שבת, 26 דצמבר 2020 17:46

"מחיר סל מוצרים בסופרמרקט צפוי היה לצנוח ב-30% – בנק ישראל בלם את ההוזלה".

עשור של שגשוג מתמשך במשק יוצר "עודפים" במטבע חוץ. שער הדולר אמור היה לרדת אפילו ל-2 ₪ לדולר. מחירים אמורים היו לצנוח. בנק ישראל בולם מלאכותית את התחזקות השקל ומונע את הוזלת עלות המחיה בישראל.

2548

בנקים מרכזיים (כמו בנק ישראל) הוקמו כבר לפני מאות שנים כמוסד משותף למספר בנקים. קיים צורך של בנקים פרטיים בגורם מתווך בין בנקים מסחריים במטרה לייעל את הפעילות הפיננסית בין בנקים, או לצורך הנפקת שטרות נייר סחירים ("כסף") כנגד הפקדת זהב בבנק. הצורך בגוף בנקאי משותף למספר בנקים התגבש באופן וולונטרי על ידי השוק.

במאה ה-20 הקימו מדינות בנקים מרכזיים שקיבלו סמכויות "לניהול" הכלכלה. אלה צמחו ושמנו בהיותם חלק מזרועות השלטון. בנק ישראל היה לסוג של "ממשלה כלכלית" מקבילה וגורף תחת משקלו הרגולטורי תחומי כלכלה נוספים. תפקודו ה"נכון" של בנק ישראל נובע מהשקפת עולמם האישית של ראשיו.

כך לדוגמה, הפך בנק ישראל ממפקח שקובע יחסים פיננסים מחייבים לבנקים כדי "לשמור על יציבותם", למנהל-על בפועל של הבנקים. הוא שקובע מי רשאי להתמנות כמנהל, מה יהיו גובה העמלות שבנק מסחרי גובה, נוהלי עבודה לפרטיהם ועוד. המעורבות של בנק ישראל הגיעה לקיצוניות בנזיפה למנכ"ל בנק הפועלים על כי לא דיווח בזמן לבנק ישראל על הטרדה מינית של עובדת בנק בכירה.

ברוח התקופה ניכס בנק ישראל לעצמו גם משימות "חברתיות" – בעיקר תמיכה "בצמיחה, בתעסוקה, וצמצום פערים חברתיים". במסגרת חזונו המורחב הבנק גם רואה עצמו כגורם מחנך ב"קידום מודעות פיננסית-בנקאית", ב"קידום חדשנות בתחומי הבנקאות" – והכול תחת כותרת ריקה ונפוחה: "תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה". הבנק גם מתחרה באוניברסיטאות ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחזיק מחלקת מחקר משגשגת ושמנה שעוסקת ב"קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי" – הכול כמובן למען העם – ‏ל"הרחבת ההנגשה של המידע הסטטיסטי לציבור הרחב ולחוקרי הכלכלה".

אז כמה עולה לנו התענוג? בערך 1.2 מיליארד שקלים לשנה, כאשר כרבע מהסכום מיועד לשלם את הפנסיה המכובדת של גמלאי הבנק. לא פלא שהבנק הצומח נזקק לשפץ את הבניין שלו בירושלים בסכום עתק של כ-420 מיליון ₪ – כסף של "אף אחד" ועל חשבוננו. אבל, זה ממש "הכסף הקטן" בנזק שמוסד זה גורם לנו.

בנק מרכזי וממשלה לא יוצרים צמיחה כלכלית, לא יוצרים עושר לאזרחי המדינה, לא מעלים את רמת החיים שלנו – את יכולתנו לקנות יותר מוצרים ושירותים מפירות עבודתנו. עושר נוצר על ידי יזמים שמשקיעים, מסתכנים, מפתחים מוצרים ושירותים. המוצרים מפירות יוזמתם נמכרים למאות מיליוני אנשים שקונים אותם מרצונם החופשי כי הם עונים לצורך שלהם. תהליך יצירת העושר על ידי יזמים (חברות ענק או דוכן פלאפל) מעסיק בסיס ענק של עובדים – כך מחלחל העושר לכל השכבות.

