שבת, 14 דצמבר 2019 11:08

בחירות בבריטניה – הצגה חיה של שוחד להמונים

המשטרים הסוציאל-דמוקרטים בעולם בנויים על שוחד להמונים בתמורה לשלטון.

2532

את זה לא מלמדים בספרי האזרחות. המשטרים הסוציאל-דמוקרטים בעולם בנויים על שוחד להמונים בתמורה לשלטון. מערכת הבחירות שהסתיימה בבריטניה היא דוגמה חיה לפגם יסודי במשטר הדמוקרטי בגרסתו הרווחת. ג'רמי קורבין ומשנתו, סוציאליזם עמוק, אמנם הפסידו בבחירות – אך יש להם גוש גדול של תומכים. אילו הוויכוח על הברקזיט (פרישה מהאיחוד האירופאי) לא היה נושא מרכזי בבחירות, ייתכן שהסוציאליזם של הלייבור היה מנצח.

פוליטיקאים רוצים להגיע לשלטון? נכון תמיד. בני האדם שונים בכישוריהם, יכולותיהם, והעדפותיהם? גם זה חוק טבע. כתוצאה, גם הישגיהם שונים – יש עשירים, יש עניים והרוב באמצע.

במודל הדמוקרטי המקובל יש לנציגים בפרלמנט סמכות, ברוב רגיל, ליזום חוקים שמאפשרים למדינה לקחת בכוח מרכושם של המצליחים ולחלק לאחרים ("חלוקה מחדש של העושר").

כאשר שלושת הגורמים משתלבים יחד (החתירה לשלטון, הישגים שונים בין בני אדם, והסמכות להחרים רכוש) נוצרת הזדמנות פז פוליטית אותה ניסח יפה ג'ורג' ברנרד שאו: "פוליטיקאי שלוקח מפול ונותן לפיטר, תמיד יוכל לסמוך על תמיכתו של פיטר".

למדינה אין כסף משלה ולא עושר שיצרה

למדינה אין "עץ כסף" בחצר הפרלמנט. מדינה לא מסוגלת להקים ולתפעל עסק אמיתי, להרוויח, להתעשר ולחלק את הכסף באמצעות המערכת הפוליטית. "עסקים" בבעלות מדינה, כל מדינה, הם עדות היסטורית מתמשכת של כישלונות והפסדים (דוגמית אחת בשרשרת).

המקור היחיד לכסף של המדינה הם מיסים, או הלוואות, שיפרעו בעתיד באמצעות מיסים עתידיים. ולכן, כדי שמדינה תגדיל את קצבאות הנכים כדוגמה, צריך לקחת את הכסף מאזרחים אחרים. המדינה צריכה להחרים כסף משמעון כדי לתת לראובן.

ה"שוחד להמונים" מבוסס על חלוקת כסף ו"הטבות" לקבוצות שונות באוכלוסייה. כסף שמקורו בהחרמת רכוש, באמצעות מיסוי, מיתר האוכלוסייה לטובת הנהנים. אין מקור מימון אחר. מוצרי החלב בישראל יקרים כי כופים עלינו להעביר כסף ליצרני החלב ומוצריו (מונעים ייבוא בכוח החוק). "שוחד להמונים" מכונה בשפת הכלכלה "תשלומי העברה".

אז מה בעצם רע? בין כך ובין כך לוקחים מיסים, אז עכשיו ייקחו יותר.

רע עקרונית ורע מעשית

רע מאד בעיני מי שמאמין שבראש סולם הערכים בחברה אנושית צריכות לעמוד "הזכויות הטבעיות" של האדם, של היחיד. זכויות שגוברות על החלטה של רוב מקרי בפרלמנט. הזכות לחיים, לרכוש והחופש לממש את אושרנו על פי הבנתנו. אין לאדם זכות לכפות את רצונו, או את מילוי צרכיו, בכוח פיזי על אחרים. כוח במדינת חופש מותר להפעיל רק כהגנה עצמית מצד תוקף.

