חמישי, 16 דצמבר 2010 00:00

השריפה בכרמל והמחדל שטרם אירע

התקשורת אוהבת סיפורים אנושיים ותמונות חריגות. קל להתמסר לשפע הסיפורים, קשה יותר להתעמק בעובדות. שירותי כיבוי האש (הדפוקים) בישראל מצליחים להתמודד עם מיעוט העבודה בתחום במשך 62 שנים.

השר אלי ישי בטוח אשם במשהו – אבל לא ב"אסון הכרמל". כולנו המומים מקורבנות השריפה, משתתפים בצער המשפחות שבתיהם נשרפו ועצובים אל מול היער השרוף. התקשורת אוהבת סיפורים אנושיים ותמונות חריגות. קל להתמסר לשפע הסיפורים, קשה יותר להתעמק בעובדות.

מדינת ישראל עתירת ניסיון באירועים שגבו חיי אדם, שריפות אינן ברשימה. ב-62 שנות מדינת ישראל סבלנו משריפות גדולות מועטות. מידי פעם פורצת שריפת יער טבעית או זדונית, מעת לעת יש שריפה בדירה כלשהי, שריפה גדולה במבנה ציבורי נדירה ביותר. הקורבנות בנפש מועטים מאד למזלנו, גם הנזק לרכוש אינו רב.

מקרי המוות משריפות בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם. אנחנו בתחתית הרשימה – זו אולי אחת מרשימות ההשוואה הבינלאומיות שטוב להימצא בתחתיתה. בראש הרשימה מככבת הודו עם 14.3 מקרי מוות מאש בשנה לכל 100 אלף תושבים, ברוסיה נשרפים למוות 7.3 אנשים בשנה, בארה"ב וסקנדינביה יש בערך מקרה אחד בשנה של מוות מאש לכל מאה אלף תושבים. ישראל כמעט סוגרת את הרשימה עם 0.3 אירועי מוות – פחות משליש בן אדם לשנה. שריפות לא היו מעולם "מכת מדינה" בישראל ולכן גם עלות הביטוח נגד אש נמוכה מאד.

קשה להתווכח עם עובדות, אבל שירותי כיבוי האש בישראל מצליחים להתמודד עם מיעוט העבודה בתחום. כן, הכבאיות הישנות, העדר הציוד, התקנים החסרים, הג'וב הנוסף שיש כמעט לכל כבאי מהצד, הארגון הלקוי והמגף הקרוע של הכבאי בחיפה שחוזק באזיקון – די היה בהם כדי להתמודד עם השריפות במשך 62 שנות מדינה, אפילו במלחמת לבנון האחרונה. עובדה.

המדינה רועשת על דו"ח מבקר המדינה האחרון שדן ב"היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חירום". ב-38 עמודי הדו"ח אין אפילו דוגמה אחת לכשל שגרם לאובדן חיי אדם כתוצאה מארגון לקוי או מחסור בציוד. בניגוד לדוחות ביקורת אחרים של המבקר בהן ניתן למצוא שפע תיאורים פרטניים על ליקויי מינהל ושחיתויות. הדו"ח אינו מפרט תקלות, אלא מצביע על חשש לתקלות בעתיד. "התקנים אינם מאוישים" – מי אמר שהתקנים בכלל נכונים? מבקר המדינה שם עצמו בדו"ח זה כיועץ ארגוני – ספק גדול אם אלה כישוריו.

אפילו במלחמת לבנון השנייה, בה נחתו עלינו כמעט 4000 רקטות ושירותי הכיבוי נדרשו לכ- 2500 אירועים (לא כולם שריפות) – קשה להצביע על אובדן חיים בגלל שירות כבאות לקוי. ואכן, 20 עמודי דוח המבקר על "היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעתות חירום ותפקודם בעת המלחמה" דנים גם הם בתקנים חסרים, בציוד מיושן ובמבנה ארגוני רצוי – אין פירוט ותיאור פרטני של "מחדלים".

התקשורת מרבה בדוגמאות על מספר הכבאים בארצות אחרות וזאת מבלי להביא בחשבון את שכיחות השריפות בארצות האחרות. שירותי כיבוי אש הם שירות ממשלתי מובהק בדומה לשירותי משטרה וביטחון. מבחינה כלכלית השירות מוגדר כ"מוצר ציבורי". השירות לא יכול להינתן על ידי כוחות השוק כי בולט בו אפקט "הנוסע החופשי" (בו נהנה מהשירות גם מי שלא שילם עבורו) – אי אפשר להימנע מלתת את השירות למי שלא שילם עבורו כי שריפה צריך לכבות בעוד מועד, היא מתפשטת. בהיותו שירות ציבורי-ממשלתי סובל הענף בכל העולם מפוליטיזציה, מנגנון מנופח, שכר גבוה ויתר הרעות החולות של כל שירות ממשלתי. מספר הכבאים במדינה מסוימת לא משקף בהכרח צורך אמיתי אובייקטיבי, בדיוק כמו השוואה בינלאומית של מספר "עובדי הציבור" כדי "להוכיח" שאנחנו בתת-תקן.