במציאות הנוכחית, קיימת דרך אחת בלבד שהמדינה יכולה לעזור בתהליך צמיחת העושר שלנו: להפסיק לעשות. לצמצם בקביעות ובהתמדה את מעורבותה בכלכלה ובחברה, לצמצם את המגבלות על חופש האזרח לבנות, ליזום ולהרוויח. להקטין את הכפייה על האזרח לממן את "העשייה הממשלתית" המיותרת. בנק ישראל הוא חלק נכבד ממנה. יש כמובן גם עשייה ממשלתית חיונית, כמו הגנה על הביטחון.

במדינת חופש בה ל"מדינה" אין תפקיד כלכלי, אין צורך שבנק ישראל יתחרה במדינה בעשייה מיותרת. לא צריך את "המחקרים" שלהם. החוקרים? שיעבדו באוניברסיטה. אין לנו צורך ב"חינוך הפיננסי" שלהם, ו"בצמיחה" הם לא מסוגלים לתמוך. אפילו היומרה "לפקח על הבנקים" בלתי אפשרית – ההיסטוריה הכלכלית בארץ ובעולם מוכיחה זאת. "השמירה על יציבות הבנקים" מסתכמת בהגנה מתחרות על קרטל הבנקאות שבנק ישראל יצר.

"מדיניות מוניטארית" – הנזק העצום של בנק ישראל

המונח המפוצץ מתייחס בעיקר לקביעת שער הריבית בהלוואות לטווח קצר שמשפיע על הריבית במשק, וכן לשליטה בכמות הכסף שמסתובב במשק (לא בעושר). גם ה"ויסות" של שער ה"דולר" הוא חלק מ"המדיניות המונטארית".

במדינת חופש אין צורך במדיניות מוניטארית. הריבית צריכה להיקבע על ידי הביקוש וההיצע של הלוואות כמו מחיר העגבניות בשוק, שער הדולר צריך להיקבע על ידי שיווי משקל בין הביקוש וההיצע למטבע חוץ. מדינת חופש לא מנפיקה אגרות חוב כי תקציבה מאוזן, או נמצא בעודף קטן כדי לצבור רזרבה לשעת חירום (אסון טבע או מלחמה).

המציאות האידיאלית לא תתקיים, לצערנו, בעתיד הנראה לעין – אז יש לנו "מדיניות מוניטרית". יושבים אנשים בשר ודם בבניין המשופץ של הבנק בירושלים ומחליטים על "מדיניות". מדובר באנשים רגילים כמו השכן ממול. המשכורת, הפנסיה, הרכב הצמוד והחופשה מובטחים – יש קביעות וגם ועד עובדים. בניגוד לעצמאי או איש עסקים הם לא מסכנים אגורה מכיסם – מוחם מתנתק מ"העבודה" ברגע התנעת המכונית הצמודה בחניון הבנק.

"מדיניות" יכולה להיות "נכונה" או שגויה. יעידו על כך חילוקי הדעות שנחשפים לעיתים נדירות מתוך דיוני הועדות בבנק ישראל. יעריך כל אחד מאתנו מה הסיכוי שהמלאכים בבניין המשופץ שוגים ב"מדיניות"? מי משלם על הטעות, הרי בטוח שהם לא אלה שמשלמים?

אז מה "המדיניות" בשנים האחרונות ובייחוד השנה?

בנק ישראל החליט שיש לו תפקיד ב"חלוקת העושר" במדינה: לקחת סכומים כבדים מרכושם של מיליוני תושבי ישראל ולהעביר את הכסף אל אותם הישראלים שמביאים מטבע חוץ (יצואנים, יזמים שמגייסים הון בבורסות בחו"ל, משקיעי חוץ שמשקיעים בישראל, מקבלי פנסיה מחו"ל ועוד). מדובר ממש בהעברת סכומים של מאות מיליארדי שקלים שעוברים מכיסנו אל הסקטור המועדף – זה קורה כבר תקופה ממושכת והתגבר בשנה האחרונה, כאן ועכשיו.

