רביעי, 09 יולי 2014 06:12

מדע בעייתי (2): תזונה

בתזונה, כמו בתחום הכלכלה והאקלים, המדענים וויתרו לרוב על שלב הניסוי וההוכחה (בגלל הקושי), ומציגים כל השערה כאמת מדעית. 60 שנים של מאות אלפי מאמרים, מחקרים והמלצות - אבל אחוז השמנים והסוכרתיים רק גדל.

1479

 

הכלכלה (כתבה קודמת) והאקלים אינם התחומים היחידים בו המדע מבולבל, והטענות הרבות המושמעות בשם המדע אינן מבוססות. תחום אחר קשור לרפואה, כפי שכתבנו כבר. תחום נוסף הוא תחום התזונה. גרי טאובס, עיתונאי שהציע דיאטה מאד פופולארית (וכתב ספר רב מכר עליה), כותב מאמר בניו יורק טיימס על תחום התזונה, שבו הטענות המוצגות כטענות מדעיות אינן אלא השערות לא מאומתות. השאלה הגדולה היא מה הסיבות להשמנת יתר, שהפכה למגפה בארה"ב. הדעות בתחום רבות, והרבה דברים מופצים כ"אמיתות מדעיות" ללא ביסוס, מדענים שונים מפיצים "אמיתות" סותרות, והבלבול גדול.  
 
הנה קטעים מהמאמר:
 
מאז שנות ה- 1960 קיימת הדעה שאנו יודעים איך לאכול בריא ולשמור על המשקל. מאידך – השיעור הגדל והולך של השמנת יתר (obesity ) וסכרת מראים שאולי הדעה הראשונה מוטעית. בשנת 1960, פחות מ- 13% מהאמריקאים היו שמנים מאד (obese ), ואחוז התחלואה בסוכרת היה 1%. היום אחוז השמנים גדל פי 3 ושיעור חולי הסוכרת – פי 7. ב- 1960 נכתבו 1100 מאמרים בספרות הרפואית על השמנת יתר וסוכרת, בשנה שעברה – 44 אלף. היה נחמד להניח ששפע המאמרים שיפר וחידד את הידע שלנו בנושא התזונה, אך הנתונים על כמות השמנים מוכיחים את ההיפך. למה נכשלנו כישלון כזה גדול במניעת השמנה?
 
קיימת האפשרות ש- 600 אלף המאמרים שנכתבו, ועשרות אלפי הספרים, הם רעש סתמי שמופיע על רקע של מחקר מדעי לוקה בחסר ופגום. המדע לא הצליח למצוא מידע ברור ומבוסס, ולכן יש מגוון רחב של דעות שונות וסותרות, והמדע אינו יודע להגיד (ואיש אינו יודע) מה מבניהן נכון ומה לא.
 
השיטה המדעית מבוססת, לפי קרל פופר (פילוסוף ידוע של המדע), על קביעת השערות (או ניחושים) נועזים והשקעה של מאמצים גדולים, מתוחכמים וקפדניים כדי לנסות לסתור את ההשערה. בתזונה – לא חסרות השערות על מהו מזון בריא, מה שחסר זה החלק האמפירי – הניסויים, או בדיקות קפדניות, או האימות, כדי לברור בין ההשערות הרבות. קשה מאד לערוך ניסויים קליניים רציניים בנושא התזונה. הדבר מחייב לקחת קבוצות רבות של אנשים, להקפיד שכל קבוצה תאכל רק את סוגי המזון שהוקצו לה בניסוי, ולעקוב לאורך עשרות שנים אחרי מצב בריאותם. הדבר בלתי אפשרי, וגם לו היה אפשר לעשות משהו – הדבר יקר מדי ואין מי שיממן זאת.
 
