השאלה מתבקשת מעת לעת: האמנם נחוץ "נשיא מדינה" כדי למלא את התפקידים שהחוק מטיל על הנשיא? האם לא ניתן למלא אותם, ככתבם וכלשונם, ע"י גורם שלטוני קיים אחר? הבה נראה...
מדוע "התהליך האינפלציוני" בארה"ב אינו תופעה כלכלית אלא "תהליך פוליטי"? הוא לא יסתיים לפני שינוי "המצב הפוליטי". וזה לא יקרה לפני התממשות אסון חברתי-כלכלי.
האם ה"תהליך האינפלציוני" באמריקה מבטא מצב כלכלי חולף שנגרם על ידי מגפת הקורונה החולפת? האם סיום הקורונה יעצור את עליות המחירים?
איך "מתבשל" תהליך אינפלציוני – עליית מחירים מתמשכת, ומה מתדלק את "התהליך"?
היחס לפרט כחלק מקבוצה וכקורבן של נסיבות חברתיות גרר את תסמונת האחריות האישית הפוחתת, את הסלחנות וההכלה לאלימות. "קו ישר" קורא לאמנה חברתית חדשה. יזהרו הפורעים – לא השוטרים, לא המתגוננים.
כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". ה"חברתיים" כיום (בכל העולם) מתקשים להבחין ברעיון המסוכן. הם הניאו-מרכסיסטים.
יאיר לפיד טס לאמריקה "לחופשה" – 6 ימים, ללא אשתו. חופשה זה לא... אז מה כן? פגישת "ארבע עיניים" מסוג זה, נועדה רק לנושא שמסוכן לכתוב במייל או לומר בטלפון.
הידיעה הבאה אינה מתיחה לקראת ה-1 באפריל!
קוקה קולה דורשת ממשרדי עריכת דין שלה להתחייב לגיוון חברתי (Diversity). משרד שירצה להמשיך לעבוד עם קוקה קולה צריך שלפחות 30% מהפרקליטים יהיו מקהילת הלהט"ב, בעלי מוגבלויות, ולפחות 15% שחורים. יש גם סנקציות.
קנה המידה ה"אובייקטיבי" להצלחת פוליטיקאי בתפקידו הוא כל אירוע במהלך כהונתו שמקובל לפרשו כ"חיובי". אם כך, הרי שלפי אמות המידה המקובלות – תקופת נתניהו היא הצלחה מסחררת בתחומים חשובים ורבים.
גזענות חדשה מתפשטת בארה"ב בכסות של "אפליה מתקנת". במסגרת השיח החדש – לבן מייצג רוע, העסקת גברים מחייבת התנצלות, ולהיות "שמן" זה "הבריא החדש".