שלישי, 03 ינואר 2017 04:29

העיתון "גלובס" למכירה – למי מותר לקנות עיתון?

אנשי אקדמיה ועיתונאים טוענים שאסור לעיתון לפעול למען האינטרסים של בעלי העיתון. אסור למכור את גלובס לבעלים שעלולים "להשפיע" באמצעות העיתון.

העיתון "גלובס" עומד למכירה. גלובס הוא אחד הנכסים של פושט הרגל הגדול אליעזר פישמן. פרשנים אמרו שאליעזר פישמן הצליח ל"משוך" עוד 10 שנים אחרי שכשל בעסקיו, והצליח בתקופה זו להוציא כסף גדול מהבנקים (שהגדיל את הפסדיהם) – בזכות בעלותו על "גלובס". לפי פרשנות זו, מנהלי הבנקים ונושים אחרים פחדו "להתעסק" עם פישמן (לתבוע ממנו את חובותיו) כי פחדו שהוא ישחיר את פניהם מעל דפי גלובס.

 2348

דעה נפוצה אומרת שעיתון חייב להיות "אובייקטיבי" (מה זה?). הדעה אומרת שהניסיון של עיתון לפעול למען האינטרסים החומריים או האידאולוגיים של בעליו הוא פסול. בשם "חופש העיתונות" (אומרת דעה זו) אסור לבעלי עיתון להתערב בענייני תוכן, והתוכן של העיתון צריך להיקבע על ידי "עיתונאים מקצועיים" ולא על ידי הבעלים. ברוח זו מביע כעת העיתונאי נתי טוקר, ב"דה מרקר" (המתחרה של גלובס) את החשש שהמועמדים לרכישת גלובס, אלי עזור וה"אוליגרך" דויד דווידוביץ', רוצים לרכוש את העיתון "כדי להשפיע" – וזה פסול –  לדעת טוקר, ועל פי הדעה הרווחת.

גלובס הוא עיתון שמעריכים שהוא מפסיד כ 10 מיליון ש"ח לשנה, ודי ברור שמי שרוצה לקנות אותו לא מחפש שם רווחים אלא משהו אחר – דהיינו השפעה על הציבור. אלי עזור הוא הבעלים של מעריב, ג'רוזלם פוסט וחברת "צ'רלטון" בעלת ערוצי הספורט 1 ו-2. דויד דווידוביץ' הוא מקורב של רומן אברמוביץ', שהוא מקורב של פוטין (טוען טוקר). טוקר לא אומר, אבל רומז שיש משהו פסול באנשים אלה (עזור ודווידוביץ'), וכן אומר שיש פסול בכך שהם "מנסים להשפיע".

אנשי אקדמיה ועיתונאים מפיצים את הרעיון שרק "עיתונאים מקצועיים" מסוגלים לפרסם ידיעות ודעות אובייקטיביות ובלתי אינטרסנטיות, ולכן – לבעלים של עיתונים אסור להתערב בתוכן העיתון, וצריך להפריד בין בעלות לתוכן, ולהפקיד ענייני תוכן באופן בלעדי בידי "עיתונאים מקצועיים". הבעלות של אנשי עסקים פרטיים על עיתון היא בעייתית, לדעתם, ולכן צריך שהבעלים לא יהיו מעורבים בתוכן.

כל זה כמובן לחלוטין לא נכון, ומראה על חוסר הבנה מוחלט של עיקרון חופש הביטוי. העיתונאים המקצועיים הם בני אדם, כמו כולם, והם מוטים באותה מידה על ידי אינטרסים כלכליים ואידאולוגיים כמו כל אדם אחר, כולל בעלי העיתונים. אסור לתת לעיתונאים מונופול על האפשרות להשפיע על הציבור באמצעות הכתוב בעיתון. אין העיתונאים מורמים מעם, ואסור שיהיו להם זכויות יתר. הדעות והמאמרים שהם כותבים בעיתון הן לא פחות מוטים ומגמתיים ולא יותר אובייקטיביים מכל פרסום אחר. היה נחמד לו היה קיים גזע של עיתונאים "אובייקטיביים" – אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות (כמו שלא יכול להיות שופט אובייקטיבי). לטעון, למשל, ש"הארץ" או "ידיעות" הם עיתונות תקינה מפני שהם אובייקטיביים זה שיא האבסורד והגיחוך. ב"ידיעות", למשל, אני מעריך שכ- 80% מהכתבות, נועדו לקדם את האינטרסים הכלכליים של בעלי העיתון, 20% הנוספים מבטאים את האידאולוגיה של בעלי העיתון ואלה שהבעלים מאפשרים להם לכתוב בו. כנ"ל "הארץ" – אפילו חסידי "העיתונות התקינה" יודו ש"הארץ" מקדם אידאולוגיה מסוימת, אבל הם חושבים שזו האידאולוגיה היחידה הנכונה, ולכן זה תקין. עקרון חופש הביטוי אומר שאין כזה דבר "השפעה פסולה" – כל אחד יכול לפרסם הכול, ולנסות להשפיע.

