שישי, 15 יולי 2011 00:00

העיתון הכלכלי ''גלובס'' הפך לעיתון ''חברתי''

העיתון "גלובס" הציג "תוכנית" מטעמו לפתרון "בעיית המחירים". רעיון פופוליסטי שמנוגד לכל לוגיקה כלכלית וניסיון היסטורי מצטבר. תמוה מאד שאין בעיתון שום כתבה שמבקרת את האג'נדה המזיקה.

העיתון "גלובס" היה כנראה העיתון הראשון שהעלה על סדר היום את מחירי הקוטג'. מאז, החליטה מערכת העיתון להתמקד בנושא המחירים במשק. כמעט מידי יום מופיעה כותרת ראשית חדשה בעניין ומפורסמות כתבות על הפרשי מחירים מול מוצרים זהים בחו"ל, טבלאות מצביעות על פערי התיווך במוצרי צריכה ועוד. העיתון שכמובן רוצה למכור את עצמו, זיהה נכון נושא "מעניין" שתורם לתפוצתו. קשה מאד להיזכר בנושא אחר כלשהו שעיתון הצליח לגלגל, בעמודו הראשון, במשך תקופה כה ארוכה.

כדי לשמור על המומנטום בתודעת קוראיו, ואולי מחשש שנמאס כבר לקרוא איך דופקים אותנו, התקדם העיתון צעד נוסף והחל להציע "פתרונות" – "פתרון גלובס ליוקר המחירים". כל עוד העיתון סיפק מידע עובדתי על מחירים ופערי מחיר הוא ביצע עבודת דיווח עיתונאית כהלכה. 

"התוכנית", שהוצגה כמובן ככותרת ראשית, גובשה על ידי העיתון הכלכלי לאחר שכלכלני העיתון (כל הכתבים בגלובס הם "כלכלנים" מן הסתם) התייעצו עם "קמעונאים ובכירים לשעבר בתעשיית המזון". התוכנית "גאונית" בפשוטה וקליטה להפליא: בוחרים סל של כ-50 מוצרים ומטילים פיקוח על מחיריהם. זהו, כמה פשוט – איך לא חשבו על זה קודם? נדיר מאד שעיתון חורג מהתמחותו כספק של מידע ופרשנויות על מידע, ממקם את עצמו כ"ממשלת צללים" – ומפרסם "תוכנית" מטעם עצמו. אפילו עיתון "הארץ" מעולם לא פרסם את "תוכנית העיתון למדינה פלסטינית", גם לא ראינו את "תוכנית חמשת השלבים לשלום" מטעם העיתון "ידיעות אחרונות". ברור שלכל עיתון יש אג'נדה שמשקפת בדרך כלל את דעת בכירי העורכים (ובתנאי שאינה פוגעת ברווח בעלי העיתון) ומתבצע "סינון מאוזן" בכתבות. 

קשה למצוא בגלובס כתבות שמבקרות או מנוגדות ל"תכנית גלובס". הקושי צורם כי העיתון הציג תוכנית פופוליסטית בסגנון "תוכניות החומש" בגוש הקומוניסטי – תוכנית שמנוגדת לכל לוגיקה כלכלית וניסיון היסטורי מצטבר. אין כלל ספק שיש בעיתון כלכלנים שיודעים זאת ופובליציסטים חיצוניים שניסו לכתוב על כך. המציאות מוכיחה שהם סוננו באגרסיביות. זו אחת הסכנות כאשר עיתון מציג "תכנית רשמית" מטעמו. 

"גלובס" נפל בבור שחפר לעצמו וחטא בפופוליזם של פוליטיקאים שרוצים להיבחר מחדש. כותרת המשנה בכתבה פונה אל ציבור הקוראים: "ומה לדעתכם צריך להיות בסל [בסל המוצרים המפוקחים]?". שאלה שמזכירה את שאלתו המפורסמת של אריאל שרון במרכז הליכוד "מי בעד מלחמה בטרור?"... העיתון אינו מפרסם את האמת, אלא את "הפיתרון" שישביע את רצון ההמון. הרצון המיידי.

