שני, 23 מרס 2015 05:08

סקרים, מדע, תעמולה

המשרדים שערכו את המדגמים עשו ככל יכולתם בכנות וברצינות, כדי להביא תוצאה מדויקת ולשפר את המוניטין והרייטינג שלהם. אז איך הם נכשלו בגדול? את התשובה יש לחפש בתחום אחר.

 1534



הנשיאים ריבלין ואובמה גינו את ביבי על קריאתו להצבעה כי "הערבים נוהרים לקלפיות בהמוניהם". לא ייתכן ש"השמאל הנאור" גזעני ומפחיד אותנו עם הפלסטינים הרעים. הם הרי נשמות טהורות (בעיני עצמם). ראו את שלטי החוצות של מפלגת העבודה.

הסקרים שהתפרסמו לקראת הבחירות, וגם המדגמים שהתפרסמו לאחר הבחירות נכשלו בגדול, כרגיל.

לפני הבחירות ניבאו הסקרים "מהפך" – 26 להרצוג, 19 לליכוד. מיותר לציין שזו הייתה שגיאה מהותית, נבואה שהפוכה לגמרי למה שהתרחש במציאות. קל להבין את ה"טעות" הזו. הסקרים שהתפרסמו לפני הבחירות (סקרים "מדעיים ואובייקטיביים" – מבטיחים לנו) לא היו אלא תעמולת בחירות. התקשרות ניסתה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הסקרים (בין יתר האמצעים). הם לא בחלו בשום אמצעי כדי להשפיע על הבחירות בהתאם להשקפה האידיאולוגית של העיתונאים. העיתונאים רואים לעצמם חובה קדושה להציל את המדינה מידי ביבי, וחובה מוסרית לעשות כל שביכולתם כדי להפילו. זו זכותם, אבל אל נא ינסו למכור לוקשים על תקשורת אובייקטיבית. זאת תקשורת מגויסת.
 
יותר תמוה הכישלון החמור של המדגמים, שפורסמו לאחר סגירת הקלפיות. הם הראו 27-27 או 27-28 (לעומת תוצאה סופים 30-24). זו טעות מהותית – איך הם טעו כל כך? ברור שההסבר הראשון (תעמולת בחירות) לא תופס לגבי מדגמים שהתפרסמו אחרי סגירת הקלפיות. אני בטוח לגמרי ששלושת המשרדים שערכו את המדגמים (ושלושת ערוצי הטלוויזיה) עשו כל מה שביכולתם בכנות וברצינות, כדי להביא תוצאה מדויקת ככל האפשר, ולשפר את המוניטין שלהם ואת הרייטינג. בכל זאת הם נכשלו בגדול – איך מסבירים את זה? הסברים (ותירוצים) יש לרוב. "אנשים שיקרו במדגם", "המדגם נסגר שעה וחצי לפני סגירת הקלפיות, והליכודניקים המשוגעים באו כולם להצביע ברגע האחרון, אחרי המדגם"..."התוצאות סבירות במסגרת מרווח השגיאה המקובל"... סיפורים לא חסר... ואם "בתוך מרווח השגיאה" – אז למה תמיד טועים לטובת השמאל, ואף פעם לא טעו לטובת הימין? יש בבירור בסיס ואופי אידיאולוגי לטעות.
 
האמת, לדעתי, יש לחפש בתחום אחר, בתחום הטבע האנושי, בתחום הפסיכולוגיה אולי. מקובל לחשוב שהאנשים יצורים רציונאליים, המסוגלים להבחין בצורה אובייקטיבית ונכונה בעובדות. זו אידיאליזציה, זה לא נכון. האנשים נשלטים על ידי אמונות, דעות, רגשות ואידיאולוגיה, ולא מסוגלים להבחין בצורה נכונה ובלתי משוחדת בעובדות המציאות. במקרה של סקרים, מדגמים ותחזיות המציאות לא ברורה וחד משמעית, הסימנים חלשים וניתנים לפירוש, הנתונים רבים ומסובכים וקשה להבינם. האדם מפעיל הערכות "שיקול דעת", ניחוש מלומד (או בלתי מלומד). האדם תמיד פועל, וחייב לפעול, בתנאי חוסר וודאות, או אפילו חוסר ידע. בכל המצבים האלה, אמונות הבטן, התחושות, הרגשות, האינסטינקטים פועלים ומשפיעים, אפילו מבלי שנהיה מודעים לחלוטין על מידת השפעתם. וגם פועל אפקט העדר – בן אדם נוטה להיות מושפע מאחרים, וליחס חשיבות למה ש"כולם אומרים" – לדעה המקובלת הרווחת, האופנתית, גם אם הדעה הזו בעצמה אינה אובייקטיבית או מבוססת.
 
