הנשיא טראמפ הגיש הצעת תקציב מאד מהפכנית לשנת 2018 . הוא מציע לבטל 66 תכניות ממשלתיות פדרליות, ולסגור את הגופים ממשלתיים הפקידותיים המנהלים אותן. הביטול עשוי להביא לחסכון של 26.7 מיליארד דולר. הנה רשימה חלקית של התכניות המוצעות לביטול:
משרד החקלאות – קיצוץ של 855 מיליון:
– תכנית מקגוורן-דול (שני סנטורים רפובליקאים) לסיוע במזון לחינוך בינלאומי.
– שרות קואופרטיבים עסקיים כפריים.
– שירות סילוק שפכים כפריים.
– סיוע בהלוואות דיור לבתים חד משפחתיים.
משרד המסחר – קיצוץ של 633 מיליון:
– הרשות לפיתוח כלכלי
– השותפות להגברת הייצור.
– הרשות לפיתוח עסקים של מיעוטים.
– מענקים וחינוך של רשות האוקיינוסים והאטמוספרה.
משרד החינוך – קיצוץ של 4.9 מיליארד דולר:
– מרכזי חינוך קהילתיים למאה ה-21.
– מענקים מקיפים לביעור הבורות.
– מענקים פדרליים לחינוך משלים.
משרד האנרגיה – קיצוץ של 398 מיליון:
– מחקרי אנרגיה "מתקדמים".
– מענקי מחקר והלוואות לפיתוח "מכונית העתיד המתקדמת".
– מתקן ליצור דלק של תחמוצת מעורבת.
וכך הלאה והלאה...
משרד השיכון: קיצוץ של 4.123 מיליארד, משרד הבריאות (כולל מחקר רפואי) קיצוץ של 4.834 מיליארד, משרד החוץ ותכניות סיוע חוץ – 4.256 מיליארד, סוכנויות ממשלתיות עצמאיות אחרות – קיצוץ של 2.683 מיליארד. הנה מספר "סוכנויות עצמאיות" שיקוצצו:
– החברה הלאומית לשירותי קהילה.
– החברה לשידור ציבורי CBP.
– המכון למוזיאונים וספריות.
– קרנות לפיתוח בינלאומי (הקרן לפיתוח אפריקה, הקרן לפיתוח דרום אמריקה וכו').
– הקרן הלאומית לאומנות.
– הקרן הלאומית ללימוד מקצועות הומניים.
– קרן הסיוע הבינלאומי ל"מלחמה באקלים".
וכך הלאה והלאה...
הגישה של הנשיא טראמפ (או של עוזריו שהכינו את הצעת התקציב) היא בבירור הגישה הליברטאנית – הגישה שלנו. הממשלה לא צריכה לעסוק בכל דבר ולא צריכה לבזבז כספי ציבור (כסף של אנשים) בלי סוף בתחומים לא חיוניים ולא נחוצים.
אם מישהו סבור שחשוב לעסוק בפיתוח האומנות, או השידור הציבורי, או הסיוע לאפריקה, או המחקר הרפואי – שיועיל לתחוב את היד לכיסו מרצון ולממן את הפעילות הזאת. לא לתחוב ידו לכיסם של אחרים ולהכריח אותם ל"תרום" (כלומר לשדוד אותם). הפעילות הממשלתית (המתבצעת בכפייה, בכספי מיסים) צריכה להצטמצם ככל האפשר, רק לתחומים ממש הכרחיים.
הגישה הזאת מנוגדת באופן קיצוני לגישה הרווחת של החוגים הסוציאליסטיים והניאו סוציאליסטיים (והרבה רפובליקאים "מוסדיים" – דהיינו – ליכודניקים אצלנו) שחושבים שהממשלה היא האבא הטוב והמטיב, וכל מה שהיא עושה זה קדוש ולטובה, וכמה שיותר הרי זה משובח (ויותר פרנסה ל"חברינו"). אני לא חושב שהיה נשיא אמריקאי שנקט עמדה כל כך ברורה ומרחיקת לכת בנושאים אלה מאז קלווין קולידג' (נשיא בשנים 1923-1929).
מובן מאליו שאין לתכנית מהפכנית זאת סיכוי לעבור בקונגרס (החייב לאשר את התקציב). בקונגרס יתרחש סחר-מכר מושחת כרגיל (בארה"ב קוראים לזה סחר סוסים). סנטור א' יתמוך בבייבי של המקורבים לסנטור ב', תמורת התמיכה של ב' בשחיתויות של מקורבי א'.
טובת הפוליטיקאים גוברת על טובת הציבור, והציבור חסר אונים. מוטי קורא לזה "באג דמוקרטי". בארה"ב, לפחות, היה לציבור הכוח להילחם בתופעה ולבחור בטראמפ כנשיא, בחירה שהייתה בהחלט מרד נגד הממסד הפוליטי.
אבל, הנשיא, גם בארה"ב, אינו כל-יכול, וניסיון ההפיכה של טראמפ נידון לכישלון. אם יצליח, באורח נס, להעביר רק 10% מהקיצוצים המוצעים – דיינו. זה יותר טוב מכלום. ואם לא יצליח להעביר קיצוצים, ורק ימנע הקמת תכניות וגופים ממשלתיים בזבזניים חדשים, חדשות לבקרים, שוב דיינו.
יעקב
החיים הם תהליך מתפתח ואל לנו להסתמך על תקנונים ישנים אלא עלינו לתת תשובות לנושאים הצצים עם השנים. והנה יש לנו בעיה ונדרשת החלטה. נא לא להתחמק
שוב תודה רבה על תגובתך וזמנך. אני אכן לומד הרבה מתשובותיך הכנות והכתובות בשפה בהירה וקולחת.