1175                                                                                  מקור תמונה: גלובס

פיקוח על מחירים נכשל תמיד, אפילו בתקופות מלחמה. הפיקוח "מצליח" להוריד איכות של מוצרים כדי שהיצרן יוכל להרוויח גם במחיר המפוקח. אם חוק הפיקוח נאכף באגרסיביות ו"הספסרים" מוגלים לסיביר, אז הפיקוח גם "מצליח" להסיר מוצרים ממדפי החנויות, המדפים עומדים ריקים. במקרה "הטוב" הממשלה נאלצת לסבסד ייצור מוגבל (בגלל שתקציב ממשלתי לסבסוד תמיד מוגבל) ולהנהיג קיצוב במכירות באמצעות הנהגת "תלושי קניה ממשלתיים" שמחולקים לפי מפתח "חברתי": כל משפחה עם ילד מתחת לגיל 10 תקבל הרשאה לקנות קוטג' אחד בשבוע. ב"תלושים" מתפתח כמובן מסחר "שחור". 

אם המחיר שהפקידות הממשלתית קבעה, נמוך ממחיר שהשוק היה קובע בהעדר פיקוח, לא יסכימו היצרנים להפסיד כסף. הם ידרשו סובסידיה מהממשלה (שתגדיל את המיסוי), או שחלקם יפסיק לייצר וייווצר מחסור שיסופק ע"י "שוק שחור". ב"שוק השחור" יימכרו המוצרים במחיר השוק האמיתי בתוספת פרמיה עבור הסיכון שלוקחים המוכרים בפעילותם המחתרתית. המחיר הסופי לצרכן, גם במקרה זה, יהיה גבוה מהמחיר שהיה נקבע ע"י השוק אלמלא התערבות ממשלתית.

"פיקוח" מחייב הקמת "ועדת מחירים" ממשלתית, וכמובן "ועדת חריגים", מייד יצוצו מאכערים שיפעילו כישורי שתדלנות בוועדות. גם פרוטקציה ו"קשרים" תמיד יוכלו לסייע לקבלת אישור להעלאת מחירים. בתנאים אלה, המחירים לא יקבעו יותר על ידי ביקוש והיצע, אלא על ידי קירבה ולחצים על הוועדה. יצרנים ומשווקים לא יתמקדו יותר בתחרות על איכות ומחיר, אלא יקימו "מחלקת תמחור" בה יועסקו מנהלים ועובדים בעלי כישורים אחרים: אלה שייטיבו להגיש לממשלה "תחשיבי עלות" שמוכיחים באותות ובמופתים שהעלויות גבוהות... קל יחסית "לעבוד" על ועדה ציבורית; והמחיר יקבע בהתאם ל"תחשיב". מי שיהיה די מקורב לוועדה לא יזדקק ל"תחשיב". בכל מקרה לא ייתכן מצב בו יצרנים ומשווקים יפסידו בפעילותם הכלכלית כי במצב כזה הם יפסיקו לייצר. אי אפשר להכריח אנשים להפסיד בעסק. נדלג על תיאור "פרנסות הסרק" שנוצרות בתנאים אלו.

תופעות הלוואי הקשות המתוארות קורות כאשר פיקוח על מחירים מתרחב למספר משמעותי של מוצרים. אבל גם כאשר מספר קטן של מוצרים נמצא תחת פיקוח, ונניח אפילו שהפיקוח מצליח לדכא את המחיר – נוצר במקביל צורך לאלץ יצרנים סרבנים לייצר כמות מינימאלית של מוצרים מפוקחים, כי במחיר המפוקח הייצור אינו כדאי (לדוגמה: חיוב כל מאפיה לייצר כמות מסוימת של לחם שחור אחיד ומפוקח). אילוץ כזה מחייב את היצרנים להעלות את מחירם של מוצרים מקבילים

מכאן, שברוב הזמן, מחיר "בפיקוח" יהיה גבוה מהמחיר שהשוק היה קובע אלמלא הפיקוח. זו הסיבה ש"בכירים בתעשיית המזון" לא מתרגשים מפיקוח ממשלתי. הם כבר "יסתדרו" עם ועדת המחירים הממשלתית...