בהיעדר ניסויים קליניים קפדניים לא נותר לנו אלא לנחש. כך למשל, הועלתה השערה ששומן מזיק לבריאות וגורם למחלות לב. אבל, מעולם לא נערכו ניסויים קליניים לבדוק השערה זו בגלל הסיבוך והמחיר הגבוה של הניסויים. בהיעדר הניסויים איננו יכולים לדעת בוודאות שמזון שמן אכן מזיק, למרות שכולם מקבלים דעה זו כדבר מובן מאליו. נערכים ניסויים בחיות, ואלו נותנים אינדיקציות מסוימות, אבל אין לנו דרך לדעת אם התוצאות תקפות לבני אדם.
 
המצב הוא, שבתחום התזונה, המדענים וויתרו על שלב הניסוי וההוכחה (בגלל הקושי), ומציגים כעת כל השערה כאמת מדעית. יש דבר אחד שעליו כולם מסכימים (פחות או יותר) והוא שאנשים אוכלים יותר מדי ממשהו. ההשערה של טאובס היא שאנשים אוכלים יותר מדי סוכרים ופחמימות (הספר שלו ממליץ על דיאטה דלת פחמימות). [ההשערה הבלתי מקצועית שלי: שאוכלים יותר מדי – לא חשוב מה].
 
טאובס מסכם: אנו צריכים לחדול מלחשוב שאנו יודעים את התשובה, ולהתאמץ ולערוך ניסויים מדעיים קפדניים כדי לדעת את האמת.
 
