רביעי, 30 נובמבר 2016 19:37

היהודים אשמים בהתייקרות הדירות

התברכנו בענף יצוא משגשג, בתמורה כספית של כ-6 מיליארד ₪ בשנה. הענף מכניס למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה כמיסים. אז למה הממשלה מנסה לחסל את הענף? 

טירוף: ענף ייצוא משגשג שהממשלה מנסה לחסל

התברכנו בענף יצוא משגשג, בתמורה כספית של כ-6 מיליארד ₪ בשנה. חומרי הגלם שמרכיבים את המוצר הם לרוב מקומיים, חלקם מיובאים (חלקי מתכת ברזל ואלומיניום), עבודת ההרכבה והבנייה מבוצעת בישראל. 

תהליך הייצור מפוצל בין מאות יזמים, אלפי מהנדסים ומעצבים, אלפי קבלני משנה. הענף מעסיק עשרות אלפי עובדי ייצור, שיווק ופרסום. מרבית מוצרי הענף המשגשג נמכרים בשוק המקומי ומבוקשים גם על ידי אזרחי ישראל. הייצוא הגדול מהווה בערך 8 אחוזים מהיקף הכספי של הענף. עיקר המוצרים מיוצא לארצות הברית ולצרפת, אך גם למדינות אחרות. הביקוש למוצרים יציב ואף היה במגמת צמיחה עד לשנה האחרונה.

ענף יצוא משגשג זה אינו זוכה להנחות, לסובסידיות, או לתקציבים של מכון היצוא. נהפוך הוא, הענף עתיר מיסים ואגרות. למעלה משליש תמורות היצוא נגבה על ידי המדינה כמיסים. כ-2 מיליארד שקלים בשנה נכנסים לקופת האוצר.

מחירו של מוצר בודד, שאינו הייטק מתוחכם, נע בין חצי מיליון דולר למיליון דולר ליחידה ממוצעת, ובעשור האחרון יוצאו מידי שנה בין 2,000 ל-3,000 יחידות. היקף הענף, גדול מסך כל הייצוא החקלאי של מדינת ישראל, אך בניגוד לחקלאות המסובסדת – הענף המדובר מפיק רק הכנסות נטו לאוצר. 

הבעיה הגדולה בענף היא הרגולציה והמעורבות הממשלתית העמוקה בכל שלבי התכנון, הייצור ואספקת חומרי הגלם. כך תמיד קורה בכל ענף בו פקידי מדינה משתלטים על תכנון המוצר, הכתבת מפרט למוצר, קביעת מכסות ייצור ומכסות מכירה. מסיבה זו מתארך משך הייצור, נוצר מחסור זמני במוצרים ומחירם מאמיר. המחסור והמחירים העולים מעוררים זעם ציבורי – הפוליטיקאים נדרשים לעשות "משהו". 

הפוליטיקאים והציבור לא מבינים שהבעיה נובעת מעצם מעורבות השלטון בתהליך ולכן הפתרונות "הרגילים" כמו סבסוד, ויתור על מע"מ, הגבלות על מכירה של מספר מוצרים לקונה אחד והטלת קנסות על הרוכשים מספר מוצרים – לא ממש פותרים את בעיית המחסור והמחירים.  

מאשימים את "הזרים"

הפוליטיקאים הלחוצים שנרתעים מהתמודדות עם שורש הבעיה, ניצבים חסרי אונים מול המשך המגמה השלילית – המחסור והמחיר העולה. כאשר ממצים את התירוצים ו"הרפורמות", נותר עדיין כלי אחד באמצעותו אפשר אולי להרוויח זמן: מאשימים את ה"זרים". העם בדרך כלל לא אוהב "זרים" – אפשר בקלות יחסית להסית נגדם, להצביע עליהם כאשמים ברוב הצרות שלנו, לייחס להם "הרעלת בארות". להאשמת ה"זרים" אין מחיר פוליטי כי הם לא מצביעים בבחירות. ה"זרים" יכולים להיות סינים, היספאנים, מקסיקנים, ולאורך ההיסטוריה – יהודים. זה מצליח לזמן מה ו"מלכד" את העם מאחורי ההנהגה.

במקרה שלנו בישראל, ה"זרים" הם תושבי חוץ שקונים בהמוניהם את מוצר הייצוא היקר בו פתחנו את הכתבה. הם רוכשים "יותר מידי" דירות, גורמים למחסור ולעליית מחירים.

