הבנק המרכזי נועד במקור להיות "מלווה של המוצא האחרון". מלווה לבנק שנקלע לקשיי נזילות "זמניים". בהמשך התחיל הבנק המרכזי לנהל את הכלכלה: לשמור על "יציבות מחירים", "תעסוקה מלאה" ועוד. ממשלה מזיקה מקבילה.
לדברי וורן באפט, החזקת זהב היא פעולה לא רציונאלית שנובעת מפחד. השקעה בחברה עסקית יוצרת ערך כלכלי למשקיע בה, השקעה בזהב אינה יוצרת שום ערך כלכלי - קילו זהב נשאר קילו גם אחרי 30 שנה. באפט צודק, אבל...
מחאת "וול סטריט" פונה לכתובת שגויה - נגד הבנקאים, במקום נגד הממשלה שאשמה בהשתוללות הבנקאים. הסנט בחקיקה "חברתית" אילץ בנקים לאשר הלוואות לכול קבצן, אחרת יתבעו על אפליה גזעית.
יתרות מטבע החוץ הושקעו עד כה ב"השקעות סולידיות" – כלומר, בריבית אפסית. השקעה שגורמת להפסדים של כחצי מיליארד שקל בשנה. לאחרונה החליט בנק ישראל להשקיע במניות בבורסות העולם. סטנלי מסכן את כולנו.
הבנק האירופאי ביצע ביולי "מבחני לחץ" ל-91 הבנקים הגדולים ביבשת. הדוברים הודיעו בסיפוק – "סקטור הבנקים יציב ועמיד ומסוגל לעמוד בזעזועים". אם מצבם היה כה טוב רק לפני 4 חודשים אז על מה המהומה עכשיו?
מה שעלול להתגלות לציבור בגוש היורו הוא שלמעשה השלטון אינו יכול להבטיח את כספם שניתן למתווכים פיננסיים, בייחוד לבנקים. אם הממשלה אינה יכולה לפרוע חובות שלה, מדוע שתוכל לערוב לחובות של בנקים לציבור?!
הבנקים המרכזיים מנסים למנוע התמוטטות פיננסית בלתי נמנעת. אבל בכוחם רק "להרוויח זמן". שלטון שמשרת אינטרסנטים אינו עושה רפורמה אמיתית, אלא רק אחרי משבר גדול מאד. את זה ילמדו גם "המוחים" בישראל.
בנק ישראל נלחם נגד עם ישראל ומנסה לכפות עלינו ירידה ברמת החיים – החלשת השקל. ההפסדים שלנו, האזרחים, אמורים "לסייע ליצואנים" ולהביס את "הספקולנטים". בינתיים צומחים הפסדי בנק ישראל - רק למעננו. האומנם?
רוב הציבור מעדיף בשנים האחרונות את מסלול משכנתאות הפריים, אבל בנק ישראל מכריח אותנו "לבחור" במסלול אחר – זה שצמוד למדד המחירים לצרכן. פישר מציג בעקביות רק צד אחד של המטבע. האם הנגיד "רוצה רק בטובתנו"?
שוק המשכנתאות האמריקאי רחוק מלהיות "שוק חופשי". הוא יותר מולאם מאשר פרטי. השליטה הממשלתית על רוב השוק לא מנעה בכל אותן 70 שנות הלאמה משברי דיור ופשיטות רגל של בנקים. ועכשיו - האם הממשל "הרים ידיים"?