שישי, 10 אפריל 2020 16:37

איך נחלצים ממשבר כלכלי?

התרופה למשבר הכלכלי הנוכחי במערב היא "פיזור כסף מהליקופטר". זו כנראה גם הדרך שבחרה ממשלת גנץ-נתניהו. קיימת אחידות דעים בעולם על התרופה – לא נשמעת דעה שונה. איך נחלצה גרמניה ממשבר כלכלי קשה פי כמה ב-1946?

2548

לחלוקת כסף על ידי ממשלה ישנם חוקי-טבע משלהם, טבע הפוליטיקה:

חוק ראשון: תכניות להוצאת כספי ציבור לעולם לא עומדות ב"תחזית". תכנית להדפסת 80 מיליארד שקלים תסתיים אולי ב-140 מיליארד, או ב-200 מיליארד. 34 השרים לא יעמדו בלחצים לשפוך כסף על מגזרים ש"נפלו בין הכיסאות" ועל אחרים שהכסף יהיה עבורם "לעג לרש".

חוק שני: כאשר מדינה מחלקת כסף, אין גבול למספר האנשים ש"זקוקים" לכסף המחולק. ככל שיחלקו יותר, כן יתארך התור לקבלת כסף.

חוק שלישי: לא משנה כמה כסף יחולק, אף אחד לא יהיה מרוצה, כי הרי תמיד "מגיע לי יותר". אין גבול לסכום שישביע את הנהנים.

חוק רביעי: ככל שמדינה תגדיר קריטריונים לזכאות לחלוקת כסף כן ירבו האנשים שיוכיחו את זכאותם. האזרח תמיד יצירתי מפקיד מדינה שמחלק כסף של אחרים.

המודל השבדי להיחלצות ממשבר כלכלי בשנות ה-90

בסוף שנות ה-80 עמדה שבדיה על סף קריסה כלכלית, בדומה למדינות דרום אמריקה. חובות החוץ תפחו, ריבית רצחנית של מאות אחוזים בשנה ואבטלה שחצתה את קו 12%. משקלו של הסקטור הציבורי הגיע לכ-65% מהתוצר, המטבע השבדי איבד למעלה מ- 45% מערכו והצמיחה דעכה.

בשנת 1990,כשנה לפני תחילת המיתון העמוק בתולדות שבדיה, הסתבר שבארבעים השנים שחלפו מאז 1950, בסיכום הכללי – הסקטור הפרטי לא הצליח ליצור אפילו מקום עבודה אחד נוסף (נטו)! הסקטור הציבורי, לעומתו, צמח ביותר ממיליון מועסקים.

אולם בתחילת שנות ה-90 עלתה לשלטון קואליציה של שוחרי כלכלה חופשית אשר הצליחה להבריא את הכלכלה, באמצעות קיצוץ חד בתקציב המדינה ובעיקר – קיצוץ בהטבות מדינת הרווחה, הפחתות מיסים ושחרור התקשורת והבנקאות מרגולציה כבדה.

הטראומה הכלכלית חקוקה בזיכרון הפוליטי בשבדיה, היא שהשפיעה כנראה גם על התנהלותה במשבר הקורונה. שבדיה לא מיהרה לשתק את הכלכלה.

המודל הגרמני של שיקום מדינה מהרס מוחלט

גרמניה של 1946 הייתה מדינה הרוסה, פי מאה מכל כלכלה לאחר קורונה: המנצחים "טחנו" את גרמניה עד עפר ולא רק פיזית. כ-12% מהאוכלוסייה נהרגו במלחמה, רובם צעירים (מקביל למיליון מתים בישראל של היום). כל גרמני רביעי איבד בן משפחה, אחד מכל חמישה בניינים בגרמניה נהרס. 11 מיליון פליטים גרמניים חסרי כל חיפשו קורת גג.

תשתיות יבשתיות הרוסות. ללא גשרים, שדות תעופה הרוסים, מסילות ברזל מנותקות, הרס נמלי ים, תחנות כוח, צנרת מים וקווי חשמל. בהעדר מערכת שלטונית, בהעדר כוחות משטרה ובתי משפט – הפשע גאה. חיי כלכלה ומסחר שותקו כולל סחר-חוץ ובנקים. אפילו מטבע מקובל לא היה, עסקאות בוצעו בברטר (חליפין של מוצר תמורת מוצר), סיגריות אמריקאיות הפכו לאמצעי חליפין במקום שטרי כסף שאינם. הרס חסר תקדים בעת המודרנית, בור עמוק ללא מוצא.

איך יוצאים מזה?

