פרופ' עדי וולפסון מטיף בטור שלו בידיעות אחרונות מה עלינו לעשות כדי להציל את כדור הארץ מהתחממות נוראית. מוגזם, לא רלוונטי, לא מעשי.
באספות רבות של בעלי דירות בבניינים ישנים תמיד יימצא השכן שיפלוט: "הלוואי שרעידת אדמה תהרוס את הבניין, או שלפחות ייסדק ללא תקנה, ואז ייבנה מחדש כמו שצריך...". ספק בדיחה, ספק כמיהה נסתרת.
האם המדינה צריכה להיערך לצונאמי שקורה אחת ל-1500 שנים, או לרעידת אדמה שקורית אולי אחת ל-100 שנים? האם "המדינה" היא בכלל גוף שמסוגל "להיערך"?
חשיבה מנותקת מהמציאות מאפיינת את החסידים הירוקים – אידאלים מחממי לב אבל לא מציאותיים. הנה אחת מכותרות הסרק של החודשים האחרונים על אנרגיית השמש.
אפשר להסתפק במס חברות של 2% בלבד ממחזור החברה ללא "הוצאות מוכרות" ללא פטורים וללא הנהלת חשבונות מורכבת. מהפך "מטורף". ישראל כבסיס לחברות בינלאומיות.
