"זהות" היא המפלגה היחידה בספקטרום הפוליטי שמצעה קרוב להשקפת "קו ישר"; ואין בהצהרה זו משום גיבוי לכלל העמדות והדגשים של המפלגה. חברי "זהות" רבים נמנים עם קוראי אתר זה. לכן, יש חשיבות להבעת עמדה דרך משקפי "קו ישר".
אקדים ואומר שאני לא מצוי במחלוקות "זהות" של יולי 2019 וייתכן שאני "לא מעשי" בהתעלמות מהן. למרות זאת, אבקש לחזור אל התמונה הגדולה – ממנה אולי ניתן להסיק מסקנות על צעדים מעשיים.
עניינית, רצוי להקדים ולהגדיר את "פונקציית המטרה" להשקפתנו. המטרה אינה "זהות בכנסת", אלא איך לעבור ממצב של מדינה אטטיסטית (צריך למצוא תחליף קליט בעברית...) למדינת חופש, וכמו בכל בעיה מסוג זה – תחת אילוצים רבים ושונים.
מדובר במהפכה בסדר גודל בלתי נתפס, על גבול הפנטזיה: מחיקת אלפי חוקים, ביטול רוב משרדי הממשלה וגופי הרגולציה, ביטול תשלומי העברה בסדרי גודל של עשרות אחוזים מתקציב המדינה. ספק אם ניתן לבצע מהפכה בתחום בודד בלבד (נניח חינוך) כי המערכות המעוותות שזורות זו בזו. לדוגמה: רפורמה בחינוך בלתי אפשרית ללא שינוי מוקדם בחקיקת העבודה.
בדרך צריך להתגבר על אינספור אילוצים כבדים: אינטרסנטים, חוקים קיימים, אופוזיציה פוליטית, אופוזיציה אידיאולוגית, אקדמיה, תקשורת, דעת קהל.
ניצחון ב"מלחמת עולם" זו דורש כוח פוליטי גדול בעל הכרה, בשילוב קואליציה עם תובנות דומות.
האם מפלגה קטנה יכולה לממש רפורמות?
האם יש סיכוי למפלגה קטנה, אפילו אם היא בקואליציה, לקדם את המטרה? האם אפילו מעמד של לשון מאזניים יכול לקדם את המטרה?
המציאות הפוליטית מאז קום המדינה הוכיחה שהתשובה שלילית. נכון, מעולם לא הייתה בכנסת מפלגה עם מצע שמתקרב אפילו לזה של "זהות". למפלגות החדשות הרבות שקמו עם השנים היו מטרות מוצהרות ממוקדות, חזון צר ו"מעשי" ובוודאי שלא מרחיק לכת. מפלגות חדשות רבות שהצליחו בבחירות, הצהירו על מטרה להטות תקציבים וחקיקה ולהיטיב עם קבוצה באוכלוסייה על בסיס גיל, עדה, חילוניות ודת, או "צורך" אחר. מפלגות כגון עולים, דיור, גמלאים, מפלגת שינוי, ומפלגת ד"ש, מפלגות של ח"כ אחד ואף יותר – כולן לא הותירו זיכרון או חותם מיוחד – בין אם היו לשון מאזניים ובין אם לא. אפילו אם נתאמץ להיזכר, ספק אם נזכור את תרומתן. הן לא הצליחו לקדם או לשנות דבר, אפילו שמטרתן הייתה מצומצמת ביותר.
נושאת המטוסים הענקית והכבדה של הפוליטיקה הישראלית, בכנסת ומחוצה לה, היא בעלת כוח התמדה (אינרציה) אדיר – אפילו לראש ממשלה קשה לסובב את ההגה ולשנות כיוון. להזכירכם, מדובר בחברי כנסת מכהנים שהצליחו לדלג מעל משוכת הבוחר.
