אתם כאן: עמוד הבית
ונצואלה, המדינה בעלת עתודות הנפט הגבוהות בעולם קורסת. אזרחים רעבים ואומללים נמלטים ממנה. הממשלה מאשימה את כולם – רק לא את המשטר הסוציאליסטי (החברתי) שהונהג בה בהתלהבות לפני כ-15 שנים. רבים מחברי הכנסת בישראל וחלק ניכר בציבור הישראלי תומכים ברפורמות נוסח וונצואלה.
למה אי אפשר לשפר משמעותית את מערכת הבריאות בישראל? רמז: הבעיה אינה מחסור בכסף, לא בגלל מחסור ברופאים ואחיות וגם לא בגלל מנהלים גרועים.
כ-30 שנות איחוד גרמניה חלפו, אך נזקי הסוציאליזם טרם שוקמו במלואם – תוחלת החיים בלידה במזרח גרמניה עדיין נמוכה יותר.
ה"שחיתות" משפרת את רמת החיים בצפון קוריאה מעבר להיחלצות מרעב ומאפשרת לכלכלה הקומוניסטית לתפקד (בערך). בשפה המדוברת חסר מינוח ל"שחיתות טובה".
עתידה של סדרת הילדים המצליחה "או-בוי" נטחן בבית המשפט כבר שנתיים. פסק הדין היה יכול להיות מהיר ופשוט במדינת חופש. אבל כאשר מעורבת רגולציה ואידיאולוגיה אישית (נפוצה) של השופטים...
כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". ה"חברתיים" כיום (בכל הקשת הפוליטית) הם המרכסיסטים המודרניים.
במחנות הריכוז של השלטון הקומוניסטי ברוסיה, הגולגים, בוצע רצח העם הגדול בהיסטוריה (עד שתלמידיהם, הקומוניסטים הסינים, התעלו על מוריהם הרוסים).
נשיאה החדש של צרפת מוכתר בתואר הגנאי החברתי: "נשיא של עשירים". ההשקפה הסוציאליסטית גורסת כי מלאי העושר סופי, שייך לכולם, והממשלה צריכה לדאוג לחלוקה צודקת של העושר.
חברה ממשלתית מתקשה להרוויח כסף אפילו מזיכיון שעבור יזם פרטי הוא "באר מזומנים". עוד מפעל ממשלתי כושל, אחד מרבים בהסטוריה הכלכלית של ישראל.
"זכות השביתה" מתבססת על קביעה של קארל מרקס, לפני כ-150 שנים, כי העובד הוא תמיד הצד החלש והמסכן. הבה נראה את אלופי השביתות בישראל... המסכנים.