ובכלל... אם פיקוח על מחירים "טוב ליהודים" והממשלה היא שצריכה לקבוע את המחירים, אז מדוע לא להכניס תחת כנפיו את כל המוצרים והשירותים... יוצאי ברית-המועצות לשעבר יודעים את התשובה.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:18
בתיה אבן = לעינת
ק"ג בשר דורש מעל 36 ק"ג מזון צמחיוליטר חלב דורש מעל 400 ליטר מים. ואכן גם חלב וגם בשר הם נזק בריאותי, אך יותר מכך הם נזק אקולוגי - כלכלי.
0
דורון רז
התפשטות הסרטן היחימוביצ'יכבר מתחיל להרגיש כמו במהדורה עדכנית של "הקרנפים" של יונסקו. גם אני רוצה שלכווווווווווול ם תהיה וילה בת 7 או 8 חדרים צמודת קרקע במרכז רמת אביב או סביון, אבל ברור לי שלא ניתן להציב את זה כדרישה לממשלה, כל ממשלה, שאין לאדם זכות שיקחו מאחר כדי לספק לו את מאוויו. ומרגיש כאילו המסקנה הזו, החשיבה הלוגית, נעצרת היכנשהו אצל כל "שוחרי טובת האדם". כאדם הכמעט אחרון שאינו רוצה להתקרנף. האם האסון הכלכלי שלפתחו ניצבת כעת ארה"ב לא מדליק נורה אדומה לאיש?
0
בתיה אבן
מטרת גלובס, להרחיק את פתיחת הייבואהחשש הגדול של השמאלנים תומכי סבסוד החקלאים, הוא מפתיחת שוק המזון לייבוא חופשי.כי ייבוא חופשי יביא לכך שסל המזון לאזרח יוזל, ורווחי החקלאים יקטנו וכך גם כוחם הפוליטי. האדמות יעמדו שוממות ויהיה קשה להסתיר את העובדה ששליטתם של הקיבוצנים על מרבית קרקעות המדינה היא פשע חברתי וכלכלי.החשש הוא כה גדול, שגלובס כמו מרבית התקשורת, נמנעים מדיווח אמת בנושאים הרגישים למשל: מי באמת מייבש את הכנרת ומבזבז את המים. מי הוא האשם האמיתי במחירי הדיור הגבוהים. מי הם המביאים את עיקר העובדים הזרים והבעיה החברתית הנוצרת בשל כך. ומה הפתרון הפשוט והנכון למחירי המזון.התקשורת בגישתה הפוליטית הברורה נמנעת מלדווח אמת, נמנעת מלבחון עובדות, אלא ממשיכה את גישת מפא"י בואכה סטאלין וחסידי "דת העבודה" .
0
אביתר
לבתיה - לא צריך להרחיק לכתלא צריך להרחיק לתיאוריות קונספירציה על התקשורת. יש לא מעט אנשים שמאמינים בכנות בסוציאליזם. בנוסף, לעיתון הרבה יותר קל למכור פתרונות פלא מאשר להסביר באריכות את יתרונות השוק החופשי.
0
דוויד
למגיב/מגיבה 2אני לא מסכים איתךשהיה חרם על הקוטג התפרסם סקר על פיו 95% היו מעבד צעדי פיקוח, אם הנני טועה גם פה היה כתבה, הם פשוט מדווחים מה שהקוראים רוצים לקראו.
0
דוויד
מצטער על שגיאות הכתיב בתגובה הקודמתצריך להתרגל למסך המגע.
0
בתיה אבן לדויד