במדינות הקומוניסטיות, הדוקטרינה אומרת שאסור לתת לגורמים פרטיים (בורגניים כביכול) ל"זהם" את מוחות ההמון על ידי הפצת דעות "לא נכונות" בעיתונות, ולכן רק המדינה יכולה להיות הממונה על האמת, ורק היא יכולה להוציא לאור עיתון (כמו העיתון "פרבדה" – "אמת" ברוסית), ורק היא יכולה להשפיע על ההמון, ולחנך אותו כי רק המדינה יודעת מהו "הכיוון הנכון" (ויש רק כיוון אחד שהוא ה"הכיוון הנכון").

במדינה חופשית, כל אחד יכול לפרסם כל דבר. כל אחד יכול להיות בעל עיתון. כל אחד יכול לפרסם בעיתון כל דבר שיחפוץ (כולל קידום עניינים אידאולוגיים או כלכליים, כמו שעושים "הארץ" ו"ידיעות"). אין פסול שפישמן, או עזור או דווידוביץ' או שלדון אדלסון (או פוטין, או מוטי היינריך) יהיו בעלי עיתון בישראל. 

אין פסול שיפרסמו בעיתון שלהם כל שיחפצו. זה פירושו של עיקרון חופש הביטוי. כל אחד יכול לפרסם הכול, כולל דברים שטוקר, או אחרים, לא אוהבים. 

במדינה חופשית אין שום גורם שקובע מה אובייקטיבי ומה לא, מה אמת ומה לא, מה מותר לפרסם ומה לא, ומי יכול להיות בעלים של עיתון ומי לא. הקביעה כאילו לבעל עיתון אסור להתערב בתכנים היא לא רק בלתי מעשית –  היא פסולה – כי מנסים להגביל את חופש הדיבור (ואת  זכויות הקניין) של בעל העיתון. בעל העיתון אינו אדם נחות או מצורע או בעל זכויות מוגבלות (בהשוואה ל"עיתונאים מקצועיים"). העיתונאים מנסים ליחס לעצמם תכונות אלוהיות – כאילו רק הם אובייקטיביים, בלתי משוחדים, בלתי אינטרסנטים, שומרי האמת. ולכן, רק להם מותר להחליט על תכנים בתקשורת, ללא התערבות הבעלים. שטויות.

