משבר 1929 צריך להיות תמרור אזהרה וציון דרך בהיסטוריה הכלכלית ככשל הטרגי הבולט של מעורבות פוליטיקאים בכלכלה.

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב"תסמונת ארגנטינה" – משבר מתגלגל לאורך שנים. זו הזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק, למימוש הפוטנציאל להיות מהמדינות העשירות בעולם.

הכלכלה הנאצית הוציאה לכאורה את גרמניה מהמשבר הכלכלי, ההוכחה: האבטלה חוסלה, האינפלציה נמנעה. הדרך: תכנון טוטליטרי ריכוזי, פיקוח על הסקטור הפרטי, הוצאות ממשלתיות עצומות, גירעון ענק. קיינס ניצח.

התרופה למשבר הכלכלי הנוכחי במערב היא "פיזור כסף מהליקופטר". זו כנראה גם הדרך שבחרה ממשלת גנץ-נתניהו. קיימת אחידות דעים בעולם על התרופה – לא נשמעת דעה שונה. איך נחלצה גרמניה ממשבר כלכלי קשה פי כמה ב-1946?

לקורונה יש תרומה פוליטית מפתיעה למנהיגי המדינות ולנגידי בנקים מרכזיים.

בתי המלון דורשים "פיצוי", חברות תעופה על הקרשים, 12,000 משכירי דירות לתיירים, מסעדות וחנויות אופנה נעולים, מה עם נהגי מוניות וקניונים? רשימה ארוכה – מי יפצה אותנו?

"אוקי. אתם, שמקדשים את חופש הפרט ושוללים את התערבות המדינה בחיי הפרט ובכלכלה – אז הנה הוכחה ניצחת לנחיצות התערבות המדינה בהגבלת חופש הפרט".

שתי המפלגות הגדולות, מפלגת "רק ביבי" ומפלגת "רק לא ביבי" לא מציגות חזון כלכלי או חברתי שונה, אלא המשך ההתנהלות הקיימת.

עברת "הפרת אמונים" היא מושג ערכי עמום. החוק נמנע מלפרט את משמעותה וגבולותיה. מזכירה את הסעיף במשפטים בצבא: "התנהגות שאינה הולמת חייל" – סעיף שאפשר להוסיף לכל כתב אישום בצה"ל.

כלפי מי הייתה "הפרת אמונים"? קבוצת "רק לא ביבי" – לא רחשו לו "אמונים", הם מעולם לא האמינו למילה מפיו. רק החלק בעם שתמך בנתניהו ורחש לו אמונים רשאי להתאכזב – אך הם ממשיכים להצביע "רק ביבי". אז אין "הפרת אמונים"!