יעקב

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:24
שלמה קליש 09/07/14
מחקר סין - של קמפבל
הספר מחקר סין, של קמפבל וקמפבל (במקור The China Study) הוא יוצא דופן מול הנ"ל - נכתב ע"י פרופסור מקורנל ומבוסס על 700 מאמרים מדעיים. ממליץ מאד.
0
רבי דוד נהריה 9/7/14
נקודה מעניינת למחשבה - אבל...
העובדה ששיעורי ההשמנה, הסכרת ומחלות המיוחסות לתזונה לקויה נמצאות בעליה מתמדת,אינה בהכרח סותרת את השערות המדע הנוכחי לגבי הגורמים התזונתיים.שמעתי פעם ממישהו פתגם יפה: "רוצה לדעת איך לרזות? שאל מישהו שמן..." הם *יודעים* הכי טוב!והנקודה היא כמובן שזה שאתה יודע משהו לא בהכרח אומר שאתה יכול ליישם אותו.תשמע, אם מישהו בעל משקל יתר אוכל בצורה מבוקרת ובריאה (לפי השערות המדע העכשווי),עושה פעילות גופנית ברמה סבירה, מפסיק לעשן, נמנע מעודף סוכרים ושומנים,סביר מאד שתראה אותו מוריד ממשקלו ומשפר (ולו במעט) את בריאותו והרגשתו.המסקנה שלי: המדע התזונתי העכשווי לא רחוק מהאמת.
0
דורון 9/7/14
אתה מבלבל בין מדענים לבין עיתונאים
המחקר המדעי שומר על כללי המחקר המדעי.העיתונות לעומת זאת והדיאטנים שאינם מדענים - זה כבר סיפור אחר.
0
יעקב 9/7/14
אתה סתם ממציא
"המחקר המדעי שומר על כללי המחקר המדעי."אתה אינך יודע זאת, אתה סתם ממציא, אתה מבטא ניחוש או דעה רווחת.הטענה של גרי טאובס היא בדיוק זאת: המדע בנושא התזונה אינו מתנהל בצורה מדעית תקינה מפני שאינו מאומת על ידי ניסויים. ה"מדע" בנושאי התזונה הוא מסכת של ניחושים והשערות. על סמך זה מנפיקה ממשלת ארה"ב למשל הנחיות ל"תזונה נכונה" ומומלצת. הנחיות אלה מבוססות על מידע מדעי פגום שמסופק על ידי אנשי רפואה שנחשבים למדענים.ההנחה שה"מדע" מתנהל בסדר, ורק התקשורת אשמה - היא ניחוש שמקורו בבטן שלך ובדעות הקדומות שלך. זה לא נכון.
0
יעקב 9/7/14
האם "לא רחוק מהאמת"?
"המסקנה שלי: המדע התזונתי העכשווי לא רחוק מהאמת."זה עוד ניחוש, או תחושה, כמו שאתה מציין, בכנות. קשה מאד לדעת. הניחוש או התחושה שלי היא שאין להתייחס ברצינות למרבית ההמלצות ה"רפואיות" בנושא התזונה.כול אחד צריך לאכול לפי התחושה והנסיון האישי שלו. אני למשל: יש שורה ארוכה של מאכלים שאני יודע שמזיקים לי ואני לא נוגע בהם - לא קשור לא לרופא ולא לדיאטנית. זה לא אומר שלא צריך להתייעץ עם רופא או דיאטנים. להתיעץ לא מזיק...הדיאטנית שעזרה לי הכי הרבה בחיים אמרה לי "תאכל פחות". זו העצה הכי חכמה שיש, ולא צריך מדענים בשביל זה. (ואני לא שמן, אלא ההיפך).
0
יעקב 9/7/14
בעיה פסיכולוגית
רבי דוד, הערה מס 2, העלה את הבעיה שיש אנשים המתקשים ליישם את ההמלצה "תאכל פחות". אין ספק. יש אנשים אחרים, הם נקראים אנורקסיים, המתקשים ליישם את העצה הנגדית "תאכל יותר".אלה, לדעתי, בעיות מתחום הפסיכולוגיה ולא מתחום "מדעי התזונה".
0
רוני 9/7/14
נקודות מעניינות אבל...
מצד אחד אתה מעלה נקודות מעניינות אבל מצד שני ישנן בעיות במאמר. קודם כל זה שאחוז ההשמנה בעולם המערבי עולה (לא רק בארה"ב) לא אומר דבר על מדע התזונה. אפשר להסביר את זה בכך שאנשים לא עושים את מה שהתזונאים אומרים להם לעשות. אם כל האנשים בעולם המערבי היו אוכלים את מה שהתזונאים אומרים להם לעשות ובכל זאת משמינים אז זה היה מוכיח את הטענה שלך. בכל מקרה תשונאים זה לא רק דיאטה. מהנדסי מזון עוסקים במזון קפוא מהונדס ומעובד למיניוץ דיאטן - זה כבר משהוא אחר שאמור לעסוק בפן הפסיכולוגי הרבה יותר מהפן של התזונה. השמנה שאת בעיה בראש (מניסיון). כולם יודעים מה הם צריכים לאכול כדי לרזות, הם פשוט לא עושים זאת. תשאל שמנים אם הם אוכלים באמת לפי הדיאטה שנתנו להם. אם לא, אז זה מראה שהבעיה היא לא אצל התזונאים, אם כן אז הם כנראה משקרים....