יעקב

עודכן לאחרונה ב שלישי, 03 ינואר 2017 04:44
אירופאי
תוצר אנושי לעולם לא יהיה אוביקטיבי
אני כל פעם נדהם מחדש שאנשים בוגרים מאמינים שמקצועות מסויימים הינם אובקטיבים (עיתונאים, שופטים אנשי מדע וכו). היחידים שמתקרבים לכך הינם אנשי מדע, ולא בגלל שהם אוביקטיבים אלא בגלל שהשיטה המדעית מסוגלת לעבד קלט סוביקטיבי לפלט אוביקטיבי, ואפילו המדע נכשל כאשר הוא מתערבב עם כסף ופוליטיקה.לא ברור איפה הכשל נמצא (nurture vs nature), אך במקום לגדל דורות על חשיבה עצמאית וביקרותית, רוב האנשים פשוט מעדיפים לוותר על החופש שלהם לטובת גחמות זולתם . אני יכול להבין זאת בגיל 20 אך מ 30+ אין שום תירוץ. ועדיף שהחינון יהיה מגיל קטן לחשיבה עצמאית והכרה במגבלות שלנו כבני אדם וחברה.
0
יעקב
כושר חשיבה עצמאית
הרעיון להגביל את חופש הביטוי כדי ששרק "גורמים מוסמכים" יוכלו להחליט מה ייכתב בעיתון - רעיון זה כופר בעיקרון חשיבה עצמאית של האדם.זוהי גישה פטרנליסטית - הרואה ב"עמך" אוסף של ילדים מפגרים שאינם מסוגלים לחשוב נכון בעצמם, וזקוקים לאבא רוחני ואידיאולוגי שידאג שייחשפו רק לתוכן "נכון".
0
יעקב
fake news
בארה"ב מנסים לתרץ את הכישלון של הדמוקרטים (הילרי קלינטון) בבחירות - בין השאר בהפצת ידיעות מזויפות כביכול - fake news .הם לא מרגישים שאת הנפח הגדול ביותר של ידיעות כוזבות הפיצה דווקא העיתונות הראשית הגדולה (כמו הניו יורק טיימס), שנרתמה כאיש אחד למכונת התעמולה של קלינטון, הפיצו כמה שיכלו יותר רפש והאשמות ורמיזות אפלות על טראמפ (למשל: שהוא אנטישמי), והסתירו את השערוריות, השחיתות והכשלים של קלינטון.ידיעות מזויפות? (ידיעות שידוע שאינן נכונות) - אין בעיה. עיקרון חופש הביטוי חל גם עליהן. מותר להפיץ ידיעות כוזבות. אסור לנסות לאסור זאת.באחריותו של כול קורא להבחין מה האמת ומה כוזב. אין לאיש סמכות להחליט בשבילו ולמנוע ממנו את הגישה ל"ידיעות כוזבות"
0
יוסי ברנע
הון ועיתון
נניח יש מצב שטיקון הוא בעל רוב התקשורת במדינה ופחות המשמעותיים. כתוצאה מכך אין שום ביקורת עיתונאית על עסקיו העושקים אנשים. הוא גם חבר טוב של רה"מ ולכן אין שום ביקורת על שחיתויות ראש הממשלה.זה חופש ביטוי רצוי?
0
@ לוי.
ליוסי: נניח. אבל ...
למה אין כלי תקשורת - עיתונים, ערוצי טלביזיה, רשתות חברתיות - אחרים ?
0
אירופאי
חופש ביטוי רצוי למי?
אין דבר כזה חופש ביטוי רצוי או לא.או שיש חופש ביטוי או שאין. 'רצוי', תמיד קשור סוביקטיבית לאידיאולוגיה ו/או הרווח של קבוצה ספציפית.אכן יכולה להיות בעיה גם עם חופש ביטוי (התיאור שלך הזכיר לי את ברלוסקוני), אנחנו יכולים להיות חשופים לטמטומם ו/או זדונם של אחרים. ומסתבר שישנם שתי אסקולות חשיבה. שתיהן מסכימות שכל חופש הינו חרב פיפיות.אך האחת גורסת שהחופש הפרט מקודש והפיתרון הינו לחנך את עצמינו וילדינו לחשיבה עצמאית וביקורתית.השניה פשוט שוללת את החופש, או לחילופין, נותנת מונופול על החופש בידהם של אנשים, במקרה הטוב, או לגופים במקרה הרע. בטענה שאם רק נבחר את האנשים הנכונים, או ניצור את הגוף המתאים, הכל ישתפר.אפשר לנסות להתחיל לגשר אסקולות אילו בהבנה שאין אנשים אוביקטיבים לא עיתונאים לא פולטיקאים ובטח לא בירוקרטים.
0
יעקב
חוזר: העיתון "גלובס" למכירה – למי מותר לקנות עיתון?
"נניח יש מצב שטיקון הוא בעל רוב התקשורת במדינה ופחות המשמעותיים."נניח שיש מצב שאני אלוהים ואני קובע מה טוב בשבילך. זה תקין?למה אתה מבקר מצב היפוטטי שלא קיים? תתמודד עם מה שקיים.