בקיצור: הסקרים והמדגמים מבוססים במקצת על נתונים, עובדות, ידע, ובמקצת על הערכות ותחושות בטן של הסוקר, ו"דעת הרחוב". זה לא מדע, זה לא אובייקטיבי, זה ניחוש. לפעמים זה מצליח ולרוב לא כל כך.
 
תופעה דומה מתרחשת גם בתחומים רבים אחרים, כמו למשל תחום המלצות התזונהאו תחום האקלים (האמונה בהתחממות הגלובאלית). גם בתחומים אלה – הרבה טענות שמוצגות כ"אמת מדעית בלתי מעורערת" אינם אלא (במידה רבה) ביטוי של אמונות ודעות קדומות (אפילו בלתי מודעות) ושל האופנה (אפקט העדר). ראו, הוזהרתם!
 
יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 אפריל 2016 17:55
דורון סער
לא מקבל את ההסבר הזה
השיטה שבה נערכו המדגמים היא מתמטית לחלוטין ואין בה שום חלק שנתון לפרשנות או לשיקול דעת.הסיבה להטייה הזאת היא בדיוק מה שהסוקרים אמרו: רבים שיקרו במגדם או סירבו לשתף פעולה עם הסוקרים, ורבים ממצביעי הליכוד הגיעו לקלפי בשעה מאוחרת.
0
עמי
מסכים ! ותשובה לדורון
מסכים עם כל מילה למעט הסיפא הדן בתחלואי העולם שאינו רלונטי ואני חולק עליו. ולדורון ולשאר תומכי הסקרים: נעשה כאן מעשה מכוער של הטיה ברורה ומכוונת של כל הסוקרים וההוכחה פשוטה: לא ייתכן כי כולם ישגו באותה הטעות ! במבחן מתמטיקה כאשר 3 תלמידים מגיעים לאותו מספר שגוי, והדגש על שגוי, זה סימן מובהק כי העתיקו האחד מהשני. וכך גם כאן, כל הסוקרים שגו והגיעו לאותו מספר שגוי. מבחינת ההסתברות בין טעות אקראית ולבין קנוניה זולה אני מעדיף את הפשט, קרי הייתה כאטן קנוניה זולה ומבזה של הסוקרים.
0
חשבון פשוט
לא מסכים עם טיעון הקנוניה
אני מבין מה האינטרס שלהם לשקרלפני ההצבעה,אבל מה האינטרס של הסוקרים לשקר אחרי סגירת הקלפיות?הטיעונים של הסוקרים עקביים עם העובדה שכולם טעו במידה זהה.אם הם היו מערבים פסיכולוגיה ותחושת בטן אני לא רואה איך הם היו מגיעים לתוצאה אחידה.ֿדוקא לגבי הסיפא של המאמר.אני נוטה לקבל את הטענה שהתחממות הגלובלית היא מצג שווא.אתם מוזמים להקשיב לטיעונים של Dr. Tim Ballhttp://drtimball.com
0
רון וייס
המדגמים צדקו ב-95%.
המדגמים דייקו כמעט לחלוטין לגבי התוצאות,חוץ מהתוצאה של "הליכוד",שהייתה מפתיעה.
0
יוסי ברנע
סוקרי המדגם שיקרו?
יש להבחין בין הסקרים, לבין "מדגם האמת" שנערך על הצבעת האמת של האנשים. האם יעלה על הדעת שהייתה קונספירציה מצד הסוקרים על תוצאות האמת? אולי באמת ההסבר נעוץ בפילוח השונה של המצביעים לאחר שעת ביצוע המדגם. בכל מקרה הסברו של יעקב הגוזר גזירה שווה בין הסקרים השונים למדגם " האמת", -אינו נכון.
0
יעקב .
הסיבה משגיאה - אינה זיוף זדוני
כמו שכתבתי בקטע, אני חוזר על זה אולי לא הבינו אותי.הסקרים שלפני הבחירות היו שקר, ותעמולת בחירות. (האשמה די חמורה כלפי מכוני הסקרים והעיתונות שלנו שמשקרים ביודעין).אולם השגיאה במדגם לא הייתה זדונית. היא נבעה פשוט מהטיה, מחוסר יכולתם של הסוקרים לתת לתשובה אובייקטיבית. הם השתדלו, ורצו לדייק, אבל ההטיה הבלתי מודעת שלהם הסיטה את כולם לאותו כיוון לא נכון.
0
יעקב .
מתמטיקה כמו שאני צינצנת
