שישי, 25 פברואר 2011 00:00

פנינו אל השמש העולה

התקדמות טכנולוגיית התקשורת תביא בעתיד למהפך בשיטת המשטר גם במדינות במערב.

מספר סיבות עומדות ברקע המהומות בארצות ערב ואיראן. ההיסטוריה הלא-רחוקה של האזור רצופה במהפכות, בחילופי שליטים, בשחיטת "אחים" ובדמוקרטיה של "השברייה". סיכוי סביר למדי שהדמוקרטיה המצרית החדשה תסתכם בהסדר בין האינטרסים הכלכליים של הצבא לבין שלטון אזרחי תְלוי בחירות כלשהו. גם בארצות ערביות אחרות יחולו שינויים. קשה לנבא את קצב השינויים וכיוונם, אבל אפשר להסתכן ולהעריך שהקצב יעלה ו"קול ההמון" יגבר.

 הערכה זו מתבססת על הישגי החלק הקפיטליסטי של העולם בתחום התקשורת. הרדיפה המתמדת של האדם החופשי להגדלת עושרו ורווחתו מחייבת את היזמים להגדיל את התועלת להמונים, ללקוחות, ולהציע מוצרים טובים וזולים יותר: טלפונים סלולאריים חכמים, מחשבים קלים וניידים, לוויינים ושטף המידע אינם מכירים בגבולות ובמשטרים. מוצרים שרק לפני פחות משני עשורים היו כמעט מדע בדיוני הם היום נחלתם של מיליארדי בני אדם. מישהו זוכר איך התנהלו החיים בשנת 1990? בלי סלקום ופרטנר, ללא פייסבוק ויוטיוב, ובעצם ללא אינטרנט בכלל? וכך בתחומים רבים אחרים, רשימה ארוכה. האם מישהו מוכן להמר כיצד יראה העולם הטכנולוגי בעוד 20 שנה?

 בסוף שנות השמונים התמוטט הגוש הקומוניסטי האדיר, אימפריית הרשע קרסה כמעט ללא יריות – תחת הכובד של עצמה. התהליך הואץ ללא ספק על ידי טכנולוגיית התקשורת, למרות היותה בחיתוליה. במשך מספר עשורים היו מדינות מזרח אירופה וברית המועצות  סגורות ומסוגרות. התושבים קראו, שמעו וראו רק מידע שהשלטונות התירו להם, האזנה לשידורי רדיו מחו"ל או קריאה של עיתון זר נחשבו לעבירה – חתירה תחת שלום העם והסדר הציבורי. יציאה אל מחוץ לגבולות המדינה הותרה רק לקומץ מקורבי השלטון. החיים המדוכאים היו בזבל אך השלטון תמיד הבטיח שהעניין "זמני", נפנף ב"הישגים" והבטיח עתיד טוב יותר בתוכנית החומש הבאה. אחד מהנימוקים המכריעים היה ש"במערב לא טוב יותר" – אזרחי המערב נאנקים תחת עול של עבודת פרך, שקועים עד צוואר בשחיתות מנוונת וסרים למרותם של שליטים שמאיימים על שלום העולם בכלל ועל שלומו של "גן העדן הסוציאליסטי בפרט". והראייה – בכל תחרות בינלאומית "אנחנו" מנצחים: בספורט (זוכרים את מזרח גרמניה), בשחמט, במרוץ לחלל. ההמונים האמינו שערימת הזבל במערב גבוהה יותר. גם אם איפשהו כרסמו ספקות, הם התבססו על שמועות, על סיפורים של יושבי קרנות ובוודאי שלא על מראה עיניים.

 המפנה חל עם התפשטות קלטות הוידיאו הראשונות שהוברחו מהמערב, שידורי לוויין שניתן היה לקלוט באמצעות אנטנות פיראטיות, מכונות הצילום המשרדיות שאפשרו שכפולים זולים של חומר "תועבה" מערבי. תושבי מזרח ברלין כבר ידעו את האמת על "המערב המושחת" משידורי טלוויזיה ווידיאו ובבוקרשט עברו מיד ליד קלטות וידיאו שהגיעו מתיירים. הלחץ בסיר הצטבר כמובן לאורך שנים רבות, אבל התפתחות אמצעי התקשורת האיצה את התהליך ההכרתי – טוב מראה עיניים.

 לשליטים במדינות ערב אין דרך לחסום את שיתוף המידע בין האזרחים באמצעות צילומים בטלפונים החכמים, תקשורת בין מחשבים, פייסבוק, יו-טיוב וגוגל. גם אי אפשר להסתיר את המתרחש מהעולם. חסימת התקשורת הסלולארית והמחשבים משמעותה החזרת המדינה לתקופת האבן – גם השלטונות לא יוכלו להשתמש בטכנולוגיה. האפשרות אינה מעשית והמהומות רק יגברו, אפילו הלחם מהמאפיה יאחר להגיע לחנויות אם לנהג המשאית לא יהיה טלפון סלולארי.

 המסקנה המתבקשת: המהפכה הטכנולוגית תגדיל את השפעת ההמונים ותקטין את כוחו של השלטון המרכזי.

 השינויים צפויים גם במדינות המערב "הנאורות". ייתכן שהמהפכה במערב המתקדם תהיה אף גדולה ומהירה יותר. בכל תוכנית ריאליטי בטלוויזיה מאפשרים להמונים לבטא את דעתם באמצעות מסרים באינטרנט וב- SMS. דעה שמשפיעה על רייטינג של תוכניות, על עתידם הכלכלי של משתתפים בתוכנית, על רווחיותו של ערוץ, על תקציבי פרסום של מיליארדים ועל שיווק של מוצרים. אין מניעה שיגיע שלב בו ערוץ טלוויזיה יבקש מהציבור להצביע על החלטות פוליטיות בתחומי כלכלה, חברה ומדיניות חוץ כחלק מתוכנית טלוויזיה כלשהי. ההשפעה על פוליטיקאים תהיה אדירה. כבר כיום רבים הפוליטיקאים שמכוונים את "דעתם" לפי סקרי דעת קהל, גם במקומותינו.

 השלב המתבקש הבא יהיה יוזמת חקיקה במדינה כלשהי שתהפוך משאלי עם דיגיטאליים לחלק בלתי נפרד של שיטת המשטר. הטכנולוגיה תאפשר דמוקרטיה ישירה ללא מתווכים בדמות חברי פרלמנט – חוכמת ההמון. הממסד הפוליטי במערב יילחם נגד כיוון הזרם בכל כוחו ויגייס את מיטב המומחים והנימוקים נגד השינוי. כפשרה, ייתכן שיתפתחו מספר מודלים – החל בשלטון ללא פרלמנט וכלה בשילוב הכנסת עם בית עליון נוסף – משאלי העם הדיגיטאליים. יוזמה צנועה שלנו לכיוון זה בישראל היא הקמת האתר www.reforma.org.il.          

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 05:20
תגובות  
0 #1 איציק 2011-02-25 00:00
נועם
האינטרס היחיד של חברה הוא להרוויח יותר כסף, האינטרס של מחזיקי המניות והמנהלים זהה. ועדות לא משיגות כלום, אנשים משיגים.
דמוקרטיה בה כל נושא משמעותי (מי מחליט מה משמעותי?) מוחלט במשאל עם לא יכולה להגיע לשום מקום, הרחבה של קדנציית השליט ל-6 שנים אבל אז סירוסו מכל צורה של כוח נשמעת לי לא סבירה
ציטוט
0 #2 איציק 2011-02-25 00:00
משאל עם? למה?
קראתי כמובן את כל התגובות שלך בקישור המצורף לפני שאני שואל את שאני שואל עכשיו.

