שבת, 15 נובמבר 2014 15:48

פקודת העיתונות 1933

הוויכוח על "חוק ישראל היום" אינו ממוקד בבעיה. מי שמסכים שהשלטון רשאי להחליט מי רשאי לשדר, ומי להוציא עיתון – לא יכול להתנגד לחוק המקומם. ל"מדינה" מותר להוסיף עוד קריטריון לרגולציה - לא בחינם.

"פקודת העיתונות" היא חלק בלתי נפרד מספר החוקים במדינת ישראל. מקורה בחקיקה מנדטורית-בריטית שנועדה לתת סמכות בידי השלטון הבריטי לפיקוח ו"הסדרה" של הקמת עיתונים, ניהולם וסגירתם בהוראת הנציב העליון. אין להוציא לאור עיתון במדינת ישראל אלא אם התקבל רישיון משר הפנים. שר הפנים רשאי בהליך משפטי לקנוס, לאסור הפצה, לסגור בית דפוס, לשלול רישיון של עורך.

אי אפשר במדינת ישראל להקים ערוץ טלוויזיה, חברת שידורי כבלים או תחנת רדיו ללא אישור ממשלתי וביקורת ממשלתית צמודה לתוכן השידורים, מקורם, מינון סוגי התכנים ועוד. רק לבניית אתר אינטרנט אין צורך ברישיון ואין רגולציה. רק התכנים באינטרנט הם בינתיים "ענף פרוץ" וללא "הסדרה". כל אחד רשאי לכתוב, לפרסם, לשדר חדשות טלוויזיוניות, להעלות מבזקים – והכול ממש חינם, כמו באתר וואלהלדוגמה. ממש שערורייה באוּמַת הרגולציה.

"הכוונה הטובה" שביסוד הרגולציה על התקשורת היא הצורך להבטיח את חופש הביטוי; פלורליזם בדעות, בדיווחים, ובהשקפות – לכל רובדי האוכלוסייה כולל מיעוטים ועולים חדשים. ומי המועמד להרמת נטל כבד זה ולעשות סדר ב"שוק הרעיונות"?

בהעדר מלאכים על פני הארץ – התפקיד הנכבד מוטל על הממשלה, אוסף מקרי של פוליטיקאים. הם שצריכים לקבוע את "האינטרס הציבורי", למנוע "כשלי שוק", למנוע "ריכוזיות", "לקדם תחרות", להגן על "האינטרס הצרכני", להבטיח איכות ו"סוגה עילית", לעודד יצירה מקומית, להבטיח שירות אוניברסאלי עד לאחרון הכפרים בגליל הנידח, לחשב בקפידה צדק חלוקתי של תדרים ותשתיות (וגם צדק במינון הנכון של מוסיקה מזרחית, מורשת ישראל, שידורים באמהרית וברוסית). וכמעט שכחתי את "צורכי הביטחון".        

כך נולדו "חוק התקשורת", חוק הבזק, פקודת הטלגרף האלחוטי, וגופי רגולציה כמו משרד התקשורת (פעם היה רק "משרד הדואר"), המועצה לשידורי כבלים ולוויין, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, רשות השידור, ועדת התדרים ואולי עוד.


1506
 
מסתבר שכל מגוון אמצעי הרגולציה האלה לא הביאו בחשבון הסתננות יחידים של "ישראל היום" אל ליבת אמצעי התקשורת במדינת ישראל. לכך נדרש חוק מיוחד שכותרתו מנוסחת חיובית, "לטובת העם", כמיטב המסורת הסטליניסטית – החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל; עיקרו: "לא יוציא לאור אדם ולא יהיה אחראי להפצה של עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם, לתקופה העולה על שישה חודשים מיום תחילת הפצתו בחינם".

אנחנו בעידן שלאחר חקיקת "חוק הספרים" שקבע מחירי מינימום לספרים כדי לרסן "תחרות פרועה", אז למה לא לחייב מחיר מינימום לעיתון שמשווק במחיר "טורפני"?

חוק "ישראל היום" נועד לחסום לכאורה מספר "עוולות": השפעה של גורם זר (שלדון אדלסון) על "שוק הרעיונות" בישראל. לעומת זאת, מותרת בעלות זרה על עיתון הארץ של קונצרן גרמני השותף לאוליגרך רוסי ולמשפחת שוקן; "עוולה" אחרת שהחוק רוצה לתקן היא חסימת עיתון עם אג'נדה לטובת נתניהו, כאילו שכל יתר העיתונים נטולי אג'נדה, כמו "ידיעות אחרונות" שמוביל קמפיין עקבי נגד נתניהו, עיתון "הארץ" שמייצג את פלסטין השדודה, ועיתון "מקור ראשון" שמייצג את הכיפות הסרוגות ומתיישבי יהודה ושומרון.

העיתונות הכתובה בצרות מאז שממשלת לוי אשכול אישרה שידורי טלוויזיה בישראל ובייחוד מאז פרוץ שירותי החינם של האינטרנט. צעירים רבים מעדיפים לקרוא חדשות על מסכי המחשב והטלפון על פני העיתון הכתוב. גם עוגת הפרסום בעיתונות נחתכה חדות על ידי הפרסום באינטרנט, לאחר שנפגעה כבר על ידי הפרסום בטלוויזיה.

