רביעי, 11 מרס 2015 04:45

טעות להשוות עובדי נמל לחמאס - ההשוואה המתאימה: ל"מאפיה"

סרטון בחירות של הליכוד הרגיז רבים. מוסטפא מהחמאס התלונן שביבי פגע גם בו. עובדי נמל שכפופים לבוסים בוועד אינם חמאס, הם לא חותרים להשמדת ישראל. התנהלותם דומה לענף צנוע של ה"מאפיה": סחיטת דמי חסות.

סרטון תעמולת בחירות של הליכוד הרגיז רבים. הסרט מציג "קבוצת תמיכה" של אנשים שנפגעו ממדיניות הליכוד. הצופה אמור היה להזדהות עם הפגיעה לכאורה של ממשלת הליכוד באותם סקטורים שמיוצגים ב"קבוצת התמיכה": טוב שעובד נמל נאלץ להתחיל לעבוד תמורת 35,000 השקלים שהוא מקבל לחודש, טוב שעובדי הגבייה של רשות השידור נשארו מחוסרי עבודה כי ביבי ביטל את אגרת הטלוויזיה ו"סוגר" את רשות השידור, נהדר ששכרו של עובד חברת הסלולר קוצץ בעקבות הגברת התחרות בין חברות הטלפונים. ואז הופיע הקש ששבר את גב הגמל: מוסטפא מהחמאס שהתלונן שנתניהו פגע גם בו. הארץ געשה ושמים רעדו.

הוגי הסרטון התכוונו להציג סקטורים שונים שהתנהלותם הזיקה לציבור הישראלי, וממשלת הליכוד "פתרה" לכאורה את הבעיה לעם ישראל – לכן עובדי הסקטורים האלה לא מרוצים. לעיתים קרובות פועל חוק התוצאות הלא מכוונות – כאן הוא הכה בחוזקה. התסריטאי ערבב בסרטון שני סוגי נזק: נזק כלכלי ונזק בטחוני ובכך הרים ליריבים כדור להנחתה. עובדי הנמל גורמים לנזק כלכלי, החמאס גורם לנזק בטחוני – וזה לא דומה למרות ששניהם מזיקים.

סחיטת דמי חסות – "פרוטקשן"

עובדי נמל שכפופים לבוסים בוועד אינם חמאס. הם לא חותרים להשמדת מדינת ישראל, לא משגרים טילים ולא חופרים מנהרות. לעומת זאת, פעילותם דומה להפליא לענף צנוע של הפשע המאורגן בעולם: סחיטת דמי חסות מעסקים. הדמיון אינו מושלם, חייליו של טוני סופרנו ודון קורליאונה שוברים את העצמות למי שאינו משלם. עובדי הנמל לא זקוקים לשבירת עצמות, כי הענף שלהם חוקי וחוסה בצל "חוקי עבודה מתקדמים" – כוחה של המדינה לצידם.

ענף "דמי החסות" בפשע מאורגן מתמחה בהפקת רווח מהפעלת כוח כפייה על אזרחים תמימים, כדי להעביר כסף ומשאבים כלכליים אחרים מהקורבן אל ארגון הפשע, בניגוד לרצונו ובכוח הזרוע. למשלמי ה"פרוטקשן" אין בדרך כלל ברירה, קל להם יותר לשלם את דמי החסות (אם הסכום לא גבוה מידי) מאשר להתנגד. יישום כוח כפייה בהיקף נרחב מחייב ארגון מסודר, משמעת פנים ארגונית קפדנית והטלת מרות של ראשי הארגון – על ה"חיילים". כוח הכפייה מאפשר לארגון להפיק רווח כלכלי ללא קשר לתועלת שהארגון הפשע יוצר לזולת. אף אחד לא מתנדב לשלם דמי חסות. יש ענפים אחרים בפשע המאורגן שכן מניבים תועלת לזולת כגון שיווק סמים, זנות והימורים שמספקים צרכים לציבור רחב של אזרחים ישרים שרוכשים את השירות מרצונם החופשי.

הדמיון למאפיה 

התשואה העודפת שיוצר ארגון הפשע לחבריו, יחד עם הצורך ברמת אמון אישי, גבוהה מהמקובל בחברות עסקיות רגילות, יוצרים את הנפוטיזם בארגוני הפשע – תופעת העסקת בני משפחה. לכן מדברים על "משפחות פשע". לעומת זאת, בשוק שפתוח לתחרות – הנפוטיזם זניח, כי החברה תעסיק את הטובים והמתאימים ביותר ולא בהכרח קרובי משפחה. מאמן מכבי ת"א לא יעלה לחמישייה הפותחת את הבן של רון חולדאי, ראש העיר, בגלל "לחצים" – כי בתחרות קודם כל צריך לנצח את היריב. נפוטיזם נפוץ בכל החברות הממשלתיות הדומיננטיות.

