא חוסך הרבה פליטות. אפילו אם יש חיסכון קטן בפליטות דו-תחמוצת-הפחמן, הרי שמחיר החיסכון – אסטרונומי.

מפליא כיצד מנהיגים פוליטיים מתעלמים מכל נתון הנדסי-כלכלי, מכל שיקול מעשי, והולכים שולל אחרי רעיונות רומנטיים תלושים מהמציאות כמו "קולט פוטו-וולטאי על כל גג" ושאר הפנטזיות של האנרגיה המתחדשת...

קראו על חלק מהטירוף האופנתי היקר:

קליפורניה – שטח של 18 אלף דונם לתחנת כוח בהספק קטן מהתחנה באשקלון.

מדובר בשטח הגדול כמעט פי שישה מגבעתיים. בימים אלה עומדים להתחיל בבניית שתי תחנות כוח סולאריות במדבריות דרום קליפורניה. אלו תחנות תרמיות, שמרכזות את קרינת השמש על ידי מערכת מראות, ומחממות נוזל (שמן?) אשר מרתיח מים, יוצר קיטור ומניע טורבינה-גנראטור חשמלי רגיל.

שימו לב לממדי מערכת המראות שמרכזת את חום השמש:

זו מערכת אחת. כדי לבנות את התחנה המתוכננת, בהספק של 665 מגווט (הספק שהוא כ 60% מזה של תחנת פחם כמו זו של אשקלון) צריכים, שימו לב: 26,540 (עשרים ושיש אלף, חמש מאות וארבעים!) מפלצות כמו זו שבצילום (שממדיה כ 12 X 12 מ'). השטח הדרוש: 18,452 (שמונה עשרה אלף) דונם. והכול בשביל תחנה אחת, בהספק 665 מגאווט. המחיר של התחנה – כ- 2.3 מיליארד דולר (לעומת כ- 1 מיליארד או פחות עבור תחנה רגילה).

הפרויקט מוקם לא בגלל שמישהו חושב שזה טוב או כלכלי להקים אותו, אלא בגלל שממשלת קליפורניה חייבה את חברות החשמל, בחוק, להפיק 30% מהחשמל שלהן ממקורות מתחדשים עד 2020. חוק זה חוק, אז חברות החשמל מזמינות את בניית התחנות. שלא יעלה על דעתכם שהן גם משלמות עבורן. את זה עושה הממשלה. החברה מקבלת 30% מההשקעה כמענק, ועוד 80% כהלוואה בתנאים מועדפים (ריבית שלילית?) ובערבות ממשלתית. (30% ועוד 80% זה 110, לא כן? גם אני תהיתי, אבל זה מה שכתוב בניו יורק טיימס, יכול להיות שהממשלה מממנת 110%, למה לא?).

נשארו עוד כמה בעיות קטנות – הבעיה של אספקת חשמל בלילה ובימים מעוננים... והבעיה של הקמת קווי ממסר של מתח גבוה מהמדבר למקומות היישוב והצריכה של החשמל, בעיה מסובכת הן מבחינת העלות והן מבחינת זכות המעבר והאישורים הסביבתיים. בעיה נוספת היא – כיצד ינקו את המראות מאבק המדבר המצטבר ופוגע ביעילותן, מאיפה ייקחו מים לשטוף את המראות?

ספרד – אנרגיה סולארית על דיזל

ספרד ארץ מתקדמת מאד בנושא האנרגיה הסולארית, ומותקנים בה עשרות אלפים של גגות סולאריים וחוות של קולטים. ממשלת ספרד משלמת סובסידיה נאה עבור חשמל סולארי. התחנות הסולאריות בספרד כל כך "יעילות" שהן מפיקות חשמל גם בלילה כאשר אין שמש. זו לא בדיחה – זו האמת (מאמר מקורי בספרדית, מספרד). לפי נתונים שפרסמה הממשלה, רשת החשמל קיבלה 4500 מגאוואט שעה של חשמל שיצרו תחנות סולאריות בין חצות ל- 6 בבוקר, ועוד 1500 בין השעות 7 בערב עד חצות.

איך קרה הפלא הזה?

חושדים שחלק ממפעילי הפאנלים חיברו גנראטורים על דיזל ושלחו את החשמל שהופק על ידם לרשת כחשמל סולארי, ועשו קופה יפה על חשבון הסובסידיות. ראש הועדה הלאומית לאנרגיה בספרד אומר שזה רק קצה הקרחון וההונאה היא רחבת היקף. קשה לבדוק את היקף זיוף נתוני חשמל סולארי בשעות היום, למשל בימים מעוננים. קשה לשלוח מפקחים לכל התחנות, כל הזמן. אח"כ כולם מציינים בגאווה את הסטטיסטיקה על הכמויות הגדולות של החשמל הסולארי המופק כביכול בספרד...