האם זה סופה של העיתונות הכתובה? אי אפשר לדעת, כפי שהנבואות על מות אולמות הקולנוע בעקבות חדירת הטלוויזיה, הוידיאו והאינטרנט היו מוקדמות מידי – הקולנוע שינה פניו, הקטין נפח – אבל הוא חי.

הויכוח המתוקשר על "חוק ישראל היום" אינו ממוקד בבעיה האמיתית. מי שמסכים שהשלטון רשאי להחליט מי רשאי לשדר, ומי להוציא עיתון – לא יכול להתנגד לחוק המקומם נגד "ישראל היום". אם ניתן באמצעות "הליך דמוקרטי" לקבוע כמה ערוצי טלוויזיה יהיו, מי יפיק חדשות, כמה שעות שידור מותרות, הרכב התוכן ואת גובה הקנס שערוץ ישלם כ"דמי זיכיון" – מצביע בהכרח בעד קיומו של "הליך דמוקרטי" לסגירת עיתון. אז הפעם זה "ישראל היום". הלובי שמקדם את סגירת העיתון הצליח במערכה הראשונה של ה"הליך הדמוקרטי" – אישור במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

על מה אתם מתלוננים? הרי אתם גורסים שהמדינה צריכה לקבוע "קריטריונים" להתנהלות אמצעי התקשורת – ומי שלא עומד בהם עלול לצאת מהמשחק. "המדינה" היא חבורת פוליטיקאים, לוביסטים וקבוצות לחץ – אין פטנט אחר. הם שקובעים מהי "טובת הציבור" ומהם "צרכי הציבור". אז "המדינה" גם רשאית להוסיף קריטריון – אסור לחלק עיתון חינם.

מי שתומך בחופש הפרט, בזכות הקניין ובחופש הביטוי צריך לפעול לשחרור התקשורת מעול השלטון: לסגור את גופי הרגולציה יחד עם ה"מועצות" ומשרד התקשורת, לבטל את חוק התקשורת – לשלוח הביתה אלפי עובדים מיותרים שלא עוסקים כלל בתקשורת אלא ב"פיקוח והסדרה". בדרך – גם מחיר המילקי יוזל כתוצאה מהקטנת המיסוי הנדרש למימון סבך הרגולציה.

כל יזם יוכל להקים ערוץ טלוויזיה, רדיו או עיתון – בתשלום או בחינם. הסיכון כולו של היזם, יצליח – ירוויח, ייכשל – יפסיד. בעלי העיתון או הערוץ רשאים להחליט אם לתמוך פוליטית במפלגה, באיזה אזורים לשדר והיכן לא, אם ישדרו חינם או בתשלום, אם ישדרו פרסומות או יסתפקו בדמי מנוי. עשירי תבל רשאים לממן עיתוני חינם לנתניהו, עשירים אחרים רשאים באמצעות הקרן החדשה לישראל לממן עיתון לארגוני "שלום" שיחולק חינם.

הציבור אינו טיפש – הציבור "חיסל" בעבר את כל העיתונים המפלגתיים ("דבר" של מפא"י, "על המשמר" של מפ"ם, "חירות" של הליכוד, "הבוקר" של הליברלים, "קול העם" של הקומוניסטים, "הצופה" של הדתיים) – בערוב ימיהם, רובם היו למעשה "עיתוני חינם". פוליטיקאים לא יוכלו לאשר או לסגור עיתונים, רק הציבור יקבע למי יש זכות קיום באמצעות לחיצה על שָׁלַט הטלוויזיה או קריאת העיתון.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:16
תגובות  
0 #1 נקודת אוראבשלום ליסק 15/11/14 2016-05-15 18:13
ראיתי איך פייגלין התפלץ מעל דוכן הכנסת נוכח טימטומת חברי הכנסת הבזויים שהעבירו את החוק.
פייגלין, נקודת אור!
ציטוט
0 #2 פייגליןMurray Roth 15/11/14 2016-05-15 18:14
במנהיגות יהודית של פייגלין בליכוד, כל דבריהם על תקשורת במצע מסתכמים בקריאה פשוטה להוציא את המדינה ממנה כליל.

היה יותר טוב להוציא את המדינה גם ממשפט, מבטחון, ומקיום בכלל (אנרכיה קפיטליסטית), אבל זה לפחות התחלה - בהנחה שיקיימו .

אנו רוצים ריבונות, אבל בלי מדינה. אם כבר, אז מלך, כמו שטוען הנס הפי בספרו המפורסם על דמוקרטיה, אבל גם זה בדיעבד.

Murray Rothbard
ציטוט
0 #3 לא ידעתי שנדרשגרי 15/11/14 2016-05-15 18:14
אישור משר הפנים לשם הקמת עיתון. מאמר יפה.