לאנשים מותר להתארגן לקבוצה עם אינטרסים משותפים (מפלגה, שכונה, עובדי מפעל, קשישים, או בעלי מקצוע מסוים). אך במדינת חופש, גם לקבוצה אסור לכפות את רצונה על אחרים. אפילו לא באמצעות הכנסת.

כיום, "קבוצות לחץ" מתארגנות להשגת חוקים שיפגעו בחופש של אחרים ובקניינם – לטובת קבוצת הלחץ. חוקי העבודה הם דוגמה. השבתת מפעל בגלל שבעליו מתכוון למכור את העסק היא פגיעה בזכות הקניין של בעלי המפעל. חסימת שערי המפעל היא הפעלת כוח פיזי.

"קבוצות לחץ", בסיוע לוביסטים, סוחטות "הטבות" מהציבור באמצעות הפרלמנט. החוק שמתקבל מפעיל כוח פיזי על האזרח (בית סוהר, אם תסרב לשלם את המס). לרוב, הפוליטיקאים עצמם יוזמים את שוחד ההמונים בתקווה לרווח פוליטי מקבוצת הנהנים. כך היא היוזמה התמידית להעלאת שכר המינימום, או "מחיר למשתכן" של כחלון.

פוליטיקאים עסוקים בזיהוי קבוצות באוכלוסייה אותן ניתן לשחד, בכספם של אחרים, וזאת כדי לזכות בתמיכה פוליטית. זה המשחק הדמוקרטי הנוכחי. ג'רמי קורבין הבטיח "אינטרנט חינם בבריטניה". "חינם" על חשבון הגדלת המיסים.

מדינת חופש טבעי

מוסכם עלינו כי לאדם "זכויות יסוד טבעיות" (הזכות לחיים, זכות הקניין, החופש לפעול למיצוי אושרנו ללא כפייה פיזית מצד אחרים) – בשלב זה אסתכן בשתי הגדרות חדשות:

• "מדינת חופש טבעי" – מדינה דמיונית בה מיושמת במלואה ההגנה על זכויות האדם הטבעיות. מדינה שגובה מיסים רק לצורך אספקת מוצרים ציבוריים מובהקים (שכיום קשה לספקם על בסיס עסקי) כגון ביטחון, משפט, מלחמה בהתפשטות מגיפה ואפילו תאורת רחוב. מדינה שעיקר תפקידה הגנה על הזכויות הטבעיות של הפרט מפני אויבים, פושעים, ואחרים שמפעילים כוח פיזי על הזולת. מדינה כזאת תגבה מעט מאד מיסים כי הוצאותיה נמוכות. מדינה כזאת תשגשג.
• כל סטייה ממשטר של חופש טבעי נגדיר כ"עיוות שלטוני".

והנה הכלל החדש: ככל שבמדינה ירבו "עיוותים שלטוניים" כן תקטן רווחת התושבים באותה מדינה.

בסטייה קיצונית מ"מדינת חופש טבעי" ניצב משטר סוציאליסטי מלא שאוסר על קניין פרטי; מדינה בה הכלכלה והחברה מתוכננים ומפוקחים על ידי השלטונות – שם גם נמצא את שיא האומללות (וונצואלה, צפון קוריאה). ככל שמרפים את רצועת החנק של השלטון (שלושת העשורים האחרונים בסין, לדוגמה) תגדל גם הרווחה. בשווייץ רצועת החנק רפויה יחסית, כך גם בהונג קונג.

בהחלט ייתכן שהלייבור בבריטניה יזכה בעתיד ליישם את חזון "בריטניה סוציאליסטית". במצב זה תגדל מאד הסטייה ממשטר החופש הטבעי, ונחזה בהתדרדרות כלכלית וחברתית של בריטניה לכיוון וונצואלה של היום. אף מדינה לא חסינה. כך יקרה גם בארצות הברית אם דמוקרט סוציאליסטי יזכה וגם יקיים את הבטחותיו. הדרך הדמוקרטית למשטר סוציאליסטי מרופדת בהבטחת "שוחד להמונים".