הכלכלן הגרמני האחראי, דר' לודוויג ארהארד, שלל את התערבות המדינה בכלכלה. הצעד המידי היה ביטול מלא של הפיקוח על מחירים, ביטול הפיקוח על הייצור וביטול משטר ההקצבות למוצרים. להשקפתו, האזרח לא צריך לצפות לעזרה מהמדינה (שלא יכלה לעזור) – די אם יינתן לו החופש המרבי ליהנות מפרי עבודתו ולשלוט בגורלו ובגורל משפחתו. ממשלת גרמניה לא "עודדה" את התעשייה, לא שילמה דמי אבטלה. לא תמיכה, לא מענקים, לא כסף לעצמאיים.

"הנס הגרמני" הסתמך על האדם כפרט – אף גרמני לא ציפה לקבל צ'קים בדואר מהממשלה, אף חברה גרמנית לא קיבלה הוראות מה לייצר או באיזה מחיר למכור. "תכנית מרשל" האמריקנית הזרימה לגרמניה סכום זניח של כ-1.5 מיליארד דולר (בערך 13 מיליארד דולר במונחים של 2016), שנועדו בעיקר לממן ייבוא מחברות אמריקניות.

התוצאה: תוך שנים ספורות התאוששה הכלכלה ותוך כ-15 שנים התוצר לנפש התחרה בתוצר האמריקני לנפש.

גרמניה המזרחית, לעומת זאת, צעדה בנתיב של הסתמכות על "מנהיגות" חכמה יודעת-כל. על תכניות של השלטון המרכזי שהכתיב לכל אזרח כיצד לנהוג, על מחיר ממשלתי לכל מוצר, על תכנון היקף הייצור על ידי ההנהגה. השלטון הבטיח לספק לכל אזרח את מחסורו "לפי צרכיו". התוצאה: 45 שנים של עוני ומסכנות – עד לנפילת חומת ברלין.

נתניהו עומד על פרשת דרכים: לבחור בדרך בה גרמניה ושבדיה חילצו עצמן ממשברים קשים או לבחור בדרך של "העולם הנאור" היום – הדפסת כסף "ככל שיידרש" – יהיה מה שיהיה.

נראה שממשלת גנץ-נתניהו בחרה באופציה האחרת – זו של חלוקת כסף להמונים, זו הדרך הקלה יותר פוליטית. הם תמיד יוכלו לטעון להגנתם: "כל העולם נהג כך...". כסת"ח הקורונה יעיל מאד פוליטית למרות שהתוואי עלול להסתיים ב"תסמונת ארגנטינה" או אף זימבבואה.

לגנץ ולניסקורן, כרגיל, אין דעה – לא על כך דיברו במו"מ הקואליציוני. בכתבה הבאה נציע דרך אחרת.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

תגובות  
0 #51 חוזר: איך נחלצים ממשבר כלכלי?שחרורון 2020-04-19 15:31
מצטט יעקב:
אני גם חושב שהציבור, שהפחידו אותו כהוגן עם תעמולת הפחדה פסאודו מדעית, איננו מוחה מספיק נגד העוצר. (אם כי עיקר העוצר הוסר)
(יש להגיד שהציבור מאמץ את השיטה הישראלית - מצפצף על ההוראות בלי למחות - שיטה פרקטית).

ההוראות החדשות הן אבסורדיות במיוחד (100מ', 500מ' עם כלב, בלי כלב...) וגם לא ניתנות לאכיפה וגם השמטרה מבינה את זה ולא מתאמצת במיוחד.

יש פה האשלייה של אנשי השמאל - אנשי "הממשלה היא האלוהים" - שמספיק שהממשלה תורה משהו או תחוקק משהו - והדבר יקרה במציאות. זה לא ככה. היכולת של הממשלה מוגבלת.

צריך להעניק נקודה טובה לספרדים. הם שאלו: "למה בעוצר מותר להוריד את הכלב לטייל אבל אסור להוריד את הילדים?"


לא התקוממתי ששולחים את הצבא כי הם דוסים
לא התקוממתי שאיכנו את הטלפון כי אני עובד מהבית
לא התקוממתי סגרו את המשק והרסו מליון מקומות עבודה כי אני בהייטק
בסוף שהם באו אחרי לא נשאר מי שיתקומם
ציטוט
+1 #52 חוזר: איך נחלצים ממשבר כלכלי?אירופאי 2020-04-19 17:30
מצטט לוי @:
נראה שלא ירדת לסוף דעתי.


זה הדדי :)

"האם החרות של א' מקנה לו את הזכות להרוג את ב' ?"

בוודאי שלא, אך לדעתי, זה לא המצב, או השאלה הנכונה.

השאלה הנכונה, היא שאלה הקודמת לשאלתך, האם האמצעים עוזרים? אם כן אז שאלתך תקפה.

רק לדוגמא אתמצת את דעתו של פרופסר יוהן מהלינק בתגובה קודמת.