ועד העובדים הוא מערכת הירארכית מסודרת עם בוס דומיננטי, שאין מעיזים להמרות את פיו. הועד פועל בכוח נגד שבעה מיליון אזרחים, באמצעות סגירת שערי הנמל. האיום הוא בשיתוק חלק משמעותי של הפעילות הכלכלית במדינה וגרימת נזק ישיר לאלפי עסקים שנזקקים לשירותי הנמל, עצירת הייצור במפעלים ובבתי מלאכה בהעדר אספקה וחומרי גלם, השבתה מאונס של עשרות אלפי עובדים במשק תוך פגיעה בשכרם, ושרשור הנזק הכלכלי אל מיליוני אזרחים.

האזרחים וצרכני שירותי הנמל הישירים חסרי אונים מול כוחו של הוועד. פשוט יותר לשלם את "דמי החסות", לשתוק ולהתגלגל הלאה.

בתמורה לאיום המתמיד בהפעלת כוח, ולעיתים קרובות אף מימושו, צריך הציבור לשלם דמי חסות לארגון באשדוד ("אשדוד" כדוגמה). כספי הפרוטקשן מגיעים לארגון כמשכורת והטבות (וגם סטייקים) בסכומים שמעל ומעבר לשכר שהיו מקבלים בפעילות כלכלית, תחרותית וחופשית, בהפעלת נמל. אם כיום עומד השכר למעגל הראשון של חברי הארגון על 27 אלף עד 70 אלף שקל לחודש, הרי שבתנאי שוק פתוחים, ללא פרוטקשן, היה השכר לעבודה זהה עומד אולי על כ- 15 אלף שקל לחודש ואף פחות. ההפרש הם "דמי חסות" בהם נקנה השקט הזמני והסכמת הארגון שלא לגרום נזקים. כספי הפרוטקשן גבוהים במיוחד אם מביאים בחשבון את התפוקה הנמוכה יחסית של העובדים בחסות הארגון, בהשוואה לעובדי נמל בעולם (תפוקת צוות נמל בישראל עומדת על 23 מכולות בשעה לעומת 40 מכולות בשעה בנמלים מתקדמים בעולם).


1531


בוועד העובדים שולטת "המשפחה" הראשית. כל עניין הקשור לקידום ומינוי עובדים יישק על פי העומד בראש המשפחות – יו"ר ועד העובדים. גם תופעת הנפוטיזם רווחת בנמל – העבודה נשארת במשפחה, כ-40 אחוז מהעובדים הם קרובי משפחה.

ועד העובדים נבדל מארגוני פשע במספר היבטים: "הפשע המאורגן" בנמל חוקי לחלוטין ומגובה על ידי חוקי המדינה; הממשלה, במסגרת חוקי העבודה, דואגת לביצור המונופול ששולט ב"עבודה המאורגנת". המונופול על הפעלת כוח במקום העבודה, וועד העובדים, פועל ללא חשש ממתחרים. קהל היעד הנסחט של וועדי העובדים הוא "צרכן שבוי" – אזרחי ישראל אינם יכולים להימלט מנחת זרועו של וועד העובדים בנמל או בחברת חשמל; אין דרך חלופית לשנע מכולות לישראל כאשר המאפיה בנמל מהדקת את החבל.

משהו בכל זאת זז במונופול הנמלים. לאט מאד אבל בהחלט שינוי. נמלי חיפה ואשדוד הופרדו לחברות נפרדות. ממשלת הליכוד בכל זאת הצליחה לאשר הקמתם של שני נמלי ים חדשים "נמל הדרום" באשדוד ו"נמל המפרץ" בחיפה. הנמלים יהיו נמלים פרטיים שיפעלו מרציפים חדשים שייבנו.

קיימת סכנה ש"העבודה המאורגנת" תשתלט גם על נמלי הים החדשים. "הפרוטקשן החוקי" לא יוותר, החוק, בית הדין לעבודה ובג"צ לצידם. למה צריך להפלות את עובדי הנמלים הפרטיים החדשים מול עמיתיהם בנמל, בחברת מקורות, חברת החשמל ורשות שדות התעופה?