המשק הישראלי בעשור האחרון היה במצב מצוין. מיליארדי דולרים זרמו לישראל כתמורה ליצוא, אקזיטים, העברות פרטיות והשקעות של זרים במשק הישראלי. השקל הישראלי אמור היה להתחזק מאד בעקבות העודפים המתמשכים בחשבון השוטף. כלומר, שער הדולר לדוגמה, היה אמור להתייצב על פחות מ- 3 ₪ לדולר, גם 2 ₪ לדולר אינו מספר דמיוני.
קל לדמיין מה הייתה רמת המחירים בישראל אילו בנק ישראל לא היה מייקר את הדולר: החל מדלק זול ועד לבשר ולחם זולים בהרבה ממחירם היום – ובעשרות אחוזים. רמת החיים שלנו הייתה יכולה להיות גבוהה בהרבה.

בנק ישראל מונע עלייה ברמת החיים שלנו באמצעות הדפסת שקלים וקנייה של מטבע חוץ. לפני כ-11 שנים החזיק בנק ישראל יתרות מטבע חוץ בכ- 40 מיליארד דולר. השבוע היתרות מתקרבות ל-170 מיליארד דולר! קרוב ל-40% מהתוצר השנתי בישראל.

הכסף שנלקח מכיסינו באמצעות מניעת הוזלת יוקר המחיה, כמתבקש ממצבו הטוב של המשק, הוא מס שבנק ישראל הטיל עלינו – ייקור המוצרים בישראל. איך היינו מגיבים לכותרת הבאה:
"מחיר סל המוצרים בסופרמרקט ומחיר הסטייק במסעדה צפויים לצנוח ב-30% – נגיד בנק ישראל חסם את ההוזלה".
זה מה שקרה בעשור האחרון.

מה עושה בנק ישראל עם יתרות מטבע החוץ? הוא משקיע אותם. כלומר, פקידי מדינה משקיעים כסף שלנו. האם הייתם מעבירים חסכונות פרטיים לניהולם של פקידי מדינה? הבנק משקיע במניות (בערך 15%) ואת היתרה באגרות חוב "בטוחות" של מדינות. בנק ישראל "שוקל" להגדיל את רווחיו באמצעות השקעה באג"ח של חברות בדרוג נמוך (הגדלת הסיכון). הבנק נמצא תחת לחץ של "מומחים" ואינטרסנטים להגדיל את השקעותיו בישראל – מי יהיו המאושרים שבנק ישראל ישקיע במניותיהם?

כל דולר נוסף בהר הדולרים מגדיל את סיכון ההפסד לכלכלת ישראל. ריכוז "תיק" השקעות ענק בידי גוף אחד במקום שהכסף יישאר בכיסי מיליוני אזרחים שישקיעו, או יצרכו, כהבנתם המבוזרת. קיים גם סיכון שרוב פוליטי בממשלה ילטוש עיניו להר הדולרים ויעבירו לשימושם של השרים כנגד אג"ח דולרי שהממשלה תנפיק לבנק ישראל.

מורכב מאד להקטין את הר הדולרים. כדי לנצלו לצרכים מקומיים צריך להמירו לשקלים, אבל זה לא מתאים ל"מדיניות", כי ייווצר תיסוף מהיר של השקל (יתחזק ל-2 ₪ לדולר...). אפשר אולי "להיפטר" מהדולרים בהשקעות בפרויקטים ענקיים של תשתית – נניח הגדלת שטח המדינה באמצעות בניית איים מלאכותיים לאורך החוף באמצעות חברות זרות שיקבלו תשלום במט"ח. אפשר גם להפוך את הדולר והאירו להילך חוקי בישראל. כלומר, יעשה שימוש בדולר במקביל לשקל לצורכי יום-יום לקניות, לתשלום משכורות, ולתשלום מיסים למדינה.

בעיית הבנקים המרכזיים אינה רק ישראלית. הבנק היפני, האירופאי, האמריקני ואחרים מדפיסים מידי חודש מאות מיליארדים כבר יותר מעשור לקניית מניות ואגרות חוב בשוק, ולמימון תקציבי ממשלות. מדובר בלא פחות מהונאת פונזי עם סיכון מתגבר משנה לשנה. מטרתם היחידה היא דחיית משבר כלכלי לקדנציה של ממשלה אחרת תוך הגדלת ההימור. בינתיים זה מצליח. ביום בו הגלגלים ייעצרו, יגיע סופה של המערכת הפיננסית שהכרנו. נזקי הקורונה ייחשבו אז כ"מכה קלה בכנף".