ליסק, הם לא מטומטמים, אלא בעלי אינטרסים. אם הם היו טיפשים הם לא היו יושבים בכנסת.
ציטוט
0 #4 מפתיע שהפקודה הזו עדיין קיימתדוב הקוטב 15/11/14 2016-05-15 18:15
הרבה מעבר לכל השלכה כלכלית כזו או אחרת, עתונות חופשית היא אבן יסוד של חברה דמוקרטית - עיתונות חופשית ברשיון שר הפנים - שברצונו יאפשרה וברצונו לא - "כדי להגן על שלום הציבור" אינה כזו.
ציטוט
0 #5 חסרה נקודה מרכזיתיוסי ברנע 16/11/14 2016-05-15 18:16
אני בעד זכויות. חופש הביטוי חופן את חופש העיתונאות. אבל אני חי במדינה שלה יש אזרחים. מהי הזכות לאדם או לארגון מחוץ למדינה להשפיע פוליטית על סדר היום הציבורי? להתערב בשיח הפוליטי? להיות הביבי תון? הרי שלדון אריסון מפסיד כסף, אבל הוא מוכן לכך כי מטרתו השפעה פוליטית והוא עושה זאת בצורה לא הוגנת, בעוד הוא אינו כלל אזרח ישראל! ולכל המגיבים, מדינה זו לא חברה. אתם גם לא מכירים בלאומים.
ציטוט
0 #6 אחדות לאומית מקיר אל קיראפרים 16/11/14 2016-05-15 18:17
להלן רשימת חלק מהאחים שתמכו בחוק ויזכרו לדיראון עולם . אכן אחדות למופת ללא הבדל גזע, דת , מין ובסיס אידאולוגי :
ליברמן + אחמד טיבי , ציפי לבני + מירב מיכאלי, יאיר שמיר + עופר שלח, שאול מופז + חאמד עמאר ...
ותיזכרנה לטובה שלי יחימוביץ' שנמנעה וזהבה גלאון שהצביעה נגד . איני יודע מה קרה להן, אינטרסים או סתם הגינות בסיסית? בכל זאת תזכרנה לטובה
אנקדוטה קטנה : לפני הרבה שנים נפגשנו כמה חברים עם איש יקר בשם סם דובינר , ממנו שמענו הרצאה קטנה על שוק חופשי . הואיל ונושא ההרצאה במקור היה " חופש ושוק חופשי " , מר דובינר פתח את הרצאתו במילים הבאות : " על חופש איני מתכונן לדבר , כי אין סיכוי שתבינו מהו חופש ועכשיו הבה נדבר על יתרונות השוק החופשי...".
משום מה, נזכרתי בדבריו כשראיתי את רשימת התומכים בחוק המזעזע. אכן דובינר צדק, הם באמת לא מבינים מה המשמעות של חופש.
ציטוט
0 #7 לא חסרה שום נקודהליוסי ברנע 16/11/14 2016-05-15 18:18
ראשית, הצעת החוק לא התייחסה כלל לבעלות זרה על עיתון מקומי .
שנית, בעידן האינטרנט , הטיעון שלך מצחיק שלא לומר אווילי.
ואחרון חביב, כנראה שלא קראת עד הסוף , אז עבורך ציטוט מהמאמר :" הציבור אינו טיפש – הציבור "חיסל" בעבר את כל העיתונים המפלגתיים ("דבר" של מפא"י, "על המשמר" של מפ"ם, "חירות" של הליכוד, "הבוקר" של הליברלים, "קול העם" של הקומוניסטים, "הצופה" של הדתיים) – בערוב ימיהם, רובם היו למעשה "עיתוני חינם".
ציטוט
0 #8 מי עוד מפסיד כסף?יעקב 16/11/14 2016-05-15 18:18
"הרי שלדון אריסון מפסיד כסף, אבל הוא מוכן לכך כי מטרתו השפעה פוליטית"

נדמה לי שגם שוקן מפסיד כסף ומקדם אג'נדה פוליטית, בכול זאת לא אוסרים עליו להוציא עיתון.

חופש הביטוי הוא חופש הביטוי - לכול אחד, גם שלדון אריסון.
ציטוט
0 #9 ה"פשע" של שלדון אינו העתון, אלא זהיופיטר 16/11/14 2016-05-15 18:19
שהוא עשיר, מצליח, אינו תלוי באף אחד גם לא בחברי הכנסת והממשלה, ושהוא נוטה ימינה. כל השאר הצביעות הקלסית של תומכי השוויון ומחנות החינוך מחדש
ציטוט
0 #10 תגובה לתגובותיוסי ברנע 16/11/14 2016-05-15 18:20
העיתונות המפלגתית לא הייתה עיתונות חינם. היא הפסידה לעיתונות בעלת קשת דעות יותר רחבות וותר מעניינית. שוקן אולי הפסיד, לכן הכניס שותפים. הוא לא יוציא את הארץ אם ימשיך להפסיד, מה גם שאין לו אפשרות כספית. שלדון אריסון אינו אזרח ישראלי. הוא מיליארדר שיש לו יכולת להשפיע על השיח הפוליטי וגם על הבחירות בצורה עקיפה. מי שמצדד באפשור לאדם זה לממן חינמון, צריך גם לאפשר תיאורטית לסעודיה או קאטר לממן חינמון שיהפוך את כל ערבי ישראל למוסלמים פאנטיים אנטי ישראלים. הטענה שבעידן האינטרנט הצידוד בחוק זה הן אווליויות, ניתנות למדידה מבחינת הרגלי הקריא צפייה של הקוראים-. אך דומה שרוב הלא צעירים צורכים עיתונים מודפסים ולא מהדורות אינטרנט. ואם הן משפיעות, מה זה אומר לגבי השיח עד כה?
ולבסוף, אני נגד הפקודה המנדטורית של העיתונות. אבל אני בעד שיח הוגן כמו שאני מאותם נימוקים נגד מונופולים.
ציטוט
0 #11 גם אני משפיע על השיח הציבורי, אז מהיעקב 16/11/14 2016-05-15 18:21
שלדון אריסון אינו אזרח ישראלי. הוא מיליארדר שיש לו יכולת להשפיע על השיח הפוליטי וגם על הבחירות בצורה עקיפה."