0
אירופאי 9/7/14
תזונה מתבססת על ביו כימיה
תחום מדעי למהדרין אשר זכה לקפיצות רציניות בעשרות השנים האחרנות.אכן תזונה היא תחום רחב יותר ואכן עדיין רחוקה מלהחשב מדע מדוייק וכמו כל תחום רב משתנים צורכת הרבה מאוד שנות מחקר רב תחומי להגיע למסקנות סבירות. ויש הרבה מסקנות סבירות שהתזונה רכשה במשך השניים. כך שעל פניו אין שום סיבה שבמשך הזמן היא תהפוך לתחום הרבה יותר מדיוק.כבר היום אין כל בעיה לרוב האנשים להרזות תחת השגת דיאטטיקן/ית (תפריט עלול להשתנות בהתאם לצרכים).לדעתי האישית, קפיצת המדרגה תהיה שעל רובינו יהיו מדדים פיזיולוגים בזמן אמת או כמעט זמן אמת + ניתוח DNA אישי + יכולת למדוד את הערכיים התזונתיים של המזון שלנו.הטכנולוגיה לכל אילו כבר קיימת ונגישה אך עדיין לא שווה לכל כיס ולא נפוצה. קיום מדדים אילו בהקף נרחביאפשר ניתוח אישי כמו גם יאפשר לאסוף מידע על תוצאות תזונה מסויימת על פוטנציאל מסויים (DNA),תחום עם פוטנציאל אדיר וכרגע בעל יכולת סבירה.לאומת זאת צריך גם להיות מציאותים, ניסויים על רמסים בעלי אורך חיים קצר הראו בוודאות שלא משנה מה התזונה תהיה אורך החיים במקרה הטוב יגדל באחוזים בודדים. כך שאם כבר אנחנו מבקרים את ״מדע״ התזונה מה הוא התנאי המקובל על כולנו שהוא באמת ״עובד״?.
0
יעקב 9/7/14
מה הנכון בעצות התזונאים ?
"יש הרבה מסקנות סבירות שהתזונה רכשה במשך השניים"השאלה אם הן נכונות....בכול אופן יש גם הרבה "מסקנות סבירות" שהתזונה רכשה במשך שנים ואח"כ חזרה בה והכריזה שראיות חדשות מראות שהיו מוטעות...מה שטאובה טוען במאמר אינו שהידע התזונאי שגוי, אלא שהוא לא מדעי - כלומר לא נרכש בשיטות מדעיות שמבטיחות, פחות או יותר, שאין שגיאות גסות.אני בטוח שהרבה מהעצות של תזונאים הן טובות ונכונות, לפי השכל הישר, בלי קשר לרמת הביסוס הקפדני, המדעי. אבל - ביסוס מדעי טוב חסר לרוב."תאכל פחות" היא עצה טובה, וגם נכונה, אבל לא מדעית. מדע אינו הכול.
0
רוני 9/7/14
השכל הישר?
ליעקוב - אתה אומר - "אני בטוח שהרבה מהעצות של תזונאים הן טובות ונכונות, לפי השכל הישר" - מי קבע שזה לפי השכל הישר? היום זה נראה לך טבעי כמו שטוב להתקלח, אבל מי אמר שתמיד חשבו שזה וברור לפי השכל הישר? להפיך, במשך מאות בשנים ארופאים לא התקלחו כי הם היו בטוחים שזה מעביר מחלות. ובנוסף - דגנים מלאים בריאים זה שכל ישר? ירקות זה מרזה זה שכל ישר? ועוד כמה דברים שבעיניך כיום הם "שכל ישר" לא תמיד היו כך לפני שתזונאים הסבירו לנו את זה.
0
אירופאי 9/7/14
השאלה מה זה נכון?
