לא יעזרו עוד 200 מיליון שקל אם אי אפשר לפטר כבאי בישראל, אם מנהל לא יכול להחליט כמה לשלם לכבאי מצטיין. הסוהרים נהרגו בגלל טעויות בשיקול הדעת של האנשים בשטח ו"בלגן המלחמה" - תוספת תקציב לא היתה משנה.
מימון ממשלתי למחקרים מעלה חשש לשיקולים זרים - העברת כסף למקורבים ולביצוע מחקרי זבל. ממשלה לא צריכה לעסוק במדע. המדען הראשי מיותר לחלוטין, בדיוק כמו הרב הראשי.
מערכת הבריאות קורסת כי ניהול ממשלתי של מערכות גדולות הוא בלתי אפשרי. הכפלת השכר לא תשפר את המערכת כפי שנמל אשדוד לא מתפקד טוב יותר למרות השכר הגבוה. מה הפיתרון?
לא אצלנו, ביוון. ולא רק פיטורים, גם קיצוץ שכר, קיצוץ פנסיות ועוד. זה רק המבוא לסרט - המשך יבוא. הכלכלה לבסוף ''סוגרת חשבון'' עם בלופים. לשם נגיע אם ניישם את דרישות "מחאת האוהלים".
תקלת דלק המטוסים המזוהם שערורייתית מאשר נראה על פני השטח. ספק אם "בעיית הריכוזיות במשק" קיימת בחברות המסחריות. אין ספק שהיא קיימת בסקטור הממשלתי המנופח והמונופוליסטי. ריכוזיות שעלולה לעלות בחיי אדם.
אסתר שחמורוב אינה "הסיפור". היא נסעה לטקס פתיחת קונסוליה ישראלית חדשה במינכן. עוד מקום עבודה נחשק לעשרות מקורבים. בעידן האינטרנט, המייל, הפקס, והטיסות הזולות – נראה שרוב השגרירויות מיותר.
מידע פנימי כיצד עובדים במכבי האש: משכורת נכבדה עבור כ- 10 ימי עבודה בחודש. כמעט לכל כבאי יש עסק פרטי "מהצד". למה השירות הציבורי תמיד כושל?
התקשורת אוהבת סיפורים אנושיים ותמונות חריגות. קל להתמסר לשפע הסיפורים, קשה יותר להתעמק בעובדות. שירותי כיבוי האש (הדפוקים) בישראל מצליחים להתמודד עם מיעוט העבודה בתחום במשך 62 שנים.
המשבר בארצות הברית מומחש בגרף אחד. צמיחת מספר עובדי הציבור פי 22 משנת 1950 כאשר האוכלוסיה רק הוכפלה. נחשו מה קרה למספר עובדי התעשייה באמריקה?
כל ניסיון לרפורמה מבנית מתנפץ במבחן ההיתכנות הפוליטית. קבוצות לחץ ואינטרסים כיתתיים בולמים שינויים. לכן, הדרך הקשה ליישום רפורמות חייבת להתחיל בשינוי שיטת המשטר. אבל איזה שינוי ואיך יבוצע?