דוגמה לכך ניתן לראות בהשוואת מספר המשרות המאוישות של עובדי הכבאות בישראל בשנים 2006 ו- 2010 (גלובס 8.12.10): בין השנים הללו ירד מספר הכבאים מ- 1,375 כבאים ביוני 2006, ל- 1,195 כבאים במרץ 2010. ומה קרה באותה תקופה לעובדי המנהל בשירותי הכבאות? ניחשתם נכון, מספרם הוכפל! מ- 258 עובדים ל- 490... פי שניים פקידים מתעסקים עם פחות כבאים. שירות ממשלתי מובהק.

לאנשי משרד האוצר כנראה לא היה ספק לאן היו הולכים עוד 100 מיליון שקל אילו היו "מושקעים" בשירותי הכבאות. קרוב לוודאי שהיינו מקבלים את אותה רמת שירות אבל במשכורות גבוהות יותר. לא שונה בהרבה משירותי הנמל, שירותי ההצלה בחופי הרחצה ושירותי אספקת המים בישראל. באחד העיתונים פורסם שפקידה בתחנת כיבוי אש מסוימת מקבלת 4,000 שקל תוספת סיכון כבאי בתלוש. לא מפתיע שמזכיר ההסתדרות התנגד בתוקף ל"רפורמה" שתפגע ב"זכויות העובדים". חכו למהומה שתתלקח אם ידרשו מהכבאים להחתים כרטיס נוכחות, לא לעסוק בעבודה נוספת כאשר הם "בבית בכוננות", או חלילה לקחת חלק באימוני כושר גופני במסגרת המשמרת.

התקשורת רותחת על "העדר סולמות כיבוי". הסולמות הגבוהים ביותר בארץ מגיעים לגובה של 42 מטר, כרבע מגובהו של מגדל גבוה בתל אביב. שוכחים לציין שגובהם של סולמות הכיבוי ברוב העולם הוא כ- 55 מטר בלבד. הסולמות הגבוהים, והנדירים גם בעולם, מגיעים לכ- 100 מטר – פחות בהרבה ממחצית גובהו של מגדל אביב ברמת גן. גם בפיגוע במגדלי התאומים לא ראינו סולמות. כבאים צריכים כושר גופני גבוה כדי לטפס עם ציוד עשרות קומות. ספק אם כבאינו הגיבורים מסוגלים לטפס 8 קומות מבלי לסכן את הלב עוד לפני שמגיעים בכלל לאש.

מטוסי הכיבוי מצטלמים היטב והם כנראה האמצעי היעיל ביותר בשריפות יער. "היעיל ביותר" אבל לא הנשק האולטימטיבי שמכבה את האש באחת. גם בשריפות היער בקליפורניה, ביוון ובמקומות אחרים מתקשים להילחם עם או בלי מטוסים. כנראה שאמצעי הכיבוי הטוב ביותר בשריפת יער היא השריפה עצמה שמגיעה למיצוי. המקום היחיד בו אין שריפות יער הוא באנטרקטיקה... בארצות הברית וקנדה נשרפים מידי שנה כ- 54,500 קילומטרים מרובעים של יערות, פי שניים משטחה של מדינת ישראל כולה. האם צריך להשקיע עשרות או מאות מיליוני דולרים בצי של מטוסי כיבוי ועוד סכום קבוע נכבד בתחזוקתם השוטפת? ספק גדול. ייתכן שנאלץ להתמודד אחת לחמישים שנה עם שריפת יער גדולה, סיכון מחושב. צריך במקרה זה לנהוג כפי שנהגנו: לשכור מטוסים בחו"ל, אולי קצת זריז יותר. ומה יהיה בזמן מלחמה כאשר המטוסים היוונים והטורקים לא יגיעו? בין כך ובין כך נהיה עסוקים בפינוי הריסות בתל אביב ובחיפה. המאמצים יוקדשו להצלת חיים מהריסות בתים – והשריפה ביער – פחות תדאיג אותנו.