אני רואה את היתרונות הגלומים בביזור הכוח אבל החסרונות, לדעתי, עולים עליהם.
עם, אוסף של אנשים, מתעלם בקלות מרעיונות כמו חוקה וזכויות בסיס, הרי הרוב המוחלט של האנשים מצביע עם הלב ומאמין שצריך לשנות הכל כדי שילך עם הלב. איזה מנגנון ימנע מעבר על אותם זכויות בסיס שהעם הסכים כי הם קיימים?
דוגמה מצוינת היא ההמולה סביב נושא גלעד שליט וכל אדם שמשתמש בהגיון ולא ברגש יודע שאם הנושא היה עולה למשאל עם כל אחד מאיתנו היה מפסיד. פוליטיקאים הם אומנם מונעי אינטרסים אבל לפחות סביר הרבה יותר שאחרי הפעולות שלהם עומדות מחשבות ולא גחמות. אין שום פסול בכך שמפלגה מוכנה לוותר על נושא שפחות חשוב לה כדי להבטיח נושא אחר יותר חשוב, זה מסחר פשוט ומשרת את האינטרסים של אותם אנשים שהמפלגה מייצגת. היכולת הזאת אובדת כשקיים משאל עם, הכוח הטמון בריכוזיות אובד ואז הרוב מאבד מכוחו. אם כמות גבוהה מידי של ההחלטות החשובות ביותר תלוי במי שוכר משרד פרסום שיעשה את הפרסומת הטובה ביותר הרוב מאבד מכוחו. אבהיר, להמון אין יכולת לתכנן לעתיד, אין יכולת מיקוח.
ציטוט
0 #3 נועם 2011-02-25 00:00
מסכים בהחלט. הדמוקרטיה תשתפר
הדמוקרטיה בדרך לשיפור. הדמוקרטיה של היום עדיפה בהרבה על דיקטטורה אבל רחוקה מאוד מדמוקרטיה אידיאלית, שבה האזרחים באמת מיוצגים באופן שיוויוני. הדמוקרטיה של היום, שבה כל כוחו של האזרח מסתכם בהטלת פתק בקלפי פעם בארבע שנים, תיראה לדורות הבאים מוגבלת מאוד.
בדמוקרטיה של היום, הפוליטיקה היא מועדון סגור שהאזרח הרגיל לא יכול לחדור אליו ולא יכול להשפיע על ההחלטות המתקבלות בו. הוא רק יכול לנסות להחליף מידי פעם את הפוליטיקאי התורן שליד ההגה. האזרח הרגיל יודע שהפוליטיקאים מייצגים את האינטרסים של בעלי ההון ושל עצמם בזמן שהוא נאלץ להסתפק בסיסמאות נבובות.
בדמוקרטיה העתידית, לכל אזרח יהיה סיכוי שווה להגיע למשרה ציבורית, כשם שלכל ילד המעלה סרטון ל - YouTube יש סיכוי להפוך לג'סטין ביבר הבא.
בדמוקרטיה העתידית, כל החלטה תוכל להיות מאושרת על ידי מדגם של אזרחים, כשם שקיימות קבוצות דיון ב – FaceBook.
בדמוקרטיה העתידית, גופים ממשלתיים יהיו לא פחות יעילים מגופים פרטיים, היות שלאזרח תהיה האפשרות לתגמל גופים ממשלתיים לפי ביצועיהם.
דמוקרטיה כזו נחוצה ליישום כל הצעות השיפור המוצגות באתר "קו ישר". בלעדיה, הצעות השיפור הללו לא יתגשמו.
הדמוקרטיה העתידית לא תוגבל רק למסגרת של מדינה, אלא גם תיושם במקומות עבודה. בחברות ציבוריות קיים "שלטון מנהלים", המייצג יותר את האינטרסים של המנהלים ופחות את האינטרסים של בעלי המניות. מעורבות העובדים בניהול תשפר בהרבה מצב זה, ותהפוך את החברות הציבוריות מדיקטטורות הירארכיות מושחתות לדמוקרטיות רשתיות נקיות ויעילות הרבה יותר.
ציטוט
0 #4 נועם 2011-02-26 00:00
איציק, המומחים לא שולטים אלא משרתים
איציק, המנתח הוא מומחה, אבל אתה קובע אם אתה רוצה את הניתוח או לא. באותה מידה, במשטר דמוקרטי, העם הוא שקובע למומחים מה לעשות. המומחים אינם שולטים אלא משרתים את רצון העם.
אגב, בדמוקרטיה הפרימיטיבית של היום, לא רק שהעם אינו קובע אלא גם שיושב ליד ההגה אינו המומחה. האם השרים מומחים לתפקידיהם???
בדמוקרטיה המשופרת העתידית, לעם תהיה אפשרות להושיב ליד ההגה מומחים אמיתיים.
ציטוט
0 #5 איציק 2011-02-26 00:00
כמו שאמרתי
משאל עם הוא לא כלי עליו מבססים שלטון, מי ששולט צריך להיות, בדיוק כמי שמנתח,מנהל או מתקין אינסטלציה, מומחה, אדם, קבוצה של אנשים שזו עבודתם. אני לא יכול להביא את עצמי לתמוך בשיטת ממשל בה משאל עם הוא אחד מאבני הבסיס.
ציטוט
0 #6 נועם 2011-02-26 00:00
הטכנולוגיה תאפשר הרחבת הדמוקרטיה.
הטכנולוגיה תאפשר הרחבת הדמוקרטיה.
איציק, אתה מתאר מצב שנקרא "עריצות הרוב". כוחו של ההמון גדול מספיק בשביל לפרוץ את מנגנוני ההגנה של החוקה ולפגוע במיעוט. כמו כן ההמון עלול להחליט באופן גחמני.
בעיות אלה הן מוחשיות מאוד, וייתכן שבגללן לא הייתה דמוקרטיה עד לעת החדשה. אך אמצעי הניהול שהביאה המהפכה התעשייתית הפכו את הדמוקרטיה למעשית. באותו אופן, אני מקווה שאמצעי הניהול שהביאה מהפכת האינטרנט יאפשרו התקרבות רבה לדמוקרטיה אידיאלית.
בדמוקרטיה העתידית לא ייעשה משאל עם על כל נושא – זה כמובן לא מעשי. אבל יכול להיות שקבוצות של אזרחים יתמנו לעסוק בנושאים ספציפיים שבהם יבינו לעומק. או שאולי רעיון של אדם בודד יוכל לצבור תאוצה ברשת עד שיצבור מספיק תומכים בשביל שיעלה לדיון.
אולי הדמוקרטיה העתידית, מבוססת רשת אינטרנט, תפעל כמו רשת הנוירונים שבמוחנו. במוח אין נוירון אחד שמחליט וכל השאר פאסיביים (אם כך היה מצבנו היה עגום), אלא ההחלטות מתקבלות בדרך של החלפת אותות בין מיליארדי נוירונים.
מן הסתם, גם בנושא זה הטבע הקדים את ההמצאה האנושית ...
ציטוט
0 #7 נועם 2011-02-26 00:00
אינטרסים של מנהלים ובעלים אינם זהים
איציק,
האינטרסים של המנהלים ושל בעלי המניות אינם זהים, וזאת בעיה בסיסית בניהול שנקראת "בעיית המנהל-סוכן" או Principle-Agent Problem.
המנהל השכיר עלול לדאוג לעושרו וכוחו על חשבון האינטרסים של בעלי המניות. לדוגמה, הוא עלול להדיח עובד מוכשר שעלול להתעלות עליו. מצב זה יכול לשרור לאורך זמן רב, כי בחברות גדולות המנהל השכיר יודע יותר מהבעלים על המתרחש בחברה.
כדי לצמצם את הבעיה יש בחברות דירקטוריונים וחלוקת בונוסים למנהלים לפי הישגים, אך אמצעים אלה רחוקים מלפתור את הבעיה.
דמוקרטיזציה של ניהול החברות, תיצור שקיפות, תקנה חופש דיבור ותצמצם את השחיתות בדיוק כפי שהדמוקרטיה עשתה במדינות.
ציטוט
0 #8 יעקב 2011-02-27 00:00
חסרה החוקה
ההצעה סובלת מבעיית הביצה והתרנגולת.
בהצעת הרפורמה המוצעת אכן חסרה חוקה, שתגדיר ותשמר את חופש הפרט ומגבלות הכוח של השלטון.
ללא חוקה כזו - שלטון של משאלי עם עלול להפוך לשלטון בלתי מרוסן של דמאגוגים.

כיצד מאמצים חוקה טובה כנ"ל ?
אינני יודע.
גם אינני יודע כיצד מבצעים את הרפורמה המוצעת (עם או בלי חוקה).
אבל - אם כבר מציעים משהו (בלי קשר לדרך הגשמת הרעיון) כדאי שהרעיון יהיה שלם - ויכלול חוקה.

כמובן, אין שום סיכוי שתתקבל חוקה טובה, והעדר חוקה עדיף על פני חוקה גרועה.
ציטוט
0 #9 ליברטי 2011-02-27 00:00
חלומות בהקיץ, אם כי מענייניים
נדמיין לרגע הצבעה ישירה בישראל:

א. מוות לכל הערבים, ובמקרה הטוב, טרנספר.

ב. עזה - להפוך למשטח בטון וחניה למרכבות.

ג. פנסיות בגיל 35 לכולם, ושכר מינימום של 3000 דולר מינימום.

ד. טרנספר לכל הסמולנים, ואם הם מתעקשים - לראות בהם ערבים לכל דבר מסעיף 1.

המבנה הנכון לחברה הוא לא דמוקרטיה פפוליסטית, אלא רפובליקה - בדיוק כמו שהגו האבות המייסדים בארה"ב. דמוקרטיה - אבל עם מגבלות על כוח הרוב, שקבועות בחוקה שלא ניתנת לשינוי פופוליסטי.

כל אדם נאבק בתוך עצמו עם כמה סוגי "טובתו" - טובה מיידית וטובה ארוכת טווח (סול'זניצין אמר פעם שהגבול בין הרע לטוב עובר בליבו של כל אדם. היטלר, סטאלין וקדאפי לא היו שורדים ללא תמיכה והשתתפות פעילה מצד מאות אלפי אנשים "רגילים", כמו שהסוציאליזם בישראל מתבסס על הסכמה והנאה של מאות אלפי פרזיטים מחוברי-עטין).

הבעיה היא שלא כל אחד מסוגל להבחין בין הטובות שלו עצמו, ועוד פחות אנשים הם בעלי כוח רצון לעשות את הדבר הנכון עבור עצמם.

