לפוליטיקאים ופקידיהם אין נוסחה סודית שמחשבת כמה דירות "צריך". ההנחה, שהמדינה "יודעת" מה טוב לנו יותר מאתנו – ולכן, "הם" צריכים לקבל החלטות כלכליות עבור האזרחים היא השקפה מעליבה וטוטליטרית. הטעות יקרה.

הישגי הסקטור העסקי בישראל מדהימים, בייחוד לאור מגרעות המשטר הכלכלי-פוליטי בישראל. איך הצליח הסקטור העסקי בישראל כנגד כל הסיכויים? איך קרה המהפך?

בניגוד לנטייה הרומנטית להתגעגע "לימים הטובים" של אז – המערכת השלטונית הייתה מושחתת ברמות שנחשבות כיום לדמיוניות. – אפילו לא היה מי שיחקור ויגיש כתבי אישום – זו הייתה שגרת החיים הציבוריים והכלכליים.

מצבנו טוב ממרבית מדינות המערב. היקף החובות הכוללים בישראל עומד על פחות מ-2 שנות תוצר. באירופה, יפן וארה"ב מעריכים את החובות בהיקף של 3 עד 5 שנות תוצר. חובות שאין דרך לפרוע ביושר.

כל מדינות ארה"ב בצרות. איך הן התדרדרו למצב זה? בדיוק כמו ייוון. בזבזו לאורך שנים יותר כסף מכפי שעמד לרשותן וגלגלו הלוואות. השלב הבא, הבלתי נמנע, הוא צמצום מדינת הרווחה האמריקאית - הבטחה חסרת כיסוי.