0
יעקב
גולית המסכן
"גולית דער נעבעכדיקר" - גולית המסכן - קרא דוש לערבים שהפסידו בששת הימים.ככה גםעם העיתונות: השמאל שולט ביד רמה בכול כלי התקשורת כמעט, וכאשר מופיע מישהו שלא מיישר מראש קו לשמאל הם זועקים "טייקונים".
0
אפרים
השמאל שולט בכל כלי התקשורת ?
רוב כלי התקשורת במדינה הם בבעלות מה שנהוג לכנות "טייקונים " או " מקורבים " . יכול להיות שרובם החליטו לתת עדיפות למה שאתה קורא " שמאל " בהגשת התכנים . זכותם לא? הסזון נגמר לפני הרבה שנים . די עם ימין ושמאל . זה לא רלוונטי .
0
אפרים
הרשימה השחורה של השמאלנים ששולטים בתקשורת
1. יצחק תשובה 2. משפחת עופר 3. משפחת שטראןס 4 . משפחת ורטהיים. 5. לן בוטוולניק 6. נוני מוזס
0
יוסי ברנע
לא מדע -פוליטיקה ומוסר
האוביקטיבסטים מניחים שבני אדם הנם רציונלים מטבעם. למרות שזה לא נכון אמפירית, קשה שלא לנהוג לפי זה. שהרי אחרת זה עלול להוביל לפטרוניות. אבל הנקודה היא לא אם האדם יודע מה טוב לא או לא, אלא מהו העולם המתעצב בו הוא חי. חולשת הליברטניים היא אמונתם ששוק חופשי יסדיר את עצמו בעוד שבמציאות גדלים טיקונים ותאגידים המונעים מידע הפוגע בריווחיהם וי קשר הון שלטון הפוגע באזרחים. אני מציע לקרוא את ספרה של נעמי קליין- דוקטרינת ההלם כדי להבין שהיסטורית היה אף קפיטליזם שעלה יחד עם דיכוי זכויות ואף מדיניות של מדינת משטרה.
0
יעקב
לאפרים: שכחת את שוקן
ובארה"ב שולטת משפחת שולצזברגר (היהודית) על העיתון ניו יורק טיימס מאז 1858. ובכול זאת הוא עיתון שמאלי להחריד. (הוא גם יכול להתכנות "מכחיש שואה" כי בזמן מלחמת העולם השנייה הוא סירב לפרסם ידיעות על השואה).גם בנק הפועלים הוא "פרטי" לכאורה (שייך לשלי אריסון) אך מנוהל על ידי בנק ישראל.עובדה היא שהתקשורת, ברובה הגדול, בלי קשר לבעלות, היא שמאלית - הן במובן הסוציאליסטי והן במובן המדיני (ביחס לערבים). ו"תקשורת" כולל את הטלוויזיה. (ועובדה היא ש"ידיעות" מוקדש ב 80% לקידום האינטרסים הכלכליים של נוני מוזס, וזה בסדר, והוא "קונה" את הזכות לעשות זאת בלי שירדו לו לחיים על ידי אימוץ קו "מקובל" כלומר שמאלי בעיקרו - בשאר התכנים).וזה בדיוק מה שאנו טוענים: אסור למדינה להתערב ולקבוע מי יכול ומי לא יכול להיות בעלים בעיתון, ואסור לה להתערב בתכנים של התקשורת. ("מועצת הטלוויזיה" וכאלה פטנטים).זאת כנגד הטענה שאסור לתת ל"טייקונים" לנהל עיתון כי הם "יקלקלו" (חלילה וחס) את העם הנבער.
0
ארופאי
יוסי. לא חסיד איין ראנד
מכיר את עבודתה ומעריך אותה, חלקית, אך לא בקיא מספיק על מנת לסנגר על האוביקטיביזם. דיי נראה לי שאתה מתחיל את טיעונך באיש קש "אוביקטיבסטים מניחים שבני אדם הנם רציונלים מטבעם.". יתכן, זה לא היה הרושם שלי על האוביקטיביסטים. אנשים מסוגלים ללמוד להיות רציונאלים. כמו שאנשים מסוגלים ללמוד לקרוא . הם לא צריכים להיות בעלי יכולת מולדת לקרוא לפני שנסמוך עליהם בקריאת בהבנת כתבי הקודש ללא השגחת הכנסיה.
0
@ לוי.
ליוסי: האם אנו בעד כלכלה חופשית?