משטר רפובליקני אמיתי יגדל, על פני דורות, אנשים מתונים שיידעו לשלוט בייצרים של עצמם. רפובליקה דמוקרטית היא תהליך חינוכי על פני דורות, ולא בכדי בארה"ב יש שתי מפלגות, ובישראל 15: אחרי למעלה מ- 230 שנה, הציבור ברובו חולק את אותם העקרונות, וההבדלים הם לא תהומיים.

כאשר הציבור - במדינות הפרימיטיביות - מורכב ברובו מעמך, דמוקרטיה תהיה אוכלוקרטיה - שלטון ההמון. מסוכן מאוד לתת לו אפשרות בחירה בלתי מוגבלת, ללא גדרות חוקתיות. היטלר נבחר ישירות על-ידי הגרמנים שבכו אח"כ על דרזדן החרוכה, וגם בעזה בחרו חמאס, שזרק אותם אח"כ מהגגות, באופן דמוקרטי.

עם זאת, המהפיכה הטכנולוגית אכן מובילה גם להתפתחות אישית של הפרטים שמרכיבים את הציבור. גם באירופה פעם שרפו מכשפות בכיכר העיר וכרתו איברים; זו בדיוק התנועה של כלל האנושות מן המערות למודרניות, ושלטונות מפגרים, שמכריחים את עמיהם לחיות בתקופת האבן - מוצאים את סופם אחד אחד.

הבעיה שכמו שהדרך של אזרחי אירופה וצאצאה המוצלח, ארה"ב, לדמוקריטה הייתה ארוכה ופתלתלה - הדרך של הערבים תהיה גם, ואולי תעבור במעצמה פאן-איסלאמית שכדי להרגיעה יצטרכו איזו מלחמה גרעינית לוקאלית - ובאמצע כל התופת הזו תקועה ישראל...
ציטוט
0 #10 אליהו, חיפה 2011-02-27 00:00
אין טעם להתווכח
עם אדם כל כך טיפש
ציטוט
0 #11 אאא 2011-02-27 00:00
הדמוקרטיה לא תורחב
כי אלה ששולטים במערב פוחדים מדמוקרטיה פחד מוות.לכן הם שינו את הרכב האוכלוסיה של המערב מאחורי גבה של האוכלוסיה ובניגוד לרצונה בהציפם אותה במאות מליוני כושים,מוסלמים והיספנים שחרצו את גורלו של המערב.לכן הם העבירו את כל הכוח הממשי למערכות בלתי נבחרות ובלתי מבוקרות כמו מערכת המשפט,הפקידות,התקשורת וארגונים חיצוניים.
כל עוד יש לסוציאליסטים נוכחות כלשהי במוקדי הכוח של מדינה - לא תיתכן דמוקרטיה אפילו ברמה התיאורטית.ברור שכדי לשחרר את המערב מציפורני הליברלים-קוסמופוליטים-אנטישמיים ששולטים בו ב 40 השנים האחרונות לא יהיה מנוס ממלחמות אזרחים מאסיביות מאד בכל מדינות המערב,וגם פה אצלנו.
אריסטוקרטיות פיאודליות לא נפרדות מרצונן החופשי מהגמוניה ומזכויות היתר הנלוות.
ציטוט
0 #12 אאא 2011-02-27 00:00
לנועם
אין לך בעיה עם סירוס מוחלט של נבחרי הציבור לטובת החונטה המשפטית,התקשורת וארגונים כמו אמנסטי אבל כאשר מדובר בהעברת הכוח לעם,פתאום יש בעיה.

השליט לא עושה מה שהעם רוצה בשום מדינה במערב ולכן יש להפשיט אותו ממרבית כוחו.וזה יקרה ממילא לאחר שהמערב קורס ויהיו בו מהומות ומלחמות אזרחים שלעומתם המהפכה הצרפתית היא טיול.או זה או דיקטטורה טוטאליטארית רגילה.
מה שיש במערב ב 40 השנים האחרונות זה האופציה הכי גרועה.
דיקטטורה טוטאליטארית שמתחזה לדמוקרטיה משיקול ציני לפיו "אם האוכלוסיה לא מודעת לקיום הדיקטטורה,האנטגוניזם אמור להיות שולי".המשטרים שיש במערב גם לא נהנים מהיתרונות של דיקטטורה וגם משלמים את מלוא המחיר שכרוך באופציה הדמוקרטית.
האנשים שהציבור בוחר בארה"ב,אירופה וישראל הם לא יותר מבובות מפוחדות חסרות כל סמכות אמיתית.מפוחדים מהתקשורת,מפוחדים מהחונטה המשפטית ומפוחדים מארגונים חיצוניים כמו אמנסטי.
ציטוט
0 #13 אאא 2011-02-27 00:00
לאיציק
הבעיה שלך היא הבעיה של הסוציאליסט שמניח כהנחת יסוד את עליונותו על יתר האנושות.
פרמטר העליונות של הנאצי היה ביולוגי,של הבולשביק היה מעמדי ושל הליברל : מוסרי אינטלקטואלי.
ההנחה שלך כי הציבור הנאור בעיני עצמו מקבל החלטות מוצלחות יותר מאשר ה"אספסוף הנבער" שמקבל החלטות רגשיות,היא הסיבה לדיקטטורה נוסח המטריקס שיש במערב ב 40 השנים האחרונות.

מי שמשלם את המחיר צריך לקבל החלטות ואת המחיר לא משלמים כל הטפילים עם הניירות מהאוניברסיטה שיושבים במשרד הממוזג.למעשה,מרגע שהם החלו לנהל את המערב,הוא נראה כאילו רכבת דרסה אותו.

משאל עם הוא הדבר הנכון.בכמה שיותר נושאים,יותר טוב.
המומחים לא הוכיחו קבלת החלטות יותר מוצלחת בשום נושא.המומחים לא יותר חכמים מהאדם הפשוט
ציטוט
0 #14 אאא 2011-02-27 00:00
לנועם
הדמוקרטיה לא בדרך לשיפור אלא בדרך להעלמות.היא נעלמה ל 2000 שנה לאחר שאתונה חדלה להיות רלוונטית והיא תעלם לעוד כמה אלפי שנים לאחר שהמערב יעלם,מה שיקרה בקרוב מאד.
הדמוקרטיה במערב היא שקר הרבה יותר גדול מהפיקציה הקומוניסטית.כמו ששוויון סוציאליסטי .הדמוקרטיה היא פיקציה מוחלטת.באף מדינה בעולם,המדינה לא עושה מה שהרוב רוצה,שזו מהות הדמוקרטיה.למעשה,אין מדינה או תרבות שבה המרחק בין מה שהמדינה עושה למה שהרוב רוצה הוא כלכך מאסיבי כמו במערב.

האם תושבי אירופה רצו מאות מליוני כושים או מוסלמים ביבשת שלהם ? אבל הליברל הנאור החליט.

האם תושבי ארה"ב רצו 80 מליון מכסיקנים במדינה שלהם ?
אבל הסמול הלבן החליט.

האם תושבי ישראל מעוניינים באפריקניזציה של המדינה? אבל החונטה המשפטית והתקשורת החליטו.

רק בצפון קוריאה יש פחות דמוקרטיה מאשר במערב.
ציטוט
0 #15 אאא 2011-02-27 00:00
מי זה בדיוק "האדם החופשי" ?
ואם הוא אמור להקדיש את חייו לצבירת רכוש,מה בדיוק החופש פה ?
מה בדיוק מרושע בברה"מ יותר מאשר במערב ?
כבר בעשור הקרוב מתרסק מגדל הקלפים הפאתטי שמכונה המערב.המערב הוא פיקציה הרבה יותר גדולה ממה שברה"מ היתה אי פעם.
אני לא הייתי משתחצן בנבואות על אחרים.תסתכל על הציביליזציה שלך שנמצאת עם רגל ושלושה רבעים בקבר.
זהו העשור האחרון לעולם שאתה רואה כעת.ואין שום סיכוי שאלה שיבואו במקום המערב יחזרו על השטויות שלו וישחזרו את צורת החיים המעוותת והפאתטית שלו.
ציטוט
0 #16 יעקב 2011-02-28 00:00
החוקה לא כלי מושלם אבל מועיל
אאא, עם דעתך על אנשי האקדמיה אני פחות או יותר מסכים. האחידות הרעיונית הכמעט מוחלטת ששוררת באקדמיה מלמדת, לפחות, על אטימות וטיפשות.
מוסדות ההשכלה הגבוהה שאמורים היו להיות מקום לחילופי דעות מגוונות הפכו מוסדות אינדוקטרינציה אידיאולוגית. מי שחולק על האידיאולוגיה השלטת נפלט מהר מאד מהאקדמיה.
כנ"ל עם "קליקת המשפטנים".