אין לי שום רצון לריב. מה גם שאני מבין שלמעשה אנחנו מסכימים, ואני מזהה פוטנציאל לשיתוף פעולה עתידי. שנינו מעוניינים לפצל את החברה והמדינה הישראלית היום לשתי מדינות, או לפחות לשני קנטונים עצמאיים: מדינת ירושלים (דתיים) ומדינת ת"א (חילונים). אומנם כל אחד מאיתנו מעדיף לחיות בחצי אחר, אבל זהו הבדל זניח. העיקר ששנינו מסכימים שאין לכפות בכוח על אנשים ערכים שאינם מסכימים להם, ויש לאפשר לכל חברה להתקיים לפי ערכיה. במובן הזה אנו קרובים זה לזה הרבה יותר מרוב הישראלים שלצערי ממשיכים בטיפשותם לנסות לכפות זה על זה את ערכיהם. אשמח אף לנסח בשיתוף פעולה עמך מסמך עקרונות, לגבי גבולות החלוקה והסמכויות בין 2 הקנטונים שנקים.
יאיר: ואין לי רצון לקיים דיון כאשר הצד השני נוטף קצף וזעם.
אור: אני מצטער אם נפגעת, אבל בשום שלב לא גידפתי או קיללתי. ציינתי עובדות פשוטות כפי שאני מכיר אותן. אם יש לך עובדות אחרות אשמח לשמוע. בפרט נראה לי מוזר שביקורת על החרדים נראית לך פוגענית, בזמן שאתה לא בוחל בביקורת כלפי חילוניים (יאיר על מדינת ת"א: מדינת רודפי הממון והבצע "ע"ע מילקי" בה יוקמו קזינו, בתי בושת ובגצ"ם...) לצד דברי קלס לחרדים.
כעובדה מדינות עשירות הן כאלו עם אוכלוסיה גדולה, משכילה וחרוצה. ואילו במדינות עניות או חלשות יחסית, יש אוכלוסיה קטנה יותר (ראה כלכלת ישראל לעומת סין, למרות שבישראל יש כנראה יותר גאונים מבכל סין, אך התרומה הכלכלית הקטנה של כל עובד סיני מצטברת להון ענק) או שרוב אזרחיהם חרוצים או משכילים פחות ולכן תרומתם קטנה יותר. וקיומה של אליטה קטנה ומשכילה (למשל בדרום אפריקה) לא משנה זאת.
אבל גם אם זה היה נכון עובדתית, וזה לא, אין שום סיבה שהיצרנים המעטים יסכימו לעבוד עבור המובטלים הרבים, לקבל את מרותם ולספק את צרכיהם. סביר להניח שאלו זה יהיה המצב, נחווה בריחת מוחות, ומדינות שיתנו זכיות רבות יותר לייצרנים ישגשגו, ואלו שינסו לכפות עליהן לשרת את ההמונים המובטלים יתרוקנו מייצרנים.
1. עבודה היא כל פעילות המייצרת מוצר או שירות שאחרים (לקוחות) מעוניינים בו, ומוכנים לשלם עליו בצורה חוקית וחופשית.
2. עבודה היא כל פעילות שאדם היה מעדיף לעשות משהו אחר ולא אותה.
אנסה להסביר לך את ההבדל באמצעות בדיחה סובייטית ישנה:
אורח מחו"ל רואה שני אנשים "עובדים" ביער. אחד חופר בורות והשני מכסה אותם. בסקרנות הוא שואל אותם מה הם עושים. הם משיבים לו שבדרך כלל יש 3 עובדים: אחד חופר בור, השני שותל עצים, והשלישי מכסה את האדמה מסביב לשורשי העץ. אבל היום האדם השני, ששותל את העצים, לא הגיעף ולכן מעשיהם חסרי תועלת. אבל משום ששניהם הגיעו "לעבודה" וכל אחד מהם עושה את "עבודתו", הרי ששניהם זכאים לשכרם.
מובן שמעשיהם אינם נחשבים לעבודה לפי ההגדרה הראשונה, הם הרי לא מייצרים דבר. אבל כן לפי ההגדרה השנייה. שהרי ללא השכר(או הפחד מעונש), שניהם היו מעדיפים שלא להיות שם, ולחפור ולכסות בורות.
אתה טוען שהחרדים עובדים קשה בכך שהם לומדים תורה, כי הם עונים להגדרה השנייה של עבודה. ואילו אני טוען שלא כי ההגדרה השנייה היא שגויה, ורק ההגדרה הראשונה נכונה.
החרדים לא עובדים בלימוד תורה, מתן שירותי דת, והבאת ילדים לעולם, כי משלמי המיסים לא מוכנים לשלם על כך מרצונם. רק המדינה כופה עליהם זאת. כעובדה בכל ממשלה בה החרדים לא היו שותפים, קרי ממשלות של ליכוד-מפדל-שינוי (או ליכוד-בית יהודי-יש עתיד, למרות שאלו בעצם בדיוק אותן מפלגות) הקצבאות שלהם קוצצו, שירותי הדת הופרטו, נעשו צעדים כדי להכריח להתגייס לצבא, ללמוד ליבה, לעשות פחות ילדים וכו'. כלומר זהו דעת הציבור שאיננו חרדי, ורק המפלגות החרדיות, הנתמכות בקולות החרדים, פועלות כדי לכפות זאת על שאר הציבור.
אגב כדי להסיר ספק אני גם מתנגד לסבסוד החינוך, התרבות והספורט. אבל הכסף שהולך לתחומים אלו בטל בשישים לעומת הסכומים העצומים שעולים לנו שירותי הדת, הכפייה הדתית (איסור תחבורה ועבודה בשבת) וכמובן ריבוי הילדים והאבטלה של החרדים. ייתכן שאינך מסכים איתי אבל זה לא רלוונטי. כאמור שנינו תומכים בפיצול.