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב רביעי, 07 יולי 2021 11:16
שחרורון
סוף גנב לתלייה
ובנתיים, שתי משאלות לשנה החדשההפרדת כלכלה ומדינה: כדי ליצור שגשוגהפרדת חינוך ממדינה: כדי לשמור על השגשוג
0
יעקב
בנק מרכזי מדפיס כסף
זו הגדרת תפקידו. גם אם החוק אומר במפורש (והוא אומר) שאסור להדפיס כסף. הם מדפיסים כול הזמן. טונות.
0
יעקב
בנק ישראל מיותר במיוחד
הוא לא יכול להדפיס שקלים על דעת עצמו, כי בכלכלה פתוחה בה הסחר במטבע חוץ חופשי (כמו אצלנו) - הכול תלויים בדולר (ובאירו וכו').אז בנק ישראל לגמרה מיותר. יבוטל השקל - אין בו צורך.יהפכו כול מטבעות החוץ להליך חוקי, כול אחד יוכל לשלם או לקבל תשלום בכול מטבע שירצה. (יש להניח שהדולר יהיה המטבע העיקרי).
0
יעקב
בנק ישראל מיותר במיוחד
ואז נשאר בנק ישראל לגמרה מיותר. כי אנו לא צריכים 800 "חוקרים" כלכליים על משכורת של 50 אלף ש"ח לחודש + הטבות + פנסיה תקציבית כי שיאספו סטטיסטיקות שגופים אחרים מנפקים... ושהינן גלויות ברשת.(בנק ישראל אינו מגלה שום נתון או סטטיסטיקה שאינה גלויה כבר לכול).
0
יעקב
יבוטל השקל
ויבוטל בנק ישראל.
0
שחרורון
חוזר: "מחיר סל מוצרים בסופרמרקט צפוי היה לצנוח ב-30% – בנק ישראל בלם את ההוזלה".
יעקב אמר/ה :
הוא לא יכול להדפיס שקלים על דעת עצמו, כי בכלכלה פתוחה בה הסחר במטבע חוץ חופשי (כמו אצלנו) - הכול תלויים בדולר (ובאירו וכו').אז בנק ישראל לגמרה מיותר. יבוטל השקל - אין בו צורך.יהפכו כול מטבעות החוץ להליך חוקי, כול אחד יוכל לשלם או לקבל תשלום בכול מטבע שירצה. (יש להניח שהדולר יהיה המטבע העיקרי).
ואם כבר, יבוטל מס הכנסה. למה לא?חוץ מכמה דברים בודדים (כמו אולי בטחון) הכל יכוח להיות ממומן בעזרת GoFundMe גבה מס בטחוןאחיד מכל מי שמרויח יותר מxוזהו