יחד עם זאת - חוקה יכולה לעזור בשמירת זכויות הפרט - אם היא חוקה טובה. זה לא מגן מושלם, אבל זה עשוי לעזור. בארה"ב היא עוזרת. אין שם שמירה מוחלטת או חזקה כפי שהיינו רוצים, אבל החוקה בכול זאת עוזרת. אולי לא מספיק - אבל עוזרת.
ציטוט
0 #17 אאא 2011-02-28 00:00
לליברטי
ארה"ב עד שנות ה 60 היתה מדינה בה המדינה עשתה מה שהרוב רצה,פלוס מינוס.בשנות ה 60 נוצרה בארה"ב דיקטטורה סוציאליסטית הרואה,כמוך,ברוב האוכלוסיה אספסוף נבער שלא ראוי לקבל החלטות אלא רק להשתתף פורמלית פעם ב 4 שנים בפיקציה של דמוקרטיה.
המכשול בפני הפיכה לדמוקרטיה הוא נקודת המבט שלך ושל יעקב.קומץ קטן שרואה עצמו עליון על יתר האנושות בגלל צבע עור או ערמת ניירות מאיזה מוסד אקדמי מיותר.העליונות הזו,אמורה להעניק ל"ציבור הנאור בעיני עצמו" את הזכות לשעבד את הרוב הנבער (בשם הנאורות והקדמה כמובן).

באשר לדוגמאות שנתת,אוכל לתת לך דוגמאות רבות אחרות של החלטות בפועל שקיבלו אנשים משכילים עם הרבה מאד ניירות מהאוניברסיטה שמעידות על אוטיזם ברמות חריגות במיוחד.
הסכמי אוסלו,הוא דוגמא לפיגור מוחלט כזה.כל נהג מונית במדינה ידע שזה אסון,אבל רק טפילי הניירות חשבו ששחזור הכנסת הסוס לעיר טרויה יצליח הפעם (בדיוק כמו שהם חושבים ששחזור מסעות הצלב בשם הדת הליברלית יצליח הפעם יותר מאשר הנסיון הקודם לפני 1000 שנים בשם הנצרות).

חשוב שתזכור 2 דברים :
1) אף אחד לא מתקבל לאקדמיה בגלל החוכמה שלו וגם לא יוצא משם יותר חכם ממה שנכנס.
2) כישורים אקדמיים רלוונטיים רק לשינון של חומר אקדמי.הם לא רלוונטיים לניהול מדינות או מלחמות או חברות.
ציטוט
0 #18 אאא 2011-02-28 00:00
ליעקב
לא חסרה חוקה יותר משמחלת מין חסרה לך או לי.
חוקה פרושה דיקטטורה בסגנון המטריקס של החונטה המשפטית.
אין כעת חוקה בישראל ואעפ"כ כנופית הפולנים משלום עכשיו שהשתלטה על מערכת המשפט מנהלת את המדינה בפועל מאחורי גבה של האוכלוסיה וכופה עליה בכוח הזרוע אורח חיים שהיא לא רוצה תחת עלה התאנה של "החוק".
כשאתה מסתכל על ארה"ב,אתה רואה דיקטטורה דומה מאד.כל השינויים שהיו בארה"ב ב 40 השנים האחרונות (והיו הרבה כאלה) נעשו בידי ביה"מ העליון שפשוט ביצע מעשה סדום באוכלוסיה וכפה עליה בכוח הזרוע אורח חיים שהיא לא רוצה.
את כוחן של מערכות לא נבחרות יש לצמצם למינימום או לבטלן ולא לרכז בידן עוצמה רק כי הן חושבות כמוך ומאפשרות לאנשים כמוך מכשיר לשעבד את כל האוכלוסיה למרות שהפכו למיעוט
ציטוט
0 #19 לאאא 2011-03-02 00:00
"העם יחליט"?
אז אם רוב אקראי של אנשים שבמקרה נמצאים ברגע נתון באותו אזור גאוגרפי כמוך מחליט להרוג אותך, זה הופך את ההחלטה הזו למוסרית? כי הם אלו שישלמו את המחיר?

כשפוגעים בזכויות הפרט מי שמשלם את המחיר הוא לא "העם" אלא אותו הפרט שבזכויותיו "הרוב", לכן הפרט הוא זה שצריך להחליט, גם לפי הלוגיקה שלך.
ציטוט
0 #20 יעקב 2011-03-02 00:00
"העם יחליט" סיסמה נבובה
אני לא נגד ש"העם יחליט" - אבל זו סיסמה נבובה מתוכן.
כול הנושא של הפוסט הזה (שינוי המשטר) הוא כיצד לממש את הרצון ש"העם יחליט", וגם להגן על הפרט מפני החלטות שרירותיות ורעות של "העם".
הסכנות לחופש הפרט וזכויותיו לא באות רק מכיוון "החונטה האקדמית-משפטית". הן באות גם מכיוונים נוספים, כמו דמאגוגים פופוליסטיים (לא רוצה להזכיר דוגמאות).
אנו צריכים לנסות להתגונן בכול האמצעים האפשריים. חוקה היא אמצעי כזה. אינני נמנה עם המאמינים הגדולים ביעילות החוקה, אבל בכול זאת אני חושב שהיא יותר מועילה ממזיקה.
ציטוט
0 #21 ףוקוס 2011-03-02 00:00
ל-אאא
6 גברים ו-5 נשים ניצלו מספינה שטבעה והגיעו לאי בודד.
הם החליטו לנהל את חייהם באופן דמוקרטי.
הצעת החוק הראשונה היתה שלכל גבר יש זכות לשכב עם כל אישה.
ההצעה עברה ברוב של 6 מול 5.

אחד הגברים, שכינויו היה אאא, אף טען שזה מוסרי ומוצדק שהרוב יאנוס את המיעוט.

אם היתה להם חוקה שמגינה על זכויות הפרט זה לא היה קורה.

חוקה כזו היתה קובעת שהפורום הקבוצתי רשאי להחליט רק לגבי נכסים שהבעלות עליהם משותפת.
גוף האדם אינו רכוש משותף, ולכן אין לפורום הקבוצתי סמכות לחוקק את החוק הנ"ל, גם אם יש לכך רוב.
ציטוט
0 #22 אאא 2011-03-02 00:00
ליעקוב
1) העובדה שכל נציג ישראלי שמגיע לאקדמיה באירופה או בארה"ב נמצא באותו מצב כמו חייל צה"ל שנכנס לעזה מלמדת למה הפכה האקדמיה במערב כולו.
2) אם הרוב ירצה זכויות פרט,בבקשה.אני לא נכנס איתך לויכוח איך המדינה צריכה להיות.הויכוח שלי איתך הוא על השאלה איך זה יוחלט.לא החונטה המשפטית ולא התקשורת ולא האקדמיה יחליטו.העם יחליט ורצוי במשאל עם.לא משנה כמה העם משכיל,חכם או מוצלח בקבלת החלטות.מאחר והוא זה שישלם את המחיר במקרה של החלטה כושלת,הוא זה שצריך להחליט.
ציטוט
0 #23 בתיה אבן 2011-03-02 00:00
אאא אתה צודק ואמיץ
תבורך על תבונתך והאומץ שלך לעמוד מול גלי הזיהום של האליטות הפסבדו ליברליות.
אכן יש להקטין את עוצמת הגופים הבלתי נבחרים הרודים בנו ופוגעים בכולנו. להקטין את השפעת כנופיית החוק והתקשורת. את הפקידות הרודנית המונעת יוזמה ורעננות מחשבתית.
חוקה היא דיקטטורה של הלכי הרוח בעת שנוצרה. היא מקשה על היכולת לבצע שינויים והתאמות ומנציחה את עמדות הכוח של החבורה שכתבה אותה.
ציטוט
0 #24 נועם 2011-03-03 00:00
אליהו, אתה ממעיט ביכולות הטכנולוגיה
אליהו – אפשר להשיג הרבה יותר על ידי הטכנולוגיה


אומנם אי אפשר לאשר כל חוק במשאל עם כללי, אבל אפשר לאשר כל חוק על ידי מדגם אזרחים. מדגם של כמה מאות אזרחים הוא בדרך כלל מדגם מייצג, שייתן כמעט תמיד אותן תוצאות כמו משאל עם כללי.
אפשר גם להקל ולקבוע כי אם יותר מ – 70% של חברי הכנסת ייתמכו בחוק הוא יאושר ללא צורך במדגם אזרחים ואם פחות מ – 30% של חברי הכנסת יתנגדו לחוק הוא יידחה ללא צורך במדגם אזרחים.

כמו כן כל אזרח יוכל להציע חוקים על ידי העלאתם לאינטרנט. בתחילה ההצעה תוצג למספר קטן של גולשים. אם ההצעה תזכה לתמיכה משמעותית בקרבם, היא תוצג למספר גדול יותר של גולשים, ובאופן זה תצבור תמיכה הולכת וגדלה. אם ההצעה תגיע לסף תמיכה מסוים, היא תועבר לכנסת. הדבר דומה לפעולתם של מנועי החיפוש המוכרים, המקדמים אתרים לפי היקף התמיכה או השימוש בהם.

בדיוק באותו אופן יוכל כל אזרח להציע את עצמו כחבר כנסת, וזאת בלי צורך במפלגות ובפרסום יקר. בתחילה מועמדותו תוצג למספר קטן של גולשים, ואם תזכה לתמיכה משמעותית בקרבם, תוצג למספר גדול יותר של גולשים וכן הלאה. בדרך פשוטה זו, כוח פוליטי לא יהיה עוד רק בידי "גילדת פוליטיקאים" סגורה.