מוטי היינריך

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שבת, 14 דצמבר 2019 11:29
תגובות  
0 #1 בוריס ג'ונסון - דיוקןיעקב 2019-12-14 12:32
הנה דיוקן ארוך, מפורט וטוב של ברויס ג'ונסון, ר"מ בריטניה, שלפי תוצאות הבחירות יכהן שם כמה וכמה שנים טובות.
כללית הוא מתואר כאופורטוניסט, חסר אידאולוגיה או דעה, יחד עם זאת - איש משכיל ובעל חן אישי רב, אבל - היושר והעיקביות אינם ממאפייניו המובהקים.
הוא רחוק מלהיות "שמרן" - בשום מובן - ובטח לא ליברלי-ליברטני. הוא בעד תוספת תקציבים למערכת הבריאות הציבורית NHS, למערכת החינוך, והוצאות סוציאליות. הוא נגד "משטר הצנע" - כלומר הניסיון להקטין גרעונות ממשלתיים. הוא גם ביטל הורדה מתוכננת במס החברות שהציעה קודמתו תרסה מיי.
אבל - ביחס לקורבין - אשר הציע הלאמה של שורה ארוכה של חברות - בוריס הוא פחות שמאל.
כלומר - הבחירות בבריטניה היו בין שמאלני קיצוני ודוגמתי לבין שמאלני מתון ו"פרגמטי" או אופורטוניסט.
http://nymag.com/intelligencer/2019/12/boris-johnson-brexit.html
ציטוט
0 #2 בהמשך לקו של מוטי...אילנה 2019-12-14 13:06
אם המשטר במערב בנוי על שוחד להמונים, אז מה נטפלים לביבי?...
ציטוט
0 #3 אין כבר הבדל בין כולםאורי 2019-12-14 14:56
מה זו מדינת ישראל? מדינה קפילטליסטית? סוציאליסטית? מהי סין? היא בודאי שלא קומוניסטית. מה כבר ההבדל בין כל צורות השליטה? מכולן יש מיעוט בעל כוח ובעל עושר רב ומעמד הבחינים מצטמצם למרות שהוא חי טוב יותר ויותר
ציטוט
0 #4 הגדרת "מדינת חופש טבעי"בוריס 2019-12-14 15:24
מאמר נהדר ואיכותי כרגיל, תודה רבה. שמתי לב להסבר אותו אתה מביא כדרך אגב לתפקידה של המדינה בהגנה על זכויות הפרט, וברוב המקרים אתה אומר "שלא כדאי" או "קשה היום" להפריט את תפקיד ההגנה על הפרט והמשפט מהמדינה.
מהבנתי את תפקיד המדינה, אסור בתכלית האיסור להפריט את שירותי המשטרה, המשפט והצבא, עליהם להישאר ניטרליים ונטולים מניע עסקי אחרת נדרדר מהר מאוד לחברה בה שולטות כנופיות בכח הזרוע.
על מנת להישאר חברה חופשית, עלינו להעביר למדינה את המנדט האסקלוסיבי להפעל כוח
ציטוט
0 #5 מחופש לעבדות ובחזרהשחרורון 2019-12-14 16:24
Bad times create strong men
Strong men create good times
Good times create weak men
Weak men create bad times
ציטוט
-4 #6 אינטרנט חינם להמוניםיאיר 2019-12-15 06:10
דווקא נושא זה מראה עד כמה לעיתים (רחוקות אמנם) יש הגיון בהתערבות ממשלתית כדי לסייע לציבור. כפי שאין הגיון להניח צינור פרטי מהבאר עד לצרכן, ואין הגיון לסלול כביש פרטי מכל בית לכל מקום, כך נכון לתת שירותי אינטרנט לכלל הציבור בלי הצורך היקר של מערכות פרטיות של "הובלה" וגביה.
לעיתים עלות הגביה מהצרכן הספציפי היא כה גבוהה ומסורבלת שעדיף לבצע גבייה כללית (מיסים) ומתן שירות "חינם".
אך כדי שהנושא לא יסתאב חשוב שתהיה תקשורת הוגנת וחקרנית. כזו שתדווח לציבור את העיקר ולא את הטפל. ומול כל "הטבה" הניתנת לציבור ע"י הפוליטיקאים הציבור יהיה מודע למי בעצם משלם את ההטבה הזו וכה היא עולה.
אך כדי שהתקשורת תהיה אמינה והוגנת צריך להטיל עליה את המגבלות המופעלות למשל על שופטי הכדורגל, שעיקרן הוא שכל הטיית משחק ושיפוט חד צדדי משמעותו חקירות וכלא.
ציטוט
+1 #7 חוזר: בחירות בבריטניה – הצגה חיה של שוחד להמוניםשחרורון 2019-12-15 06:41
מצטט יאיר:
דווקא נושא זה מראה עד כמה לעיתים (רחוקות אמנם) יש הגיון בהתערבות ממשלתית כדי לסייע לציבור. כפי שאין הגיון להניח צינור פרטי מהבאר עד לצרכן, ואין הגיון לסלול כביש פרטי מכל בית לכל מקום, כך נכון לתת שירותי אינטרנט לכלל הציבור בלי הצורך היקר של מערכות פרטיות של "הובלה" וגביה.
לעיתים עלות הגביה מהצרכן הספציפי היא כה גבוהה ומסורבלת שעדיף לבצע גבייה כללית (מיסים) ומתן שירות "חינם".