במחדל האמיתי, למזלנו, טרם התנסינו ואליו צריך להתכונן: נוהלי חירום לאחסון חומרים רעילים בזמן מלחמה, פוטנציאל הרחבה של בתי חולים לעת חירום, ובמקביל – פינוי הריסות וכיבוי שריפות "קטנות" של מאות בתים, במקביל, שנפגעו מטילים. כאן לא יעזרו מטוסי כיבוי.

מוטי היינריך



עודכן לאחרונה ב שני, 18 דצמבר 2017 06:02
תגובות  
0 #1 אליהו, חיפה 2010-12-16 00:00
אותו דבר בתאונות דרכים
גם שם ישראל ממוקמת מאוד נמוך בהשוואה העולמית. כשישראל מתחרה עם הולנד על תואר "המדינה המערבית הבטוחה ביותר".

הייתה בישראל ירידה גדולה מאוד בכמות ההרוגים (בדומה למגמת ירידה עולמית) - בעשור האחרון היה ממוצע של 7 הרוגים למאה אלף איש, וירדנו ל5.
השיא היה ב1993, אז היו לנו 15 הרוגים בשנה לכל 100 אלף.
התקדמנו יפה...
ציטוט
0 #2 יעקב 2010-12-17 00:00
עוד אלף כבאים לא היו עוזרים...
אפילו היו עוד 1000 כבאים ועוד 20 כבאיות חדשות וחדישות, זה לא היה עוזר בכלום בכיבוי השריפה בכרמל.
כול הדיבורים על המחדל הגדול בשירותי הכבאות הם דמאגוגיה פשוטה. העיתונים אוהבים לזעוק זעקת שבר על מחדלים גדולים בכול מקום.
לא שאין מחדלים - אבל אין דרך אידיאלית לנהל את שירותי הכבאות בלי מחדלים.
הכבאים מוצאים את הכסף שמוקצב להם על משכורות במקום על ציוד, בדיוק כמו שצהל עושה. אין דרך אחרת לנהל גוף ציבורי.
ציטוט
0 #3 גבי 2010-12-18 00:00
לינק למידע על תאונות דרכים
שלום,
אליהו (כתוב התגובה הקודמת),
אפשר לקבל הפניה למידע על תאונות דרכים בישראל בהשוואה העולמית?

תודה !
ציטוט
0 #4 יעקב 2010-12-19 00:00
איך מגיעים לשירותי כבאות יעילים ?
אינני אומר ששירותי הכבאות בארץ אינם יעילים בהשואה לחו"ל. אינני יודע.

הבעיה בחו"ל אינה כול כך שריפות יער כמו שריפות של בתים מעץ. שם מרבית הבתים (לפחות הקטנים) בנויים כולו מעץ. (בארץ בונים מבטון ובלוקים). לכן יש להם יותר נסיון, ויותר כבאים וגם יותר הרוגים. אי אפשר להשוות בצורה פשטנית בין הארץ לחו"ל, בגלל התנאים השונים.
באשר לשאלה איך בונים שירותי כבאות יעילים - התשובה: בדיוק כמו שבונים צבא יעיל.
האם הצבא שלנו יעיל ? במלחמת לבנון השנייה הוכח שלא. ידוע גם שכול אירגון בניהול המדינה אינו יעיל במיוחד. גם לא הצבא. לכן אני חושב שאירגון הכבאות אינו יכול להיות הרבה יותר יעיל מאשר הינו, וגם אם זה לא אידיאלי - זה מה שיש.
כול הדיבורים על מחדלים נוראיים הם סתם דמאגוגיה. אף אחד אין לו נוסחת קסם לשיפור הכבאות, מה עוד שבכלל לא ברור שהיא דורשת הרבה שיפור.
לא צריך למדוד את זה מול מה שהיינו רוצים שיהיה, אלא מול מה שאפשרי.
ציטוט
0 #5 אליהו, חיפה 2010-12-19 00:00
יער מסחרי, בתים דליקים ותקציבי ענק
בארה"ב יש כל שנה פי 3 יותר הרוגים משריפות מאשר בארץ
אפילו השנה - שהייתה הגרועה בתוולדות המדינה נתקשה מאוד להגיע לכמות ההרוגים העצומה בשנה ממוצעת אצלם (הרוגים למאה אלף איש).