גם הנשיא אובמה אינו אזרח ישראלי, והוא משפיע על השיח הציבורי והפוליטי... אני אומנם אזרח ישראלי, אבל גם אני משפיע על השיח הציבורי (אולי). וגם מצליח להפסיד כסף...
בשביל זה השיח הוא ציבורי - כדי שכול אחד יוכל להשפיע, ולא רק אלה שיוסי ברנע חושב שהם "כשרים". אם הסעודים או הקטרים רוצים להוציא חינמון בישראל - ברוכים הבאים! גם להם יש זכות להביע דעה ולהפסיד כסף בישראל, כמה שיותר - יותר טוב. אפשר לחשוב שיוכלו לזרוע יותר ארס ושנאה מאשר העיתונים הערביים הישראליים כבר עושים...

שוקן הכניס שותפים כי הפסיד כסף, ועכשיו גם השותפים מפסידים כסף... אבל - במדינה חופשית כול אחד צריך לעשות את חשבון רווח והפסד שלו, ולא של אחרים. חשבון הרווח וההפסד של שלדון אדלסון אינננו עניין ציבורי...
חוץ מזה - לכול אזרח שמורה הזכות האבסולוטית להפסיד כסף, כמה שהוא רוצה, כול עוד זה כסף שלו ולא של המשינה.
ציטוט
0 #12 תגובה ליעקביוסי ברנע 16/11/14 2016-05-15 18:21
השאלה היא לא חופש כלכלי. אני בעד חופש כלכלי. אבל השאלה היא פוליטית ופילוסופית. עיתון הארץ עדין נישלט ע"י שוקן. וכלן אינו דומה לעיתון ישראל היום שנשלט ע"י גורם חוץ. האם לגורמי חוץ מותר וזה הוגן להשפיע על הדמוקרטיה בישראל? ברור שאובמה יכול השפיע ,ומשפיע על הנעשה בישראל, כי ישראל היא מדינה, ארה"ב היא מעצמה ופטרון שלה. אז מה ניתן להסיק מכאן? שאולי שאת כל המפלגות יממנו יהודי ארה"ב? הם יקבעו את סדר היום הפוליטי? אז מהי המשמעות של ריבונות? מהי אזרחות. ומהי דמוקרטיה אם זה המצב? הבעיה אצל יעקב שכל תשובה יותר מורכבת למציאות הופכת למי שתומך בשוויון, ומכאן הדרך לסוציאליזים קצרה. להזכירך, הייתי בתנועת עצמאות עוד לפניך. המציאות יותר מרוכבת מניתוחה ע"י אוביקטייביזים וליברטניזים. הם לא יודעים מהי מדינת לאום, מהי דמוקרטיה מודרנית של כל אזרחיה.
ציטוט
0 #13 פירפורי גסיסהאשר 16/11/14 2016-05-15 18:22
הרגולטור והגילדה בתקשורת כבר מזמן בתהליך של מוות קליני . כל אחד אחד יכול להקים ערוץ טלויזיה בחינם או בתשלום באיכות HD באתר יוטיוב, ואגב יש ערוצים מדהימים בכל השפות ובכל התרגומים .הסמארטפונים והטאבלטים הופכים את העיתונות באינטרנט לנוחה ונגישה יותר מזו הכתובה. המגמה הזו רק תלך ותתחזק . הפוליטיקאים רבים על סקטור חולה בדרך למותו. לדעתי החופש מגיע באמצעות הטכנולוגיה, וזו אחת הדוגמאות.
הדיון הזה לא רלבנטי לימינו. הפוליטיקאים המגוכחים האלו יחליטו מה שהם רוצים, בי זה לא פוגע, אני כבר מזמן צורך עיתונות,טלויזיה, מוסיקה , סרטים ותקשורת בכלל, איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
ציטוט
0 #14 רק גורמים "מאושרים" מותר להם להשפיעיעקב 16/11/14 2016-05-15 18:22
"האם לגורמי חוץ מותר וזה הוגן להשפיע על הדמוקרטיה בישראל?"

לא. רק לגרומים שמאושרים על ידי יוסי ברנע מותר להם להשפיע על הדמוקרטיה בישראל.

חופש הדיבור היא חופש דיבור. אם זה מוגבל, ונשלל מ א', ב' או ג' בגלל סיבה זו או אחרת - אז זה לא חופש דיבור - זה ההיפך מזה - זו דיקטטורה.