0
אהרון
בנק מרכזי
למוטי שלום,אם כל גוף ממשלתי הוא בהגדרה מנופח, בזבזני ובלתי יעיל אז קשה לנהל דיוןלעניות דעתי יש כאן שתי שאלות1. האם יש צורך בבנק מרכזי שגם יפקח על הבנקים2. האם בנק ישראל מספק את התמורה בקשר לשאלה הראשונה – האם אתה מכיר מדינה עם כלכלה יציבה שתושביה נהנים מרמת חיים סבירה ושאין בה בנק מרכזי?משבר מניות הבנקים של תחילת שנות השמונים שלא לדבר על המשבר הכלכלי העולמי של 2008 עדיין טרי בזיכרונם של הרבה אנשים ותיאבון ציבורי להסרת הפיקוח לא יהיה – התפיסה השלטת היא, בין אם היא נכונה או לא, שלא היה מספיק פיקוח בקשר לשאלה השנייה, ככל הנראה בנק ישראל אינו מספק את הסחורה. במקום לעודד תחרות ולאפשר כניסת שחקנים חדשים הבנק מגן על קרטל הבנקאות הקיים ועל קבוצות לחץ אחרות, וכתוצאה מכך הלקוח הישראלי משלם עבור שירותי בנקאות הרבה יותר מלקוח בארצות אחרות.בעיה נוספת היא שלמרות שיש חוק בנק ישראל הבנק מנצל את חולשת המערכת הפוליטית ולוקח לעצמו סמכויות לא לו, כפי שלמד מרבותיו במערכת המשפטיתאז מה עושים? בעיה. יש צורך בלחץ ציבורי, אבל קשה להזיז את הישראלי המצוי בנושאים האלה
1
לוי @
נקודת מוצא שגויה.
אהרון אמר/ה :
... אם כל גוף ממשלתי הוא בהגדרה מנופח, בזבזני ובלתי יעיל אז קשה לנהל דיון ...
נניח שיש גוף ממשלתי, לדוגמא הפיקוח על הבנקים - שהוא באמת יעיל. הוא לא מנופח, לא בזבזני, ומתנהל למופת כמו עסק בתחרות. האם זה מצדיק את קיומו ?כאשר נקודת המוצא היא "הנדסית", כלומר מבקשת יעילות, השגת תוצאות - התשובה תהיה, מן הסתם, חיובית. אבל יש בעיה עם נקודת מוצא זו - היא איננה עקרונית, היא לא מוסרית, היא רק תועלתנית.מה עושה הפיקוח על הבנקים ? הוא מטיל איסורים וחובות. יחסי הגומלין בין השחקנים - הבנק, לקוחותיו, עובדיו, בעלי מניותיו - כבר אינם יחסים המושתתים על רצון חופשי, אלא על כפיה. שהרי אם 100% של השחקנים מסכימים עם כללי הפיקוח - הפיקוח מיותר. לכן, אם הפיקוח קיים, ברור שיש שחקנים שלא מסכימים עם כללי הפיקוח. כלומר הפיקוח פוגע בחירותם, כופה עליהם איך לנהוג.באיזו זכות ?

0
שחרורון
חוזר: "מחיר סל מוצרים בסופרמרקט צפוי היה לצנוח ב-30% – בנק ישראל בלם את ההוזלה".
אהרון אמר/ה :
בקשר לשאלה הראשונה – האם אתה מכיר מדינה עם כלכלה יציבה שתושביה נהנים מרמת חיים סבירה ה
היפוך סיבה ומסובבהאם אתה מכיר מדינה ללא בנק מרכזי שלרוב תושביה יש זוג עיניים מתפקדות?לזימבבואה יש בנק מרכזי - האם רמת החיים שם סבירה לטעמך?יש הרבה מדינות עם בנק מרכזי וממשלה גדולה. חלקן מצליחות לשגשג למרות הבנק הרכזי ולא בזכותו