אי אפשר ליישם רפורמה בנמלים ללא שינוי חוקי העבודה בישראל. אי אפשר לשנות את חוקי העבודה ללא שינוי שיטת המשטר. כל ראש ממשלה שירצה להנהיג רפורמה אמיתית בנמלים, בחברת החשמל או בארגונים מונופוליסטיים אחרים – יחבל אנושות בעתידו הפוליטי גם ללא תקלה בסרטון בחירות.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 09 ינואר 2016 19:38
לוי .
פרה מאד קדושה
דיני העבודה הם רגולציה של שוק העבודה. למשל, זכות השימוע לפני פיטורים, דמי הבראה, חופשה שנתית, הודעה מוקדמת, ועוד, ועוד.מויקיפדיה: רגולציה היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות. ... ברבות השנים נוספו לו משמעויות שונות ואף מנוגדות כגון פיקוח, ויסות והטלת איסורים. מנקודת מוצא אטטיסטית - הרגולציה בכלל, והרגולציה על שוק העבודה, הן מצב רצוי וכשר.מנקודת המוצא של האדם החופשי, אשר לו הזכויות הטבעיות לחיים, חרות ורכוש - הרגולציה היא הפרה של זכויות אלה לחרות ולרכוש. על כן היא איננה כשרה.מן הסתם, לאוהדי "קו ישר" קל להתנגד לרגולציה שהושתה לאחרונה על שוק הספרים (החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל).ומה לגבי דיני העבודה ? שכבה מאד רחבה של חוקים ותקנות, שנחקקו בתהליך הדרגתי במשך עשרות שנים, והתקבעו בתודעת הציבור כתורה למשה מסיני. היש הבדל ע ק ר ו נ י בין דיני העבודה לבין החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל ?אם הרגולציה פוגעת בזכויות הטבעיות, אם הרגולציה על שוק הספרים איננה כשרה - כלום לא כך הדבר לגבי דיני העבודה ?המסקנה המתבקשת: במדינה של אנשים חופשיים אין כל מקום לדיני עבודה.
0
דוב הקוטב
נתבים
למיטב ידיעתי הנתבים להבדיל למשל מסדרן רב תכליתי (מה זה?) שאמנם שכרם אכן גבוה אינם קשורים לוועד העובדים אלא ישירות להסתדרות.כמו כן מדובר בד״כ ברבי חובלים עם עשרות שנות ניסיון ובעבודת שטח ואחריות לא קלה - הם לא יושבים מאחרי שולחן אלא יוצאים לים בכל זמן.
0
עפר
דיני עבודה מינימאלים - תשובה ללוי
אכן רב דיני העבודה הם לרעת העובדים.המדינה צריכה לאכוף את מה שהוסכם בין העובד והמעביד בהסכם. האם חוק שעות נוספות מיטיב עם העובדים? מוכר שמוכר לך 9 מוצרים ב90 ש"ח ו 10 ב 102.5 לא יצליח למכור לך את המוצר העשירי.האם לעובד יש אינטרס למכור יותר שעות עבודה או פחות שעות עבודה? תלוי במצב האישי של העובד.האם פיצויי פיטורין הם לטובת העובד? וודאי שלא עדיף לעובד לקבל כל חודש משכורת גבוהה ב8.3 אחוז ולא לקבל שום פיצויים בעת הפיטורים. לפי החוק הקיים עובדים שרוצים להתפטר אחרי מספר שנים הם בני ערובה של פיצויי הפיטורין. בנוסף חברה בקשיים ולא מפרישה לפיצויים - העובד יגלה זאת רק בעת קבלת הדו"ח השנתי ולא מיד. אי תשלום משכורת יתגלה מיד בסוף החודש. אם החברה תפשוט את הרגל העובד יפסיד סכום גבוה יותר מאשר אם פיצויי הפיטורין היו מגולמים בשכר החודשי.איסור פיטוריי אישה בהריון\טיפולי פוריות - אמנם מעט נשים שמרו על מקום עבודתם בזכות החוק אבל הרבה יותר נשים לא התקבלו כלל לעבודה בגללו.גם שיטת הפנסיה היא לרעת העובד.לוי אני מזמין אותך לבחון כל חוק עבודה שלדעתך מיטיב עם העובד. אני משוכנע שכמעט כל חוקי העבודה מזיקים לעובדים.
0
לוי.
לעופר (3)