כנראה שלא היית מספיק זמן בעצמאות כדי להבין נקודה פשוטה זו. אין צורך להתפלסף הרבה, העסק פשוט.
ציטוט
0 #15 יוסי (5), שאלה פרקטיתעפר 16/11/14 2016-05-15 18:23
נניח שאני מסכים עם כל מה שקבעת בתגובה 5, מי יקבע ואיך מהו "עיתון כשר". מהי השפעה "כשרה" ומה לא?
ציטוט
0 #16 ליוסי - אתה מודע לגורמים הזריםרוני אורן 16/11/14 2016-05-15 18:23
השותפים בעיתון הארץ? כמו ליאוניד נבזלין? שמחזיק 20% מהעיתון. אז 20% זה בסדר כל עוד זה לא הרוב או שגם הרוב זה בסדר כל עוד זה לא הכול? ובכלל, לוורן באפט מותר להשפיע על כלכלת ישראל? מה לגבי כל הסטארטאפים שעשו אקזיט לאיזה גוי מחו"ל? אולי אתה בכלל נגד גויים? אין לזה סוף ולכן לא עושים לזה התחלה!
ציטוט
0 #17 איך משפחת שוקןגרי 16/11/14 2016-05-15 18:24
מקבלת הון עבור מניות בעיתון מפסיד? שילמדו את אדלסון, אולי גם הוא רוצה שותפים.
ציטוט
0 #18 לידיעת הקורא שלדוןיואל 16/11/14 2016-05-15 18:25
פתרון ישראבלוף מוצלח לאקט האחרון של הבולשביזם:
תציע את העיתון למכירה ב 9 אגורות.
מאחר שבנק ישראל הוציא מהמחזור את מטבעות ה-1 אגורה לא יהיה בידי הקונה איך לשלם.
עפ"י החוק הישראלי שחוקקו המאו-מאו שבכנסת במקרה כזה מחיר המוצר מעוגל *למטה* כלומר לאפס!
אתה לא תחלק עיתון חינם, אתה תמכור אותו ב-0 אגורות
ציטוט
0 #19 למה אתם לא תומכים ברשות תקשורת?....חופשי 17/11/14 2016-05-15 18:26
זה קיים כמעט בכל מדינה שיש בה שוק חופשי. ארה"ב ,בריטניה , אוסטרלייה יש רשות שכזו.
ציטוט
0 #20 תגובה לתגובות, מס' 2יוסי ברנע 17/11/14 2016-05-15 18:26
א. האם מי שמצדד בכלכלה חופשית מסכים לקיומם של מונופולים? יכול להיות שאתם מסכימים בשם חופש הכלכלי אבל אני חושב שמונופול מעצם היותו מונופול זה רע לאזרחים.
ב. השפעה על הפוליטיקה בארץ. ברור שבעולם גלובלי יש השפעות. השאלה מה לגיטימי ועל פי אלו קריטריונים? האם באמת לא שמעתם על המושג "התערבות בעניניה הפנימים של מדינה"? האם באמת זה בסדר שארגון אכסטריטואלי, גוף פרטי, יבצע פעולות של המדינה בתוך ישראל? לא שמעתם על הקק"ל? מה פתאום יש לסוכנות היהודית יכולת להשפיע על ההגירה לישראל באמצעות מחלקת העלייה? ועל התיישבות באמצעות מחלקת ההתיישבות? מדוע יש לתת למי שאינו אזרח ישראל להשפיע על הפוליטיקה בתוך ישראל? זה לא התערבות בענייניה הפנימים של ישראל?! יתכן בשלב מסוים גם הארץ ייפול בקטגוריה הזו ( בשל משקיעיו) אבל בינתיים שוקן שולט ב-60% העיתון.
ג. אריסון לא רק שאינו אזרח ישראלי, ולא רק שיצר מונופול, אלא מתוך מטרה מוצהרת לשנות את שוק העיתונאות. היכולת הכספית שלו מאפשרת לו את זה. האם זה הוגן? האם באמת ניתן ליצור אלטרנטיבה למונופול (?) זה?
ד.מכירת העיתון.( אגב פעם גם העיר היה בחינם עד שהתחיל להימכר ובסוף קרס). מאחר ואין מטבע של אג', כמובן יעגלו למעלה ולכן הוא יימכר בעשר אגורות ולא באפס אגורות.
ציטוט
0 #21 חופש הדיבור אין בו מגבלות של מדינהיעקב 17/11/14 2016-05-15 18:27
"ברור שבעולם גלובלי יש השפעות. השאלה מה לגיטימי ועל פי אלו קריטריונים?"

מאחר ושאלת אענה לך: הכול לגיטימי. חופש הדיבור פירושו חופש הדיבור. אין "קריטריונים" לחופש הדיבור. יש חופש. נקודה. (המגבלה היחידה היא שהסתה לפשע פלילי - כמו למשל הסתה לרצח - אסורה, אם יש חשש שהרצח אכן יתבצע בעיקבות ההסתה).

מה קשה להבין פה?
ציטוט
0 #22 גם העיר היה בחינם, ועוד הרבהיעקב 17/11/14 2016-05-15 18:27
עיתונים חולקו בחינם בשלב זה או אחר. גם העיתונים הגדולים מחולקים בחינם למי שמתדלק בתחנות דלק. הבעיה עם ישראל היום זה לא החינמיות, זה הקו הפוליטי שלו - את זה האנשים הטובים לא אוהבים.

בקשר לישראל היום - יכולים לרשום עליו "מחיר 1 ש"ח" ולשים קופסה ליד נקודות החלוקה. מי שירצה ישים ש"ח בקופסה ומי שלא לא ישים, ובא החוק על סיפוקו.

