חמישי, 03 יוני 2021 06:01

מאינפלציה "זמנית" לתהליך אינפלציוני?! (חלק 4)

בארה"ב מתפתחים שני תהליכים אינפלציוניים: האחד "מונע" על ידי ממשל ביידן באמצעות חלוקת כסף נדיבה לציבור. "התהליך" השני מתודלק ע"י הבנק המרכזי – ומאפשר הגדלת הלוואות בריבית אפס לכל דיכפין.

ארה"ב – שני תהליכים אינפלציוניים בו זמנית

בארה"ב מתקיימים כעת שני תהליכים אינפלציוניים: אחד "מונע" על ידי ממשל הנשיא ביידן – מטרתו הגדלת ההכנסה הפנויה של ציבור (והוא "מתאפשר" על ידי הבנק המרכזי). "תהליך" זה גורם לעליות במחירי מוצרים ושירותים.

"התהליך" השני "מונע" על ידי הבנק המרכזי – מטרתו לאפשר הגדלת הלוואות, רבים מהלווים הם בעלי יכולת פירעון נמוכה (או חסרים לחלוטין יכולת פירעון). "תהליך" זה גורם לעליות במחירי נכסים פיסיים ונכסים פיננסיים. אולם, כנראה שהשפעתו ה"חיובית" על מחירי נכסים הסתיימה או תסתיים בקרוב. מדוע?

כאשר "תהליך אינפלציוני" "ממשלתי" כבר גורם לעליות גדולות במחירי סחורות (ולעליות "מתונות" במדדי מחירים), מתברר ש"התרומה החיובית" של "התהליך האינפלציוני" שנגרם ע"י הבנק המרכזי הולכת ומתפוגגת.

זה מתבטא בכך שמחירי נכסים פיסיים מסוימים ונכסים פיננסיים – מניות ואג"ח פרטיות, בייחוד אג"ח "זבל," מפסיקים להגיב "בחיוב" "להדפסת כסף" על ידי הבנק המרכזי, ש"מונעת" באמצעות ה"יוזמה" שלו להגדלת מתן הלוואות לציבור ולעסקים.

סימן מובהק לכך הוא כאשר מחירי מניות בנקים אינם מגיבים "בחיוב" לעלייה במרווח הריבית שבנקים מקבלים על הלוואות שלהם )כולל מהחזקת אג"ח לטווח ארוך) והריבית שהם משלמים למפקידים. זאת בגלל הערכה שלא יהיה מנוס מעלייה בריבית לטווח קצר ככל שהציבור יתאים את "הצפיות האינפלציוניות" שלו. כלומר, הערכה שהולך ומשתרש "תהליך אינפלציוני" שמבטא "מצב פוליטי!" דהיינו, עליות המחירים "כעת" אינן "חולפות" בגלל "אירוע חולף – מגיפת הקורונה".

מניסיון העבר, כל "תהליך אינפלציוני" ממושך וגדול שמבטא "מצב פוליטי", מסתיים בעלייה גדולה בשער הריבית הריאלי לטווח ארוך ולטווח קצר. התמחור של נכסים שרגישים לשערי ריבית, מפסיק לבטא את "הרווחיות הנוכחית" שלהם, לפי שערי הריבית הנוכחיים.

מה יקרה לבנקים מרכזיים אחרי סיום שני התהליכים האינפלציוניים שתוארו?

"יהיה שמח", זאת כיוון שמדובר בבנק המרכזי של ארה"ב. מה שהשלטון (אנשים חדשים בשלטון) יקבעו לגבי אופן התנהלותו העתידית (מגבלות שתוטלנה עליו), יחייב גם את הבנקים המרכזיים האחרים בעולם. עוד נחזור לדון בכך.

הערה: "כלל ברזל" שנאמר לגבי הבנק המרכזי של ארה"ב: "לעולם לא לשים לב למה שאנשים אלו אומרים. לשים לב רק למה שהם עושים".

מאז שנת 2012 הוכח כי מה שהם "עושים" הוא "תהליך אינפלציוני". האמירות שלהם כאילו מה שהם "עושים" הוא "זמני בלבד", הוכחו כחסרות ערך כאשר בסוף שנת 2018 חזרו להגדיל את כמות האג"ח שהם מחזיקים. הם לעולם לא יפסיקו מרצונם את "התהליך האינפלציוני" שבו החלו בשנת 2012 (קניית אג"ח לטווח בינוני-ארוך). מדוע?

פשוט מאד. מטרתם הייתה ותישאר לאפשר מתן הלוואות (בסקטור הפרטי) ללווים שאין להם יכולת פירעון. כלומר, לווים שיש להם יכולת פירעון בשערי ריבית "נמוכים" בלבד – שערי ריבית שנגרמים על ידי מה ש"עושה" הבנק המרכזי.