אלפי יהודים תושבי חוץ קונים דירות בישראל ומתגוררים בהן מספר שבועות בשנה בלבד, או משכירים אותן לישראלים. מדובר בענף ייצוא לכל דבר, למרות שהמוצר עצמו אינו יוצא מגבולות המדינה. יצוא הוא רכישה של מוצר מקומי על ידי מי שאינו גר בישראל ומשלם את תמורתו במטבע חוץ. 

 

1678

 

כמו כל ענף יצוא, התמורה מתקבלת במטבע חוץ. בנק ישראל לשיטתו, מייקר באופן עקבי את חיי היום יום שלנו באמצעות מדיניות החלשת השקל (רכישת מט"ח) במטרה מוצהרת "לעודד יצוא", אבל יד שמאל של ממשלת ישראל נלחמת ביצוא שירותי דיור. 

לפני כ-3 שנים בוטל הפטור ממס רכישה לתושבי חוץ (שהונהג בתקופה בה יהודים בעלי ממון היו רצויים בישראל). לאחר מכן הוקפץ המס מ-5% ל-8% וגם ל-10% לדירות שמחירן מעל 4.9 מיליון שקל. בערים הגדולות הוטלה ארנונה כפולה על דירות נופש של תושבי חוץ העומדות ריקות רוב השנה. העירייה מזהה "דירת רפאים" באמצעות מוני המים והחשמל שלא זזים... מתווך דירות תל אביבי סיפר כי הוא מרוויח יפה על שירות ייחודי לתושבי חוץ: הדלקה של מכשירי חשמל זוללי זרם כמו דוד חימום מים, ופתיחת ברזים בדירה "כדי שהשעונים יסתובבו". זה זול מכפל ארנונה...  טירוף כבר אמרנו?      

המאבק בזרים כנראה "מצליח". משרד האוצר פרסם (בחדווה?) כי רכישת דירות ע"י משקיעי חוץ (2016) נמצאת בשפל של 13 שנים. טירוף כבר אמרנו? 

למדינת ישראל מגיעים מעט תיירים אמיתיים. מגיעים אלינו פחות מ-3 מיליון "תיירים" בשנה למרות שישראל יכולה להציע אתרי תיירות מתחרים לרומא וליוון. לרומא מגיעים כ-24 מיליון תיירים בשנה. משרד התיירות המיותר לא מספק נתונים על פילוח "התיירים" לישראל: כמה מהם קרובי משפחה שמגיעים לביקור משפחתי חוזר? כמה מהם אנשי עסקים שמגיעים מספר פעמים בשנה? בקושי רואים אצלנו שיירות של תיירים שבראשם מדריך עם דגל צבעוני. הסיבות לכך שונות ולא כך המקום לדיון. אבל, עשרות אלפי יהודים שבבעלותם דירה כאן מגיעים לעיתים קרובות לנופש ממושך בישראל. שהייתם ארוכה מזו של תייר מזדמן ומניבה תועלת כלכלית עצומה. שאלו את נהגי המוניות ובעלי המסעדות בתל אביב ובירושלים. חלקם משתקעים לבסוף בישראל כעולים חדשים. אלה היהודים שמסומנים כ"איום" החדש של כלכלת ישראל. טירוף.  

מפלגות השמאל הנאור בהובלת מר"צ מציעות חוק למס מיוחד על דירות של יהודים תושבי חוץ, את תקבולי המס צריך לייעד על פי חוק ל"דיור בר השגה". הלאה הזרים.

לאורך ההיסטוריה היהודית בעת החדשה נחשבה רכישת דירה בישראל כמעשה ציוני, כהכנת מקלט לעת מצוקה בגולה וכצעד ראשון לקראת עליה לארץ. תמיד קיבלנו בברכה יהודים שמשקיעים בישראל. רק בשנים האחרונות פתחו פוליטיקאים (מכל המפלגות) בהסתה נגד "הזרים" שמעלים את מחירי הדירות לישראלים האומללים שמחפשים בנרות דירה בשדרות רוטשילד בתל אביב.

בעיית "המחסור בדירות" נובעת בעיקר מהרגולציה הממשלתית המטורפת על הבניה. נראה שהמדינה ופקידיה עושים כל מה שאפשר כדי לשבש את מנגנון השוק ולמנוע מיזמים לענות לביקוש. התכנון המרכזי והריכוזי של ענף הבנייה מוביל למחסור בדירות שעלול להסתיים גם בעודף דירות ובקריסת הענף. הכישלון הבלתי נמנע של המעורבות הממשלתית גורר לפתרון הקל והמוכר: היהודים אשמים.     