גרמניה – חלומות ומציאות

הנה מאמר המביא נתונים על אנרגיה סולארית בגרמניה, כולל הרבה קישוריות לאתרי נתונים ולמחקרים רבים בנושא. המאמר מתרכז בנושא אחד – FIT feed in tariffs – התעריף שמשלמות חברות החשמל עבור חשמל סולארי המופק מקולטים פוטו-וולטאיים המותקנים על גגות וחצרות של אנשים פרטיים. השורה התחתונה: זה עולה הרבה מאד כסף ומפיק מעט מאד חשמל.

גרמניה הכריזה על מדיניות לפיה חברות החשמל חייבות לקנות אל כל החשמל המופק על ידי אנשים פרטיים מקולטים PV - photo-voltaic במחיר של כ- 54 סנט לקילווט, לעומת מחיר של כ- 22 סנט שבו הן מוכרות את החשמל ללקוחות. את ההפסד מפזרים בין צרכני החשמל על ידי העלאת התעריפים לכולם. אצלנו משלמים עבור חשמל כזה פי 6 מהמחיר לצרכן, אבל הטילו מגבלה על הכמות הכוללת היכולה ליהנות ממחיר מסובסד זה. בגרמניה אין מגבלה, ואנשים מתקינים קולטים בקצב גבוה, כי זה יוצר רווחים נאים למשקיע על חשבון שאר האנשים, צרכני החשמל.

עד 31 באוגוסט 2010 הותקנו בגרמניה כ 525,000 מערכות סולאריות כאלה, בהספק נומינאלי של 14,680 מגווט (כלומר – הספק, רק כאשר השמש זורחת). ההתקנות שנעשו משנת 2000 (כאשר החלה תכנית הסובסידיות) ועד 2009 עלו למתקינים כ- 69 מיליארד דולר. התעריף הגבוה מובטח ל- 20 שנה, לפיכך מעריכים שהעלות לצרכנים, עד שנת 2029 תהיה כ- 73 מיליארד דולר. וכל זה כדי לייצר באמצעות השמש רק כ- 1.1% מסך ייצור החשמל הכולל במדינה.

בשנת 2009 הוציאו חברות החשמל כ- 3.54 מיליארד דולר עבור חשמל סולארי – שהם כ- 0.54 דולר לקוט"ש. באותו זמן הן קנו, מתחנות כוח רגילות, חשמל במחיר 0.058 דולר בשעות רגילות ו- 0.075 דולר בשעות עומס – זהו מחיר השוק של החשמל, לפני הוצאות החלוקה ללקוחות. כלומר: החשמל הסולארי עלה לחברות החשמל בערך פי 10 מהחשמל הרגיל.

כמו כל מדיניות של סובסידיות, גם זו אינה יכולה להימשך לנצח. הכסף של הממשלה אינו אינסופי. ממשלת גרמניה אכן הכריזה על ירידה במחיר ה- FIT בשנה הבאה, דבר שכנראה יביא לירידה בהתקנות PV. כלומר – החשמל הסולארי יישאר באזור ה- 1%-2% מהצריכה, ולא יתרומם מעבר לזה.

במאמר בפיננשל פוסט מסופר כי מבעד לתדמית לה זכתה גרמניה כמובילה בתחום האנרגיה המתחדשת, מתגלה בזבוז משאבים יקר. צרכני החשמל משלמים את המחיר עבור קידום האנרגיה המתחדשת בסובסידיה שממומנת על ידי העלאת מחיר של 2.2 סנט לקוו"ש למשק בית ושהעלתה את חשבון החשמל ב-7.5%. ובאשר למקומות העבודה שקיוו שהאנרגיה המתחדשת תיצור – רוב מקומות העבודה נוצרו בסין, כי שם מייצרים את כל הפאנלים הסולאריים ואת המתאמים למערכות.

ובישראל... אנרגיה סולארית לכל פועל

ב-1 ביולי השנה נכנסו לתוקף חוקים ותקנות המיועדים לעודד התקנת מערכות סולאריות להפקת חשמל בבתים פרטיים ובתי עסק. על פי התקנות חויבה חברת החשמל לחבר את הקולטים לרשת, להתקין ממיר (מונה) לשם כך (על חשבון בעל הבית) ולשלם לו 201 אגורות לקוט"ש חשמל. המחיר הוא מסובסד, המחיר שחברת החשמל גובה על קוט"ש שהיא מספקת ללקוחות הוא כ- 45 אג'.

מספר חברות משווקות את המערכות והן מציעות ללקוחות הצעות מפתות: אתה מתקין מערכת על גג הבית, הלול או הרפת. אתה לא משקיע מכיסך כלום, הבנק ממן את כל ההשקעה. אתה מוכר את החשמל לחברת החשמל, ומעביר את הכסף לבנק. אחרי 10 שנים גמרת את התשלומים לבנק, ואתה נשאר הבעלים של המערכת, ומקבל הכנסה חודשית נאה עבור החשמל שאתה מוכר לחברת החשמל, ללא עלויות נוספות וללא סיכונים. המערכת אמורה לעבוד כ- 25 שנה, 10 בשביל הבנק 15 בשבילך. רווח נקי מהשמים, ללא השקעה. איך לא חשבנו על זה קודם! אשרי המאמין.