ידידי, פספסת את הרעיונות המובאים באתר הזה בהרבה מיילים (קילומטרים)

הממשלה לא מיצרת כלום ולא מניחה תשתית. היא פשוט גונבת מהאזרחים ומשלמת למישהו שיניח תשתית. מנגנון הביזה עולה כסף, העדר תחרות עולה כסף. זה לא מוזיל עליות זה פשוט מישהו אחר משלם. כביש זה לא קסם, זה מוצר בדיוק כמו כל מוצר אחר

אם אתה גר בבנין, בעיר, כנראה יהיה זול יותר לספק לך שירותי תשתית (כי יש יותר צרכנים). אם אתה גר על גבעה לבד , למה מישהו אחר צריך לממן לך את התשתית?
ציטוט
-1 #8 הדוגמה של החלב זה לא שוחד להמוניםמיכל 2019-12-15 08:37
במקרה של איסור ייבוא ומיעת תחרות זה דווקא פוגע בהמונים. זה יותר שוחד למקורבים, לחברות החזקות ביותר במשק שיכולות להשפיע על החלטות כלכליות פוליטיות.
הדוגמא של העלאת שכר מינימום זה גם לא בדיוק שוחד להמונים, כי מדובר בתשלום שכר הוגן לאנשים עובדים.זה לא חלוקה של כספים בחינם.אם היה חוקי לא לשלם בכלל לעובדים אז היו כאלה שעושים את זה, בשביל זה יש חוק שכר מינימום. השאלה באמת מה המינימום במדינה שבה הכל כ"כ יקר! הדוגמא של מחיר למשתכן זה באמת שוחד אבל שוב לא להמונים, אלא לקבוצה פריבילגית מצומצמת.לא כולם יכלו או רצו להשתתף בטמטום הזה.
ציטוט
+1 #9 חוזר: בחירות בבריטניה – הצגה חיה של שוחד להמוניםשחרורון 2019-12-15 17:24
מצטט מיכל:

הדוגמא של העלאת שכר מינימום זה גם לא בדיוק שוחד להמונים, כי מדובר בתשלום שכר הוגן לאנשים עובדים.זה לא חלוקה של כספים בחינם.אם היה חוקי לא לשלם בכלל לעובדים אז היו כאלה שעושים את זה, בשביל זה יש חוק שכר מינימום..


הנחת העבודה כאן היא שלאנשיםיש״סוכנות״

כלומר, אנשים מסוגלים לחשוב, לקבל החלטות ולשאת באחריות למעשיהם. במקרה הזה, אדם יכול פשוט לא להסכים לעבוד בחינם. לחילופין, אדם אחר יסכים לעבוד בחינם אצל אדם אחר כדי לרכוש מימנויות וניסיון (התמחות).