קל יחסית לשנות לכיוון של סוציאליזם – כולם מוכנים לקבל יותר תמורת פחות עבודה, כלומר על חשבון אחרים. קל יותר לבצע שינויים לכיוון של צבירת כוח שלטוני. פשוט יחסית להוסיף חוקים ורגולציה, להצדיק הרחבה של אגף או ליזום רשות ממשלתית חדשה. תמיד יימצא מקום והצדקה לעובד מדינה נוסף.
מכאן נובעת מסקנת ביניים ראשונה: אילו זהות הייתה בקואליציה ואילו החזיקה בתיק "ביצועי" – הכישלון ב"תיק" מובטח. כל ניסיון לשינוי משמעותי, על פי פרק כלשהו במצע "זהות", יכורסם עד דק על ידי הקואליציה. כה דק שלא ייראה, בקושי יישמע ולא יועיל.
מהפכת החירות דורשת תמיכה ציבורית רחבה. אפילו ראש ממשלה שמבין את חזון מדינת החופש ספק אם יצליח ליישם רפורמות נדרשות. התודעה הציבורית מורעלת באטטיזם. אז מה כן?
האם בכלל להשתתף בבחירות אלה?
הסיכוי שזהות תצליח הפעם לעבור את אחוז החסימה נמוך מאשר בסיבוב הקודם בגלל התחדדות המסר בבחירות אלה: ממשלת שמאל או ממשלת ימין. להערכתי, ירבו מצביעי "זהות" לשעבר שלא ירצו "לבזבז" את קולם. אבל זה ניחוש שלי, טוב כמו כל ניחוש אחר.
המצע המדיני של "זהות" שונה מהספקטרום הקיים שבין שמאל לימין. יחד עם זאת, הוא קוסם כנראה יותר למצביעי ימין מאשר למצביעי השמאל. יש לשער שמספר בעלי אידאולוגיית שמאל מדיני ב"זהות" נמוך יחסית. לכן, אי-השתתפות בבחירות תטה את הכף המדינית הכוללת לטובת גוש הימין. האם זה טוב? איש להשקפתו.
האם אי השתתפות בבחירות קובר את רעיון מדינת החופש?
120 אלף מצביעי זהות מייצגים גוש, מפתיע בהיקפו, של אנשים שמבינים את האידיאולוגיה של חופש הפרט, או לפחות אוהדים אותה. זו אמנם טיפה בים הסוציאליסטי, אבל התפתחות מדהימה. בחירות 1984 היו אירוע בודד בו הוצג מצע למדינת חופש הקרוב לזה של "זהות" – תנועת "עצמאות" בראשותו של פרופ' עזרה זהר. הרשימה זכתה ל- 0.2% בלבד מהקולות הכשרים. זהות זכתה ב-3% מהקולות. פי 15 יותר מתנועת "עצמאות" של אז.
מספר המצביעים ל"זהות" מייצג כוח של 3 חברי כנסת (בכנסת הנוכחית נדרשו כ-36,000 קולות כשרים כדי לזכות במושב). כלומר, אילו אחוז החסימה היה נותר בשיעורו ההיסטורי (1%) יש לשער שמספר חברי הכנסת של "זהות" היה עומד על כ-3 חברי כנסת.
מצביעי "זהות" ככלל, אוהדים את רעיון מדינת החופש למרות שחלק קטן מהם הצביע מתוך אמוציות אחרות. "זהות" לא שכנעה ציבור זה שרעיון מדינת החופש מקסים. "זהות" קיבצה סביבה אנשים (רובם כנראה צעירים) שמודעים לרעיון זה מכבר. אנשים אלה לא יתפוגגו אם "זהות" לא תשתתף בבחירות.
אז איך מקדמים פוליטית מדינת חופש?
