שלישי, 09 אוגוסט 2011 00:00

ה''משיח'' הגיע לאמריקה ולאיחוד האירופאי, אבל הוא קונה זהב

יכולתם של הפוליטיקאים לרמות את "הכלכלה" מוגבלת. המשקיעים בעולם לא "קנו" הפעם את תוכנית "הקיצוצים" של הקונגרס האמריקאי (אבל עדיין מוכנים להלוות כסף לממשל וקונים בטירוף אג"ח של ממשלת ארצות הברית...).

כמובטח, "המשיח" הגיע לאיחוד האירופאי וככל הנראה גם לארה"ב. בארה"ב נראה שתתקבל חקיקה בעניין הגדלת תקרת החוב הלאומי [החקיקה התקבלה], אולם מספיק לבחון את ההצעות של ראשי דמוקרטים והרפובליקאים, כדי להבין שמדובר ב"פדיחות" של פוליטיקאים.

המספרים בכותרות הם על אלפי ביליוני דולרים של "הקטנת" הוצאות, שיביאו להקטנת הגירעון בתקציב של הממשל בארה"ב. כעת מפריחים באוויר ראשי שתי המפלגות סכום של כ-3,000 ביליון דולרים במשך 10 שנים. אילו באמת היה מדובר בהפחתה מיידית בהוצאות הממשל בארה"ב בסכום של 300 ביליון דולרים בשנה, אז מדדי מניות, מחירי סחורות, מחיר הזהב ועוד היו מגיבים בירידות מחירים חדות ואילו שערי החליפין של הדולר היו עולים בשיעור ניכר. כיוון ששוקי ההון מזהים שמדובר ב"פדיחה" של הקונגרס, הם "מפהקים".

ראשית, לאלו שאינם מכירים את הטריק של אומדנים תקציביים ל-10 שנים, הסבר מדוע "ל-10 שנים". הנוהג הזה התקבל בממשל בארה"ב, כדי לאפשר לשלטונות להפריח באוויר מספרים דרמטיים, כדי להרשים את הציבור וכלי התקשורת. למשל "נקטין הגירעון ב-3,000 ביליון דולרים במשך 10 שנים". באותיות הקטנות בטבלאות, אותן הציבור אינו רואה,נמסר הפירוט: בשנה הראשונה ב-2 ביליון דולרים, בשנה השנייה ב-20 ביליון דולרים,בשנה השלישית ב-80 ביליון דולרים וכן הלאה. הטריק פה הוא שעד מועד הבחירות הקרובות לקונגרס, לכל המאוחר בתוך שנתיים, כלום לא יקרה!אחרי הבחירות "אלוקים גדול" ויהיה קונגרס חדש (ולעיתים גם נשיא חדש) שיכול לחוקק חוקים חדשים.

גם ההצעה הנוכחית של ראשי הרפובליקאים בבית הנבחרים מבוססת על עיקרון זה. הקיצוצים" הגדולים יהיו אולי בעוד 3 שנים ומאוחר יותר. מדוע "קיצוצים" במירכאות כפולות? גם פה צריך להבין שלפוליטיקאים יש שפה שונה מזו של הציבור. כאשר הם אומרים שיהיו "קיצוצים" בעתיד, הם אינם מתכוונים לירידה בסכום ההוצאות הנוכחי. הם מתכוונים ל"קיצוץ" מסכום ההוצאה שצפוי בעתיד לפי "מודל". גם לגבי "קיצוצים" אלו אפשר לומר "בעוד שנתיים אלוקים גדול". זו ההצעה של ראשי הרפובליקאים בבית הנבחרים לגבי סכום "קיצוצים" של 1,000ביליון דולרים. כמו כן הם מציעים להקים ועדה,אשר עד סוף 2011 תציע כיצד לקצץ סכום של 1,800 ביליון דולרים. המטרה שלהם אינה "לקצץ", אלא להמשיך להציק לנשיא הדמוקרטי בשנת בחירות.

הדמוקרטים מציעים "קיצוץ" של 2,800 ביליון והגדלה של תקרת החוב, כך שלא יצטרכו 1,000 ביליון דולרים נוספים בשנת בחירות. כך יידחה הדיון בהגדלה נוספת עד אחרי הבחירות לנשיאות בנובמבר 2012. חלק מ"הקיצוץ" יבוא מהקטנת הוצאות אחרי שתסתיים "המלחמה" של ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. לפי שיטת 10 שנים, זה יכול לקרות גם בשנה העשירית.

שוקי ההון מצפים שראשי שתי המפלגות יפסיקו לבלבל את המוח ולכן הם "מפהקים". גם ההצהרות על חדלות פירעון אפשרית של ארה"ב, מעלות פיהוק. ראשית, תשלומים על חשבון החזר קרן, אינם מגדילים את החוב. הבעיה היא בתשלומי ריבית ובהוצאות אחרות.

כיוון שלראשי שתי המפלגות אין שום כוונה לעשות קיצוץ אמיתי כעת וגם לא בשנת 2012 ההנחה היא שהם ימצאו את הדרך להמשיך במימון הוצאות הממשלה.