תגובתך המלומדת היא במישור ההנדסי. האם היישום של חוק מסויים מיטיב, או דווקא מרע, בפועל עם העובד ? מחקר עובדתי עשוי לספק תשובה טובה. דברי היו במישור הערכי. דיני העבודה, כולם, סותרים את תפיסת העולם של האדם החופשי, המבוססת על הזכויות הטבעיות לחרות ולקניין. הם מכתיבים מערכת יחסים כפויה, ועונשים על הפרה, במקום מערכת המבוססת על הסכם חופשי מרצון.היות וכך, כלל אין זה משנה האם חוק מסויים מיטיב, או מרע עם העובד. או עם המעביד.בשני המצבים החוק מרע, אינסופית, עם עקרונות החופש. זוהי הנקודה המרכזית. נקודה מישנית היא להבין את ההשלכות ההנדסיות של היישום, ולהיווכח שהחוק לא רק שאיננו מוסרי, אלא גם איננו משיג את מטרתו המוצהרת.
0
יעקב .
איסור שביתות
כצעד ראשון צריך לאסור כללית וגורפת כול שביתה במגזר הציבורי, כלומר בחברות ממשלתיות דוגמת הנמלים וחברת החשמל וגם במערכת הבריאות והחינוך
0
חשבון פשוט
תגובה ל 5
איסור שביתות לא מסתדר עם עקרונות החירות.מקור הכח של הועדים הוא חוקי העבודה ובתי הדין לעבודה.שני גורמים שמימלא עומדים בסתירה לעקרון חופש החוזים.ממילא שביתות יהיו פחות אפקטיביות לאחר צעדים אילו.שביתות של המגזר הציבורי לעיתים פועלות כמו בומרנג כנגדו.לדוגמה, השוטרים בעיר אקופולקו שובתים כבר תשעה חודשיםוהתושבים נוכחו לדעת שהמצב הבטחון האישי והתנועה אפילו השתפר כך שהם לא ממש רוצים שהשביתה תסתים.http://thefreethoughtp roject.com/acapulco-police-strike-backfired/יש אמנם טעם בלמנוע את זכות ההתארגנות מעובדי מדינה משום שהלקוח שלהם (קרי הציבור) הינו ״לקוח שבוי״ אולם לא בטוח שיש בצעד הזה צורך בהנתן שחוקי העבודה ובתי הדין לעבודה בוטלו.
0
משה
שישבתו כמה שרוצים אבל שלא ישביתו את
הנמל. וודאי שעובדים שרוצים לשבות שישבתו כמה שבא להם הבעיה שהחוק היום אוסר על הנהלת הנמל / בעל העסק פשוט להפעיל את העסק בזמן השביתה על ידי עובדים אחרים. זו חוצפה שאין דוגמאתה. הנמל שייך למדינה עובד שרוצה לשבות שישבות אבל המעסיק יכול לפטר אותו ולקחת עובד אחר.
0
יעקב .
שביתה אינה זכות
מובן מאליו שלעובד חופש מלא וזכות מלאה, כאדם, לעבוד או לא לעבוד. איש אינו יכול ולא צריך להכריח אנשים אחרים לעבוד אם הם לא רוצים.אבל "זכות" השביתה אינה מדברת על זכות העובד לעבוד או לא. "זכות" השביתה - על פי החוק הקיים - פירושה "זכות" העובד להשתלט על מקום העבודה, ולהפקיע אותו מידי בעליו, ולמנוע מאנשים אחרים, הרוצים לעבוד - לעבוד באותו מקום."זכות" השביתה היא "זכות" להחרים רכוש של אחרים, ולהכתיב לאחרים אם יוכלו לעבוד או לא."זכות" השביתה היא הזכות להפעיל אלימות נגד אחרים. היא פגיעה חמורה בזכויות האדם.
0
חשבון פשוט
אם כך אין ביננו ויכוח
מובן מאליו שלעובד חופש מלא וזכות מלאה, כאדם, לעבוד או לא לעבוד. איש אינו יכול ולא צריך להכריח אנשים אחרים לעבוד אם הם לא רוצים.אבל "זכות" השביתה אינה מדברת על זכות העובד לעבוד או לא. "זכות" השביתה - על פי החוק הקיים - פירושה "זכות" העובד להשתלט על מקום העבודה, ולהפקיע אותו מידי בעליו, ולמנוע מאנשים אחרים, הרוצים לעבוד - לעבוד באותו מקום."זכות" השביתה היא "זכות" להחרים רכוש של אחרים, ולהכתיב לאחרים אם יוכלו לעבוד או לא."זכות" השביתה היא הזכות להפעיל אלימות נגד אחרים. היא פגיעה חמורה בזכויות האדם.
0

3000 תוים נשארו