התקשורת היא היוצרת את הענין הציבוריאין ספק שהתקשורת מחפשת את הריטינג ומבקשת למשוך את הקוראים, אך התקשורת גם יוצרת את הספין הציבורי, וברצותה הציבור יקרא בשקיקה מה דעתו של סבא של גלעד שליט בנושאי ממשלה, ואם תרצה התקשורת כולם יתעניינו מה לבשה "א" ממשרד התיירות, או כמה עלתה הארוחה של שרה נתניהו.לתקשורת יש תאוות בצע, אך יש לה גם אג'נדה, ומטרותיה הן פוליטיות שמאלניות, והספין של גלובס הוא חלק מסוג זה של יצירת דכדוך בציבור ולהצגת פתרונות המסייעים לשולחיהם מתוך תקווה להעברת השלטון לידי ליבני והחקלאים, ושאר תומכי והקרן לישראל חדשה
0
עינת
הבעיה מתחילה הרבה לפני ה"פיקוח"רעיון הפיקוח על מחירים נהגה ע"י בכירי התעשייה אשר אמונה על קשר רווחי מאוד עבורה עם רשויות הממשל. אולי לא כולם יודעים אבל המעורבות הממשלתית בשוק המזון רבה מאוד – היא מיושמת לטובת רווחי היצרנים שבד"כ פועלים בצורה של אוליגופול עקב יתרונות לגודל בפונקציית הייצור , והיא מיושמת נגד בריאות הצרכנים. היא מזיקה לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה בריאותית. קמפיין פרסומי בגיבוי ממשלתי שנמשך עשרות שנים שטף לכולנו את המוח. תוצאות הקמפיין מובילות ל כך שמוצרים מן החי (בשר וחלב) קבלו הילה של "תרופה" ועל כן ניתן להעלות את מחירם, או לחלופין לקבל לצורך ייצורם סובסידיות ממשלתיות (כך זה בארה"ב). מאפייני קשיחות אלה הובילו את חברת הייעוץ מקינזי לייעץ לתנובה לייקר את מחיר הקוטג'.בארה"ב קרה משהו אחר - - קיים שם סבסוד לחומרי הגלם לייצור מוצרים מן החי - תירס וחיטה . קצת נתונים- כדי לייצר ק"ג בשר נדרשת הפרה לאכול 3-4 ק"ג תירס וחיטה.על איזה קמפיין אני מדברת? רשויות המדינה מגדירות לצרכנים מה לאכול. ההגדרה אינה מסתפקת במרכיבים מולקולריים, אלא היא ניתנת לצרכן כהמלצה על מזונות שלמים. מוצרים. רשויות הבריאות אומרות לצרכן מה *לקנות* כדי לקבל תפריט בריא. לכל אם טריה מוסבר ב"טיפת חלב" שיש להוסיף בהדרגה לתפריט הרך הנולד מוצרי חלב. גם ב"פירמידת המזון האמריקאית, לפני ששונתה סופסוף לאחרונה, היה מקום של כבוד לבשר, ביצים, לעוגות, דברי מתיקה וכן הלאה. מרבית האוכלוסיה לא מודעת לכך שבין אמת תזונתית לבין ההמלצה הממשלתית אין הרבה. חברות מסחריות מתוחכמות הצליחו לשכנע את רשויות הבריאות שזה בריא לצרוך את רוב התפריט במזונות מן החי. בדיוק כמו שמסביר מוטי היינריך שניתן "להוכיח" לפקידי ממשל שעלויות ייצור מסוימות הינן הכרחיות , כך ניתן לשכנע פקידי ממשל שהגוף האנושי צריך *מוצרים* מסוימים, ולא מולקולות מסוימות, כדי להיות "בריא". אבל כולנו יודעים את האמת - על בשרנו - נזקי צריכת חלב ושאר מוצרים מן החי , בכמויות המומלצות כיום , ע"י גופי ה"בריאות" ידועים לכולנו: מחלות לב וכלי דם ועצמות חלולות שגורמות לשברים. בפוסט נוסף אני מסבירה את ה"צורך הבריאותי" של הגוף האנושי במוצרים מן החי. לעת עתה קחו את זה כנתון. וזה קשה אני יודעת, כי כולנו עוברים את שטיפת מוח של יצרנים בגיבוי ממשלתי כבר עשרות שנים.