לא כל כך מהר אומר מחקר כלכלי שעשה מכון ציגלמן, עליו דיווח בפירוט עמיקם כהן, דה-מרקר (שם גועלי לעיתון). יש עלויות נוספות, כמו 5000 ₪ לממיר (מחיר מופרז מן הסתם, שגובה חברת החשמל), שצריך להחליף כל 5 שנים. אחזקה, תיקונים, ביטוחים. מה אם הקולטים מתקלקלים, או נפגעים מאבן, או נגנבים על ידי גנבי הציוד החקלאי? מה אם הגג דולף ואתה צריך לפרק את הקולטים כדי לתקן אותו? בקיצור – העסק לא כל כך וורוד כמו שמנסים למכור לך.

ועדיין לא שמענו ביקורת על הסובסידיות. כי בלי סובסידיות אין עסק. הרווח לא בא מהשמים, הוא בא מהממשלה, מהסובסידיות, מאזרחים אחרים, מגב' כהן מחדרה. השר בנימין בן אליעזר טוען שהיעד הוא שתוך 10 שנים יספקו המערכות הסולאריות (הפרטיות, וגם תחנות הכוח הסולאריות בנגב) 20% מהצריכה. מי ישלם עבור זה? לפי התעריף של 201 אג' (שאמור להיות בתוקף 20 שנה) יוצא שאספקת 20% מצריכת החשמל בתעריף זה תעמיס 66% על תעריפי החשמל. כך למשל, עבדכם הנאמן, המשלם סכום צנוע של כ 600 ₪ לחודש חשבון חשמל, יצטרך בעתיד לשלם 1000 ₪ בחודש. כנ"ל כל אזרחי המדינה.

שאלה: מי מוכן לשלם 400 ₪ בחודש כדי ש- 20% מהחשמל בישראל יופק מאנרגיה סולארית? מי שמוכן שירים את היד, וישלח צ'ק לשר בן אליעזר. אלא שכמובן, בן אליעזר לוקח את הצ'ק מאיתך גם אם אינך מתלהב מהרעיון, הוא לא שואל אותך, הוא יודע יותר טוב ממך מה טוב בשבילך, ומה צריך לעשות עם הכסף שלך.

במדינה תקינה יש תהליך מקובל להטלת מיסים – על ידי חקיקה. בן אליעזר מטיל עלינו מיסים בהגנב, בסתר, על ידי העלאת תעריפי החשמל. והוא מתפאר כמה שהוא ירוק ומתקדם, וכולם מהללים את היוזמה הירוקה ומתעלמים מהמחיר.
השורה התחתונה היא שאנרגיה חשמלית סולארית אינה אופציה מעשית כרגע, או בעתיד הקרוב, ואינה יכולה כלל לשמש אלטרנטיבה לתחנת הכוח הפחמית המתוכננת באשקלון בהספק 1000 מגאווט. אם לא יקימו את התחנה באשקלון, נסבול ממחסור בחשמל ומניתוקי זרם. דיבורים אידיאולוגיים על עדיפות האנרגיה הירוקה לא יספקו חשמל.

אז שטח של 10,000 דונם שמתוכנן עבור תחנה סולארית באתר אשלים בנגב, בשביל אספקה של פחות מ 1% מהצריכה מתקשים למצוא. מעניין מאיפה ייקחו שטחים בשביל האחוז השני... לא, תחנות כוח סולאריות אינן מציעות פתרון מעשי לאספקת אנרגיה. הניסוי של אשלים הוא בזבוז של 1 מיליארד דולר לריק, למען "להיות כמו כולם", ל"היות באופנה" למען חלומות בלתי מעשיים – כמו "אנרגיה ירוקה". חשמל מועט מאד יצמח מזה, אם בכלל, ואם לבסוף התחנה תוקם ותפעל כמתוכנן – דבר שבכלל אינו וודאי.

אקספרימנט מפוקפק במיליארד דולר. אני חושב שאין לנו מיליארדים מיותרים לבזבז, מוטב היה לחכות עם תחנות הכוח הסולאריות עד שיילמדו כול הלקחים מאקספרימנטים דומים בספרד וקליפורניה. אין אנו צריכים לקפוץ בראש ולבזבז סתם מיליארד דולר.

האם אני נגד אנרגיה סולארית? חלילה וחס! אני??? מה פתאום. בחיי שלא. אבל מה עם המחיר? אנרגיה סולארית בכל מחיר? יעלה כמה שיעלה??

יעקב