אנחנו הולכים לחיות עם הירוס בין 6 ל 18 חודשים לפני שתהיה תגובה הולמת. אף משטר דמוקרטי לא יכול לסגור את המדינה לתקופה זו, מה שיקרה הוא מה שקורה עכשיו, או שאנשים יפסיקו לשמוע למדינה, או שהמדינה תפתח בכל מקרה, רק שהמדינות בהסגר ישלמו מחיר גבוהה בהרבה בבריאות נפשית, פיזית וכלכלית.

האם אתה מציע לסגור את המדינה ל 18 חודשים?
גם אם אתה בעד לעשות זאת, אני בטוח שאתה מבין את הערך של לדון בהשלכות מעשינו לפני שיהיה מאוחר מדי. או שלא?
ציטוט
0 #53 לוי רק שיהיה ברוראירופאי 2020-04-19 17:39
על השאלה העקרוני אני לא חולק עליך. גם במקרה של מלחמה עם אוייב אינטלגנטי אני מאמין שמאמץ מרכזי הוא עליון למאמץ מבוזר.
ציטוט
0 #54 לאירופאילוי @ 2020-04-19 18:35
נראה שאנו חלוקים ב-2 נקודות:
1) מהו הסדר הנכון של השאלות. לדעתך השאלה הראשונה היא "האם האמצעים עוזרים ?"
לדעתי השאלה העקרונית - האם זכות החיים של ב' גוברת על זכות החרות של א' ? - היא הראשונה. מדוע ? כי אם התשובה העקרונית היא 'לא', כלומר אין למדינה באף מצב זכות לפגוע בחרות של א' - אזי השאלה "האם האמצעים עוזרים", כלל לא קיימת. נניח שהאמצעים מאד עוזרים, אז מה ?! אם אין למדינה זכות לפגוע בחרות של א' המדביק, מה זה משנה אם האמצעים עוזרים או לא. זו שאלה היפוטטית.
(דוגמא נוספת: אם המדינה תחרים 90% מהרכוש של עשרים האנשים העשירים בישראל, זה יפתור את בעית העוני של 100,000 העניים ביותר במדינה. כאן אין כל שאלה - בוודאות "האמצעים עוזרים". אז למדינה זכות לבזוז את העשירים ?!)

2) באיזה "מגרש" נמצאת כל אחת מהשאלות.
לדעתי, השאלה "האם האמצעים עוזרים" בכלל לא רלבנטית למגרש העקרוני-מוסרי. זו שאלה למגרש ההנדסי. היא מתייחסת לתוצאה של פעולות הממשלה. המגרש העקרוני-מוסרי שואל האם בכלל קיימת למדינה זכות לבצע פעולות אלה.
דומני שהשקפתך הפוכה.


וחזרה לשאלה העקרונית ...
לא בטוח שהתשובה: הזכות לחיים של ב' גוברת על זכות החרות של א' - נכונה ואין בלתה. אפשר להציג טענה נגדית, שאולי תהיה תקפה: אם פוטנציאל הדבקה מסתובב ברחובות, שאדון ב' יסתגר מרצון בביתו, וכך ימנע מעצמו את סכנת ההדבקה. החרות של א' לא צריכה להיות המחיר לחוסר האחריות של ב'.

לכן, הדיון העקרוני - איזו זכות גוברת ? - כה חשוב.

(וכעת תורך ...)
ציטוט
+1 #55 תגובה ללויאירופאי 2020-04-20 05:14
אנחנו חלוקים כנראה על יותר נקודות, כי החלוקה עצמה לא ברורה לי.

ראשית, לדיון שכיווניתי אליו הנחות יסות שונות
1. הבעיה היא זכות לחיים של א מול זכות לחיים של ב. ולא זכות לחיים של א לאומת חרות של ב, לפחות עד שיוכח אחרת.
2. אני לא רואה על פי איזה עקרון אפשר להפריד את יעילות האמצאי מהמטרה עצמה. זה יהיה מגוכח אם הממשלה תכריז שעל מנת למנוע מאזרחים לחלות, על כל אזרח להדביק תמונה ש מאו דזה-דונג בסלון הבית. מה אני מפספס?

לאחר שזה נאמר, אשמח להמשיך את השיחה התיאורטית על פי בקשתך, ומקווה שאעשה עמה חסד.

לוי: "האם זכות החיים של ב' גוברת על זכות החרות של א'' ?"
בודאי שכן, למשל, אין ל א כל זכות להשליך פסולת רדיואקטיבית בחצר ביתו אם האחרונה תמצא דרכה למרכז מים משוטף.