אם המטרה שלנו היא 'כלכלה חופשית' - סביר שאנו מאמינים ש'השוק החופשי יסדיר את עצמו'. ומה יהיה במצבים קיצוניים בהם זה לא קורה, למשל כאשר קיימים 'כשלי שוק', כמונופול, קרטל, השפעות חיצוניות, וכו' ?במקרה כזה נתמוך בהחלת הגבלים עסקיים, באמצעות חקיקה ומנגנון אכיפה. כך נפעל למימוש מטרתנו - כלכלה חופשית. נכון ?הפתעה ..., הפתעה ...אנו לא בעד 'כלכלה חופשית' ! להשקפתנו, כלכלת שוק ותחרות אינן מטרה ראויה ! קפיטליזם איננו ערך !וואלה ?!המטרה והערך שבבסיס הכל הן הזכויות הטבעיות לחרות ולקניין (וכמובן לחיים, אך זה מחוץ לדיון הנוכחי). אנו מאמינים, ואפילו יודעים אמפירית, שלמימוש של זכויות אלה יש בדרך כלל תוצאה כלכלית: כלכלה חופשית. שוק חופשי. כלומר, כלכלה חופשית היא תוצאה הנדסית. היא לא מטרה ערכית. ומה יהיה במצבים קיצוניים בהם זה לא קורה, למשל כאשר קיימים 'כשלי שוק', כמונופול, קרטל, השפעות חיצוניות, וכו' ? אז לא תתקיים 'כלכלה חופשית' ! היכן כאן הבעיה ?האם הרצון של מיליון צרכנים במחירי תחרות מצדיק פגיעה בחרות ובקניין של המונופוליסט והקרטליסט ?הנקודה המרכזית היא זו:אנו במגרש הערכי-מוסרי. לא במגרש הכלכלי מטריאליסטי. הנחות בסיס על תבונה ורציונזליזם לא רלבנטיות למגרש זה. גם לאידיוט ולרשע זכות בלתי ניתנת לערעור על חייהם, חרותם וקניינם.
0
יעקב
לוי צודק - זכויות האדם הן אוניברסליות
זכויות האדם לא תלויות בזה שהוא יהיה ירציונלי או יתנהג לפי מתקונת זו או אחרת.גם לאנשים לא רציונליים (רוב האנשים) יש זכויות אדם. לא יכול להיות אדם "עליון" כביכול שיקבע למי יש ולמי אין זכויות לפי "קריטריון" זה או אחר.לא יכול להיות "ממונה על חינוך ההמונים הנבערים" (המועצה לעיתונות או טלוויזיה). הממונה הזה אינו אלוהים וחלות עליו כול המגבלות החלות על בני אדם - כלומר הוא יכול להיות לא רציונאלי ואף פושע, ולכן אין לתת בידיו סמכויות יתר.הקולקטיביסטים למיניהם (השמאלנים, למשל נעמי קליין) - חושבים שהם בעלי חוכמה עליונה ולכן יש להם לא רק זכות אלא גם חובה לחנך את הנבערים ולהגן עליהם (גם נגד עצמם כלומר הם יודעים יותר טוב מפשוטי העם הנבערים מה טוב עבורם).הקולקטיביסטים גם חושבים שיש להם מונופול על החוכמה (ובכך מפגינים טפשות ויוהרה מדהימים) - והם גם סוטים מסוכנים - כי הם רוצים לשלוט בכוח על אחרים.מאמר טוב של ניסים טאלב על האינטלקטואל האידיוט תורגם ופורסם בכלכליסט:http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3705141,00.htmlהעניין הוא לא מי חכם ומי אידיוט - העניין הוא שלא יכולות להיות לאדם אחד זכויות יתר על פני אנשים אחרים. מי שרוצה להכתיב מי יכול ומי לא יכול להיות בעל עיתון מנסה לקחת לעצמו זכויות יתר.
0
יוסי ברנע
תשובה למבקרי
קודם כל תודה ללוי על תשובתו המפורטת. ממנה אני מסיק שכיום אין כלכלה חופשית בשל שליטת התאגידים הקרטלים והמונופולים בתחומים השונים.הטענות שלי היו גם פוליטיות וגם מוסריות. אולם את הטענות המוסריות שלי לא פיתחתי גם מהסיבה שהן חופנות אבסורד. האדם ביסודו אינו רציונלי או לפחות נוהג במידה רבה בצורה הזו ולמרות זאת צריך בדרך כלל להתייחס אליו כאל ריבון רציונלי ולא להיות פטרוניים עליו.בתחום הכלכלי הבאתי דוגמה להשטת הכשל של הון עיתון שלטון. הבעיה הראשונה היא שבעל הון השולט בתקשורת עלול ליצור הטיה שתגן על עסקיו וזאת על חשבון האזרחים. בעיה שנייה היא שקשר בין בעל עיתון ושלטון עלול ליצור הטיה לטובת השלטון. מה צריך לעשות? אז קודם כל אני מסכים שיש לחנך לביקורתיות. זה צריך להיות חלק משמעותי מהסל התרבותי של התלמיד. מעבר לכך יש להבין שאין לנו כלים לעשות מחקר על כל מידע בכדי לדעת מה מסתתר מאחוריו. באמת בדוגמא שהבאתי ראיתי לנגד עיני את ברוסקוני ואם זאת לא שחיתות ,יעקב, אז אני לא יודע מה זה שחיתות. לא יכול שפוליטיקאי ישלוט בתקשורת של מדינתו. ואני מבין שלוי מסכים שיש להתערב כאשר יש מצב של " ברונים שודדים".
0
יעקב
יוסי, אתה לא מבין כלום