וכל הנ"ל הוא עדיין רק קצה קצהו של מה שניתן להשיג על ידי טכנולוגיה. בסופו של דבר המדינה תהפוך למבנה רשתי משוכלל שבה כל אזרח מסייע בקבלת החלטות, אבל היום קשה לנו לדמיין ולשער אין זה יהיה בדיוק.
ציטוט
0 #25 בתיה אבן 2011-03-03 00:00
כל שלטון הוא כפיה ופגיעה בפרט השולי
השאלה היא איזה שיטה מקנה מקסימום יתרונות ומינימום חסרונות.
השיטה הנוכחית בארצנו לפיה מיעוט שמאלני במימון גופים אנטישמיים שולט על רוב העם היהודי במדינה באמצעות כנופיית החוק, חגורות הנפץ של הפת"ח, חונטת התקשורת והאקדמיה היא אבסורדית ודורשת מהפכה של ממש.
יש להציב מערכת אשר תחייב כל שופט וכל איש תקשורת לפסול את עצמו בנושאים ובתחומיםי המושפעים מדעתו האישית.
כפי ששופט כדורגל יעצר ויאסר אם יתברר ששרק נגד הפועל כי הוא אוהד מכבי, כך יש לעצור כל עיתונאי שדיווחו מושפע מאהדתו לצד זה או אחר.
השליט הוא "משרת ציבור" ולא אדונו, לכן יש לקיים משאל עם בכל מקרה בו השליט עומד לקבל החלטה אשר אינה עולה בקנה אחד עם רוח הצהרותיו לציבור שבחר בו.
חוקה היא מכשול מפני שינוי והתאמה, לכן יש לצמצמה למינימום. למשל לקבוע שהבסיס החוקתי של המדינה הוא "נפש יהודי הומיה - ארץ ציון וירושלים". כל דבר אחר פתוח לשינוי בהתאם לרצון העם ושליטיו הנבחרים.
ציטוט
0 #26 אליהו, חיפה 2011-03-03 00:00
האם הבנתם מה המהפכה האפשרית?
מועלים פה הרבה טיעונים, שמעלים שאלה האם בכלל מובן מה לא ניתן לבצע בעזרת הטכנולוגיה?

באופן מאוד ברור, לא ניתן לבצע משא ומתן בעזרת משאלי עם,
לא ניתן לנהל אפילו משרד ממשלתי קטן בעזרת משאלי עם,
לא ניתן לנהל תקציב בעזרת משאלי עם,
לא ניתן לנסח חוקים או משאלי עם בעזרת משאלי עם.
ולא ניתן לחייב חותמת של משאל עם אל כל חוק ותקנה ממשלתית, באופן יומיומי.

מה כן ניתן לבצע?
ניתן לבצע משאל עם בין פעם בבחירות, לבין אפילו פעם בחודש.
ניתן להפקיע את חלק מהכוח של הממשלה והכנסת - ולמנוע מהם לפעול נגד רצון העם והאינטרסים שלו.
ניתן לחייב משאל עם על נושאים קריטיים,
ניתן לחייב דיון ממשלתי, ואפילו יזימה של משאל עם שינוסח בוועדת הכנסת המתאימה בעזרת איסוף חתימות.
ניתן להבטיח את תוקף המשאל באמצעות הבהרה שמעל סף הצבעה מסויים - רצון העם הוא מחייב (כדי למנוע החלטות מחטף עקב מיעוט מצביעים)
וכמובן - ניתן להדיח את הממשלה והכנסת ללא צורך באלימות.

במסגרת גבולות הגזרה האלה, יכולת הממשל לתפקד לא נפגעת, אבל הם מאבדים את יכולתם לרמות את הציבור שבחר בהם.

לא נוצרת פה כפייה של הרוב על המיעוט - משום שכפיה כזו כבר קיימת.
אבל במקרים שבהם רצון הרוב ברור וחד משמעי - נמנעת היכולת של המיעוט לכפות את רצונו על הרוב.
ציטוט
0 #27 לאאא 2011-03-03 00:00
האם איסור על הגברים לאנוס את הנשים
הוא "פגיעה" בהם באותו מובן שבו אונס הנשים הוא "פגיעה" בהן? איך אתה בכלל יכול להשתמש באותה מילה לתיאור שני הדברים?

האופציות הן לא או שהרוב יאנוס את המיעוט או שהמיעוט יאנוס את הרוב. האופציות הן או כוח בלתי מוגבל לכל רוב אקראי לעשות כרצונו, או הגנה על הזכויות הבסיסיות של כל פרט ופרט, לא כ"מיעוט" אלא כאדם יחיד בפני עצמו.

מי זה ה"רוב" הזה שאתה מדבר עליו? למה אם קבוצה של אנשים שבמקרה נמצאת על אותו אזור גאוגרפי כמוני מקבלת סמכות על חיי, גופי ורכושי? מאיזה כוח? מאיזה עיקרון?

מה שאתה מציע זה לא שלטון הרוב, זה שלטון הכוח - מי שיש לרשותו הכי הרבה רובים בכל רגע נתון יכול לעשות לאחרים כרצונו, כי הוא זה שקובע את הגבולות וכך קובע מי יהיה ה"רוב" בסביבה שבה אתה נמצא.

אם יעשו עכשיו "משעל עם" בין כל האנשים בעולם, כשהשאלה תהיה האם צריך להשמיד בנשק גרעיני את כל תושבי ישראל, יש סיכוי טוב שיהיו יותר אנשים שיטרחו ללכת לקלפי ולהצביע בעד מאשר נגד. למה אתה מגביל את "החלטת הרוב" שלך לתושבי אותה "מדינה" בלבד ולא לכל תושבי העולם?

ובכיוון ההפוך - למה אנשים בקצה השני של המדינה בכלל צריכים להיות מעורבים בהחלטה שנוגעת אלי? אני מסמן את ה 10 על 10 מטר שמקיפים אותי כ"מדינת לאאא" שבתוכה אני הרוב, ולפי הלוגיקה שלך אין לך שום סמכות עלי שם.
ציטוט
0 #28 אאא 2011-03-03 00:00
חוקה לא נועדה אלא לאפשר
למיעוט הרואה עצמו עליון על הרוב מסיבה כזו או אחרת לשעבד את אותו רוב שהוא מחשיב לנחות.
כמיטב המסורת הליברלית,כל זה עטוף בשכבת זיבולים של חופש,אמת,צדק,שוויון,חלשים,זכויות,שלום,דמוקרטיה....

לא צריכה להיות למיעוט זכות וטו על מה שהרוב רוצה.וזו המטרה של חוקה.לאפשר למיעוט ה"עליון" או "הנאור" לשלוט דה פקטו בזמן שהרוב עושה בחירות ומשאלים כאוות נפשו,שלא משנים דבר.

וזה בדיוק מה שקורה במערב ב 40 השנים האחרונות.
פיקציה של דמוקרטיה כשהשלטון האמיתי,בדיוק כמו במטריקס,נמצא אצל ה"נאורים" ששולטים במערכת המשפט,בתקשורת,בפקידות ובארגוני הנאורים בעיני עצמם כמו אמנסטי או הקרן לישראל חד"שה.

הנאצים לא שיקרו.הם רצו עולם בלי יהודים,אז הם הצהירו על זה.הם ראו עצמם עליונים,אז הם אמרו זאת בריש גליי.
למה אתם הליברלים עסוקים בשקרים האינסופיים האלה ולא מסוגלים לאמר את האמת ?
ציטוט
0 #29 אאא 2011-03-03 00:00
דמוקרטיה לא עוסקת במוסר
היא עוסקת בקשר בין מה המדינה עושה למה הרוב רוצה.
מוסר הוא ענין של תרבות.אתה ושכמותך כמובן לא מקבלים את זה ולכן אתם רוצים לכפות את הדת הליברלית על כל האנושות ולתחוב בגרונה את אורח החיים של מערב אירופה כשם שמפטמים אווזים.

אני ביקשתי ממך לדאוג לזכויות שלי ? אז מי בדיוק נתן לך רשות לייצג אותי,לדבר בשמי או לטפל בזכויות שלי ?
אם אתה רוצה לייצג אותי או את הזכויות שלי,תקים מפלגה ואם אני אקבל את הרעיונות שלך,אני אצביע בשבילך.
לא כל ההחלטות שהרוב מקבל מוצלחות,אבל לעולם הזכות שלו לטעות גדולה מהזכות של המיעוט להיות צודק כשהוא משעבד את הרוב.
זה ברמה המוסרית.
ציטוט
0 #30 אאא 2011-03-03 00:00
חוקה היא מכשיר שעבוד
שאמור לאפשר לאלה הרואים עצמם עליונים על כל האנושות (הנאצים החשיבו עצמם עליונים מסיבות ביולוגיות,פרמטר העליונות של הליברל הוא מוסרי אינטלקטואלי) לשעבד את כל האוכלוסיה בתירוץ של "דאגה לזכויות".

האם בגלל זה הוצף המערב ב 150 מליון כושים,מוסלמים והיספנים ?
בגלל ה"דאגה לזכויות" של אותם פולשים?
האם בגלל זה מבצע המיעוט הסמולני הלבן אפריקניזציה של המדינה ?
בשל ה"דאגה לזכויות" של תושבי סומליה,טוגו,ניגריה,סודן וזאיר ?