נגעתי בזאת בסוף תגובתי ב 8. במקרה של תזונה לא כל כך ברור מה ההגדרה של נכון.לפי דעתי האומדן שהיצגת בכתבה (אנשים שמנים) יש סבירות גבוהה שהוא חסר משמעות לקבוצות מסויימות. ישנם קבוצות אנשים כגון הפולינזים והאסקימואים אשר הברירה הטבעית העדיפה את אילו מבינהם שהשמינו מהר, מכיוון שהם אילו ששרדו יותר טוב בשעת מחסור (מסעות ארוכים בים, או סתם חורף קשה). כך שעד שלא נגדיר מהוא נכון אין פה ממש דיון.בנוסף יש להפריד בין ד״ר א או ד״ר ב (ויש כמה שמות שעולים לי) אשר מחפשים פופוליות קלה או פשוט מאמינים במשנתם (לא חסר כאלה) אף על פי שלא היתבצעה בדיקה קלינית. לבין עובדות מסויימות אשר כן נבדקו מעבר לכל ספק סביר. למשל בזמנו העדיפו מרגרינה(שמן מהצומח) על פני חמאה(שמן מהחי) למה? להמנע משומן רווי אשר יכול להעלות את הכולסטרול הרע (ויש מחקרים בנושא).רק מה? תהליך הקשיית שמן הצימחי משנה את צורתה המוליקולרית ונותן לה מאפיינים מזיקים מזאת של שומן רווי (הפחתת הכולסטרול הטוב והגברת הכולסטרול הרע) וכמובן שיש קורולציה בין הכולסטרול הרע ובעיות לב (למשל). כך שהכלים ליצירת תפריט איננם רק ניחוש, חלקים נכבדים מתבססים על מחקרים בביו כימיה כמו גם ניסויים קלינים.
0
אירופאי 9/7/14
ל 11 - בריא איננו מושג מדעי
אם משהוא משתמש במושג בריא, הוא מנסה למכור לך משהוא.אגב הזכרת דגנים מלאים - כיום יש מספר קבוצות שונות הטוענות שיש להימנע מדגנים. לכולם טענות מענינות ודיי מדברות לשכל הישר כגון:א. דיאטת הפליאו - ה 10000 שנים שהאדם צרך דגן איננן מספקים לשנות מליוני שנים של אבולוציה.ב. הדגנים הנמכרים כיום הינם שיבוט לא טיבעי בעיקר החיטה אשר יש לה 6 כרמומוזנים (לאדם יש 2) זוהי רק הזכרה של שתי הקבוצות הגדולות המתנגדות לדגנים, ואף על פי שאי אפשר לבטל אותם כלאחר יד, הם נכנסים יפה לכתבתו של יעקב. ההתיחסות שלהם כללית וכוללנית כמו גם שיש רק אנקדוטות אשר מאשרות אותם, ואף מחקר קליני.
0
יעקב 10/7/14
מרגרינה וחמאה זו דוגמה טובה
תמיד אמרו שחמאה מזיקה (כולסטרול), ומרגרינה טוב. לאחרונה התהפך הגלגל. גם טענה זו וגם היפוכה נטענו על ידי רופאים, בשם המדע, ועל סמך מחקרים מדעיים כביכול.מה הנכון? אללה יודע.השכל הישר שלי אומר: תאכל מה שטעים (חמאה) ואל תתיחס יותר מדי ברצינות ל"מדע".אבל מעל לכול: לא להגזים. תאכל מעט (חמאה). [מי שאוהב מרגרינה should have his head examined]
0
אירופאי 10/7/14
שכנעת אותי
כנראה שתזונה הכניסה ללקיסיקון שלנו טוב ורע בהקשר של אוכל. כאשר כבר בימי פרצלסוס היה ברור שכל דבר הוא רעל תלוי במינון. ואם כך אכן היא לא עושה שירות טוב לאדם.אם ההתיחסות היא חמאה טוב ומרגרינה רע או להפך, זהו שימוש מפוקפק בידע אשר אנחנו רכשנו ועדיין רוכשים.אנחנו יודעים ברמה הביולוגית והמולקולרית מה המשמעות של מזונות מסויימים וההשפעה עלינו ועל פי כך אפשר היום להציע תפריט אשר יתרום לשינוי בערכים פיזיולוגים מסויימים. וכך לדעתי דיאטטיקן/ית טוב/ה צריך לעשות. ולא לסווג מני מזון לטוב ורע כי אין כאלה.גם צריך להבדיל בין מה שאנחנו יודעים למה שאנחנו מעריכים. בזמנו העריכו שעדיף להמעיט בחמאה בגלל השומן הרווי, ולכן השכל הישר (לא המדע מאחריו) הציעו שאם כבר חייבים אז עדיף מוצרים משומן צמחי, לימים וניסויים נודע שהערכה בטעות מקורה, מקור המזון לא משחק תפקיד רב, צורתו המולקולרית כן. כאשר אנחנו מעבדים מזון אנו יוצרים שינוי מולקולרי אשר משנה את מאפייניי המזון. המדע הוא תהליך ולא ידע, הוא לא יודע הכל, ואם אנשים (ובניהם רופאים) מנסים להפעיל שכל ישר על מנת לקפוץ למסקנות אין להלין על המדע. עלינו מוטל לוודא מה עומד מאחורי הצהרות מסויימות, בדיקה אוביקטיבית או הסקת מסקנות. ומה לעשות, לפעמים השכל הישר פשוט טועה.
0

3000 תוים נשארו