באירופה "המשיח" הגיע ושאל מה התחדש?הרי ברור שהשלטון הנוכחי בגרמניה מתכוון להעמיס על תושבי גרמניה את העלות של המשך קיומו של גוש היורו. השיטה שלהם, היא לעשות זאת במנות בדידות, כאשר המנה הבאה צפויה בחודש ספטמבר 2011 כיוון שהסיוע ליוון ולמדינות אחרות עד 2013, כבר הובטח בעבר, המטרה כעת היא לגרום למנהלי השקעות להאמין שהחזר החובות של ממשלות בגוש היורו מובטח גם אחרי 2013 לצורך זה הודיעו על שינויים "בקרן" של האיחוד האירופאי, שתפעל אחרי 2013. כמו כן הבנק המרכזי של גוש היורו הודיע שהוא יקבל אג"ח של ממשלת יוון כבטחונות על הלוואות לבנקים, גם אם יוון תוכרז כחדלת פירעון "חלקית" ו/או "זמנית". זאת כיוון שממשלות גוש היורו תפצינה אותו על "הפסדים" מהחזקת אג"ח כאלו.

השאלה אינה מה יעשו ויאמרו ראשי גוש היורו. השאלה היא, האם מנהלי השקעות יהיו מוכנים לקנות/להחזיק אג"ח לטווח ארוך של ממשלות שונות בגוש היורו בריבית שאינה גבוהה משמעותית מהריבית על אג"ח של ממשלת גרמניה ללא ערבות מפורשת של ממשלת גרמניה לאג"ח אלו. בהנחה שהתשובה לשאלה זו שלילית, סביר להניח כי לא ירחק הזמן עד לכינוס חירום נוסף של ראשי גוש היורו.

דר' שמואל גולדמן

באדיבות דר' שמואל גולדמן, מנהל קרן נאמנות "למשקיע"

 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:28
אפרים
ועוד לעניין המשיח הזהב ואג"ח אמריקהסוג משקיע נוסף הינו זה החושש ממיתון + אינפלציה, תופעה שתקרה לדוגמא, אם אירן תפציץ את שדות הנפט של סעודיה, תפוקת הנפט בסעודיה תרד ב 50% והופ- חזרנו לשנים 73-82 בהם שררו מיתון מלווה באינפלציה. משקיעים שחוששים מתופעה זו משקיעים בחוזים עתידיים על סחורות. הירידה במחיר הנפט מסמנת התמתנות בחשש הזה.לעיניין מילטון פרידמן וקיינס, הרי שניהם דוגלים בהתערבות חזקה של הרגולטור רק בעת משבר.( פרידמן מצדד בהתערבות קבועה שתטפל בגידול מלאי אמצעי התשלום בקצב קבוע בעיתות רגיעה ) הוויכוח ביניהם נסוב על השאלה מה מקדם צמיחה יותר: דולר שניתן לעשירון התחתון שמשמש כולו לצריכה או דולר שניתן למאיון העליון שמשמש ( לכאורה ) כולו להשקעה. לצערי, ברגע שמדובר בהתערבות אני מעז לומר שלעניות דעתי קיינס מנצח את פרידמן. ( אלא אם כן, הדולרים המודפסים של פרידמן - ברננקי יפוזרו באמצעות הליקופטר בשכונות העוני )
0
אפרים
המשיח קונה זהב ואג"ח ממשלת ארה"בלכאור ה סתירה, אך ההסבר פשוט:העולם מתחלק היום לארבעה סוגי משקיעים:1. זה שחושש ממיתון - חושש מירידת מחירים מתמשכת ומהתחזקות כח הקנייה של הדולר - וקונה אג"ח ל 10 שנים בתשואה שנתית של 2.2% . משקיע זה אינו מתרשם מ"המדרגים המורשים" - מדינה שחייבת כסף במטבע שהיא מדפיסה תמיד תוכל להדפיס עוד ולשלם חובות.2. המשקיע שחושש מ"בלגן עולמי" ואיבוד האמון במערכת הפיננסית - קונה זהב.3. המשקיע שחושש מאינפלציה - קונה זהב וסחורות - היום כנראה שמספרם קטן משמעותית.4. ה"ספקולנט" - מהמר על מה יעשו רוב המשקיעים ונערך בהתאם, לפעמים צודק ולפעמים טועה...החשש הכבד ביותר היום ( ולדעתי המוצדק ביותר ) הוא ממיתון שגורר ירידת מחירים כללית, שגורמת לתפיסה של "מזומן הוא המלך " ולחוסר נכונות להשקיע, מה שמוביל לירידה מתמשכת במחירים כפי שקרה בשפל הגדול של 29. ברננקי ידידנו ניסה לממש את תפיסת מילטוןפרידמן למלחמה במיתון - הגדלת מלאי אמצעי התשלום, רק שהקפיטליסטים לא שיתפו פעולה - הם לא מימשו את התיאוריה של רייגן וביבי ולא היפנו את המלאי הנוסף להשקעות. אתמול החזיר ברננקי את הכדור למשרד האוצר כשהודה שמדיניות מוניטרית מרחיבה אינה עובדת דייה, ורומז לאוצר לנסות את המודל של קיינס - דהיינו מדיניות פיסקאלית מרחיבה.במקביל גם ביבי התחיל לחזור בתשובה ולומר שאולי מודל "הצמיחה מלמעלה" לא כל כך עובד, והוא מוכן לשמוע רעיונות חדשים... עניינית, אינני בטוח שמודל ההרחבה המוניטרית של מילטון פרידמן מייצג שוק חופשי יותר מהמודל של קיינס. שניהם תומכים בהתערבות חזקה של הרגולטור בשעת משבר, ואינני יודע לומר איזו התערבות עוזרת/מזיקה יותר.כמובן שבטווח הארוך השוק החופשי עדיף על שניהם, אך כפי שאמר קיינס: בטווח הארוך כולנו נמות...
0

3000 תוים נשארו