אני לא ביקשתי שתדאג לזכויות שלי.וכך גם לא אף אחד אחר.
מאחורי קשקושי ה"דאגה לזכויות" שלך עומדת הנחת יסוד לפיה רוב האוכלוסיה (זה שלא נמנה על אנ"ש כמובן) הוא חבורת ילדים מטופשת שיש להוציא מידה את הצעצוע המסוכן של קבלת החלטות ולהעבירו לידי המבוגרים האחראים (הליברל-הקוסמופוליט-האנטישמי הנאור בעיני עצמו) וכל הקשקוש הטוטאליטארי הזה עטוף,כמיטב המסורת הליברלית,בשכבת זיבולים מאסיבית עתירה ב : חופש,צדק,אמת,חלשים,זכויות,דמוקרטיה,שוויון,שלום,חלש ים....
ציטוט
0 #31 אאא 2011-03-03 00:00
לפוקוס
הרבה יותר הגיוני שהרוב יאנוס את המיעוט מאשר להפך,כמו שקורה במערב.חוקה פרושה שהמיעוט הנאצוליברלי ששולט בכל יאנוס את הרוב המכריע כמו שקורה במערב ב 40 השנים האחרונות.

ההחלטה של הגברים פגעה בנשים אבל היא מצב הרבה יותר בריא מאשר האפשרות ש 5 הנשים יחליטו החלטות דומות שיפגעו ב 6 הגברים.
לגבי השאלה מה מוסרי וצודק,זה ענין של תרבות,ערכים,דת וסיטואציה.
מה שרלוונטי כאן לא רלוונטי על אי בודד.
אם היתה להם על האי חוקה ש"מגנה" על זכויות הפרט,פרושו שהיה צריך להיות ליברל נאור בעיני עצמו שישעבד את כל ה 11 ויאכוף עליהם את ה"חוקה" שלו ואת אורח החיים שלו.
חוקה לא קובעת כלום וחוקים לא קובעים כלום.מה שקובע זה מי אוכף אותם ומה הדעות הפרטיות שלו.
זו הסיבה שכל קשר בין החוקים או החוקה של המערב הם תיאורטיים בלבד.הדבר היחידי שרלוונטי זה הדעות הפרטיות של החונטה המשפטית : ליברליות-קוסמופוליטיות-אנטישמיות.
עכשיו כבר מאוחר מדי בשביל לבחור כי הרכב האוכלוסיה שונה בדרכי מרמה מאחורי גבה של האוכלוסיה ובניגוד לרצונה.עכשיו הגיע העת להלחם כנגד הליברל והמהגרים שלו.
וכולם ממתינים להתרסקות הכלכלית הגדולה כמו קבוצות כדורגל שמחכות לשריקת השופט לפתיחת המשחק....
ציטוט
0 #32 יעקב 2011-03-03 00:00
משאלי העם ו"העם יחליט"
הרעיון לקיום משאלי עם נובע מנסיום ליישום פשטני של הסיסמה הנבובה "העם יחליט".
אני חושב שלצד השימוש במשאלי עם צריכה להיות חוקה.
הנושא הוא מאד בעייתי. מי ינסח את השאלות למשאל עם, מי יחליט עליו, איך יתנהל?
אין לתלות יותר מדי תקוות במכשיר הטכני ששמו "משאל עם".
ציטוט
0 #33 נועם 2011-03-04 00:00
לאליהו
אליהו שלום,
אהבתי את ההשוואה שעשית בין תכנון מעבדי "אינטל" לבין כתיבת חוקים. אני מסכים איתך ששניהם צריכים להתבצע על ידי צוות מומחים קטן ומקצועי.
אבל שים לב שבעצם הציבור הכללי הוא זה שמכתיב את תכנון מעבדי "אינטל". כל קניה של מחשב עם מעבד "אינטל" שקולה להצבעה עבוד מעבד זה ולא עבור מעבד מחברה מתחרה. מי שקונה מחשב עם מעבד "אינטל" בוחן את ביצועיו לאורך שנים כשהוא משתמש בו בבית ובמשרד. אם יתאכזב לא יהיה מוכן לשלם בפעם הבאה עבור מעבד כזה.
מסיבה זו חברת "אינטל" בוחרת את האנשים המתאימים לתכנון המעבדים ומנחה אותם לתכנן את המעבד שייתן את השירות הטוב ביותר ללקוח (או כך לפחות אני מקווה).
האם חברי הכנסת והפקידים הבכירים הם האנשים המתאימים ביותר לכתיבת חוקים? האם הם כותבים את החוקים כך שייתנו את השירות הטוב ביותר ללקוח שלהם, האזרח? ברור שהתשובה על שתי השאלות היא "לא".
אני מקווה שטכנולוגיית האינטרנט תשנה מצב הזה. היא תאפשר לאזרחים לברור לעצמם נציגים טובים יותר, ולתת להם משוב משמעותי יותר על הישגיהם וכישלונותיהם. הלוואי שנגיע ליום שהאזרח הקטן יוכל להשפיע על כתיבת החוקים כפי שהוא אכן משפיע על תכנון מעבדי "אינטל".
לדעתי, שיתוף מדגמים של כמה מאות אזרחים באישור הצעות חוק הוא אחת השיטות שכדאי לשקול. שוב, הכוונה למדגם אזרחים שתפקידו לאשר את ההצעה ולא לנסח אותה. בניגוד לאינטואיציה, הסטטיסטיקה מראה שבתנאים מסוימים מדגם כזה יכול לייצג ציבור של מיליונים.
אגב, טענת כי מדגם צריך לכלול לפחות 10,000 משתתפים, אז מדוע בכל הפרלמנטים בעולם אין יותר מכמה מאות נציגים? בכנסת יש רק 120 נציגים, האם זה אומר שהכנסת אינה מייצגת בכלל את העם?
כדאי שאזרח שישתתף במדגם כזה ישקיע כמה ימים בקריאת החוק ובהבנתו, ובאופן כזה ניתן יהיה לנטרל חלק מהשפעת הפרסום השטחי. כמו כן היתרון של מדגם אזרחים כזה, שהוא הרבה יותר חסין מפני לוביסטים: אין טעם לרקום עם אזרח המשתתף במדגם דילים פוליטיים, שכן הוא איננו פוליטיקאי מקצועי. ייתכן אף שזהות האזרחים המשתתפים במדגם תישמר בסוד, כך שהלוביסטים אף לא יוכלו להגיע אליו.
כמו כן לא הבנתי את הסתירה שמצאת בין מנועי חיפוש לבין ייצוג דמוקרטי, הרי גם מנועי החיפוש ניזונים מפידבקים של הגולשים.
ציטוט
0 #34 אליהו, חיפה 2011-03-04 00:00
להחליף בחירות בסקר?
אתה באמת מציע שהחלטות בעלות משמעות יתבצעו ע"י סקר פיצפון?

10,000 איש - מינימום לסקר סביר, אבל כמה מהם יצביעו, וכמה ימנעו? כשמדובר בנושאים טכניים מסובכים ומשעממים?
או שיסבירו להם במשך ימים את נבכי החוק, הרקע אליו ומשמעויותיו. מי יסכים לזה.
מתוך 10,000 איש תקבל כמה מאות מצביעים - ושוב זה לא מייצג, שלא לדבר על זה שזה מוטה מאוד.


כפי שאמרתי - בעזרת איסוף חתימות ניתן לחייב דיון בממשלה או בכנסת, ליזום הצעת חוק ואפילו משאל עם, אבל ניסוחו הוא דבר מורכב בהרבה - וקשור להצבעה.
האם הגיוני שהמון שלא מבין בניסוח משפטי או בנושאים הטכניים המדוברים ינסח הצעת חוק מחייבת? אתה קולט כמה חורים יהיו בחוקים כאלה?


נראה שהבעיה נובעת מחוסר ההבנה של הטכנולוגיה: כלי לפיתרון בעיות, ולא צעצוע נוצץ ומגניב.
חיפוש אתרים הוא פיתרון לבעיה - יש יותר מדי אתרים מכדי שניתן יהיה למיין אותם באופן מקצועי (הפיתרון שבהתחלה ניסו), או באופן חצי-מקצועי (המלצות גולשים==סקר), אז משתמשים במידע סטטיסטי ובאלגוריתמים משוכללים המתוקנים כל הזמן.
לא כל בעיה פותרים בעזרת אותם פטיש ומסמרים - ולא משנה כמה המסמרים יפים ונוצצים.


פה הבעיה המדוברת היא ייצוג-דמוקרטי:
מעבר משלטון יחידים לשלטון נציגים לשלטון העם.
גם במעבר כזה יש צורך באנשים טכניים:
בדיוק כפי שלא ניתן לתת להמון שאין לו מושג במחשבים לתכנן ביחד מעבד אינטל, כך לא ניתן לתת להמון שאין לו מושג במשפטים לנסח חוק, ולהמון שאין לו ידע בנושא המדובר לבצע בחירה מושכלת.
לשם כך יש חברי כנסת - שמתמחים בכתיבת חוקים, בוועדות הכנסת, שמייצרות מומחיות בנושא המדובר, במערכת פקידות שמביאה את אותם החוקים והחלטות לידי מעשה, ובניסוח איטי של החוק ע"י אותם הוועדות, משפט-משפט, סעיף-סעיף, עד שיש רוב שמרוצה מהחוק המוצע על כל היבטיו.