יש מספר סיבות ל"הצלחה" האמריקאית:
1. בארץ יש תקני אש מחמירים. בלי אישור של מכבי האש לא ניתן לגור בבית.
בארה"ב התקנים קלים בהרבה - נותן לבנות בית מחומרים דליקים באמצע היער, ואף אחד לא ימנע זאת ממך.
2. בארה"ב יש כיבוי אש מאוד יעיל - הם מכבים שריפות יער קטנות מאוד מהר. ביער "טבעי" יש שריפות מחזוריות כל מספר שנים - שלא קורות בארה"ב.
התוצאה היא שכמעט כל שנה יש להם שריפה ש"יוצאת משליטה" - מגיעה לאזורים מיושבים ומסתיימת במקרי מוות.
3. בארה"ב יש "יערות מסחריים" המגדלים עץ לצרכי רווח.
ביער כזה, אין שום חובה ליצור שבילי אש להקטנת נזק השריפות, ואין דרך לחייב בעלים לנקות עשביה שגורמת לאש להתפשט במהירות. בשל כך - השריפה מתפשטת ומגיעה מהר מאוד למימדי ענק - ואז מציתה יערות ציבוריים הסמוכים לבתי התושבים.
4. בארה"ב יש הרבה אנשים שלא רוכשים ביטוח שריפות, ומנסים להלחם באש בעצמם. לפעמים הם מצליחים להציל את הבית. במקרים רבים אחרים הם מתים בשריפה.

מצד שני - יש לאמריקאים תקציבי ענק לטיפול בשריפות
צי מטוסים אדיר לכיבוי מהיר
והמון כבאיות אדומות ונוצצות שצופרות ברחבי הערים
כל אלו נותנים לפוליטיקאים המון הזדמנויות צילום.

רק אם מדינת ישראל תשכור פירומנים להצית בתים ויערות בכל יום, נוכל להגיע ל"יעילות" האמריקאית בתחום.
ציטוט
0 #6 דני 2010-12-19 00:00
הדרך להגיע לרמת מקצועיות גבוהה
בכיבוי שירפות, היא להצית בחשאי המון שירפות קשות במיקומים כואבים, וכך לאפשר לכבאים להתאמן ולהתמקצע...

וברצינות - אנחנו לא צריכים את שירות הכבאות הכי יעיל, מקצועי ומצוייד בעולם. אנחנו צריכים שירות כבאות שעונה על הצרכים שלנו. צורכי הכבאות שלנו נמוכים, ושירות הכבאות הקיים עונה עליהם.
ציטוט
0 #7 עודד 2010-12-19 00:00
יעקב
אני מסכים איתך, זה לופ שנראה כאילו אי אפשר לצאת ממנו. איך אתה מסביר את שירותי הכבאיות המקצועיים (או שלפחות נחשבים מקצועיים) בארה"ב? איך ניתן להגיע לרמת המקצועיות ששם בישראל?
ציטוט
0 #8 אליהו, חיפה 2010-12-19 00:00
לגבי - בשמחה.
http://www.worldlifeexpectancy.com/cause-of-death/road-traffic-accidents/by-country/
ציטוט
0 #9 גיאק 2012-06-20 00:00
המאמר הזה מכחיש את ההיסטוריה.
1. לטעון ששירותי כבאות לא מסופקים בשוק פרטי, זה פשוט לא להכיר את ההיסטוריה בנושא. למשל ראו כאן על שירותי הכבאות הפרטיים בלונדון- http://chickenman.radish.co.il/?tag=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D

2. אין סיבה שיהיו אותם השירותי כבאות לכל יישוב או עיר. עם הפרטת היישובים לידי התושבים ישכור במידת הצורך כל יישוב שירותים של חברת כבאות פרטית או לחלופין יאפשר תחרות פנימית תחת תקנות מיוחדות מסוימות. כבר לכל הפחות יש לעשות זאת לשירות מוניציפלי וכבר אין סיבה לניהול ממשלתי- כל עיר תתקשר עם חברת כבאות אחרת.

3. ישנה יוהרה חסרת בסיס בטיעוני כשל השוק האלה. עובדתית השוק החופשי פותר בעיות יותר טוב מכלכלנים שיושבים על כורסה. ניהול ממשלתי הוא לא "כשל שוק"? הוא לא כשל שוק חמור ביותר? איזה אינטרס יש להם להסתכן בכלל? למה שינקפו אצבע? לא דיי להצביע על צד אחד בעסקה ולהגיד לכן זה שירות ממשלתי. לכל הפחות תודו שזה כשל לוגי. יש להראות שצד אחד *עדיף* על הצד השני (שהוא איום)- ואת זה כל מתריעי כשלי השוק פשוט משום מה שוכחים לעשות...

בהחלט דיי בהפרטת קרקעות ולא צריך שירותי ניהול מחרדי מש"ס. זה לא הפתרון הטוב ביותר. במידה וכך זה מופיע בקו-ישר, אני סבור שנכון לשנות זאת.
ציטוט
הוסף תגובה