שלישי, 23 נובמבר 2010 15:38

ברננקי אינו מבין בכלכלה

נגידי הבנק המרכזי חושבים שביכולתם לכוון את הכלכלה על ידי קביעת הריבית או הדפסת כסף וכך להשיג יציבות כלכלית. כיום הריבית 0, הכסף מודפס, הכלכלה מדשדשת והתחמושת נגמרה. סוד הכלכלה היציבה פשוט בהרבה.

סוד הכלכלה היציבה 

הסוד של הכלכלה היציבה (זה שבררנקי חשב שמצא) הוא פשוט מאד. כולם יודעים אותו, חוץ מהכלכלנים, הנגידים והפוליטיקאים. הסוד הוא: אל תבזבז כסף. זה נכון לכל אדם כפרט או חברה מסחרית: אל תבזבז כסף. זה נכון שבעתיים לגבי ממשלות שמבזבזות את הכסף של אחרים – שלנו. 

הנה היסטוריה כלכלית קצרה של ארה"ב: 

בערך משנת 1968 עד 1982, תחת שלושה נשיאים: ניקסון, פורד וקרטר, ארה"ב הייתה נתונה במשבר כלכלי תמידי. קראו לזה "סטאגפלציה" – אינפלציה ומיתון ביחד. האינפלציה הייתה בסביבות 18-22% לשנה, והצמיחה מזערית, האבטלה גבוהה. ניקסון נאלץ לבטל את ההצמדה של המטבע לזהב, וניסה מספר פעמים לעשות הקפאה בצו ממשלתי של מחירים ושכר, ללא הצלחה. המשבר נגרם כמובן על ידי הממשל הדמוקראטי של הנשיא ג'ונסון (1963-69). הדמוקרטים תמיד האמינו ב- yes we can – כלומר – הממשלה יכולה לעשות הכול כי יש לה כוח אינסופי (זה לא התחיל עם אובמה). ג'ונסון עשה שני דברים: את מלחמת וויטנאם ואת תכנית "החברה הגדולה" The Great Society – ל"הדברת העוני" על ידי גידול עצום בקצבאות הסוציאליות. בקיצור: עשה מה שכל אנשי השמאל אוהבים וממליצים לעשות כל הזמן: בזבז המון כסף. 

מהמיתון המתמשך ההוא של 15 שנים יצאה ארה"ב אט-אט, באמצעות הפטנט של העלאת הריבית. הדבר ריסן את האינפלציה והבזבוזים. מלחמת וויטנאם נגמרה – ובא "דיבידנד השלום" – פחות הוצאות ביטחוניות. היו גם רפורמות של הנשיא רייגן להקטנת נטל המס והרגולציה. הוצאות ההעברה (הקצבאות) הפסיקו לגדול, ואח"כ דווקא קטנו כאשר עבר חוק הרפורמה בסעד בשנת 1996, שהרפובליקאים העבירו בקונגרס למרות התנגדותם העזה של הדמוקרטים. 

אז הייתה צמיחה יפה, ויותר מ- 20 שנה ללא משברים רציניים (1982-2008). בן ברננקי חושב שזה היה בזכות החוכמה הגדולה של נגיד ה- FED (וולקר, גרינספן, ואח"כ ברננקי), המדיניות המונטארית המעולה, והרגולציה הטובה. זה כמו הבדיחה עם הפיל והעכבר שיצאו לריצת בוקר, ואחרי כמה זמן העכבר אומר לפיל: "תראה כמה אבק אנחנו מעלים אחרינו". היה קשר קלוש מאד בין מדיניות ה- FED והמצב הכלכלי. 

הנגידים חושבים שהם יכולים לכוון את מהלך הכלכלה, לעשות fine tuning – על ידי מניפולציה של הריבית: אם יש אינפלציה מעלים את הריבית מעט, אם יש האטה או מיתון – מורידים את הריבית מעט, והושגה היציבות הכלכלית הנכספת. אלא שהיום נגמרה להם התחמושת. הריבית היא אפס, והכלכלה מדשדשת. אין יותר לאן להוריד את הריבית. התיאוריה של הריבית, כמו מרבית התיאוריות הכלכליות אינה נכונה. סוד הכלכלה היציבה והצמיחה הוא פשוט מאד – אל תבזבזו כסף. זה סוד שהכלכלנים והפוליטיקאים מאד שונאים. 