0
עינת
הפסקה המובטחת מהפוסט הקודםוכעת לפסקה שהובטחה בפוסט הקודם - האם יש ממש צורך בריאותי לספק לגוף האנושי מוצרים מן החי? האם צריך לתת לפרה 3 ק"ג תירס/חיטה כדי שהיא "תגדל" על גופה 1 ק"ג בשר...? האם לא לתת ל-3 אנשים ליהנות מאותם 3 ק"ג של תירס /חיטה וליהנות מהיתרונות התזונתיים שבהם מבלי שיעברו דרך הפרה שתוסיף עליהם שומן, כולסטרול ושאר מרעין בישין? זאולוגים מסבירים שמאפייני מערכת העיכול של האדם מצביעים על כך שהיא מותאמת יותר לצריכת מזונות מן הצומח על פני מזונות מן החי (מבנה הלסת, אורך המעיים). לכל הבקיאים שבינינו שחושבים שויטמין B12 צריך לקבל מהחי- זה נכון, אבל בוודאי שאין צורך לצרוך כל כך הרבה חלבון מן החי למטרה זו. מאגרים של ויטמין זה נשארים שנים רבות בגוף, כך שדי בארוחת בשר מדי פעם (בבית המקדש בחגים? כמו פעם ) כדי לחדש אותם. למי שחושב שצריך לאכול חלב כדי לקבל סידן - הרשו לי לנפץ לכם את המיתוס - ההיפך הוא הנכון . במדינות בהם צורכים הכי הרבה חלב יש שיעור אוסטאופרוזיס הגבוה ביותר .... הסידן שבחלב אינו נספג בגלל נוכחות של מינרלים אחרים שמפריעים לספיגתו. וצריכת חלבון בכמויות עצומות גורמת לחומציות בדם, שהגוף באופן נואש מנטרל באמצעות "משיכה" של סידן מהעצמות כדי להעלות את ה PH בדם. וזה עוד בלי לדבר על הורמון גדילה בחלב שגורם לעידוד גידולים בגוף ... האומות הבריאות בעולם , למשל היפנים, צורכים רק 10% מהתפריט שלהם במוצרים מן החי. הסינים ניזונים מסויה , וגם במעט מוצרים מן החי. במזרח התיכון אוכלים חיטה+חומוס לקבלת חלבון מלא, באמריקה הלטינית: תירס+שעושעית, בהודו – אורז+עדשים. מי שלא רוצה לשלם על קוטג' מחיר גבוה- שלא יקנה קוטג' . בריאותו תהיה טובה בהרבה , אם יצרוך טחינה, ברוקולי, כרוב, ושאר ירקות עשירים בסידן במקום זאת.
0
עינת
בתיה- אשמח לדעת מה מקור הנתונים
0
מבתיה לעינת
צריכת מים נדרשת עבור בשר, ביצה וחלבהנתונים כאן חמורים עוד יותר מאשר ציינתי מתוך ידע אישי - לימודים בארה"באנסה למצוא מידע נוסף, חפשי גם אתבינתיים הרי קישור למוזיאון המדעhttp://www.mada.org.il/water/how-much#
0
יעקב
הממשלה לא מכתיבה מה לאכולעדיין...יאכל נא כול אחד מה שהוא אוהב ומבין. בינתיים אנו נהנים עדיין מהחופש הזה.אני לא מכיר מישהו שאוכל מה שהממשלה אומרת לו.הממשלה לא קיימת כדי להדריך אותנו איך לחיות. הממשלה איננה האמא שלנו, למרות שרבים חושבים כך.
0
יוס