לא את, לא אני ולא ה״מדינה״ יכולים או רשאים להחליט מה ״הוגן״ ומה ״לא הוגן״ כאשר מדובר בעסקה מרצון בין שני אנשים
ציטוט
0 #10 מדרון חלקלקאבי 2019-12-18 07:34
מצטט שחרורון:
מצטט מיכל:

הדוגמא של העלאת שכר מינימום זה גם לא בדיוק שוחד להמונים, כי מדובר בתשלום שכר הוגן לאנשים עובדים.זה לא חלוקה של כספים בחינם.אם היה חוקי לא לשלם בכלל לעובדים אז היו כאלה שעושים את זה, בשביל זה יש חוק שכר מינימום..


הנחת העבודה כאן היא שלאנשיםיש״סוכנות״

כלומר, אנשים מסוגלים לחשוב, לקבל החלטות ולשאת באחריות למעשיהם. במקרה הזה, אדם יכול פשוט לא להסכים לעבוד בחינם. לחילופין, אדם אחר יסכים לעבוד בחינם אצל אדם אחר כדי לרכוש מימנויות וניסיון (התמחות).

לא את, לא אני ולא ה״מדינה״ יכולים או רשאים להחליט מה ״הוגן״ ומה ״לא הוגן״ כאשר מדובר בעסקה מרצון בין שני אנשים


ההיסטוריה מלמדת אותנו, שאם המדינה לא ראשאית להחליט מה הוגן ומה לא הוגן ביחסי עבודה אז יש מדרון חלקלק - שמגיע עד לעבדות. לפי ההגיון של עסקה מרצון: אדם שמוכר את עצמו לעבדות זה הגון, ואין להתערב בזה, כי זה עסקה מרצון בין שני בגירים. מה לעשות לפעמים צריך לקבוע גבולות גיזרה, אחרת יש התדרדרות עד ניצול אבסורדי (שוב, האופי האנושי המולד וגו').
ציטוט
0 #11 חוזר: בחירות בבריטניה – הצגה חיה של שוחד להמוניםשחרורון 2019-12-18 13:22
מצטט אבי:

ההיסטוריה מלמדת אותנו, שאם המדינה לא ראשאית להחליט מה הוגן ומה לא הוגן ביחסי עבודה אז יש מדרון חלקלק - שמגיע עד לעבדות. לפי ההגיון של עסקה מרצון: אדם שמוכר את עצמו לעבדות זה הגון, ואין להתערב בזה, כי זה עסקה מרצון בין שני בגירים. מה לעשות לפעמים צריך לקבוע גבולות גיזרה, אחרת יש התדרדרות עד ניצול אבסורדי (שוב, האופי האנושי המולד וגו').


נראה שאנחנו מדברים על היסטוריות של שני יקומים מקבילים. איפה בהסטוריה האנושית הרחבת החירות של הפרט הובילה לעבדות?
ציטוט
-1 #12 אז אתה מסכיםאבי 2019-12-22 09:47
מצטט שחרורון:
מצטט אבי:

ההיסטוריה מלמדת אותנו, שאם המדינה לא ראשאית להחליט מה הוגן ומה לא הוגן ביחסי עבודה אז יש מדרון חלקלק - שמגיע עד לעבדות. לפי ההגיון של עסקה מרצון: אדם שמוכר את עצמו לעבדות זה הגון, ואין להתערב בזה, כי זה עסקה מרצון בין שני בגירים. מה לעשות לפעמים צריך לקבוע גבולות גיזרה, אחרת יש התדרדרות עד ניצול אבסורדי (שוב, האופי האנושי המולד וגו').


נראה שאנחנו מדברים על היסטוריות של שני יקומים מקבילים. איפה בהסטוריה האנושית הרחבת החירות של הפרט הובילה לעבדות?


לא דיברתי על הגדלת חירות, אלא על חוסר התערבות של המדינה ב'הסכם' שנערך בין אנשים בגירים. הסכמי עבדות מרצון היו קיימים עד לפני 200 שנה. אם אתה מכללי את עיקרון הגדלת החירות ככזה שאוסר עבדות אז אתה כן מקבל את הכלל שצריך לקבוע (איזה-שהם) 'גבולות גיזרה' של מה הגון ומה לא הגון, או לא?
ציטוט
הוסף תגובה