ישנן שתי אפשרויות:
"זהות" בקואליציה: אם נציג "זהות" יקבל תיק ביצועי – הכישלון מובטח (קראו שוב את תחילת הכתבה). תווית "כישלון" תדבק ב'זהות', ויותר חשוב – לרעיון החירות. "הנה", יאמרו כולם, "הם ניסו ונכשלו. זוהי אוטופיה." התנאי המוקדם להצלחה: חבירה לישות פוליטית אחרת.
"זהות" מחוץ לקואליציה, או כלל לא בכנסת: "זהות" צריכה להתמקד אך ורק בשיווק רעיון מדינת החופש בין אם בכנסת ובין אם מחוצה לה. ל"זהות" יש נכס אחד שאין למפלגות אחרות: דעות חריגות, בלתי מוכרות, מסקרנות (וכמובן גם מעוררות התנגדות עזה, מה שמעצים את אור הזרקורים).
אין ספק שנציג אחד (לפחות) של "זהות" בכנסת יכול לשווק את רעיון החרות מעל במת הכנסת וגם לשכנע ציבור שטרם נחשף לרעיון, ובתנאי שלא ישחית זמנו בתפקיד ממשלתי ביצועי.
אני לא נמנה עם פעילי "זהות" וגם לא עוקב במיוחד אחרי התגבשות התמונה הפוליטית לקראת הבחירות הקרובות. אני לא חבר בקבוצות דיון מפלגתיות והמידע שלי על חיכוכים או "התארגנויות" דל. הסיכוי של נציג "זהות" להיכנס הפעם לכנסת ממשי רק במסגרת חבירה לקבוצות פוליטיות אחרות. וכאן, כאמור, צריך לוותר מראש על "דרישות" לישיבה במושב שליד נהג המכונית שטרם נקנתה. גם מיקום נציגי "זהות" ברשימה משותפת פחות חשוב.
"זהות" השלימה עד כה משימה חשובה אחת – חשפה נתון מדהים ומפתיע (לפחות אותי) על קיומו של גרעין גדול יחסית של אוהדי מדינת החופש. משימתה של "זהות" צריכה להיות בראש ובראשונה חינוכית, שיווק רעיון מדינת החופש.
מוטי היינריך
אז בקיצור... פירוש רש"י
1. לחבור למפלגה אחרת.2. אם אין למי לחבור – להישאר מחוץ למשחק אבל לעשות "רעש". 3. לא לקחת תיק בממשלה.4. פייגלין לא חשוב, חשוב שקיים צבא גדול שם בחוץ.5. אין ואקום, באחד הימים מישהו יקבץ מחנה גדול, אולי קאםבק של פייגלין בלי סרטון הרגליים.השפעה על השיח
זהות פעילה באופן מאוד חזק אצל צעירים, וזה בעיקר בגלל שהיא מהווה גורם פוליטי, המעורר תקווה אצל אותם צעירים שלא בהכרח מודעים למורכבות יישום מצע זהות, וקודם כל רוצים לראות אותם בכנסת.זה קורה משום שבישראל יש זיהוי חזק ביותר, כמעט חפיפה מוחלטת- בין שאלות חברתיות לבין שדה הפוליטיקה. כמעט כל ויכוח חברתי, הופך אוטומטית לפוליטי. הזיהוי הזה הוא הרבה יותר חזק למשל מבארה"ב- שם דווקא המדיה היא זו שמכתיבה (ומוכתבת על ידי) התנהגות וטרנדים חברתיים, בעוד הפוליטיקה מתנהלת במסלול אחר עם חוקים אחרים.מסיבה זו, זהות חייבת להמשיך להיות גורם פוליטי כדי להשפיע על השיח בישראל. רק כך היא תקבל סיקור וזמן מסך ורק כך היא תוכל להשפיע ולשנות לטובה את הנורמות החשיבתיות המקובלות בקשר למעורבות המדינה בחיי הפרט.כדאי לשים לב לעובדה שאת הרעש והבאזז שייצרה מפלגת זהות, לא הצליחו מעולם לעשות קבוצות ליברליות בארץ בעבר, זאת משום שכולן הפוליטי תמיד היה כמעט אפסי.ניתוח מעניין