טכנולוגיה גם לא תשנה את טבע האדם - בעלי אינטרסים עדיין יוכלו לשכור לוביסטים, ארגוני עובדים ימשיכו לארגן גיוס המוני למען המועמדים שלהם, ופרסום המוני למען חבר כנסת ומפלגה ימשיך לשפר את סיכוייהם לזכות.

הטכנולוגיה כנראה לא תהפוך את כולם לסופר-גאונים שיודעים הכל,
אבל היא כן תאפשר פיתרונות טובים יותר, ותאפשר לרצון העם להראות ולהתבצע באופן פחות מסורבל.
ציטוט
0 #35 נועם 2011-03-05 00:00
ליברטי - כתיבת חוקים דורשת מומחיות
ליברטי,
כתיבת חוקים היא שילוב של מומחיות מצד אחד, וצורך לשקף את האינטרסים וההעדפות המוסריות של הציבור הכללי מצד שני. דבר זה הופך את החקיקה לדבר מורכב.
שכותבים חוק צריך לבדוק האם הוא מתייחס לכל ההיבטים של הנושא, כיצד הוא משתלב עם חוקים אחרים, מה ההשלכות הכלכליות של יישומו, האם הוא ישים בבתי המשפט ועוד.
לכל זה צריך רמה גבוהה מאוד של מומחיות משפטית, כלכלית, מחקרית וכו'. הדבר הטוב ביותר הוא שמערכת חוקים תיכתב על ידי מומחים לדבר, כשם שנכתבת מערכת הפעלה של מיקרוסופט למחשב, למשל. בקיצור, לא "כל מי שיודע שפה ולוגיקה יכול להסתדר".
מצד שני, הציבור הכללי, שאין לו מומחיות כזאת ושטרוד בענייניו, צריך בכל זאת לשלוט בכתיבת החוקים כדי להבטיח שהם באמת משקפים את האינטרסים שלו ואת העדפותיו המוסריות. כשמדובר במערכת הפעלה של מיקרוסופט למחשב, הציבור שולט על ידי קנייה או אי קנייה של המערכת. כשמדובר במערכת הפעלה פתוחה כמו "לינוקס", הציבור שותף ממש על ידי כתיבת הקוד.
כיום, כתיבת החוקים גם אינה מבוצעת בצורה מומחית מספיק, וגם אינה משקפת היטב את האינטרסים ואת ההעדפות המוסריות של הציבור הכללי. תפקידה של הטכנולוגיה לשפר שני היבטים אלה גם יחד: להבטיח שכתיבת החוקים תיעשה בצורה טובה בהרבה מהנעשה היום, על ידי אנשים הרבה יותר ראויים, ושהציבור תהיה ביקורת הדוקה יותר על "המוצר".
אני מקווה וחושב שדמוקרטיה ששופרה כך באמצעות טכנולוגיה, תהיה חסינה מפני טעויות של העם והשתלטות של רודנים עוד יותר מאשר הדמוקרטיות שאנו מכירים היום.
אני לא חושב שאפשר לקרוא לפשעיה של גרמניה "טעויות של העם", שכן בשעה שבוצעו הפשעים לעם לא הייתה שליטה. גם עצם העליה לשלטון של הנאצים נבעה לא רק מבחירת העם אלא מהחולשה והתפקוד הלקוי של הדמוקרטיה הגרמנית ומשיטות אלימות של הנאצים.
ציטוט
0 #36 ליברטי 2011-03-05 00:00
אחריות העם לטעויות
לפני הכל: אין שום צורך בשום מקצועיות משפטית כדי לנסח חוקים. גם חברי הכנסת היום הם לא משפטנים ברובם. יש לשכה משפטית בכנסת, יש עוזרים, וגם אלה, איך לומר, לא תמיד משפטנים מבריקים. כל מי שיודע שפה ולוגיקה יכול להסתדר. אבל זה לא העיקר.

העיקר הוא שהבחירות החשובות ביותר הן לא של ניסוח חוקים. הבחירות החשובות ביותר הן בחירות מוסריות: האם להפריד את הדת מן המדינה; האם מותר לחלוב את יצרני העושר למען רווחת הכלל; הם צריך לעצור אדם לפני שנקבע שהוא אשם; האם צריך שופטים מקצועיים שתלויים בשכר מהמדינה, בדיוק כמו התביעה - או שיש צורך לנתק בין השלטון לשופט, ולהעביר את המשפט למושבעים; האם לגרש את העברים; האם לחקור את ארגוני השמאל ולאסור מימון חיצוני, וכו'. הבחירות האלה הן החשובות, כי הן קובעות את אופיה של המדינה, ובהן אין עדיפות לשום משפטן, מהנדס או כלכלן.

ועוד על נושא אחריות העם לבחירותיו: העם הגרמני בחר היטלר. הוא שילם על כך מחיר אדיר: חלוקת המדינה, אובדן שטחים (קלינינגרד, מולדת קנט, הוא של רוסיה היום), מיליוני חיילים ואזרחים נטבחו, מיליוני נשים גרמניות נאנסו על ידי הצבא הרוסי לאחר שפלש לגרמניה בשלבים האחרונים של המלחמה, דראון עולם ואות קין לכל הגרמנים לדורותיהם, חיסול אוכלוסית היהודים שהצמיחה יוצרים ומדענים שהביאו תועלת לכל האנושות, כולל הגרמנים.

האם צריך לאפשר לעם לעשות טעויות כאלה, פעם אחר פעם? מה אמורים לעשות אלה שמבינים שהעם עושה טעות, אבל נמחצים על-ידי הרוב? להגר? ואם אין לכולם לאן להגר, אז מה, ללכת לטרבלינקה או להיצלות בהפצצות על דרזדן?
ציטוט
0 #37 נועם 2011-03-06 00:00
אליהו

למנועי חיפוש יש הגדרה יותר רחבה ממה שאתה מציג. למשל, סרטון ב – YouTube עולה גבוה יותר ברשימת החיפוש ככל שיותר אנשים רואים אותו. יש גם את מנגנון ה – Like המפורסם של FaceBook. אז בהחלט מנועי החיפוש ניזונים גם מפידבק של גולשים.
אבל אני לא התכוונתי להיכנס מתחת למכסה המנוע של מנוע חיפוש זה או אחר. הכוונה שלי הייתה, שכיום הטכנולוגיה מאפשרת לנו תהליך, שיאפשר לציבור הרחב למיין מספר עצום של מועמדים, וכל זאת בצורה יעילה ומעשית.
למשל, תחשוב על Pair-Wise Comparison או "השוואת זוגות": לכל מצביע מציגים שני מועמדים, והוא בוחר אחד מביניהם. מיליוני השוואות זוגות כאלה שנעשים על ידי מיליוני מצביעים מהווים תהליך יעיל ומעמיק לבחירת המקובלים ביותר. ויש כמובן אלגוריתמים רבים אחרים.
כיום אין תהליך כזה, ולכן סיכוי ריאלי להיבחר יש רק למי שחבר במועדון סגור ולא ממש איכותי של פוליטיקאים, שמשחקים ביניהם משחקים של שמור לי ואשמור לך. לכן לדעתי אתה טועה שאתה אומר שהפריימריז והבחירות הם מאוד מייצגים. מסיבה זאת גם התחרות שאתה מתאר בין המפלגות השונות היא מוגבלת, ועובדה שהממסדים המפלגתיים נשארים מושחתים ולא משתפרים משנה לשנה כמו שמשתפרים המעבדים של אינטל או AMD.
אני גם לא מסכים "שהכנסת היא לא סקר". חברי הכנסת נבחרים מתוך הציבור הכללי, ולכן הם מהווים מדגם לכל דבר, וכפופים לכל חוקי הסטטיסטיקה הרגילים. כך הוא המצב למרות שאנחנו לא רגילים לחשוב על הכנסת במושגים כאלה.
אני מסכים שכתיבת חוקים צריכה להתבצע על ידי צוות מצומצם ומקצועי, והטכנולוגיה יכולה להביא את האנשים הטובים באמת לתפקיד הזה, על ידי שיפור רב של תהליך הבחירות.
כמו כן הטכנולוגיה צריכה לאפשר לציבור לנתח מקרוב את עבודתו של אותו צוות מקצועי ולתת לו פידבק הרבה יותר משמעותי. ההשוואה למעבדי אינטל רלוונטית: משתמשים יכולים לנתח את מאפייני השבב והתאמתו לצרכיהם מבלי להיות מהנדסי שבבים, כשם שאנשים בוחנים מכונית בלי להיות מכונאים. על אחת כמה וכמה אזרחים יוכלו לנתח חוק מבלי להיות מחוקקים.
ציטוט
0 #38 אליהו, חיפה 2011-03-06 00:00
צוותי המומחים הם הכנסת והממשלה
מנועי החיפוש לא ניזונים מפידבקים של גולשים. מנועי החיפוש שניסו זאת כשלו. כיום רוב המנועים מתבססים על מידע סטטיסטי-טכני ע"י אלגוריתם מאוד מינימליסטי (ציון לפי כמות הדפים שיש להם הצבעה לדף * ציונם, תוך תיקונים למניעת זיופים ורמת הרלוונטיות לתוכן הדף).

