חברת עמידר היא חברה ממשלתית שמנהלת את מאגר הדיור הציבורי. 500 עובדי החברה מנהלים כ-41 אלף דירות (מתוך כ-70 אלף דירות שמהוות את מלאי הדיור הציבורי). מי גר בדירות עמידר? מי שהוגדר על ידי משרד השיכון כ"זכאי".
מסתבר, באופן לגמרי לא מפתיע, שכל דייר שישי של עמידר נמצא ב"הליכים משפטיים". החברה תובעת 7,086 מדייריה. התביעה בדרך כלל היא על "פיגור בתשלום". 506 תביעות הן נגד "פולשים" – אנשים שבכלל אינם "זכאים" להחזיק בדירה.
עמידר כמובן לא מפרסמת את כמות התיקים שנמצאים ב"ברור" ושעדיין לא הבשילו לתביעה משפטית. גם אין נתונים על מספר הדיירים ש"סתם" מפגרים בתשלום שכר הדירה ועדיין לא הפכו למפגרים "כרוניים". מהכרותינו את יעילות החברות הממשלתיות, לא יהיה מוגזם להניח שרוב הקליינטים של עמידר לא מתייחסים ברצינות לדירות שאין להן "בעל בית" – דירות ציבוריות.
חברת עמידר בכלל לא מתעסקת עם הונאות של "זכאות", כי על ה"זכאות" מחליט משרד השיכון לפי ניקוד וקריטריונים. במדינות "מתוקנות" (בריטניה, קנדה, אירלנד, ניו זילנד וארה"ב) מעריכים את שיעור ההונאות בביטוח לאומי ב-5% מהתקציב, זאת למרות העונשים הכבדים שמוטלים שם על הונאה. אז מה שיעור ההונאות במדינת הקומבינות שלנו, בה אין כלל ענישה על הונאת משרד השיכון או הביטוח הלאומי?
כמה משלמים שכר דירה בעמידר? על כמה כסף מדובר? על פי מסמך של הכנסת מ-2005 רק שביעית מהדיירים משלמים שכר דירה שמתקרב ל"מחיר השוק" ("מחיר השוק" על פי הגדרת עמידר נמוך ממחיר השוק החופשי). היתר משלמים מאות שקלים בחודש בלבד. כלומר, צריכים לשלם.
כאשר גוף ממשלתי מחלק דירות, או כסף של "אף אחד", נוצר כר נרחב לשחיתות. התמריצים לשחיתות קיימים בשני צידי המתרס. המנהלים ברוב המקרים ממונים לג'וב על ידי בוסים פוליטיים, גם בדרגים הנמוכים יותר מחולקים ג'ובים כהכרת תודה על המינוי, או בגלל ש"כהן משלנו", או כחלק מהנפוטיזם הנפוץ (העסקת בני משפחה). אז איך אומרים בעדינות – לא בטוח שניהול מסודר ויעיל נמצא בראש מעייניהם של פקידי ממשלה. בכל מקרה, בטוח שאין מאחורי עמידר בעל בית פרטי מודאג.
והדיירים יודעים בדיוק "עם מי יש להם עסק" – אז למה להיות "פראייר"?
פוטנציאל השחיתות ב"עסקי ממשלה" אינו רק במישור שבין החברה הממשלתית לבין האזרח שעומד בתור לקבלת "הסוכרייה", או בג'ובים המחולקים. יש גם מכרזי רכש, קבלני משנה, יועצים, ואפילו בחירת עורכי דין לטיפול בתביעות.
ואם קיים "פוטנציאל שחיתות" אז הוא גם מתממש, ובכל העולם. התופעה אינה ייחודית לישראל. אפשר ללקט ברשת דוגמאות מכל קצווי עולם: פקיד בכיר בבריטניה שקיבל תשלומי מזומן ממועמדים לדיור ציבורי כדי לסדר להם "מסלול מהיר" לזכאות (""to fast-track their applications); מושל מסצ'וסטס הודיע בבוסטון על איחוד של 240 רשויות דיור ציבורי מקומיות ברחבי המדינה במטרה להילחם בשחיתות (local housing authorities are highly vulnerable to wrongdoing…""). המערכת סובלת לדבריו מהונאות, מינוי מקורבים, העדפת קבלנים, ופקידים שכלל לא טורחים להגיע לעבודה ( "no-show jobs"); ובניו אורלינס סופקו דירות ממאגר הדיור הציבורי למתן שירותי מין, ובוצעו תשלומי שכר דירה עבור "זכאים" שנפטרו מזמן...
אפשר רק להתפרע בדמיון ולנסות לתאר לעצמנו איך תיראה בישראל מערכת של 150 אלף דירות חדשות בדיור הציבורי, כפי שהחליטה הממשלה, לפי הצעתו ההזויה של יאיר לפיד. חגיגה או סדום, או גם וגם.
מוטי היינריך