לעינתהתיאוריה הסוברת כי בני אדם יכולים להתקיים על מזון מהצומח בלבד אינה מדוייקת.אפילו ההינדים שהם כביכול טבעוניים, הם לא ממש טבעוניים ( אוכלים ביצים ולפעמים דגים כשהם יכולים) ואלה שלא מאוד מואד לא בריאים.לאומתם האסקימואים ( ועוד תרבויות ארקטיות) חיים על בשר (רובו נע) ודגים בלבד וחיים יחסית טוב.כמו כן ישנה תיאוריה ( שלא הופרכה עדיין) המקשרת בין תזונה אופטימלית לסוג הדם, ולפי התיאוריה הנ"ל בעלי דם O צריכים לאכול דווקא תזונה בשרית (עוף דגים וגם קצת בשר אדום), מוצרי חלב ודגנים לא מתעכלים כל כך טוב, לעומת סוגי דם A ו AB, שבישבילם הדגש הוא על מזון צמחוני ולא על בשר.( מוצרי חלב לא טובים בכל מקרה, זה ברור לכולם)לכן לא ניתן לומר כי האדם מותאם לאכול מזון מהצומח ולא מזון מן החי.גוף האדם לאוו דווקא מותאם לאכול צמחים, האדם הוא אוכל כול.האם צריך לאכול קילו שלוש קילו תירס או קילו בשר זאת שאלה כלכלית, רק שקילו בשר עולה פי עשר מי קילו תירס ולא פי שלוש.
0
יעקב
תזונה נכונה - נושא נפרדכדאי אולי לפתוח פוסט חדש על תזונה נכונה כדי שכולם יוכלו להביע דעתם.דבר אחד ברור - זה לא עסק לממשלות. אין לממשלה חוכמה מיוחדת או תפקיד בתחום התזונה.
0
ליברטי
איזה עתיד יש למדינה כשאלה העיתוניםה כ ל כ ל י י ם שלה?שאלה רטורית. העם נבער, טיפש, וקנאי להצלחה של אחרים. העם - העני, המאמין בעולם הבא ובהשגחה פרטית, ויוצא המדינות הטוטליטריות ללא הבנה בדמוקרטיה - תומך ברובו המוחלט ברעיונות סוציאליסטיים, ולא מבין שהוא דופק את עצמו.גם מובילי הדעה הכלכלית במדינת הפרימיטיבים הזו לא מבינים איך העולם עובד, ואז גם הם מטומטמים, או שמבינים אבל מעדיפים להטעות את הקוראים, ואז הם נבלות.כמו שהיה כתוב בכתבה אחרת שם (מכתב מאת איש היי-טק, שצבר יותר מ- 1000 תגובות) - כל הפרופסורים לכלכה כבר עזבו. קשה לי להבין את אלה שיש להם את היכולת, והם לא מתכננים את עזיבתם או לא מצילים לפחות את ילדיהם. אין למדינה הזו שום עתיד, זולת העתיד של ונצואלה, ואם להוסיף לזה את הבעיות הבטחוניות מסביב, המצב מזכיר את פולין של שנת 1936.
0
אפרים
פיקוח על מחירים - סוציאליזם לעשיריםמה שבולט ב"רעיון " של גלובס, זו התמיכה של מנהל העסקים הראשי של שופרסל ברעיון...גלובס עושה את המלאכה עבור מקורבי השלטון, שכמו בכל ענף, מתים לפיקוח על המחירים שמשרת רק אותם, במקום חשיפה אמיתית לתחרות לייבוא .
0
אפרים
והפתרון של מירי רגבמדה מרקר :רגב בתגובה אמרה כי היא מבינה ללב המפגינים, והוסיפה כי ניסתה בשבוע שעבר להעביר הצעת חוק בנושא ללא הצלחה. "הגשתי הצעת חוק להגבלת שכר הדירה והפילו לי אותה", אמרה רגב. "בסך הכל ביקשתי שייקבע מחירון שכר דירה על ידי המדינה, ויחושב לפי גודל הדירה ומיקומה. לצערי הפילו לי את הצעת החוק". עוד אמרה רגב כי הצעירים שסילקו אותה מהמתחם הם "שמאלנים קיצוניים". כשיש את רגב הקפיטליסטית, מה עוד צריך?