ברננקי אינו מבין בכלכלה – 1 

כן, הנגיד של הבנק המרכזי האמריקאי, או בתוארו הרשמי, ראש ה- FED – אין לו מושג בכלכלה. כך טוען ג'ים רוג'רס, משקיע מנהל קרנות, סופר ופרופסור באוניברסיטה. הוא טוען זאת בעקבות ההודעה של ברננקי על המשך הדפסת הכסף, בשיעור 600 מיליארד דולר, בחודשים הקרובים (קוראים לזה "הקלה כמותית מס' 2 או QE2 ). 

אומר רוג'רס, בן ה- 68, בהרצאה של בליול קולג' היוקרתי באוקספורד, (שרוג'רס הוא בוגרו): "בן ברננקי לא מבין בכלכלה, לא מבין במטבע, לא מבין בפיננסים. הדבר היחידי שהוא מבין זה הדפסת כסף. כל הקריירה שלו התרכזה בלימוד הדפסת הכסף. תן לו מדפסת, והוא ידפיס בכל המהירות האפשרית. הדפסת כסף מעולם לא פתרה שום בעיה" אומר רוג'רס. 

נראה לי שהוא צודק. בן ברננקי היה, מרבית חייו, איש אקדמיה, ונודע בדוקטורט שלו (שנעשה בהנחיית סטנלי פישר, נגידנו), על נושא המשבר הגדול של 1933, ובטענתו שהבעיה הייתה שאז לא הדפיסו מספיק כסף. הוא לא החזיק מעולם שום תפקיד בעולם הממשי של העסקים או הבנקאות, כל הידע שלו תיאורטי, מהספרים. מהאקדמיה קפץ ישר לממשלה, היה תחילה אחד הנגידים ב- FED, אח"כ יועץ כלכלי לבוש. 

ברננקי אינו מבין בכלכלה – 2 

אכן, בן ברננקי לא מבין כלום, כמו שאומר רוג'רס. טענה עם קבלות. כתבנו בעבר על נאום של בן ברננקי משנת 2002 בו הוא אומר שמערכת הרגלוציה של הבנקים השתכללה מאד, וכעת יודעים איך למנוע משברים, ושהמערכת הפיננסית איתנה וחסינה למשבר. ואז בא המשבר של שנת 2008, וכל המערכת הפיננסית קרסה, עם הרגולטורים ביחד. כתבתי שם "בן ברננקי לא ידע מה הוא מדבר ב- 2002, ולא יודע היום." 

הנה עוד קבלה: 
בנאום אחר שנשא בן ברננקי ב- 2004 הוא אמר שהכלכלה המודרנית התגברה על בעיית המחזוריות בפעילות הכלכלית, ושלא צפויים יותר משברים עמוקים, שהמשברים "התמתנו" מאד והם הרבה יותר קטנים ורדודים. הכלכלה השיגה יציבות. הוא קורא לזה The great Moderation – אשר מוכחת על ידי הסטטיסטיקות של המיתונים הכלכליים שהיו ב- 20 השנים עד 2004. עוד הוא אומר: 

Notably, if the Great Moderation was largely the result of good luck rather than a more stable economy or better policies, then we have no particular reason to expect the relatively benign economic environment of the past twenty years to continue. 

הוא אומר שההתמתנות של המשברים הושגה הודות לידע יותר טוב של ניהול המערכת המונטארית על ידי הבנקים המרכזיים, ולכן יש סיבה טובה לצפות שההתנהלות הכלכלית המתונה (ללא משברים) של 20 השנים האחרונות צפויה להמשיך. ואז בא המשבר הגדול של 2008 (שרחוק מלהיגמר)... 

כאמור – הוא לא ידע מה הוא מדבר, ולא יודע מה הוא עושה. הוא חי בבועה. ג'ים רוג'רס צודק. 

יעקב

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 05:10

3000 תוים נשארו