מוטי היינריך

 

עודכן לאחרונה ב רביעי, 30 נובמבר 2016 19:50
תגובות  
0 #1 לא רק זריםדוב הקוטב 2016-11-30 21:01
גם אזרחים ישראלים השוהים בחו״ל ורוצים דווקא להשקיע בארץ ״נהנים״ מההגבלות על תושבי חוץ.
ציטוט
0 #2 צודק לחלוטין - אכן טירוףיאיר בן משה 2016-12-01 11:34
הכניעה לרעשי התקשורת (השמאלנית) גורמת לציבור לראות בנושא מחירי הדיור הגבוהים נקודת חולשה וביקורת קשה. כאשר במצב של תקשורת הגונה מצב נוכחי זה של ביקוש רב לחיות ולהתגורר בארץ מוקפת אויבים זו שלנו היה סימן לעוצמה ולהצלחה ולחוזק.

הבה ונודה, לגבי רוב רובו של הציבור גובה מחירי רכישת הדירה אינם אמורים להטריד מהותית. כי עבור הציבור החילוני הנפוץ, מול עליית מחירי הדירה עבור הנכד, עולה גם המחיר בו מוכרים את הדירה של הסבתא רבא, או פשוט הנכד וזוגתו עוברים להתגורר שם. יתרה מכך, מר ישראלי אינו קונה דירה למגורים בלבד, בתוך הקניה של הקירות לכאורה משולבת גם תוכנית חסכון שעד כה פירותיה היו גבוהים משל תוכניות פנסיה והשקעה אחרות.

היחידים שבאמת סובלים מהאמרת מחירי הדיור הם היהודים הנאמנים לדתם - שם החלק בירושה הוא שישית בממוצע ולא 40% לבודד - או 80 לזוג חילוני.

את נושא מחירי השכירות ניתן לפתור ללא כל קושי תוך תקופה קצרה, וזאת ע"י מתן אישור גורף לחלוקת דירות גדולות כך שסבא וסבתא יחלקו את הדירה הגדולה שברשותם עם זוג צעיר או בודד. וכך נפתור גם את מצוקת הקשישים ובדידותם וגם את קשייו של הזוג הצעיר במחיר מוזל ונוח

אך כדי להגדיל את ההיצע של הדירות בארצנו כל שנדרש הוא להטיל מס רכוש מקרקעין. להקטין את הארנונה על דירות מגורים, ובמקביל לגבות מס ראלי מהותי מכל דונם קרקע בו אוחז מאן דהוא.

שינוי זה יגרום לכל בדואי או קיבוצן הרובץ על מאות דונמים כמו גם לבסיסי צה"ל, רשויות שונות וסתם פיאודלים להזדרז ולסמן את הקרקע שאינה מניבה להם את דמי המס ולהחזירה למינהל מקרקעי ישראל ומשם במכירה חופשית לכל יהודי שיבקש.

וכמובן כפי שציין הכותב בתבונתו הרבה, יש לבטל את מרבית התקנות והרגולציה ושאר מרעין בישין המעכבים את הבניה. וכפי שכתבתי במקום אחר, יש לאשר הקמת קבוצות בניה נטולות אויב מבית, כך שיהודים לא יחששו להכנס לענף ולהתפרנס ממנו יפה.

הפתרונות קיימים והם פשוטים וקלים יחסית, אך נדרשת שינוי תפיסה ותו לא.
ציטוט
+1 #3 טירוף=דת הבטלהיואל 2016-12-02 09:15
למעשה מחירי רכישת הדירה כן אמורים להטריד מהותית את רוב הציבור. לרוב הציבור יש יותר ילדים מדירות, מפתיע?

בנוסף היהודים הנאמנים לדתם לא ממש סובלים מהאמרת מחירי הדיור מאחר ויהודים אלו צפויים לרשת את גן עדן שם הם ייהנו מצמוד קרקע לנצח נצחים ומה זה זמן סופי כאן על האדמה לעומת הנצח של גן עדן?

המכירה החופשית שהזכרת איננה חופשית מאחר והיא תעשה תחת איום בהלאמה זוחלת של הקניין ע"י מס רכוש והיא תהיה אסורה לביצוע מול קונה גוי, רוצה לומר המכירה תכלול אלימות יזומה מצד המדינה ולכן היא איננה חופשית.

למעשה הסיבה שיהודים אינם עובדים בבניין איננה החשש מפני רצח ע"י ערבים אלא פשוט שזאת עבודה קשה ושוחקת ומסוכנת (מסוכנת הכוונה לתאונות עבודה ולא רציחות). הרבה יותר פשוט היום (ויותר מכך במדינת הבטלנים-הוגים שלך) ליהודים להמית עצמם באוהלה של תורה במזגן בישיבה מתפלפלים בדיני שור שנגח וחמור שגנח מאשר להרוג עצמם בעבודה 'בחומר ובלבנים' באתר בניה.
ציטוט
-1 #4 לחילוניים הבעייה קטנהיאיר בן משה 2016-12-02 10:38
הממוצע החילוני הוא כ 2.5 ילדים הנשארים בארץ וזקוקים לדיור. לכן זוג חילוני מקומי יירש בממוצע כ 80% דירה. ולכן אין להם בעייה משמעותית.