0
יוסי ברנע
טמטום נולדמאחר ואנו נמצאים בשלב תוכניות הראלטי אפשר להכתיר כותרת הצעת גולובס בכותרת" טמטום נולד"
0
דודי
והציטוט המדויק הוא:"מי בעד מיגור הטרור? ירים את ידו!!"
0
אאא
ומה הפתרון שלך,מוטי ?האם תוכל לתת דוגמא אחת למוצר או קטגוריה שבה מתקיים מה שאתה מציע ?
0
אאא
לעינתהאדם הוא טורף שמזונו מן החי.חיות שתפריטן הוא צמחי הן חיות שמסוגלות לפרק תאית.אלו הן הצמחוניות.החיות שמזונן צמחי,גם אין להן הדחף לטרוף מה שיש לנו ועוד איך מה שמעיד על הסיווג שלנו.האדם שייך לסוג טורפים ששמו "אוכלי כל".כמו שימפנזה או דוב או תרנגולת.המזון המועדף,הטבעי והבריא של הקטגוריה הזו הוא בשר,אבל אם אין,וזה היתרון הגדול,הן יכולות להתקיים תקופת מה על תפריט צמחי.המזון הצמחי עבור כל החיות בקטגוריה הזו הוא גיבוי לעת דחק.כמו מצבר שקיים בתור גיבוי לקריסת זרם החילופין.
0
ל 20
מוצרי אלקטרוניקה, למשלטלוויזיות, מחשבים וכו' - יש תחרות עזה, כל אחד יכול לפתוח חנות מחשבים או ציוד חשמלי אחר ולייבא ולמכור כעוות נפשו, הרשתות הגדולות לא יכולות להעלות מחירים יותר מידי כי חנות המחשבים של יבגני מהשכונה תכסח אותם, המחירים כל הזמן יורדים, והצרכנים נהנים.
0
focus
ל-אאא, הגזמת קצתקופים מתים על פירות, ותרנגולות - על גרעינים. כך שמזון צמחי עבורם אינו תחליף סוג ב' אלא עניין מרכזי בהחלט.(וזאת, מבלי למעט בחשיבותו של מזון מן החי).
0
אאא
לפוקוסתרנגולות וקופים הם אוכלי כל גם כן.שימפנזה יעדיף תמיד בשר על פני פירות.גם בבון.זה האוכל העיקרי שלהם.פירות זה ברירת מחדל.גם תרנגולות מעדיפות בשר על פני גרעינים.לפחות אלה שאני גידלתי.גרעינים זה נחמד,אבל חרקים או לטאה או תולעים - מזה תרנגולות נכנסות לטראנס מוחלט כמו כריש שמריח דם.תגדל תרנגולות בשדה פתוח ולא בכלוב ואז תראה מה הן מעדיפות.
0
focus
ל-אאא, קח בחשבון את הנדירותאנטילופו ת מלקקות בהתלהבות עפר מלוח כאשר הן מוצאות אותו.זה כנראה מעשיר את התזונה שלהן במינרלים חיוניים שקשה יותר להשיג אחרת.אבל זה לא אומר שהן יכולות לחיות *רק* על עפר מלוח -או שמקור המזון העיקרי שלהן הוא עפר מלוח.נראה לי שהנ"ל נכון גם לגבי קופים ותרנגולות.
0
יופיטר
לאא. הגורילה אינה אוכלת כל,כנ"ל הפיל, החיות החזקות ביותר בטבע הגורילה והפיל אינם אוכלות בשר. התאית מרכיב חשוב במזונו של האדם גם אם אינו ניתן לפירוק. אין בטבע אוכלי כל טבעיים להוציא את החזיר. מספר השעות הרב שגוף האדם נזקק להם כדי לפרק ולעכל בשר מעידות שהבשר אינו מזונו הטבעי של האדם. האדם אינו מסוגל ללעוס בשר חי. בקיצור, האדם מה לעשות הוא בעל חי שמזונו הטבעי מן הצומח ולא חיית טרף. וטוב שכך,
0

3000 תוים נשארו