כנ"ל לגבי הטענה כאילו עצם העובדה שאדם מאמין שמה שהוא עושה זאת "עבודה" מקנה לו זכות למשכורת. מבחינה מוסרית (ולהבדיל משוטים רבים אני מאמין שיש אמת מוחלטת ויש צדק אובייקטיבי) כסף ניתן לקבל רק כשוק חופשי, שבו לקוחותיך (או הבוס שלך, שלצרוך העניין גם הוא לקוח שלך) משלמים לך תמורת שירותים שהם רוצים לקבל ממך.
בכל מקרה אשמח לשתף איתך פעולה, ולנסח ביחד מסמך,ובהמשך אולי אף ספר, בנושא. להזכירך גם מדינת ישראל התחילה בספר (מדינת היהודים של הסופר הרצל), ולכן ייתכן שגם אנחנו נוכל להוביל לשינוי המיוחד בעתיד ישראל.
אתה ילד גדול. קנית את הדירה, ברכישת דירה יש סיכונים, יש גם הרבה דברים לא ידועים. זה לא משנה. קיבלת את ההחלטה , תשא באחריות. אתה יכול לשכנע, לשאת ולתת, להשכיר את הדירה, למכור אותה וכו
אתה לא יכול להשתמש באלימות ולגזול רכוש של אחרים שאין להם צד בויכוח (אפילו שאתה מרגיש שדפקו אותך)
ברוכים הבאים לעולם המבוגרים. פה פותרים בעיות בלי אלימות
והגישה המכירה בערך של מישהו שאינו בקבוצה שלך, מישהו בעל דעות שונות משלך ושחי בדרך אחרת גם היא נדירה. רוב אוהדי מכבי חיפה בטוחים שלא היה פנדל, ואילו אוהדי מכבי תל אביב נשבעים שבמו עינייהם ראו כיצד הוא נוגע ביד בכדור. לכן כחילוני התומך בצדקתם של החרדים אני ממש ממש בודד.
אך הבדידות שלי היא נפוצה. למשל בכל המזרח התיכון - כמליארד נפש, רק כ -5 מיליון יהודים (מיעוט זניח יחסית) מאמינים שיש ליהודים זכות למדינה משלהם.
וגם באירופה יש רוב לקולות המקבלים את התביעה לחסלנו בדרך זו או אחרת.
ומאחר וכך, לא הופתעתי כאשר בקן השומר הצעיר בירושלים צעדנו בסך לקול שאגות המדריך "דרוס כל דוס - השמד כל חרד".
אכן תופעת שנאת האחר והשונה היא נפוצה ומקובלת. לעיתים נשמעת בוטה (ע"ע דעא"ש), ולעיתים נשמעת מתונה (ע"ע לפיד). אך הרקע הוא אחד.
אך כאנשים אינטלקטואלים, הבה ננסה להפריד בין גישות טכניות שונות למטרה זהה, - אשר לדעתי מאפשרת קיום בצוותא, לבין מטרות שונות והפוכות שמצדיקות היפרדות וטרנספר.
לדוגמא. יש מומחים הטוענים שההשקעה בצוללות בצה"ל היא חסרת הצדקה. כי תורת הלחימה צריכה להעדיף את חיל האויר המהיר והזריז על פני כלי ים מסורבלים. יתכן ודעתם נכונה ויתכן ולא, אך אין שום הצדקה לכנות בשל כך את אנשי הצוללת "בטלנים", "טפילים", "פחדנים". אמנם נכון שאף איש צוללת לא נפגע בקרב. והם לא "אוכלים אבק" והם לא רצים על הגבעות. אך הם בדרכם שלהם, מתוך אמונה פנימית שלהם, עושים את מה שהם חושבים למועיל וטוב גם עבורי. ולכן הם אחי וגיבורי, למרות שההשקעה בהם היא על חשבוני ובניגוד לדעתי.
החרדים באמת ובתמים סבורים שדרכם היא זו ששומרת על הקיום היהודי ומחזקת אותו. והם פועלים באופן יום יומי שעה שעה למען מטרה זו (המשותפת כאמור גם לי). - (המטרה, ופחות הדרך). ולכן אין זה נכון שאצא נגדם.
ומן הרגע שבגרתי וסילקתי את ההתנגדות החייתית המקובלת (שנאת האחר והשונה), יכולתי לבחון את הנושאים לפרטיהם, והנה גיליתי שבאופן מוזר ומפתיע דווקא מנהגים קדומים מלפני 3000 שנה, הופכים למוצדקים בימים אלו (בעבר פחות).
למשל נושא ברית המילה, שנראה לי אכזרי פגאני בעבר, מהווה לפי חוקרי הבריאות התשובה הטובה והיעילה ביותר למניעת מליוני מקרי מוות ממחלות מין (בחלקן מודרניות), שכלל לא היו ידועות בעבר.
גם רעיון הקטנת ההתנפלות על מקורות התעסוקה הופך להיות נכון ונבון - בשל העברת עיקר התעשייה לסין ופיתוח הרובוטיקה המייתרת את רוב כוח האדם .
גם נושא 12 ילדים למשפחה, שבעבר נראה לי מזעזע ובלתי אקולוגי בעליל, הפך להיות מועיל וחיוני בשל מצבנו הגיאופוליטי המיוחד - (פסילת רעיון הטרנספר לאויבים ע"י בג"צ. מה שמחייב מאבק דמוגרפי קשה וקריטי).
גם היחס לנשים שנראה לנו כחילוניים מפלה ופוגעני - גיליתי שהוא כך בעיניי המתבונן מבחוץ, ואילו - בתוך המערכת שלהם, האשה מוערכת ונישאת על כפיים וחיי המשפחה והאושר האנושי גדולים יותר מאשר אצל החילוני שטוף היצרים "היוניסקס" ו"המימוש העצמי".