לוי: "כי אם התשובה העקרונית היא 'לא', כלומר אין למדינה באף מצב זכות לפגוע בחרות של א'"
התשובה העקרונית היא 'כן'. אך הקפיצה לא ברורה לי, עד כאן הדיון היה על זכויות יסוד, אך עכשיו מוזכרת מדינה, מהוא הבסיס להכנסת המדינה בשלב מוקדם זה של הדיון?

המדינה היא מקור הזכויות? המדינה היא האמצאי היחיד לשמירות הזכויות? אחר?

מכאן לדעתי,
המדינה היא לא מקור זכויות היסוד, וגם לא האמצעי היחיד לשמירה עליהם. למשל, זכות א' לעשן מתבטלת אם ב' החרד לבריאותו לא רוצה להיות מעשן פסיבי אך, אך אין כל צורך במדינה במצב זה, א' וב' יכולים להגיע להסכם מפורש או משתמע ללא כל צורך באכיפה.

מכאן נובע, למדינה אין זכות *עקרונית* להפקיע זכויות, המדינה היא כלי ביצועי אשר מקבל מנדט מהציבור להפקיע זכויות אשר לא פוגעות בזכויות היסוד, מנדט אשר היא מקבלת,אידאלית, רק כאשר ביצוע מרכזי הוא יותר אפקטיבי. כלומר מדינה הינה חלק מהפיתרון ההנדסי.
ציטוט
0 #56 ???לוי @ 2020-04-21 05:52
מצטט אירופאי:
עד כאן הדיון היה על זכויות יסוד, אך עכשיו מוזכרת מדינה, מהוא הבסיס להכנסת המדינה בשלב מוקדם זה של הדיון?


המדינה היא לב ליבו של הדיון. מי אם לא היא שמפרה את זכויות החרות והקניין ? כלפי איזה גורם נהגים כל ההגיגים ונדרשים כל הסייגים, אם לא המדינה ?

הזכויות הטבעיות מונחות בנקודת המוצא של מוקירי 'קו ישר' (להבדיל ממוקירי האטטיזם למיניהם). מהי הסכנה הגדולה ביותר לזכויות אלה ? המדינה. בין אם זו דיקטטורה רשמית, ובין אם היא פועלת תחת כללי הדמוקרטיה המקובלים, כללים שלא סופרים את זכות החרות והקניין.

על מה אנו דנים כעת, בהקשר של משבר הקורונה ? על המדינה. המדינה שאוסרת על הפרט לעשות כך וכך וכך. איסורים הפוגעים בחרות בהיקף רב - למשל, האיסור לצאת מן הבית. איסורים הפוגעים בזכות הקניין, פשוט ע"י השמדה מאסיבית של הקניין.

אז לא להכניס לדיון את המדינה ? אז על מי יתנהל הדיון, על חתולי הרחוב, על עלית מפלס הכנרת ?



מצטט אירופאי:
המדינה היא מקור הזכויות? המדינה היא האמצאי היחיד לשמירות הזכויות

המדינה איננה מקור הזכויות. מקורן מעצם היות האדם. המדינה היא האמצעי היחידי לשמירתן. היא המנגנון שיצרו בני האדם כדי להגן על זכויותיהם. כיצד ? באמצעות המונופול על הפעלת כח שהוענק לה. הפעלת הכח נעשית באמצעות חוקים ואכיפתם. במה עוסקים החוקים ? בהגנה על הזכויות.
למי הסמכות לאסור השלכת פסולת רדיו אקטיבית ? למי הסמכות להפעיל כח נגד מפר האיסור ?
בחזון אחרית הימים המטאפורי "וגר זאב עם כבש" - אולי המדינה תתייתר, כי כל אישה ואיש לא יפרו אף זכות - באופן טוטאלי, מרצונם החופשי.
ציטוט
0 #57 לוי #56אירופאי 2020-04-21 17:52
אני לא רואה כל סייג בתגובתך, כך שאני כבר לא בטוח על המחלוקת.

אולי המחלוקת היא הנחת היסוד שלי שלא כל בעיה צריכה מעורבות מרכזית, לדוגמא מעשן ומעשן פסיבי בעל כורחו? או בעיה אשר אין אדם היודע איך לפתור, כמו מגיפה?
ציטוט
0 #58 קטסטרופהיוליוס 2020-04-21 18:11
כמו שציינת בשני המקרים, המדינות היו בקטסטרופה הרבה יותר גדולה מזו שאנו נמצאים ולכן ניתן להסתמך על הדרך הקלה והבטוחה פוליטית.

בוא ננסה לחשוב לרגע מה קורה אם ביבי יחליט לנהוג כמו גרמניה
האם יהיה לו תמיכה בליכוד?
האם יהיה לו תמיכה מהעם?
האם זה ניתן בכלל לביצוע?
ציטוט
הוסף תגובה