הקוקואים אוהבים חוקים לא בשל הערך המעשי שלהם (שלא ניתן לאכיפה) אלא בשביל הערך הסימבולי: "אנחנו המדינה, ובמדינה שלנו חייב להיות סדר, איש לא יעז להוציא עיתון אם אנחנו לא אוהבים את העיתון שלו, והקו הפוליטי שלו לא תקין".
ציטוט
0 #23 עוד צורה של רגולציה. היחס לאדםיופיטר 17/11/14 2016-05-15 18:28
כאל מטומטם, שלא כמו יוסי ברנע המסוגל לעמוד בכל תעמולה, המון העם הרי לא מבינים כלום, אז צריך רגולציה ומינון איך להאכיל אותם. שלדון הרי תושב חוץ, והמון העם לא יודע את זה ולכן הוא מאבד את שיקול דעתו מול תעמולה של מי שאין לו זכות להפיץ תעמולה. בין כל הדברים מחברת התפיסה שלאדם הפרטי אין זכויות, הכל שייך לקולקטיב , ההמון מטומטם ולכן צריך לשמור עליו. גם אפשרויותיו להתקדם כלכלית חייבות להיות תחת רגולציה נוסח הממונים למיניהם.
ציטוט
0 #24 למוטי היקראיציק יוגב 17/11/14 2016-05-15 18:29
אתה צודק בכך שהפקודה רעה וראוייה לביטול, אבל מה שעומד היום על הפרק זה החוק, והוא חרפה למדינה ולכל מי שהצביע בעדו. אילו הייתה הפקודה עומדת להצבעה היום הייתי מתנגד גם לה. זה של ביערנו את הרע לא אומר שאסור להזדעזע מהתגברותו.
ציטוט
0 #25 תגובה מבהירהיוסי ברנע 19/11/14 2016-05-15 18:29
האם לגיטימי להוציא עיתון חינם אין כסף?, בהחלט. מי שרוצה שיוציא. אם הוא מפסיד זו בעיה שלו. האם מותר שיהיה כלי תקשורת מונופול? חסידי הכלכלה החופשית כחזות הכל אומרים, בהחלט. מי שלא מוצא חין בעיניו שיקים משה אחר. אבל מה קורה אם מדובר בטיקון שיש לו יכולת "לשבור" את חוקי המשחק של השוק, להשקיע ולהפסיד הרבה כסף כי יש לו מטרה פוליטית? הא זה לגיטימי? אם יש לו כלי תקשורתי מונופליסטי, האם אין לו יכולת להשפיע עד כדי עיצוב השיח הפוליטי? לקדם אינטרסים החשובים לו ולא לכלל הציבור מנקודת ערך ההוגנות? לנקודה זו המתקיימת בישראל היום יש להוסיף את העובדה שאלדון אריסון אינו אזרח ישראל בכלל. מדוע לתת לו להשפיע על מה שקורה אצלנו, כהתערבות בענייניה הפנימים של ישראל? אגב, אם ידיעות אחרונות יהפוך למונופול יש למנוע זאת בחקיקה. לכל הטעונים הללו אוסיף כי התפיסה כי האנשים מיסודם הנם רציונאלים ויודעים מה טוב עבורם אינה מוכחת אמפירית ובהקשר הדיון הזה רק אעיר, שיש להקפיד על הוגנות כערך חשוב לצד חופש.
ציטוט
0 #26 כבר עניתי, אענה שוביעקב 19/11/14 2016-05-15 18:32
חופש הדיבור אינו פונקציה של כסף או דעות פוליטיות. כול אחד יש לו חופש דיבור, וזה כולל את העשירים, בעלי דעות ימניות (שלדון אדלסון). האם מותר לכול אחד להשפיע? כן. האם מותר לאזרח זר (גם סעודי) להשפיע על הפוליטיקה בישראל? מותר.
מה לא ברור?

"מדוע לתת לו להשפיע על מה שקורה אצלנו" - כי זו זכותו, ואף אחד לא שואל אותך ולא את המחוקקים בישראל. אין למחוקקים זכות לסתום פיות כי הם לא אוהבים אדם זה או אחר, או את דעותיו, אזרחותו או את כספו.

"התפיסה כי האנשים מיסודם הנם רציונאלים ויודעים מה טוב עבורם אינה מוכחת אמפירית ובהקשר הדיון הזה רק אעיר, שיש להקפיד על הוגנות כערך חשוב לצד חופש"

אכן אתה צודק. האנשים לרוב לא רציונאליים. זה כולל את המחוקקים והפוליטקאים והמנהיגים. לכן מסוכן לתת לאנשים לא רציונאליים כאלה כוחו גדול וסמכויות שעלולות לגרום נזקים.

האנשים לרוב לא רציונאליים - זה נכון - אבל כול נסיון ל"רפא" זאת על ידי שימוש בכוח השלטון - מוביל לתוצאות יותר גרועות.
השלטון איננו האלוהים - אלוהים הוא כול יודע וכול יכול, הייצור הכי טוב שיכול להיות. משום מה אנשים מייחסים תכונות אלוהיות לשלטון הממשלה. השלטון (הקולקטיב) אינו מושלם, רצינאלי ויודע הכול. השלטון הוא רק בעל הכוח - והשימוש המופרז בכוח - כמו למשל לצורך סתימת פיות - הוא מסוכן מאד.
הטענה שהאדם אינו רציונאלי - רק מחזקת את הדרישה למנוע סמכויות יתר מהשליטים - שהינם בני אדם ולכן בלתי רציונאליים גם כן.