ובעברי המאוחר שרתתי כיועץ ארגוני בצה"ל, ואז גיליתי את אשר חשדתי שנים לפני כן כחייל צעיר. שצה"ל סובל מעודף כוח אדם המסרבל ומקשה על ביצועיו ומכלה את עיקר תקציבו ומחבל ביכולתו להצטייד ולהתחדש.
וכדי להציל את צה"ל מעצמו חשוב להקטין את רכיב כוח האדם. ומגזרים שאין להם כישורים מיוחדים רצוי שלא ישולבו במערכת עלות כוח האדם בצבא. למזלנו הטוב הערבים, השמאלנים הקיצוניים, וכן גם החרדים, ונשים מי יותר ומי פחות נמנעים ברובם מרביצה בבסיסים וגירוף משטחים וצביעת גזעי עצים (מה שמכונה "שרות צבאי").
תופעה זו של עודף כוח אדם מתקיימת כמעט בכל מקום ממוסד וותיק, וביחוד כאשר הוא עוטה על עצמו מערכת סודיות מחד ומערכת הערצה מאידך, המונעות ביקורת עינינית ופתוחה.
ואכן אפילו הסיסמה הלפידית שנולדה כדי לפגוע בחרדים באמצעות אילוצם לבזבז את זמנם בצבא, היתה "בשם השיוויון" לא בשם הצורך.
המשך יבוא
כדי שאובן למרות שאני ואתה לבושים אולי באותו אופן כמו למשל אחמד שעובד איתנו באותו מקום ובאותו שכר ותפקיד, הרי מטרותיו שלו (ברגע של אמת) הן "איטבח אל יאהוד" ומי שתומך בו כמי שתומך במטרותיו.
לכן הדרך הנכונה כדי שלא נכפה עליו את מטרותינו אנו היא ההפרדה.
ולגבי נושא הכפייה של דרכים והשיטות, כאן אני מציע את המבחן הערכי- אנושי. והתחשבות בצד הרגיש ולאוו דווקא בצד הרוב.
לדוגמא, כאשר אנו יוצאים יחדיו למסעדה מהמשרד, ויש בתוכנו רק נכה אחד מתוך 8 סועדים, הרי נצא כולנו למסעדה שיש לה נגישות לעגלה. וכך הדבר גם במקרה של החבר הצמחוני, וכן ידידי כך הוא גם בנושא הכשרות
כך נכון לנהוג באופן חברי במשרד, וכך נכון לנהוג באופן לאומי כעם
אגב, אתה טועה באופן קיצוני בהערכת עלות החרדים והדת לעומת הוצאות אחרות. ויש לי חשש שהערכת העלות שלך נובעת מאותו מקום בו נבעו הגידופים כלפיהם.
המבחן אינו האם "היית מעדיף לבצע משהו אחר" אלא האם המאמץ שלך מביא תועלת לזולת, בעלות נמוכה ממנה, בין אם אתה עצמך סובל בעבודה, או דווקא נהנה ממנה.
הנכונות "לשלם" מושפעת במידה רבה מהרגלים קודמים. להזכירך היה קשה בתחילה לדרוש תשלום עבור שימוש בכביש, או דמי כניסה לחוף, כאשר לפני כן הדבר היה חופשי. אני עוד זוכר כיצד אנשים הופתעו וסרבו בתחילה, כאשר הציעו מים בבקבוקים בתשלום.
מדינת ישראל החליטה בזמנו לשלם כסף רב כדי "להביא יהודים לישראל". מתוך גישה מוצדקת שיש לדבר חשיבות רבה לקיומנו. ונכון להזרים כסף ציבורי למען קיום הציבור. ובכך הפכה את מי שתיווך ופעל למען הבאת יהודים ל"עובד".
ההורים מרבי הילדים הם בעצם "עובדים" למען הבאת היהודים לארצנו, אמנם מ"ייצור מקומי" ולא מתוצרת חוץ, אך התרומה אינה פחותה, ובמקרה של החרדים אפילו גדולה פי כמה, מאחר והחרדים נשארים ברובם בארץ וממשיכים להוליד גם בדור הבא, ומתייצבים בקלפי ומצביעים, כפי שאף אתה טענת, בעד היהודים.
בג"צ ברוב שמאלנותו דרש שהמדינה תשלם גם למשפחות האויב השוהה בתוכנו, ובכך פגע ביעד הציוני - קיומי של הגדלת הרוב היהודי. בשל החלטה זו, כדי למנוע בזבוז כספים של העם למען תמיכה באויביו, נאלץ נתניהו לקצץ קשות בהכנסתם של "יבואני היהודים מתוצרת מקומית" ובכך למעשה הביא אותם לסף רעב.
מאחר והמדינה ממשיכה לשלם כסף רב עבור ייבוא יהודים (אך מתוצרת חוץ), נכון להניח שהמטרה עדיין קיימת. משמע קיים במשוואה שלפנינו רכיב "התועלת".
ומאחר והעלות של הבאת יהודי מבחוץ כולל שליחים וסוכנות ותעמולה ואולפן וסל קליטה והטבות בשפע היא מעל 260 אלף שח במחירי 2014, ואילו סיכוי ההשארות שלו ושל ילדיו היא כ 50% ומטה. הרי העלות החליפית של הבאת יהודים מתוצרת מקומית בתנאי תשלום כפי שמבקשים החרדים, (פי 1.6 לעומת המצב הנוכחי), היא נמוכה משמעותית לעומת העלות החליפית (ייבוא יהודים)
המשמעות היא שהעיסקה של תמיכה בחרדים היא פנטסטית לציבור המשלם ומביאה לו תועלת רבה בעלות נמוכה.
יטען הווכחן "אם זה היה נכון אז לא היתה התנגדות כה עזה לשלם לחרדים היהודים".
כפי שטענתי איש אינו רוצה לשלם עבור דבר מה שהורגלת לקבלו בחינם, גם אם יש בכך תועלת רבה.