לגבי הטענה של מס 1:"השיטה שבה נערכו המדגמים היא מתמטית לחלוטין ואין בה שום חלק שנתון לפרשנות או לשיקול דעת."זה מטמטיקה כמו שאני צנצנת. עובדה: זה רחוק מהאמת כרחוק מזרח ומערב. המתמטיקה לא טועה ככה.
0
חשבון פשוט
יעקב אתה לא מדייק
סטטיסטיקה היא אכן ענף של מתמטיקה.אתה לומד איך לשערך ואיך לאמוד רווחי בר סמך.זה מדע מאוד מעניין ועמוק, אך ברגע שמושא הסקר זה אנשים ולא מסמרים, אז נכנסת לשדה הפסיכולוגיה וזה כבר לא מדע מדויק.לדוגמא, בוחרי הימין יכולים אכן לשקר בזדון, לא לרצות לשתף פעולה עם ה״תשקורת״ ה״סמולנית״.מהכרותי הבסיסית עם מדע הסטטיסטיקה, אני לא רואה הרבה מקום לשיקול דעת בעת חישוב התוצאות.
0
דורון סער
לא הבאת כל ראיה לשימוש בפסיכולוגיה
על ידי עורכי המחקר.שיטת המחקר מאד פשוטה: מציבים 60 קלפיות מדגם וסופרים את הקולות. אין פה מקום לפסיכולוגיה.
0
יעקב .
ל 8: סטטיסטיקה על בסיס איזה נתונים?
עם כול הכבוד לסטטיסטיקה - היא אינה אלא גילגול של מספרים (נתונים).השאלה מאיפה יש לך את המספרים - כלומר מה שווים הנתונים שאספת. אם הנתונים לא שווים במיוחד, שום סטטיסטיקה לא תוציא מהם משהו שאין בהם.אתה אומר: "אנשים שיקרו". אולי שיקרו ואולי לא - איך אתה יודע? ולמה אתה חושב שרק אנשי ימין משקרים? אם אתה חושב כך (או הסוקר חושב כך) זה כבר מראה מראש שאתה מוטה או משוחד.בקיצור: כול עניין הסקרים הוא יותר ניחוש מאשר מדע. כמובן - הסוקרים מעוניינים להציג זאת כמדע - זאת הפרנסה לשהם.זו מצגת שווא. זה לא מדע. הסטטיסטיקה - המדע - הוא החלק הקטן והבלתי מהותי בסקרים. גם אחרי ביצוע הסקרים, עושי הסקרים עושים בדיקות, התאמות, הערכות, תיקונים, לפי מיטב ידיעתם - כלומר לפי הניחוש שלהם.אומרים שסקר זה יותר אומנות מאשר מדע - פירושו - סקר זה יותר הרגשה או ניחוש או אינטאיציה.הטענה שהסקרים מדעיים היא sales-talk - מנסים למכור לוקש.כול זה ברור לגמרה - גם לפני הכישלון המהותי האחרון.
0
יעקב .
ל 10: לא נכון לחלוטין
אתה אומר:"שיטת המחקר מאד פשוטה: מציבים 60 קלפיות מדגם וסופרים את הקולות. אין פה מקום לפסיכולוגיה."לא נכון לחלוטין.ראשית צריך לבחור היכן להציב את 60 הקלפיות - בחירה סובייקטיבית. שנית צריך להעריך את הקשר בין תוצאות 60 הקלפיות ותוצאות הסופיות על פי נסיון העבר - כאן מכניסים "תיקון" (סובייקטיבי) נוסף.שלישית מעריכים כמה אנשים שיקרו (עורכי הסקרים מניחים - בלי לדעת - ש 15% מהמשיבים משקרים). אח"כ מתקנים עבור ה"שקרים"(איך??). ואח"כ בודקים לעומת תוצאות בבחירות קודמות - ומכניסים "תיקון" נוסף.הייתי אומר, בהערכה גסה, ש 90% מהתוצאה נובעת מ "תיקונים" או "אומדנים" או הערכות או בלשון פשוטה - ניחושים.ההנחה שלך שסופרים תשובות ומפרסמים ללא עיבוד נוסף לחלוטין לא נכונה. וגם אם הייתה נכונה - לא הייתה יוצרת תוצאה טובה או אמינה.
0
אפרים
מסקנות לא מבוססות
על סמך אילו נתונים קבעת ש " וגם המדגמים שהתפרסמו לאחר הבחירות נכשלו בגדול, כרגיל." ?כדאי שתבדוק את הצלחת המדגמים במערכות הבחירות השונות . להלן כמה דוגמאות:2013 - הצלחה מדהימה - כולל ניבוי הצלחת לפיד שחרגה בהרבה מהסקרים המוקדמים.2009 - הצלחה מדהימה - לבני מעל נתניהו ב 2 מנדטים .1977 - כנגד כל ההערכות , מינה צמח דגמה את הניצחון הענק של הליכוד.96 - מינה צמח הציגה תיקו בין נתניהו לפרס.כפי שאנו מצפים מסוקר מקצועי , אנו גם מצפים ממבקר שיציג את הנתונים כפי שהם ולא להתאים אותם לדעה קדומה זו או אחרת .