כולם משתוקקים שיהיה אבא גדול וטוב שיקח אותנו ביד וינחה אותנו בדרך הנכונה. מה לעשות? אין דבר כזה. נצטרך להשלים עם קיום פחות מאידיאלי, הנובע מהיות האדם ייצור פחות מרציונאלי. זה מה יש.
ציטוט
0 #27 חוסר הבנה. בקפיטליזם לא שולט בעליופיטר 19/11/14 2016-05-15 18:33
ההון אלא הצרכן. גם המונופול אם אינו חוסה תחת מטריה ממשלתית צריך את הצרכן. שלדון לא שולט על השיח, הוא צריך עדיין את הצרכן. העתון שלו כנראה קולע לטעמו של הרוב. דווקא בסוציאליזם בעל ההון הוא השליט לא הצרכן. בסוציאליזם אתה יכול לייצר מוצר גרוע ועדיין לשרוד בעזרת תמיכה ממשלתית וקשרי הון שלטון. איש לא כופה גם לא אחד לצרוך את העתון של שלדון, אנשים עושים זאת מרצונם החופשי. ההשקפה של ברנע של תיכנות האדם הבלתי רציונלי - מפחידה
ציטוט
0 #28 האדם הלא רציונאלי ומדריכיויעקב 19/11/14 2016-05-15 18:33
"ההשקפה של ברנע של תיכנות האדם הבלתי רציונלי - מפחידה"

ברנע צודק - מרבית האנשים אינם מתנהגים בצורה רציונאלית, או לפחות - בצורה מאד חלקית-רצינאלית.

לא זו הטעות שלו. הטעות שלו היא שהוא חושב שיש פתרון לבעיה - שהאנשים הטובים בממשלה הם יותר רציונאליים וצריכים לתת להם להוביל את האדם הפשוט בדרך הנכונה, בכוח, נגד רצונו.
ציטוט
0 #29 ושוב ליוסירוני 20/11/14 2016-05-15 18:35
אתה שוב חוזר על העיקרון של בעל הון שיכול להרשות לעצמו עיתון מפסיד רק כדי להשפיע על דעת הקהל אבל גם שוקן הוא טייקון (גם אם ישראלי) שמפסיד כסף ומשפיע על דעת הקהל ונעזר בטייקון זר (אפילו גוי) להמשיך את השפעתו. לגבי ידיעות אחרונות "אם יהפוך למונופול..." ידיעות אחרונות היה מונופול לפני שבא ישראל היום - לפי ההגדרה החוקית 70% משוק מסוים מהווה מונופול. מה שמוכיח שהרגולציה תמיד באה להגן על מונופולים ולא להפך.
ציטוט
0 #30 תגובה שלישיתיוסי ברנע 21/11/14 2016-05-15 18:35
ידיעות אחרונות היה מונופול ולכן היה צריך היה למנוע זאת. המניעה נובעת כי מונופול עלול להשתמש בכוחו לרעה. המניעת נעשת למשל על ידי מניעת בעלות גם על עיתון וגם על ערוץ טלוויזה או רדיו. חשוב להבהיר כי שוקן לא היה מונופול אבל ידיעות אחרונות כן. גורמים זרים יכולים להשפיע אבל השפעתם מסוכנת כשהם מונופולים. השפעת שלדון אריסון אינה כלכלית אלא פוליטית. מה לא ברור כאן? הא משיהו באמת חושב שניתן להתחרות בו. האם יש מצב של תחרות חופשית מולו?
ציטוט
0 #31 חופש הדיבור - גם בתחום הפוליטייעקב 21/11/14 2016-05-15 18:36
"השפעת שלדון אריסון אינה כלכלית אלא פוליטית."

חופש הדיבור חל לא רק על התחום הכלכלי אלא גם על התחום הפוליטי. בייחוד על התחום הפוליטי.
ציטוט
0 #32 תגובה ליעקביוסי ברנע 21/11/14 2016-05-15 18:37
ברור שחופש הביטוי הוא בתחום הפוליטי ולא הכלכלי. לא כתבתי שהוא בתחום הכלכלי. כדי לקדם את הדיון שאלה- יעקב, האם תסכים כי בכל תחומי החיים ישלטו מונופולים פרטיים , וכיצד תבטיח שהם לא ינצלו את כוחם לרעת האזרחים? ( לפחות לא למיטב טובתם).
ציטוט
0 #33 שאלה היפוטטית ליוסייעקב 21/11/14 2016-05-15 18:37
כיצד נוכל להבטיח שאתה שלא תכה את אישתך ?