אך זו לא הסיבה העיקרית להתנגדות. שנאת האחר והשונה היא הגורם העיקרי לכך שהאירופאים פרעו ביהודים וגירשו אותם ממדינה למדינה, וכל מדינה הפסידה רבות מתהליך זה, אך עדיין המשיכו בכך.
והערבים סביבנו מוכנים לסבול חרפת רעב ולפגוע בבטחונם האישי כל עוד מנהיגיהם מבטיחים להם "לפרוע באחר ובשונה - בנו
מאחר וכך נוהגים ההמונים גם באירופה וגם באיזורנו, וכך גם בארצנו. אין פלא שאני די בודד בגישתי אוהבת האדם האוהב
אור: מצויין. אני שמח מאוד לשמוע. הבה נתמקד בזה בהמשך השיחה. אשמח לשמוע מהם גבולות החלוקה, ומידת הסמכות, שתינתן לכל אחד משני הקנטונים: מדינת ת"א ומדינת ירושלים. בפרט בתחומי הכלכלה, הביטחון, יחסי החוץ, החינוך, חופש התנועה בין שתי הקנטונים והסמכות להעניק או לשלול אזרחות ממהגרים.
יאיר: הגישה המבינה שאנו צועדים לקראת מצב של חוסר מקורות תעסוקה בשל התפתחות הטכנולוגיה היא חדשה וטרם השתלבה באקדמיה ובספרות. ולכן אני במיעוט מזהיר בנושא זה.
אור: אתה באמת "מתקדם" (פרוגרסיבי) מאוד. אבל לאן בדיוק בדיוק מתקדמים "המתקדמים"? איכשהו זה תמיד לקומוניזם: משטר טוטליטארי שבו המדינה מתערבת בחיי האזרחים, לכאורה בשם הגנה על "החלשים", אבל למעשה כדי לדכא את האזרחים, ולהחליף תמריצים טובים (לעבוד, ללמוד, לחשוב) בגרועים (להתמסכן, להתקמבן ולציית מפחד). והתוצאה היא סבל היום לכולם, ובפרט ל"חלשים" שעבורם לכאורה נשללה חירותם ועושרם של היצרנים.
יאיר: והגישה המכירה בערך של מישהו שאינו בקבוצה שלך...
אור: יאיר לאור דעותיך על מי שאינם יהודים לא הייתי ממליץ לך להיכנס לויכוח מי יותר פתוח לאחרים. רק אציין שמדינת ת"א, בהיותה ליברלית ומשגשגת כלכלית, תאפשר כנראה גם ללא יהודים, בתנאי שהם משכילים, בעלי ערך כלכלי, וליברלים, להתאזרח ולהצטרף למדינתם. קשה לי להאמין שמדינת ירושלים תאפשר זאת. ההסתה של חרדים ודתיים נגד חילוניים נפוצה הרבה יותר, בעיתונים, במערכת החינוך (בישראל כידוע יש מערכת חינוך חרדתית ודתית אבל לא חילונית אלא רק ממלכתית), ובדעות שמחזיק ההמון לפי מעשיו ודבריו (חרדי יכול לחיות בכל מקום בת"א אבל חילוני לא יכול לחיות במאה שערים).
אור: אבל ההבדל הוא שאנשי חיל הים, ובוודאי לא החיילים הסדירים, לא דחפו לקניית הצוללת ולא מרוויחים ממנה אישית, ואילו החרדים ונציגיהם בכנסת כן... יאיר אפשר בבקשה להתמקד בתוכנית החלוקה ולא בחלוקת ציונים?
יאיר: אין יותר צורך לעבוד... בשל העברת עיקר התעשייה לסין ופיתוח הרובוטיקה המייתרת את רוב כוח האדם .
אור: אתה מוזמן לנסות ולחיות בחברה שבה לא עובדים ורובוטים וסינים (וכי סינים אינם בני אדם?) מייצרים הכל. אישית אני חושד שהיא לא שונה מכל אוטופיה סוציאליסטית אחרת, הרי גם מרכס טען שבעידן מפעלי התעשייה והניהול הבירוקרטי אין צורך ביזמים ומנהלים חושבים... ושדי בכוח המכונות ושרירי הפועלים כדי שהמפעל יתפקד מעצמו בלי לתת תמריצים לאנשים החושבים, והרי את התוצאות כולנו מכירים.... אבל אולי אני טועה ואתה צודק. זו הרי כל מהותה של תוכנית החלוקה, לאפשר לחרדים להגשים את תוכניתם, בלי התערבות מצידנו החילוניים.
יאיר: גם נושא 12 ילדים למשפחה, שבעבר נראה לי מזעזע ובלתי אקולוגי בעליל, הפך להיות מועיל וחיוני בשל מצבנו הגיאופוליטי המיוחד - (פסילת רעיון הטרנספר לאויבים ע"י בג"צ. מה שמחייב מאבק דמוגרפי קשה וקריטי).
אור: ומה לגבי עידוד הגירה של כוח אדם משכיל וליברלי למדינה? מדינות כמו קנדה וארה"ב עושות זאת בהצלחה. שלא לדבר על האפשרות של הוצאת המתנחלים (גם אם לא את החיילים) מהשטחים ובכך מניעת רוב ערבי? אבל ניחה. כאמור אינני רואה הבדל בין מיעוט ששולל את זכויות הרוב או רוב השולל את זכויות המיעוט, ובנוסף איני רוצה לחיות במדינה שבה יש רוב התומך במדינת הלכה כך שבעיני, וכפי שכבר הוכחתי גם בעיני רוב הציבור (להזכירך אפילו המפדל, על גלגוליה השונים, תמכה בצמצמום קצבאות הילודה), עידוד ילודה אצל החרדים איננו דבר רצוי.
יאיר: גם היחס לנשים ...
