פוליטיקאים בישראל שולפים פתרונות ל"משבר הדיור". רעיונות שכבר נוסו במדינות במערב מזה כ-100 שנים ונכשלו. אם נחזור על האיוולת – הכישלון בלתי נמנע גם כאן. נדרש מנהיג אמיץ לשינוי כיוון.
בני גנץ אוסר על מכירת קרקעות ביהודה ושומרון בין אנשים פרטיים (אם הקונה יהודי). גנץ, כמו אנשי ממסד שלטוני לפניו, פוגע בזכות אדם בסיסית של בעל קרקע ערבי שחפץ לממש את קניינו למרבה במחיר.
אז למי שייך נחל האסי? קיבוץ ניר דוד הוא דוגמית לתסביך הסתירות הנפשי-אידיאולוגי של הקיבוצים ובייחוד קיבוצי "השומר הצעיר". לחיות בשקר.
האם צריך לייקר את עלויות הבנייה של כל הבתים ולחייב את כולם בבנייה מחוזקת, או להשאיר את ההחלטה בידי הצרכן? ירצה? יעדיף קניית דירה בבניין מחוזק.
חוק חברתי (סוציאליסטי) חדש ו"מתקדם" בחבל הבאסקים האוטונומי בספרד: הממשלה יכולה להחרים "זמנית" דירות ריקות ולהשכירם ל"זכאים". איך כחלון לא חשב על זה?
אנחנו מתקרבים אל מציאות שכמעט כולם זכאים לפיצויים, באחד מהימים, על בנייה בסמוך לנו. איזו "זכות" שלנו נפגעת כאשר השכן בונה?
אילו שלטה האידיאולוגיה הנוכחית בבנייה לפני 120 שנה – לא הייתה קמה שום עיר בישראל. אסור היה לבנות כי "אין תשתיות" והשכנים היו מתנגדים לבניין גבוה של 3 קומות ש"חוסם נוף"... קווים לטירוף הנוכחי.
עוד טרם יבשה הדיו בכתבה הקודמת על רשות החדשנות הלאומית, התבשרנו על הקמת רשות נוספת: הרשות להתחדשות עירונית.
עומדים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, כמובן שיש מתנגדים הדורשים את שימורו בשם היופי שבכיעור.
בוריס שכר דירת חדר זעירה בצפון ת"א והפך כנראה למשת"פ של "עבריין בנייה". למה אסור לבנות דירות זעירות?