אני לא יודע מה עדיף, זהות בפנים או מחוץ לכנסת. הניתוח שלך לגבי כשלון-ידוע-מראש באחד המשרדים ה"ביצועיסטים הוא מעניין ונכון לדעתי. אבל אם אנחנו עוסקים בתרחישים, שווה להביא בחשבון גם תרחיש שבו המשק נכנס למיתון - דבר שהפוליטיקאים תמיד שוכחים שקיים. זהות בכנסת יכולה להיות אי של שפיות וייתכן שהרעיונות שלהם ימצאו חן לאוזני הישראלים של 2020יגעת ומצאת תאמין
בדרך כלל יש קשר בין כמות הערך שאדם מייצג לתועלת אותה הוא מקבל.פסיעה פעם בכמה שנים למתקן אחסון הילדים הקרוב, ודחייפת פתק קטן לתיבת עץ לא מיצרת המון ערך. גם אם הרבה אנשים עושים את זה ביחד. או במילותיו של יהודי חם וחכם "מי שעושה אותו דבר שוב ושוב, ומצפה לתוצאה שונה הוא משוגע"הבעיה היא בשיטה (דמוקרטיה) ולא בשחקנים האקראיים או במה שהם כתבו ב"מצע" שלהם. אם כל הכוונות הטובות, שאולי יש להם, הם בני-אדם (המושחתים ע"י כוח) והם יאלצו להתמודד עם בני אדם אחרים (שגם מושחתים ע"י כח).לחשוב שאפשר לשנות משהו "מפנים" זה כמו להשתין בתחתונים שחורים. אבל זה לא מוביל לשום מקום. השלב הראשון, הוא שמספיק אנשים יבינו את זה.השלב השני הוא להבין איך להפוך את הממשלה לפחות ופחות רלוונטית באופן חד-צדדי. כלומר, איך ליצר מנגנון שיפקיע שליטה מידי אוכלי החינם בכנסת (אולי ביטקוין?)זהות חייבת לרוץ!
כדי שהרעיונות יושמעו.וכדי שמפלגות נוספות יבינו את הכוח האלקטורלי של החירות.זהות חייבת לרוץ...לאדון פייגלין ושות'
אתחיל דווקא מהסוף ...אין בכנסת, ומעולם לא היו, ח"כ ומפלגה שהחירות היא הדגל שלהם. החירות היא הדגל של 'זהות'. לכן:1. 'זהות' חייבת להשתתף בבחירות.2. ריצה לבד היא שגיאה בלתי נסלחת. אפס סיכוי לעבור את אחוז החסימה.3. תפקיד 'זהות' הוא אחד: שיווק. שיווק רעיון החירות.4. לכן אין כל משמעות למיקום ברשימה משותפת, ולא לנציגות בממשלה. בהיות אלה המכשולים העיקריים ל"חיבורים", ל'זהות' הכי קל לחבור למפלגות הימין האחרות. 5. הכניסו נציג, שניים עדיף, לכנסת. טלו את המגהפון והתחילו לשווק - חירות !מניין צומחות מסקנות אלה ?הארגון 'מדינת ישראל' אטטיסטי. אטטסיטי כבד. מוטי פירט את המשמעות: אלפי חוקים שיש לבטל. רוב משרדי הממשלה וגופי הרגולציה שיש לסגור. תשלומי העברה בהיקף עשרות אחוזים מהתקציב שיש להפסיק. וכו'.כל אלו, בתמצית, מהווים הפרה רבה של החירות (והקניין). אנו, מבקשי מדינת החופש, באים מנקודת מוצא הכופרת במדינה האטטיסטית. סיסמתנו, בעברית קלה: צאו לי מהווריד !