אור: תלד אתה 10 ילדים, במערכת באומרת לך שתגיע לגיהנום אם לא תציית, ואז נדבר. אבל ניחה. אין לי רצון להיכנס לויכוחים כאלו. די בכך שתתמוך בחלוקה, ושכל צד יעשה כרצונו.
יאיר: צה"ל איננו יעיל וסובל מעודף כוח אדם. תופעה זו של עודף כוח אדם מתקיימת כמעט בכל מקום ממוסד וותיק.
אור: נכון, ולכן בין השאר אני נגד גיוס חובה. אבל איך כל זה קשור לחרדים. למיטב זכרוני הם מתנגדים רק לשירות חובה עבור עצמם, אבל לא ראיתי שום פעילות משמעותית מצידם, בכנסת או ברחוב, נגד גיוס של אחרים לצבא... ומעבר לכך העובדה שבמקום אחד יש בזבוז וגזל כספי ציבור איננו מצדיק זאת במקומות אחרים. משל לאנס המצדיק את מעשיו בכך שיש גרועים ממנו. מבחינת קורבנותיו זה טריפה וזה נבלה. ושוב אנו חוזרים לפיתרון ההפרדה. מצידי שבת"א יקימו צבא, במקרה הטוב מקצועי במקרה הרע סדיר, אבל בכל מקרה כזה שיגן רק על תושבי מדינת ת"א ועל המטרות החשובות להם. ושמדינת ירושלים תקים לעצמה צבא, עם היכולת הטכנולוגית שלה (האוניברסיטה העברית תחווה כנראה בריחת מוחות מסיבית לכיוון ת"א), ועם הנכונות של אזרחיה להתאמץ ולהקריב בעצמם למען רעיון ארץ ישראל השלמה שזוכה אצלם לתמיכה רבה הרבה יותר בקלפי מאשר בקרב תושבי מדינת ת"א.
אור: לא הבנתי. מהם גבולות החלוקה בעיניך בין מדינת ת"א למדינת ירושלים? אשמח אם תוכל לשרטט מפה או לתאר אותה במילים. אגב הטענה שלאנשי ת"א לא אכפת מהיהודים היא אבסורד, הן משום שהם חלק גדול מהציבור היהודי, והן משום שהם אלו שהקימו ומאפשרים עד היום את הקיום הבטחוני והכלכלי של המדינה.אבל מצידי שתגיד מה שאתה רוצה, כל זמן שתתמוך בתוכנית החלוקה. כשהקנטונים יופרדו, תוכל לגדף אותי כרצונך כל עוד לא תחיה על חשבוני.
יאיר: אתה טועה באופן קיצוני בהערכת עלות החרדים והדת לעומת הוצאות אחרות.
אור: מעולה, בו נבצע חלוקה לקנטונים (בלי תשלומי העברה ואיזון בין מדינת ת"א לירושלים) ואז נראה.
מחכה בסקרנות לפוסט הבא שלך, שבו תפרט בבקשה את הפרטים לגבי תוכנית החלוקה. אשמח להמשיך לדון בזה, ולא בויכוחים עקרוניים על מי יותר מוסרי...
אור: עבודה ושכר צריכים מוסרית להתקבל בשוק החופשי. אם בעיני עבודתך איננה מועילה אין לך זכות לדרוש ממני שכר עליה.
כאמור כבר הסכמנו שרוב הציבור היהודי לא חושב שהיא מועילה, ופועל נגדה כשהוא מקים קואליציה (ליכוד-מפדל-שינוי, קואליציה ימנית במובהק) בלי מפלגות חרדיות. שים לב שתומכי שינוי, וכן חלק ממצביעי הליכוד והמפדל מתנגדים במפורש למימון ילודה מרובה אצל החרדים, כך שלא מדובר רק במגבלות של בג"ץ.
אבל שוב אנו סוטים מעיקר. אשמח לשמוע מה דעתך לגבי תוכנית החלוקה שהצעתי. האם תתמוך בה?
אגב האם יש לך גישה לאתר של עיתון הארץ? בעבר פורטה שם הצעה לחלוקת הארץ בין מדינת ת"א למדינת ירושלים:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2764352
החלטת ממשלת ישראל לדורותיה היא לשלם למרבי ילדים יהודיים וליבואני היהודים מחו"ל. אך הכללת אויבי ישראל במקבלי הקצבאות היא החלטה אנטי דמוקרטית של בג"צ והיא אילוץ
מאחר והממשלה היא מייצגת הציבור, ואנו כולנו מסכימים שהיא תשלם משכורות וקצבאות על פי החלטותיה, הרי כאשר היא משלמת "שכר" לעובדי "ייצור היהודים" היא הופכת אותם "לעובדים" בין אם אתה אוהב אותם או לא.
אך כתוצאה מאמונתם - המחלות אינן שכיחות בעמנו.
החרדים תומכים בשמירת שבת - כי כך כתוב בתורה
אך כתוצאה מכך יש לעולם את ההישג הסוציאלי הגדול ביותר.
החרדים מקפידים על כבוד אב ואם כי כך כתוב בעשרת הדיברות. אך כתוצאה מכך תופעת בדידות הזקנים כמעט ואינה קיימת אצל מי שמתנהג כמותם.
גישת החרדים לגבי בזבוז הזמן ברביצה בבסיסי צהל "גבורה",או במשרדים "עבודה". אינה נובעת מהכרתם את חוקי פרקינסון והעקרון הפיטרי.
אך בשל גישתם המעדיפה לימוד תורה על בזבוז הזמן בהצדעות ובשלשות, ובהעברת ניירות ממגירה א למגירה ג. צה"ל בריא יותר ויש פחות מובטלים חילונים שיכורים ברחובות. והעלות למשק המדינה קטנה.