אכן כמו שציינת, היהודים הנאמנים יירשו בעתיד את גן העדן. אך בינתיים בעולם הזה הם זקוקים לדיור ובשל הריבוי הגבוה שלהם (הם הנושאים בעיקר העול של המאבק הדמוגרפי* והירידה הנמוכה הם עיקר הנפגעים מהאמרת מחירי הדיור. ולפי סגנון כתיבתך, ניתן להעיד בבטחה שהפגיעה ביהודים השונים ממך אינה מטרידה אותך אלא אפילו להפך.

ולגבי הנכונות לעבודה בבנין, העובדה היא שביהודה ושומרון, שם אין איסור על "עבודה עברית" נטו. יש יהודים רבים העוסקים בבניה ותוכם גם חרדים .
ציטוט
+1 #5 אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמויעקב 2016-12-03 10:35
"יש יהודים רבים העוסקים בבניה ותוכם גם חרדים "

יש לברך על כך, וכן ירבו, ויש לעודד זאת, ולא "לעודד" רוחניות.

"אך בינתיים בעולם הזה הם זקוקים לדיור", כן ולאוכל גם. וכמו שאמרו חז"ל - אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. לא בדרך השנור...
ציטוט
-1 #6 אלוהים עוזר ללומדי התורהיאיר בן משה 2016-12-03 11:25
לפי אמונתם של החרדים אלוהים עוזר ללומדי התורה ובזכותם גם לכל עם ישראל.
כדי לעודד העסקת יהודים בענף הבניה יש לבטל את דורסנות הבג"צ ושמאלניו המונעת הקמת קבוצות בניה הנמנעות מהעסקת בני אומת האויב הרוצחת בנו.
מבחינה לאומית תפקידם החשוב של החרדים הוא במאבק הדמוגרפי מול "הרחם הערבייה" שאליבא ערפאת מצד אחד, ושמעון פרס - (מאותו צד בעצם), הוא הנושא הקריטי לקיומנו.
לכן יש לראות בחרדים "משרתי הקבע ביחידת העילית של המאבק הדמוגרפי" ולשלם להם שכרם המקובל אצל משרתי הקבע ביחידות העילית.
אך שוב, בג"צ הוא שמונע תמיכה בילודה היהודית, ודורש שהמדינה תסבסד גם את ריבוי אויביה מבית. מאחר וכך נתניהו בתבונתו קיצץ דרמטית את קצבאות הילדים. ולמעשה הרעיב את החרדים.

כפי שאין לדרוש ממשרתי הקבע ביחידות העילית
בתחום המאבק הגיאוגרפי - צה"ל, להחזיק משרה שניה לצורך "פרנסה". כך אין הצדקה לדרוש זאת ממשרתי הקבע של המאבק הדמוגרפי לבזבז זמנם בניפוח המנגנון או חקלאות חלילה.
ציטוט
0 #7 מדינה - פירושה חוק וכפיהיאיר בן משה 2016-12-07 19:15
לא החרדים יזמו את המבנה הדמוקרטי. הרעיון נכפה עליהם. לאחרונה אילץ לפיד באמצעות בג"צ את ליצמן החרדי להפוך לשר - בניגוד לרצונו
להבדיל מהגישה החרדית של צדקה, חסד, מתן בסתר, גמילות חסדים וכדומה מערכות הבנויות על אמונה ו רצון טוב ללא כפיה. הנה באו החילוניים וכפו עליהם את המערכת המדינית - בירוקרטית - מנגנונית. מערכת הדורשת שהנבחרים המשתתפים בה יפעלו למשוך את השמיכה כדי שהבוחרים שלהם לא יצטננו.
מאחר והחרדים הם מיעוט, מאז הקמת המדינה, והיוו אופוזיציה למפא"י השמאלנית - חילונית. הם היו צריכים להלחם קשות כדי לקבל מאית ממה שמקבל קיבוצן שחקן תיאטרון, או כדרוגלן.
אך כפי שהגויים ידעו להאשים את היהודים "בהפצת מגיפות", כאן שונאי היהודים עושים זאת תוך השמצות על "סחטנות" וכפיה.
ציטוט
הוסף תגובה