היציאה מהוורידים אפשרית רק במגרש הפוליטי. השאלה היא: איך ? איך עוברים להיות מדינת חופש ?התשובה: רק באמצעות כח פוליטי אדיר. תנאי הכרחי לכך: תמיכה ציבורית רחבה ברעיון החירות. מדוע איננו שם ? כיצד זה שלזכות הבסיסית ביותר - החירות, אין תמיכה ציבורית. עזבו רחבה, אפילו בסדר גודל של 5%-10% ? התשובה: מחלה איומה - רעלת האטטיזם. זוהי המחלה המשבשת את חוש הצדק וההיגיון, והופכת את הצודק והמוסרי לרע ובזוי, ואת ההגיוני והמוכח לשגוי ולא מעשי.כנראה רוב אזרחי ישראל חולים במחלה זו. היא חילחלה עמוק בכל המגרשים: הפוליטי-מפלגתי, האידאולוגי, באקדמיה, בתקשורת, ובשיח הציבורי בכללו. האם ניתן להחלים ממנה ? הנה סיפור: חברה לייצור נעליים שלחה את סוכן המכירות המצטיין לג'ונגל באפריקה. אחרי שבוע הגיעה תשובתו: אין לנו מה לחפש כאן, כולם הולכים יחפים. סוכן מכירות חדש, שאפתן ומלא מרץ, התחנן למנכ"ל: אנא, שלח אותי לשם. תן לי צ'אנס. המנכ"ל התרצה ושלח אותו. אחרי יומיים הגיעה תשובתו: שלח 10 קונטיינרים. כולם כאן הולכים יחפים !אז כן. ניתן להחלים מרעלת האטטיזם כי "כולם כאן הולכים יחפים". הפוטנציאל הוא ענק. כיצד ? ע"י שיווק הרעיון. מהו אמצעי השיווק החזק ביותר ? המגרש הפוליטי. לשם מכוונים זרקורי התקשורת.נדמיין את משה פייגלין, אולי עוד ח"כ נוסף, מציגים את החירות, כפי שאיש מעולם לא הציג, בכל בימה אפשרית: בדיונים בכנסת, בהעלאת הצעות חוק "פרובוקטיביות" עבור חולי הרעלת, בתכניות אקטואליה בתקשורת, וכו'. כעת יש לשוב להתחלת התגובה, שהציגה את המסקנות הפוליטיות המעשיות, עבור אדון פייגלין ושות'.וכמו שאמר פרנסיסקו ד'אנקוניה: And your time is running out.צריך להתמקד בהורדת יוקר המחיה
צריך להיות מציאותיים ולהבין שאין סיכוי למדינת חופש בעתיד הקרוב.עדיף להתמקד בהורדת יוקר המחיה שהוא כן אפשרי כדי שלפחות נוכל לחיות כאן בכבוד גם אם זו לא מדינת חופש מאשר לחיות כמו עבד במדינת שיעבוד שאין בה חופש.לא חופש אמיתי
תומכי הקומוניזם והסוציאליזם טוענים שבריה"מ, ונצואלה וכו' נכשלו כי הם לא היו קומוניזם\סוציאל יזם אמיתי (למרות שהם פיארו אותם לפני שהמדינות התרסקו). הדעה הרווחת היא שקומוניזם היחיד שיצליח הוא תמיד הקומוניזם הבא בתורעושה רושם שאנשים מהצד השני של הקשת נגועים באותה מחלה. הכנסת והממשלה רק הלכו ונהיו ריכוזיים יותר, הורסים יותר ויותר תחומים בחיינו. זה לא בגלל שזה חלק טבעי בשיטה אלא שעד עכשיו לא היו "אנשי חופש אמיתיים בכנסת". עושה רושם שהדעה הרווחת היא שהמפלגה שתצליח לקדם את החרות היא תמיד המפלגה הבאה בתורטוב שיש את זהות בשביל הרעש. אבל, צריך גם לעשות שינויים