אחד הדברים היפים הוא שבדרך מקרה (או אולי בכל זאת יש איזה תבונה עליונה), הם בתמימותם ובדבקותם בפסוקים עתיקים, מקיימים בפועל דרך מודרנית נכונה ונבונה גם אקולוגית, גם כלכלית וגם חברתית. דרך שרבים לכאורה "נאורים" טרם מודעים אליה.
ולכן כדי לעמוד בפרץ (או בפרס), עלינו לעודד את מי שבמאמציו מונע הקמת ממשלת שמאל-ערבים, שפירושה השמדת ישראל.
אם אתה בדרך מקרה משתייך לאותם השואפים להשמדת ישראל בדרך מעשה או מחדל, מובנת לי נטייתך להתנגד לחרדים. אך מי שרוצה בקיום יהודי בארצנו מן הראוי שישלם שכר הולם למשרתי הקבע ביחידות העילית של המאבק הדמוגרפי.
כך הוא הדבר גם בנושא הצוללות. כמובן שיש הבדלים ושונות בין זאת לבין הנמשל. אך המשותף וזה העיקר הוא שהעובדה שאחר משקיע ומתאמץ בתחום שאולי נראה לי מוטעה ושונה מדרכי שלי. אין בה כדי להצדיק הצגתו כבטלן או פחדן.
אם צעיר חרד היה מודה בפני שאמנם סבור הוא שלימוד תורה הוא הדבר החשוב ביותר לעם ישראל, אך מטעמי נוחות וקריירה אישית הוא מעדיף לרבוץ בצבא או במשרד - או אז נכון היה לגנותו. ולא להיפך.
אך אתה אור יחסית נאור, הבחור השני שחרחורון כינויו, לא קלט כלל שמדובר במשל -וחבל
הבעתי את עמדתי בעקביות: אני בעד מדינה יהודית וישראלית, שבה מתקיים שוק חופשי. לאור העובדה שיש חוסר הסכמה כה עמוק בעם ישראל כיום (בין מי שמוכן לעבוד בשוק החופשי למי שלא, לבין מי שרוצה מדינת הלכה למי שרוצה דמוקרטיה) אני מציע לכונן פדרציה עם שני קנטונים. כדי שכל קבוצה תוכל לנהל את המדינה שלה בהתאם לרצונה.
ולגבי איומים צבאיים או דמוגרפית, אפשר בהחלט לשתף פעולה מבחינה צבאית, ובקלות להתגבר על האוייב החיצוני, כפי שעשינו בהצלחה מרובה כבר 70 שנה, גם בתקופות שהיינו חלשים וקטנים בהרבה.
לאור זאת אני מבין שהמשך השיחה הוא בזבוז זמן.
אתה לא יכול לתת תשובות הגיוניות ומבוססות על עובדות לשאלותיי, ובמקום זה חוזר על סיסמאות ושקרים (כל מי שחושב אחרת ממך הוא בוגד..., רוב העם בעד ילודה חרדית גם עם הוא מצביע בעקביות בקלפי נגד זה..., מדינת יהודה גם תכלול וגם לא תכלול את ת"א ותושביה..., כל מי שמקבל שכר מהמדינה הוא "עובד" גם אם בפועל לא מייצר דבר והציבור איננו מעוניין בשירותיו..., ומי שעובד ומרוויח כסף בשוק החופשי הוא רודף בצע..., זה בסדר לבקר ולהשמיץ את החלונים, אבל כל ביקורת כלפי החרדים היא אנטישמיות...).
לכן אני מסיים בזאת את השיחה בינינו.
כשתרצה לשוחח, ולנהל דיאלוג ולא מונולוג, אשמח אם תשיב לשאלותיי, אם לא למעני לפחות למען הקוראים הבאים.
יאיר: אם אתה משתייך לאותם השואפים להשמדת ישראל בדרך מעשה או מחדל, מובנת לי נטייתך להתנגד לחרדים.
אור: מי שמקיים את המדינה, בטחונית וכלכלית הם תושבי ת"א וסביבתה. זה מתבטא בכמות המיסים שהם משלמים, ובאחוזי הגיוס אצלם ליחידות הקרביות. אלו הן העובדות. אם יש לך עובדות אחרות אשמח לשמוע, אבל מסיסמאות חסרות כיסוי אני מתעלם בבוז. הסיבה היחידה שטוקביסטים מסוגלים לכתוב כך כי הם יודעים שתמיד יהיו פרייארים שישרתו אותם.
מטרתה של מדיניות ההפרדה לקנטונים היא להפסיק להיות פראייר. אם החרדים רוצים לשלוט בשטחים ולהנות ממדיניות רווחה נדיבה ואחוזי ילודה גבוהים שיממנו זאת בעצמם. מדינת ת"א לא זקוקה להם בהשגת רוב דמוגרפי. יש רוב דמוגרפי מוצק מאוד בגבולות 67, ואין שום בעיה להגן עליהם כפי שהגענו עליהם עד 67.
מי שחושב אחרת שיתכבד לבצע זאת בעצמו, ולא לחיות על חשבון משלם המיסים (ולהגדיר את הגזל שלו "עבודה" תוך בוז לכל סוג אמיתי של עבודה יוצרת), וישרת בעצמו בצבא, ולא יבקש מאחרים להגן עליו, ואז בחוצפתו יגדיר את שירותם הצבאי (שנעשה בכפייה, וללא תשלום, בניגוד לתשלום המועבר ליצרני הילדים) כאבטלה סמויה.
תתבייש לך.
אך יש שלא מתגייסים מתוך שנאת ישראל - ובהם השמאל תומך ואינו דורש את גיוסו.