"אני מבין... שיש להתערב" -- מי יתערב? אלוהים? אתה רוצה שבן אדם אחר, מושחת ובלתי רציונלי באותה מידה, יתערב כדי לכפות על המושחת והבלתי רציונלי הראשון משהו שאתה היית רוצה שיכפה? אתה חושב שאתה החכם והרציונלי באדם, ןלכן זכותך (יחד עם חבריך) לכפות על אחרים מה שנראה לך צודק?כול השמאל, ואתה בתוכם, רואים בראש שלהם ישות אלוהית שהיא המדינה, היא מושלמת, היא שיא הרציונאליות ושיא המוסר, והיא כול-יודעת וכול-יכולה וגם יכולה לכפות רציונאליות ומוסר על כולם.זו אוטופיה, זה לא קיים, ולא יכול להיות קיים. ה"מדינה" אינה אלא קבוצה של פוליטיקאים מושחתים וטיפשים כמו כולם אם לא הרבה יותר.אין אלוהים שעומד מעל לכולם. אין מי שיקיים מה "שצריך להיות" (על פי דעתך). אין דבר כזה. אין מדינה אידיאלית או חברה אידיאלית.הדבר היחידי שבאמת צריך להיות (וזה קשה) הוא שהמדינה לא תתערב לך בחיים ולא תכפה עליך (ועל אף אחד) שום דבר (חוץ מהחוק הפלילי - לא תרצח ולא תגנוב).הנסיון "לשכלל" ולשפר את החברה האנושית באמצעי כפיה הוא אסון.
0
@ לוי.
ליוסי: ונהפוך הוא ...
יוסי היקר,א. למה אין היום כלכלה חופשית ? כי השלטון – ע"י חקיקה ויישומה – פוגע ללא הרף בחרות ובקניין. דוגמאות על קצה קצהו של המזלג: עצם קיומו של משרד החינוך. או משרד החקלאות. הרגולציה על העבודה, או על הבניה.מה לזה ול"שליטת התאגידים הקרטלים והמונופולים בתחומים השונים ? וכיצד הסקת זאת מדברי ?ב. "ואני מבין שלוי מסכים שיש להתערב כאשר יש מצב של 'ברונים שודדים' " ...מיהם "הברונים השודדים" ? למיטב ידיעתי הדלה ...בראשית, הכינוי הודבק ליזמים בארה"ב של שלהי המאה ה-19, אשר השכילו ליצור ולפתח, בהצלחה מופלגת, תעשיות ושרותים כרכבות, נפט, טבק, פלדה, ועוד. חלקם ללא כל מתחרים. בשלב זה היחס אליהם היה הערכה ליכולותיהם והישגיהם.כיצד זה התהפך לכינוי גנאי ? כאשר חלק מהם רתמו את כח השלטון לחקיקה המגינה עליהם מתחרות, או לקבלת סובסידיות. אז לאיזה מהמצבים "לוי מסכים שיש להתערב ?"כאשר הברון-שודד הגיע למעמדו בזכות התערבות המדינה בכלכלה – כאן בהחלט "לוי מסכים" שיש להתערב. ליתר דיוק, ל ה פ ס י ק להתערב: לא חקיקה אוסרת תחרות, לא סובסידיות, לא רגולציה. והברון-שודד בעל הכשרון, חריצות, ואולי גם מזל יוצאי דופן, שהשכיל לייצר ולספק את המוצרים והשרותים הטובים ביותר, כך שהלקוחות העדיפו אותם מרצונם החופשי, ובכך הביאו לחיסול התחרות (לפחות לזמן מסויים) ? יוסי, האם גם כאן הבנת ש"לוי מסכים שיש להתערב" ? כי די ברור שלוי לא מסכים.
0
יוסי ברנע
תשובות
לכותרת "אתה לא מבין כלום", שאומרת שרק אתה יעקב מבין, ממש אין צורך להתייחס , אבל האם אין להתערב למשל במצב שבו ראש ממשלת איטליה שולט בתיקשורת האיטלקית, אז כנראה שיש לנו מחלוקת מהי שחיתות ותקשורת חופשית. התערבות המדינה צריכה להיות אמנם מינימלית אבל לעיתים לוי היא הכרחית. אם אין בבית הספר חינוך רפובליקני מטעם המדינה ,אין לאום אזרחי ואין מדינת לאום. בכלל בסוגית הלאום לא מצאתי הבנה יתרה באתר זה. לגבי בארונים שודדים שתי הערות, למרות שם הספר המושג המושג הינו לקוח מבארונים בערי גרמניה בימי הביניים. שנית, גם אם בעל הון או תאגיד הגיע למה שהגיע שלא הודות למעורבות המדינה, בכל זאת זה עלול להיות מצב מסוכן כשמדובר במונופול . בתחום התקשורת אסור לאפשר מצב זה ויש להתערב כי שכבר עמדתי על כך.
0
@ לוי
ליוסי: בעניין חינוך בבית ספר