0
עמוס
הסוקרים לא ניסו להטעות
אני לא חושב שניסו להטעות גם ברוב הסקרים המקצועיים הפער היה של 4 מנדטים.הסוקרים עצמם אמרו שהפעם חלקם השתמש בטכנולוגיות חדשות כמו הרשת. אבל הסיבה העיקרית לטעות היא שכדי לערוך סקר אתה מניח מראש התפלגות קבוצתית מסוימת שמייצגת את האוכלוסיה למשל המציבעים בפריפריה מהווים שליש מכמות המצביעיםקשה לדעת שהפעם הם יהוו יותר
0
אמנון זאבי
על בתי זונות וסוקרים
המכתב שלהלן התפרסם ב-22 מרץ בגיליון "חדשות בן עזר 1030" והוא מתייחס לסקרים, וגם לחלום של כותבים קשישים :לבקר בבית זונות, בגליון 1029על בתי זונות וסוקרים.בעניין הסקרים-1. מי שהיה סטודנט בירושלים ועשה כמה לירות בעבודת רגליים של סקר דבילי לטובת הלמ"ס, יודע כי הפתרון לכתות רגלים בשרב, הוא השלמת הטפסים בישיבה בצל, וכיד הדמיון הטובה.2. רוב הסקרים היום הם טלפונייםהנסקרים . בימינו כל איש מאורגן עם כמה משפטי מחץ כדי להשיל מעליו את המטרידים הטלפוניים. אפשר להניח כי הסטודנטים הסוקרים נפגעים אישית מה"מי שבירך" ומוצאים דרך יצירתית להשלים את משימתם.3. בעניין דומה, מי לא מצא, קבוצה של פליירים זהים בת"ד הדואר שלו, או ערימה גדולה שלהם זרוקה בין השיחים?4. המדיה משלמת לסוקרים עבור הבידור ולא בעד דיוק בתחזית. משום כך אותם טועים ימשיכו גם בעתיד לקבל חוזים מהמדיה וגם ימשיכו לטעות ולהטעות.האם זה יהיה חוסר אחריות להעלות על הדעת כי תוצאות הסקרים באות ללטף את נטייתם הפוליטית של המשלמים?5. לעומת זאת, בתי הימורים שפותחים לַיין, גם על תוצאות הבחירות, מזמינים את הציבור להמר. מי מהם שטועה מספיק פעמים בתחזיותיו, ישלם כסף רב מכיסו וייסגר. לעומתו ישגשג ויתמלאו כיסיו של המדייק, בתחזיותיו.רונן דורפמן, מאיר את עינינו, כי אתרי הימורים "נתנו לנתניהו סיכוי של מעל 70% להיות ראש הממשלה". (ראה "ישראל היום", הגירסה המודפסת http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2015%2F03%2F19אמנון זאבי
0
יעקב .
לאפריים - אתה לא מדייק
"96 - מינה צמח הציגה תיקו בין נתניהו לפרס."לא נכון.המדגמים אמרו יתרון (קטן) לפרס, ופרס כבר החל בהרכבת ממשלה באותו לילה. בבוקר פתאום התברר, לתדהמת כולם, כולל התקשורת, שנתניהו ניצח.לא אמרתי שהמדגמים הם כישלון מוחלט. הם לפעמים מצליחים ולפעמים לא. בדיוק כמו מגידי העתידות שמנבאים בקלפים או בכוס קפה. גם הם מצליחים לפעמים.
0
יעקב .
לאמנון זאבי: קלעת בול!
גם אני עשיתי סקרים כאשר הייתי סטודנט, כדי להרוויח כמה גרושים... גם אני התאמתי את התשובות לתוצאה המבוקשת...ההטיה - בכיוון של מי שהזמין את הסקר או מי שעורך אותו - היא עובדת חיים - אין אפשרות להמנע מזה. וחוץ מההטיה (הדעה הקדומה) הטבעית - ישנם שאר הגורמים ה"אובייקטיביים" לאי דיוק: העצלנות של הסטודנטים, השקרים של הנסקרים, שינוי הדעה ברגע האחרון, וכול שאר הירקות.
0

3000 תוים נשארו