0
אהרון
לא בדיוק
צר לי לוי, אבל איני מסכים לדעתך.כדי שקפיטליזם ויוזמה חופשית יפרחו יש צורך במסגרת חוקית שתאפשר מגרש משחקים שווה לכולם ומערכת ניטרלית לבירור סכסוכים. העובדה היא שבמדינות מושחתות (וישראל אינה כזו) שבהם בתי המשפט הם חלק מהקלפטוקרטיה השלטת אין הרבה השקעות ויוזמה חופשית.עד כמה החוק צריך להתערב זו שאלה אחרת. אבל לטעון שבנק מרכזי או גוף ממשלתי אחר מעצם טיבעו יעשה דברים מיותרים היא מאוד בעיתית.מסגרת חוקית היא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם וכשיש חוק לא כל פרט יהיה שבע רצון ממנו, אבל לכן אנחנו בדמוקרטיה, ועל נבחרי הציבור ובעצם על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה לדאוג שאותם גופים יפעלו בתוך המסגרת שנקבעה להם.טוב, כנראה שלוי ואני לא נסכים, אבל טוב שיש את הבמה הזאת להחלפת דיעות
0
אבי
הצגה מגמתית של נושא מורכב
נושא ההשפעה של התכנון המוניטרי הוא נושא מורכב ומוסבך.למיטב הבנתי מוטי הציג אותו באופן התואם להשקפת עולומו - מדינת החופש. ברם על מנת להתייחס בנושא הרצינות לא יהי זה נבון לזלזל בצוות המוחות של הבנק . נראה לי קצת לא מאוזן להציג את צוות הבנק בצורה כל כך מזלזלת .ציטוט "יושבים אנשים בשר ודם בבניין המשופץ של הבנק בירושלים ומחליטים על "מדיניות". מדובר באנשים רגילים כמו השכן ממול."אכן הם אנשים בשר ודם אבל הם בעלי נסיון וידע שאינו נחלת השכן. אלא אם הוא במקרה נציג הבנק המרכזי.מציע למוטי לחשב מסלול מחדש וולנתח את הנושא בצורה מאוזנת יותר.
0
לוי @
המשך החלפת הדעות
אהרון אמר/ה :
כדי שקפיטליזם ויוזמה חופשית יפרחו ...
כאן (אולי) נקודת המחלוקת הראשונית: פריחת הקפיטליזם והיוזמה החופשית אינן מטרה ! המטרה הראשונית היא זו: זכותך המוחלטת לחיות את חייך ללא כפיה. כאשר מטרה זו מתממשת, השיטה הכלכלית שנגזרת ממנה נקראת קפיטליזם. ותוצאתהפריחה ושגשוג. כדי לממש את המטרה - חיים לא כפיה, יש צורך במדינה. מה מטרתה ? להגן על זכויותיך הטבעיות לחיים, חרות וקניין. לשם כך המדינה מקיימת מסגרת חוקית, ובמסגרתה פועלים גופי ביצוע שונים כגון צבא ומשטרה. אהרון אמר/ה :
עד כמה החוק צריך להתערב זו שאלה אחרת. אבל לטעון שבנק מרכזי או גוף ממשלתי אחר מעצם טיבעו יעשה דברים מיותרים היא מאוד בעיתית.
כדי להצדיק את קיומו של גוף שלטוני כלשהו יש להוכיח שהוא משרת את ההגנה על זכויותיך הטבעיות. רק זה. אם אינו מגן אליהן, קל וחומר אם הוא עצמו זה שמפר אותן - אין כל הצדקה לקיומו. וזה כלל לא רלבנטי אם הוא פועל ביעילות, וללא שחיתות, וכד'. מי שמעוניין בקיומו של גוף כלשהו, מוזמן ליזום את הקמתו ולהפיק ממנו אילו שירותים שיחפוץ. רק דבר אחד אסור לו: להשתמש בכפיה. אהרון אמר/ה :
מסגרת חוקית היא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם וכשיש חוק לא כל פרט יהיה שבע רצון ממנו, ...
אכן, אבל מי לא יהיה שבע רצון מחוקים שמגנים עליך מכפיה ? פושעים, בריונים, אנסים, שודדים, רוצחים, וכיו"ב. כל אלה שדרך פעולתם היא כפיה ואלימות. בדיוק כנגדם קיימים החוקים. בדיוק לכך נועדה המדינה. אהרון אמר/ה :
טוב, כנראה שלוי ואני לא נסכים, אבל טוב שיש את הבמה הזאת להחלפת דיעות
הנה, סוף סוף אנו מסכימים לחלוטין. עוד לא אבדה תקוותינו ...

0
זהבון
יש ל״בעיה״ הזאת פיתרון מאוד פשוט
אל תחזיקו כסף במזומן ואז לא תיפגעו מהאינפלציה.
0
ביטקוינברג
חוזר: "מחיר סל מוצרים בסופרמרקט צפוי היה לצנוח ב-30% – בנק ישראל בלם את ההוזלה".
זהבון אמר/ה :
אל תחזיקו כסף במזומן ואז לא תיפגעו מהאינפלציה.
אתה כנראה מתכוון למטבע, אבל אתה צודק.חסכון צריך להתבצע עם מכשיר שמשמר ערך (זהב, כסף, ביטקוין) ולא עם מכשיר שמאבד ערך

0

3000 תוים נשארו