אם אתה מאמין שבשביל להפוך למדינת חופש צריך לעשות מהפכה בישראל, אז אתה לא שונה מהקומוניסטים שיושבים ומחכים ללנין הבא.הסוציאליסטים בינתים החדירו את הרעיונות שלהם לכל העולם.לא צריך מהפכות. צריך שינויים קטנים שאנשים ישימו לב אליהם. כמו ששמו לב לשמיים פתוחים ולהגדלת היבוא האישי, ישימו לב גם לביטול מכסים ומכסות יבוא, ישימו לב לשיטת השוברים בחינוך וישימו לב לביטול ועדות בניה.אם נציג של זהות יעשה רק את זה, אנשים יתחילו לשים לב. ובבחירות הבאות יצביעו לזהות 8%. לא 30%. אבל,8%. ואז אפשר יהיה לעשות קצת יותר ואז קצת יותר וכך הלאה.לדרור (#9)
נניח שתתממש פנטזיית החיים, וגלעד אלפר יהיה שר האוצר, והוא יוריד את המכס על גבינה צהובה לחצי, ויבטל את מכסות היבוא על אבוקדו. אז מחיר 100 גרם גבינה צהובה יפחת בשקל ו-20, ומחירי האבוקדו יהיו 7 ש"ח לק"ג. אחלה. אפילו סבבה.זהו ? זאתי הבשורה של 'זהות' ? את זה יכולה להוביל אפילו שלי יחימוביץ, ממעמקי אמונתה האטטיסטית. הישגים כאלה יגדילו את התמיכה ב'זהות' בבחירות הבאות ?!המשמעות של שיטת השוברים היא מ-ה-פ-כ-ה בחינוך במדינת ישראל. רק כדוגמא קטנטנה: מנהל בית ספר יוכל לשכור מורים באמצעות מו"מ אישי כמו בחברת היי-טק, וכנ"ל לפטר מורים כושלים. וזה עוד לפני שנכנסנו בכלל לתוכן הלימודים. משרד החינוך (ז"ל) לא יקבע יותר את התוכן הלימודי. אתה באמת מאמין שללא תמיכת כל הקואליציה זה יעבור ? והקואליציה מסוגלת לתמוך במהפכה כזו כאשר רוב הציבור בכלל לא מבין מה המשמעות של הפרדת החינוך מן המדינה ?רק חסר שפייגלין ימונה לשר החינוך וינסה לממש זאת. הכישלון הטוטאלי מובטח. ומה תהיה התוצאה ? מכת מוות לחירות. "ניסיתם" יאמרו כולם. "קיבלתם את משרד החינוך, ו... ניכשלתם". כי זהו רעיון עיוועים. בלתי ניתן ליישום. קידוש ערך החירות הוא מהפכה. המצע של 'זהות' הוא מהפכני. מהפכה מתחילה בראש. בתודעה. לשם צריך לכוון את כל הכלים כיום. לא לשיפורים פעוטים, בנוסח מפלגת הציונים הכלליים (מפלגת המעמד הבינוני של שנות ה-60).גם וגם
יש כאלה שחושבים שלהפיץ את הדעות ולשנות את דרך המחשבה של האנשים הוא הדבר החשוב ביותר. אחרים חושבים שגם תיקונים קטנים כאלה ואחרים יכולים לשפר את חיינו. למשל: איסור שביתות במגזר הציבורי או חופש להורים לרשום את ילדיהם באיזה בית ספר ממלכתי שהם מעדיפים ולא רק זה הקרוב לביתם, וגם ללמד ילדיהם לבד, בבית home schooling . למה לא גם וגם?יילך כול אחד בדרך הנראית לו נכונה ביותר ומתאימה לו ביותר.גם הפעילות של זהות מבורכת וגם החוג הליברלי בליכוד, וגם (אם היה קיים דבר כזה) החוג הליברלי במרץ. אין סתירה בין הפעילויות השונות.