האם משה רבינו קיבל בהר סיני, ביחד עם לוחות הברית, את המושג "בית ספר" ?האם אנו משוכנעים שמחר, ואם לא מחר אז מחרתיים, "בתי הספר" לא יוחלפו בלימוד עצמי עשיר, מעמיק, מותאם אישית ללומד, באמצעות חידושי הטכנולוגיה כמו מערכת למידה אישית באינטרנט ? ואז ... חסל "בתי ספר" ?התיתכן אלטרנטיבה לחינוך ללאום, ללא מערכת חינוך כפייתית של המדינה ?ובכן, ליל הסדר, חג החנוכה, מגילת אסתר - כל אלו מחנכים חזק ללאומיות של עם ישראל. במשך אלפי שנים, ובהן "אלפיים שנות גלות", כל אלה קוימו כמצוות (או מנהגים, כלשון החילונים) - ללא כפיה של המדינה.הנחת בסיס של "בתי הספר" היא שהחינוך הוא בעיה של המדינה. וההורים ? למה מי הם !אולי כדאי לראות בהורים את הגורם האחראי על החינוך, ובכלל זה החינוך ללאומיות ?וקצת לעתיד הרחוק, אולי ... מדינת לאום היא פטנט די חדש בתולדות המין האנושי. משהו כמו 600-700 שנה. האם מדינות לאום תמשכנה להתקיים גם בעתיד ? ג'ון לנון, למשל, דימיין Imagine there's no countries
0
@ לוי
ליוסי: ונהפוך הוא ... (המשך)
(המשך ...)הבה נתאתגר עם המצבים הבאים:יזם לא מוכשר, שבעזרת הונו המופלג רכש את כל מתחריו, ונותר מונופול.או, מספר יזמים שהתאגדו לקרטל, וחיסלו את התחרות.האם להתערב ?כלכלנים וקפיטליסטים טובים, הרואים בתחרות ערך - ירצו בהתערבות המדינה (באמצעות הגבלים עסקיים).אבל לוי כופר בתחרות כערך. הזכויות לחיים, חרות וקניין הן הערך.איזו הצדקה מוסרית מתירה לפגוע בחרות ובקניין של המונופוליסט והקרטליסט, אפילו הם נבזים ?רצון הצרכנים במחירי תחרות ? לזה יש משקל פוליטי רב, אבל משקל מוסרי ?!יוסי, האם תסכים שברון-שודד מסוג זה יוצא להורג ?אנחש שלא. מדוע ? בגלל הזכות לחיים, נכון ?אז מדוע הזכות לחיים - כן, ואילו הזכות לחרות ולקניין - לא ?ולחילופין, אם יש הצדקה לשלול את זכותו לחרות ולקניין, מדוע אין הצדקה לשלול את זכותו לחיים ?
0
מאיר
הלאום היהודי התקיים 2000 שנה
ללא כל מוסד מרכזי.וישנם עוד לאומים אשר מתקיימים ללא ממשלה מרכזית (הכורדים, הלאפים וכו׳ ).
0
יוסי ברנע
תשובות נוספות
לוי. ליל הסדר חנוכה ועוד הם חגים יהודים- דתיים. היהודים אינם ומעולם לא היו לאום. גם כיום אין לאום יהודי למעשה כי היהודים שייכים ללאום מדינותיהם. היה צריך היות מוכר בישראל לאום ישראלי, אבל הוא טרם מוכר. לוי, הלאום הוא אכן תופעה מודרנית ואתה מפריז לגבי אורכה ( אולי צודק לגבי תחילת שורשי הלאום האנגלי). אז מה? זו תופעה המקובלת ונורמטיבית כיום במערב. יתכן ובעתיד יהיו רק אימפריות. אבל כיום מדינת הלאום היא הצד השני של הדמוקרטיה . כדי שישראל תהיה מדינה דמוקרטית צריך להיות בה לאום אזרחי. חינוך לתודעה פוליטית לא יכול להיות חנוך אינדבידואלי בלבד כי הוא אמור להיות מכוון לקהילה פוליטית אחת. יתכן ואפשר לחנך שלא במסגרת בתי הספר הקיימים , אבל התוכן צריך להכיל ליבה משותפת, ליבה רפובליקאית. ולבסוף הערה לגבי "ערכים". לוי אתה כותב על הזכות לחיים ( זו הרי זכות היסוד, תנאי לכל זכות אחרת כי אדם מת אינו יכול לשאוף לזכויות). יש כמובן זכות לקניין ולחרות. האם צדק אינו ערך? האם הגינות אינה ערך? האם מניעת עושק זה ערך? הרי מונופול יכול להשתמש בכוחו נגד הזכויות הללו. אני קודם לכן הבאתי דוגמה של מונופול תקשורתי המנצל את כוחו למען האינטרסים המפוקפקים שלו כלכלית ( מוצרים לא טובים או אף מסוכנים וכיו"ב). בשורה התחתונה החיים מורכבים מדי בכדי להתנהל מולם רק בסט הערכים של אנד ראנד.
0
מאיר
לאום אזרחי?!