אם הבנק המרכזי יפסיק "לעשות" זאת, שערי הריבית יעלו; ואז – מחירים בשוקי הון )אג"ח ומניות) יותאמו במהירות לשערי ריבית "נורמליים" – כלומר, ירידה גדולה ומהירה במדדי מניות. ירידה כזאת קרתה בסוף ,2018 וגרמה לבנק המרכזי לחזור ולהגדיל את כמות האג"ח שהם קונים ומחזיקים [כדי לחזור ולהעלות את הריבית]. הם יפסיקו "מדיניות" זו, רק כאשר השלטון יכפה עליהם. מתי? כרגיל רק אחרי קטסטרופה כלכלית-פיננסית.

הדילמה של בנקים מרכזיים "אחרים"

גם בנקים מרכזיים מחוץ לארה"ב הגדילו את כמות האג"ח (ופיקדונות דולר/יורו) שהם מחזיקים. זאת במטרה למנוע תיסוף גדול של שערי החליפין של המטבעות שלהם. מדיניות זו "מצליחה" כל עוד אין עלייה גדולה במחירי היבוא למדינות אלו (בעיקר בגלל עלייה במחירי סחורות). אולם כאשר יש עלייה גדולה ומהירה במחירי סחורות, מדיניות זו פירושה "ייבוא של אינפלציה".

לכן, בשלב ראשון של "תהליך אינפלציוני" שמבטא "מצב פוליטי", נוטים בנקים מרכזיים "אחרים" לאפשר תיסוף של המטבעות שלהם לעומת דולר אמריקאי. זה אמור למתן "ייבוא אינפלציה" למשקים שלהם. אולם ככל שנמשך "תהליך אינפלציוני" כזה והציבור מתאים את "הציפיות האינפלציוניות" שלו, זה כולל גם שינוי בהעדפות של החזקות במטבעות "אחרים" לעומת החזקות בדולרים אמריקאיים. זה יוצר לחצים לתיסוף מהיר בשערי החליפין של מטבעות אלו.

כל עוד בנק מרכזי של משק "גדול" מאפשר תיסוף בשער החליפין של המטבע שלו, מטבע זה מהווה "מקלט" מ"דולרים מודפסים". אולם בגלל גודלו של המשק האמריקאי לעומת משקים במדינות אחרות, אין למעשה אפשרות "להימלט" מהחזקות דולריות באמצעות החזקות במטבע של מדינה אחרת. ניסיון לעשות כך בממדים גדולים, יוצר תיסוף בשיעור כה גדול, שבנק מרכזי נאלץ למנוע תיסוף כזה, כדי שלא לפגוע ברווחים ובתעסוקה במשק המקומי.

כשנבלם התיסוף של מטבעות "אחרים" לעומת דולר אמריקאי, אז מתחיל המרוץ למעלה במחיר הזהב. זאת במקביל לירידות במדדי מניות.

זהו השלב הבא ב"תהליך אינפלציוני" ש"מונע" על ידי השלטון בארה"ב. מתי? סביר שבתוך 6-8 חודשים, ככל שיתברר שעליות מחירים כעת אינן תופעה "חולפת". אלא אם גם השלטון וגם הבנק המרכזי בארה"ב יאפשרו לפעילות במשק להתאים עצמה לכך שהשלטון נמנע מהגדלת ההכנסה הפנויה (הנומינלית) של הציבור והבנק המרכזי אינו ממשיך לנסות לאפשר ללווים "מפוקפקים" ללוות בשער ריבית "נמוך". זה יגרום לירידה בערך של נכסים ובהיקף התעסוקה – כלומר, יהיה סיכון פוליטי עצום לאלו שבשלטון!

לפי ניסיון העבר – פעולה אמיצה כזו של פוליטיקאים, מעולם לא קרתה לפני שהתרחשה קטסטרופה כלכלית-פיננסית, שבה ממילא יש ירידה גדולה בערך של נכסים ובהיקף תעסוקה.

אפשר להניח כמעט בוודאות מוחלטת שהבנק המרכזי של ארה"ב יגדיל את הקניות של אג"ח ממשלתי – כעת 80 ביליון דולרים בחודש. זאת כיוון ש"אף אחד אחר" לא יהיה מוכן לקנותן בתשואה ריאלית שלילית. גם לא הבנקים שמשלמים ריבית אפסית על פיקדונות הציבור. מדוע? כיוון ש"כולם" יודעים שבסיומו של תהליך אינפלציוני יש עליה גדולה בריבית הריאלית ואז הם יאלצו לשלם למפקידים ריבית גבוהה יותר מזו שבה נסחרות אג"ח אלו.

דר' שמואל גולדמן

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

גלוי נאות:
פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 ומשקף את דעת הכותב בלבד בזמן כתיבתו. הכתוב אינו הצעה או חוות דעת לפעולת השקעה על כדאיות השקעה כלשהי ואינו תחליף לייעוץ אישי ומקצועי. השקעות שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה. מידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו. כל פעולה בעקבות פרסום זה על ידי הקורא היא על אחריות המבצע בלבד. אין להעתיק ואין לפרסם או להפיץ את המאמר או חלקו ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב מהכותב.

עודכן לאחרונה ב שישי, 25 יוני 2021 20:11

3000 תוים נשארו