כיצד מבטיחים בחברה חופשית שמונופולים לא יפגעו באזרח? פשוט לא קונים מהם.
המונופולים היחידיים שפוגעים באדם ושנגדם האזרח חסר אונים הם המונופולים הממשלתיים - כמו חברת החשמל, למשל.
ציטוט
0 #34 תשובה ליעקביוסי ברנע 24/11/14 2016-05-15 18:38
משל ונמשל מוזרים. טענתך מכילה את ההנחות הבאות: לצרכן יש ברירה, יש לו ידע, והוא תמיד יפעל בצורה רציונלית. אלו הנחות שיש לשים סימן שאלה בסופן. דוגמא לשלישית. ראה תוכנית הבוקר של אורלי וגיא. המותגים של הרשתות זולים יותר וטעימים יותר במבחני בדיקה אבל עדין נקנים פחות. מדוע יעקב?
ציטוט
0 #35 אילו הנחות? - ליוסייעקב 24/11/14 2016-05-15 18:39
ההנחות שאתה כותב הן שלך לא שלי...
"והוא תמיד יפעל בצורה רציונלית"

למה אתה חושב שזו הנחה שלי?

מעולם לא הבנתי למה הרבה אנשים (למשל דן אריאלי) חושבים שכלכלה חופשית פועלת רק אם התנהגות האנשים היא רציונאלית, ואח"כ מביאים דוגמאות שהיא לא, ואומרים: ראיתם? אנשים לא רציונלים, לכן אי אפשר לאפשר להם חופש, וצריך להחיל עליהם רגולציות או כללי כפייה שונים.

ההיפך הוא הנכון. אנשים לעיתים קרובות לא רציונלים ועושים דברים שנראים לנו "לא נכונים". אז מה? שיעשו. כול עוד הם לא פוגעים באחרים מותר לעשות דברים לא רציונלים. וכמו שאמרתי הרבה פעמים - כול ה"אנחנו" (כלומר הרגולטור הממשלתי) שרוצים ל"תקן" את ההתנהגות הלא רציונלית הזו, אנו גם כן אנשים, כלומר לא רציונלים ואין ביטחון שה"תיקון" אינו גרוע מהבעיה. יותר חשוב לשמור על החופש מאשר לשאוף לעולם מושלם שיושג על ידי החלת כפייה, ושלא יכול להיות קיים.

צריך לתת לאנשים חופש, גם אם נראה לנו שיש "פגמים" מסוימים - אין כזה דבר עולם מושלם, לא כול "פגם" דורש "תיקון".

אם יש מונופולים - שיהיו מונופולים (כמו מייקרוסופט) - זה לא פוגע באיש - מלבד מונופולים שנכפים עלינו בכוח על ישי הממשלות (כמו חברת החשמל). ה"תיקון" שאפשר לעשות וצריך לעשות הוא תמיד ביטול הכפייה, ביטול רגולציה, ביטול מונופולים ממשלתיים.

לא כול מה שאורלי וגיא נדמה להם שהוא "לא בסדר" צריך לקפוץ ול"תקן" (כלומר לנסות לתקן) על ידי החלת כפייה על אנשים.

אתה יותר מדי מושפע מאורלי וגיא - כלומר מדעות רווחות.
ציטוט
0 #36 תגובה ליעקביוסי ברנע 24/11/14 2016-05-15 18:39
אתה ממש אל הבנת את הדוגמא מהתוכנית שלאורלי וגיא. מדובר בדוגמא לכך שאנשים מעדיפים מותגים הגם שהם יקרים ממוצרים שלא לא יו יודעים מי יצרם ( מסך הבערות) היו מעדיפים אותם. מונופול פרטי אולי עדיך ממשלתי. אבל האם תמיד צריך לאפשר את קיומו? באילו תנאים תסכים כי פעילותו מתנגשת בערך ההוגנות והחירות של האחרים? ( חרות ראה עניין העיתון שבו דנו). שלישית, אני מבן שאתה שולל את התפיזסה האביקטיביסית ששני עיקריה הבסיסים הם: ראציונליות ואגואיזים.
ציטוט
0 #37 חופש פירושו חופשיעקב 29/11/14 2016-05-15 18:40
לא ראיתי את אורלי וגיא ולא מעניינים אותי במיוחד הסיפורים שלהם.

אז בני האדם בחרו בחירה "לא נכונה", ולא הגיונית? אז מה? מותר להם - כול עוד לא הרגו אף אחד, ולאיש אין זכות "לתקן" את בחירתם בכוח ולכפות עליהם בחירה אחרת.

"אני מבן שאתה שולל את התפיזסה האביקטיביסית ששני עיקריה הבסיסים הם: ראציונליות ואגואיזים."

לא. אני ממליץ לאנשים לנהוג בצורה רציונאלית, אבל לא מנסה להכריח אותם, בכוח, לעשות מה שנראה **לי** כרציונלי...
אתה לא קולט נקודה זו...

כול עוד אדם לא פוגע באחר, מותר לו לעשות הכול, כולל דברים לא רציונאליים.

באשר למונופול - שמעת משהו אבל אתה לא מבין את הנשוא. כול עוד המונופול אינו ממשלתי (כלומר נכפה בכוח), כול עוד הוא לא פועל בשיטות של כפייה או הונאה או אלימות - הוא לא פוגע באיש.

אתה קונה את הדעה הרווחת ש"מונופול" זה רע - מבלי להבין למה . הוא רע, וכיצד פועל הרוע שלו.
אל תקנה בקלות כול מה שאתה שומע.
ציטוט
הוסף תגובה