ויש את אותם שלא מתגייסים מתוך אהבת ישראל, ואותם השמאל שונא ומנסה לאנוס את גיוסם
אך מאידך הנושא הדמוגרפי לא יעיק על אוהבי ישראל בהרי יהודה ושומרון, כי ברגע שיוסרו מגבלות הבג"צ ושמאלניו. הערבים יעדיפו לעזוב את הקנטון היהודי ולעבור ל"כל אזרחיה"
אך מאחר ולאותם נושאי העול מצילי העם יש גם דעות בתחומים אחרים ויש לבוש שונה ומנהגים שונים, נוח לחילוני הממוצע להתעלם מתרומתם הקריטית לקיומנו ולבזות ולהשפיל אותם הן מילולית והן פיזית
על כן אני מעדיף לכלכל אותם במשורה ולא לאלצם "לעמוד בתור" כשיטה לחלוקת בשר. "להחתים כרטיס עבודה", כשיטה לחלוקת שכר, או "לחפור בור ולכסותו" כבדיחה הסובייטית.
זאת בערך גם גישת החרדים. הם סבורים שישנם ערכים עמוקים ותקפים יותר מאשר רוב מזדמן של רוחות אופנה חולפות.
אך ההבדל הוא בביצוע. בעוד החרדים נאבקים ומנסים להעביר את המסר באמצעות הסברה והפגנה ומשא ומתן פוליטי. הרי שלטון בג"צ ושמאלניו כופה חוקיו על העם בציון בכוח הזרוע והמשטרה מבצעת מעצרים והשופטים אוסרים וקונסים
על אף שהבנתי שדעותינו שונות נהגתי בך בכבוד, כפי שאני נוהג בכל אדם, וניסיתי להקשיב ולהבין את דבריך, ולהסביר לך את עמדתי בפשטות כנות ונימוס. בנוסף ניסיתי למצוא היכן אנו מסכימים ובמה נוכל לשתף פעולה חרף דעותינו השונות.
אבל לצערי אני מבין עכשיו שאינך אלא טרול. אתה לא מציג את עמדותיך מתוך ניסיון כנה לשכנע. אלא אתה ממציא דעות ושקרים, שאינך מאמין בהן בעצמך, רק מתוך רצון לעצבן. אין לי ספק שאילו הייתי מציג דעות ימניות היית בכוונה מציג דעות פוסט ציוניות רק בשביל לעצבן אותי.
בכך אני מסיים את השיחה בינינו. אבל אני מקווה שדו השיח הזה שמתועד בבלוג ישמש כהזהרה לכל מי שיבזבז את זמנו בניסיון לשוחח איתך בכנות.
אני לא יודע למה אתה מבזבז את זמנך וחייך בצורה כזאת, אבל אני מאחל לך שתמצא שימוש טוב יותר בזמנך.
הרי לא יחלקו בחיים(אפילו לא בתאוריה) את ת"א וירושלים.
מה אתה רוצה לחזור לימי ממלכת יהודה וממלכת ישראל?
אין מנוס מהפרדת הדת מהמדינה זה רק עיניין של זמן.
החרדים מצליחים רק בגלל שהצליחו לשכנע את מי שבשלטון שהם נחוצים.
הנה בא אפילו חילוני(יאיר בן משה) ומגן עליהם רק מהפחד מהערבים.
הרצון שלך לפצל את המדינה לא נובע מהיגיון(רציו לטענתך) אלא מיאוש.
אם קשה לך עם החרדים תלך למדינה אחרת ותחזור
שהבאלגן יגמר.
ואכן חרף היותי חילוני לחלוטין, גיליתי ומצאתי שדרכם של החרדים מועילה ומצילה את עם ישראל.
חוסר הנכונות שלך לקבל מצב בו אוהד מכבי מודה שהפועל לא נגעו ביד, היא הפוגעת בדיון העינייני.
ואכן כפי שהסובייטים בזמנו האשימו את מתנגדי הקומוניזם בכך שהם "בלתי שפויים". והשמאל מכנה את אנשי הימין "צ'חצ'חים, בבונים וכדומה. גם בויכוח שלנו בשלב מסוים עזבת את הדיון עצמו ופנית להתקפה אישית. לסגנון טוקבקיסטי של הצגת בר הפלוגתא שלך: כחסר ידע, בור, טרול, חולה רוח, בעל אינטרס אישי, וכדומה.
לצערך אולי, מתברר שמוטי הינריך ראה את ההגיון בדברי והדיון נמשך במאמר הבא.
אתה מוזמן להשתתף, אך אנא כבד את יריבך. ואל תצא למלחמה, בוא לדיון
כפי שכבר אמרתי, אם אתה רוצה דיון אנא התייחס לדברי. אתה לא חייב להסכים איתי, אדרבא אשמח לשמוע טיעונים חדשים, ללמוד מהם, ולשפר את דעותיי. אבל לצערי כלל לא התייחסת לדברי אלא המשכת לפזר גידופים.
אני שואל שוב:
מה דעתך על תוכנית החלוקה שהצעתי (בין ת"א לירושלים ובין החילוניים לחרדים)?
האם אתה תומך בה?
האם אתה תומך בה עקרונית אבל מתנגד לה מעשית מחשש שהיא לא ישימה עקב קושי טכני או גיאורפי?
האם אתה עצמך תומך בה, אבל חושש שרוב הציבור לא יסכים ולכן היא חסרת סיכוי?
האם יש לך אלטרנטיבה אחרת שתאפשר לקבוצות בעלות ערכים שונים מאוד זה מזה לחיות יחדיו ללא כפייה?
ובפרט לאור העובדה שאתה פוסל הן את הדמוקרטיה כדרך לקבלת החלטות, והן את השוק החופשי כדרך לקביעת העושר האישי, מה ההצעה שלך? איך צריך העושר, ואיך צריכות החלטות להתקבל בחברה שיש בה קבוצות עם אידיאולוגיות מנוגדות, ופערים גדולים ביכולת לייצר עושר חומרי?
אנא השתדל לתת הצעה מפורטת, בלי לחלק לי שמות תואר, או לדון בכוונותיי.