הכנסת היא לא סקר - אז לא צריך 10,000 חברי כנסת. אבל רוב המומחים שבה נבחרו ע"י 2 סקרים מאוד מייצגים - פריימריז ובחירות.

אכן, בהחלט יש מקום לשיפורים, אבל אי אפשר לבטל את העובדה שחלק גדול מעיסוקם הוא הדיון על פרטי החוקים. נסיון של שנים רבות.
בנוסף, כמעט רבע מחברי הכנסת למדו ועסקו במשפטים שנים רבות לפני שהפכו למחוקקים.
באינטל מתגאים בעובדה שעובדיהם מגיעים מרקע מגוון(עקב תוכנית המצטיינים שמביאה גם סטודנטים לספרות ופילוסופיה והיעדר הפליה - שמביא חרדים וערבים), דבר המאשפר מגוון דיעות. כך גם בכנסת - אין, ולא אמורה להיות מונוליטיות. כי כמו שניתן ללמוד לתכנן מעבד, כך גם ניתן ללמוד לחוקק חוקים.

מה שקובע את מאפייני המעבד הוא לא "הצבעה" שוויונית" על כל מאפייני המעבד, אלא התחרות בין אינטל לAMD, והתחרות בין המעבדים השונים של אינטל.
אם אינטל תוציא מעבד גרוע, לא יקנו אותו אלא ימשיכו לקנות מעבדי אינטל אחרים, ואם היא תעלה את מחירם, יפסיקו לקנות גם אותם.

כך - יש תחרות בתוך המפלגות ובינהם. חברי כנסת שהציבור מאוכזב מביצועיהם נדחקים אחורה בפריימריז, ומפלגות שנכשלות לעשות כך, מגלות שמצביעיהן נטשו אותן.
כשהליכוד לא סיפק את הסחורה הוא התכווץ, וכעת העבודה ומרץ נמחקות כשהן כשלו בעיני הציבור.

זאת אומרת שהמנגנון הדמוקרטי עובד באופן בסיסי, אבל זה רחוק מלהיות מספיק.
וצריך לחשוב ברצינות ובלי סיסמאות איך משפרים אותו.
ציטוט
0 #39 נועם 2011-03-08 00:00
אליהו
אליהו,
לגבי הסתייגויותיך:
"הזנב הארוך": ה – Pair-Wise נועד לאתר את המתאימים ביותר מבין אלפים רבים של מתמודדים. כמובן שכמעט כולם יהיו אנונימיים, ולכן הם יצטרכו לספק נתונים על עצמם. זאת בדומה למתמודדים על מקום עבודה, המגישים קורות חיים ונתונים נוספים למעסיק. כמובן יהיה צורך לבנות מנגנונים שיבטיחו את איכות הנתונים שיגישו המתמודדים. מאחר והבוחר יהיה צריך לבצע רק מספר מצומצם של השוואת זוגות, הוא יוכל להעמיק בבחינת הנתונים הללו ולבצע בחינה משמעותית.
"מונוליטיות" – העלית נקודה חשובה: אם הבוחר אינו יכול לבחור לעצמו של זוג המועמדים להשוואה והם נבחרים עבורו בדרך אקראית, הרי שהמיעוטים באוכלוסיה יהיו בתת-ייצוג.
למשל, הערבים מהווים 20% מהאוכלוסיה. כדי שערבי יזכה בהשוואת זוגות צריך ששני בני הזוג יהיו ערבים, והסיכוי לכך הוא 20%*20% = 4%, או שאחד מבני הזוג ערבי והבוחר הוא גם ערבי, והסיכוי לכך הוא 2*20%*80%*20% = 6.4%. זאת אומרת שהסיכוי של ערבי להיבחר בהשוואת זוגות הוא רק 10.4%, שזה רק מחצית ממשקלם של הערבים באוכלוסיה.
אפשר לתקן זאת בדרכים רבות, למשל אם שני בני הזוג לא נראים לאזרח, הוא יוכל לבקש זוג אחר. למשל בוחר ערבי שיקבל זוג יהודים, יוכל לבקש זוג אחר להשוואה, עד אשר יימצא זוג שיש בו ערבי.
דרך אחרת – הבוחר יוכל להגדיר חתך מסויים באוכלוסיה שממנו ייבחר הזוג. למשל הבוחר הערבי יגדיר שהזוג ייבחר מבין המוסלמים והנוצרים. כמובן שאפשר לשלב את הדרכים הללו יחד.
"פופולריות" – ההפך הוא הדבר, Pair-Wise מנטרל במידה רבה את השפעת הפרסום. הבוחר מקבל זוג שנבחר עבורו מתוך קבוצה גדולה של מועמדים שרובם אנונימיים ומוגבל לבחור מתוכם. וזאת על פי בחינה מדוקדקת של נתוניהם. זאת אומרת שלתקציבי פרסום ולנתונים לא רלוונטיים יש פה הרבה פחות השפעה לעומת המצב הנוכחי.
"המשחק הפוליטי" – היום כדי להיבחר צריך להיות לשחק את השמור לי ואשמור לך של מרכזי המפלגות. ה – Pair-Wise באמת יהפוך את המשחק הזה למיותר. אבל זה יותר יתרון מחסרון, כי יפתח את הדרך לאנשים טובים שיש להם עוד דברים להציע חוץ מהיכולת לשחק את המשחק הזה.

לגבי הכנסת, נכון שאנשים צריכים להיבחר אליה על סמך יכולות גבוהות, אבל זה לא מספיק: היא צריכה לשקף את התפלגות האינטרסים באוכלוסיה הכללית. לצורך זה מספר חברי הכנסת צריך להיות גדול במידה מספקת.
ציטוט
0 #40 אליהו, חיפה 2011-03-08 00:00
לנועם
אתה מציע לעשות אופטימיזציה למנגנון הבחירה (למשל PAIR-WISE). באופן עקרוני זה יפה, אבל יש בעיות:
1. הזנב הארוך: יש בכנסת אולי 30 חכ"ים שכולם מכירים ומעריכים. השאר עובדים קשה אבל נשארים באנונימיות. לא ברור אם על השאלה מי מבין 2 מועמדים אנונימיים אני מעדיף תוביל לתשובה בעלת משמעות.
2. מונוליטיות: אם תיתן מועמד יהודי מול מועמד ערבי - יש סיכוי מאוד קטן למועמד הערבי. זה אומר שבשיטה זו יהיה ייצוג רק לרוב.
3. פופולריות: נינט היא הרבה יותר מגניבה מרוב חברי הכנסת. אבל היא כנראה מחוקקת פחות טובה ופוליטיקאית פחות טובה. כדי להגיע לכנסת היא תצטרך להוכיח יכולת, כדי להיבחר בPAIRWISE היא לא.
4. המשחק הפוליטי: שמור לי ואשמור לך, פשרה ומשא ומתן, יכולת לוגית ושכנוע, יכולת לסחוף אנשים ולהוביל, יכולת ביצועית - כל אלו תכונות חיוניות לפוליטיקאי. האם מי שלא עבר במסננת כזו יוכל לבצע את התפקיד? הרבה אנשי אקדמיה שנכשלו בתור מחוקקים יעידו אחרת.

מבחינה סטטיסטית הכנסת היא ממש לא סקר:
כמה מובטלים יש בכנסת? כמה סובלים מפיגול שכלי? כמה חברי כנסת פעילים יושבים בכלא? כמה מגמגמים? כמה אנאלפביתים? כמה הרוויחו שכר מינימום כל חייהם?
חברי כנסת הם "נבחרים" - הם לא מדגם אלא אנשים שהוכיחו יכולת הנהגה שכנוע ומיקוח. בדיוק כפי שעובדי אינטל אינם "מדגם מייצג" של האוכלוסיה אלא אנשים שענו על דרישות הסף של אינטל.

הטכנולוגיה יכולה לתת לנו פיקוח יותר צמוד על חברי הכנסת - וזה טוב.
אבל כדי להיות מהנדס טוב באינטל, צריך יכולת טכנית,לעבוד בזה במשרה מלאה, לצבור נסיון וידע.
עבודת המחוקק לא שונה - ולא ניתנת לביצוע ע"י סקר מדגמי.
ציטוט
0 #41 דוד 2011-03-08 00:00
Constitutional Republic
The American system is not a democracy. It is a constitutional republic. A democracy, if you attach meaning to terms, is a system of unlimited majority rule; the classic example is ancient Athens. And the symbol of it is the fate of Socrates, who was put to death legally, because the majority didn’t like what he was saying, although he had initiated no force and had violated no one’s rights.

Democracy, in short, is a form of collectivism, which denies individual rights: the majority can do whatever it wants with no restrictions. In principle, the democratic government is all-powerful. Democracy is a totalitarian manifestation; it is not a form of freedom . . . .

The American system is a constitutionally limited republic, restricted to the protection of individual rights. In such a system, majority rule is applicable only to lesser details, such as the selection of certain personnel. But the majority has no say over the basic principles governing the government. It has no power to ask for or gain the infringement of individual rights.
ציטוט
הוסף תגובה