אני מבין את הרצון שלך להנדס לאום אשר יקשור את בין אזרחי המדינה למרות שאתה שוגה בביטול קיומו של הלאום היהודי, אשר הינו אולי הלאום היחיד אשר שרד מהעת העתיקה. אך לעת אתה עליך מוטלת ההוכחה שלאום מהונדס (ישראלי) כזה הינו אפשרי, חייתי שנים רבות בעולם הישן (אירופה) ואך על פי קיומם של מדינות, אשר על פי דעתך הינם שם נרדף ללאום. אך האזרחים פה לא חשים כמוך. וולשי איננו אנגלי, כמו שמהגר/אזרח אנגליה איננו אנגלי אלא בריטי ואל נזכיר את הסקוטים/אירים. קטלונים, בסקים גלסיאנים ורומא הינם זהויות שונות בעלי אזרחות ספרדית חלק רוצים להפוך ללאום (רוצים ממשל עצמי) חלקם לאו.וכמובן שזה לא מוגבל למדינות אילו. בלגיה איימה להתפרק לשתיים/שלוש מדינות לאום (וזאת כשהם באיחוד האירופאי) כאשר שוויץ, צרפת וספרד חוזות במחזה אימים זה אשר עלול להצית בדלנות מקומית.ארה״ב הינה הדוגמא היחידה להצלחה של לאום אזרחי. אך גם זה לא הונדס מלמעלה, ולא ברור כרגע מה סיכויי ההצלחה העתידים של פרוייקט זה שהיה דיי מוצלח. אך אחד לתנאי ההצלחה שלו היה (לדעתי ולניסיוני) חופש פרט נרחב. ככל שחופש הפרט מצטמצם קבוצות שונות בעלות זהויות וערכים שונים מתפלגות. המאמר המצורף, חופף במעט על דיון ב peoplehood. אשר הוא אחד המאפיינים של לאום.http://www.allenzhertz.com/2009/11/aboriginal-rights-to-israel.html
0
@ לוי
תשובה ליוסי בעניין ערכים
א. העקרון: היררכיה1) השבת היא אחד מעשרת הדברות, מצוות היסוד של עם ישראל. למרות זאת, מותר לחלל שבת ! מתי ? כשזהו פיקוח נפש. על פי ההלכה, פיקוח נפש, היינו הזכות לחיים, דוחה את השבת. אז פיקוח נפש הוא הערך העליון ? לא ! על גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה נאמר: יהרג ואל יעבור.ראינו כאן היררכיה של המצוות, כאשר הערכים מתנגשים.2) אייזק אסימוב, סופר המדע-דמיוני המהולל, ניסח את 3 חוקי הרובוטים:1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח במחדל שאדם יפגע.2. רובוט יציית לפקודות האדם, כל עוד אינן בסתירה לחוק הראשון.3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד זה אינו בסתירה לחוק הראשון והשני.שוב, לפנינו היררכיה הנדרשת כאשר יש התנגשות בין חוקים, ערכים וכו'.ההיררכיה מגדירה מהו הערך העליון. ב. מהו הערך העליון במגרש היחסים פרט-מדינה ?התשובה תלויה בטעם המשיב. יש אשר לטעמם טובת המדינה / חברה / הזולת עומדים מעל הכל.במדינת החופש - הזכויות לחיים, חרות וקניין הן ה"יהרג ואל יעבור". יוסי, ומהו טעמך ?ג. בחינת הערכים שהצעת:מניעת עושק - האם זהו ערך בפני עצמו ? דומני שלא. זוהי נגזרת, אחת מכמה, של זכות הקניין, כאחיותיהגניבה, שוד, וכו'.צדק - האם הוא ערך ? דומני שהוא ערך-על, מעין כותרת המכילה ערכים רבים, כולם מזוהים כ"צדק".אבל מהו ה"צדק" ? זה כבר עניין של טעם. לטעם האחד - לקחת בכפיה כסף מהעשיר כדי לתיתו לעני - זהו צדק. לטעם השני - זהו גזל.נשארנו עם "הגינות" - האם היא ערך ? לדעתי בהחלט כן, אבל היכן ? במגרש היחסים פרט-פרט, כמו נימוס, מתן כבוד, עזרה לזולת, וכו'. במדינת החופש ערכים אלה לא שייכים למגרש היחסים פרט-מדינה, מגרש שתמצית מהותו כפיה - באמצעות חוק וענישה.אדם דתי יראה בערכים אלה מצוות הדת, ואז מקומם במערכת היחסים אדם-אלוקים.אם בכל זאת תתעקש שבמציאות הנוכחית, שאינה מדינת החופש, "הגינות" כן רלבנטית למגרש פרט-מדינה, הרי שיש להחיל עליה את עקרון ההיררכיה. האם לטעמך "הגינות" גוברת על החרות והקניין ?יוסי, אם יש בנמצא ערכים נוספים, נא העלה אותם לדיון המרתק.
0

3000 תוים נשארו