ראשון, 25 אפריל 2010 15:40

ה"מהפכה התעשייתית" - לא "מהפכה", אלא תהליך קבוע ומתמשך - חלק א'

לנוכח ההיסטריה של ארגוני "כדור הארץ" נגד שאיפת האדם להיטיב את חייו ואת חיי צאצאיו, לצרוך וליהנות – ראוי להאיר על התהליך הקבוע שבבסיסו של הגזע האנושי. ה"מהפכה התעשייתית" לא הייתה ארוע הסטורי חולף...

לנוכח ההיסטריה האופנתית של ארגוני "כדור הארץ" נגד שאיפת האדם להיטיב את חייו ואת חיי צאצאיו, לצרוך וליהנות – ראוי להאיר על התהליך הקבוע שבבסיסו של הגזע האנושי. תהליך שמאפשר לנו חיים בריאים יותר, ומעניק לנו חוויות רבות יותר בכל דור מאשר חווה הדור הקודם. לא רק שמשך חיי האדם התארך בערך פי שניים מאז המאה השמונה עשרה – במונחים של כמות החוויות במהלך חיי אדם, התארכו החיים אולי פי עשרים מאז. 

מקובל להניח, כך מלמדים בשיעורי היסטוריה, שאי שם החל מהמחצית השנייה של המאה ה- 18 ועד לתחילת המאה ה-19, כלומר בסביבות 1770 חל מהפך בכלכלה העולמית שהחל בעיקר באנגליה. הומצאו מספר מכונות ותהליכים תעשייתיים ובראשם מנוע הקיטור. אלה אפשרו הקמת מפעלי תעשייה בהם הועסקו המוני איכרים לשעבר, כולל ילדים, בתנאי עבודה מחפירים. נוצר לראשונה מעמד של פועלי תעשייה הלא הוא "הפרולטריון". כתגובת נגד, התפתחו תנועות חברתיות ובראשם התנועה הסוציאליסטית, שהציבו כמטרה את ביטול ניצולו של הפרולטריון על ידי בעלי המפעלים. מספרים לנו שבזכות תנועה זו נאסרה בחוק עבודת ילדים, יום העבודה הוגבל ל-8 שעות וקמה מדינת הרווחה המודרנית. 

347

מנוע הקיטור של ג'יימס ואט (1774)

האומנם "מהפיכה"? 

"מהפכה" היא אירוע חד-פעמי שלפניו היה מצב נתון, מצב נורמאלי ישן. עקב "מהפכה" עוברים למצב חדש – מצב "נורמאלי חדש". נכון יותר לראות את האירוע המכונה "מהפכה תעשייתית" כתהליך היסטורי מתמשך וקבוע של אלפי שנים שאינו מתקדם בקצב קבוע אלא מאיץ. האצה פירושה שינוי מהירות – גידול מתמיד במהירות. 

המוח האנושי הוא שמבדיל את האדם מיתר בעלי החיים. התהליך האבולוציוני פיתח אותנו כייצור-על שיתרונו אינו במהירות ריצה, לא בכוח פיזי, לא בגודל או במשקל. המוח האנושי מאפשר לאדם לנצל את משאבי הטבע של כדור הארץ, ואת המשאבים שמחוצה לו (בינתיים רק את החלל החיצון הקרוב) פי אלפי מונים מאשר כל ייצור חי אי פעם. מוח האדם מאפשר לגזע האנושי לפתח יכולות מעבר לאלה הנובעות מהגנטיקה האנושית. הגנים שלנו לא מאפשרים לנו לגמוע מרחק של אלפי קילומטרים בריצה או במעוף, אבל בנינו מטוס ומכונית לשם כך. יכולתנו הגנטית לא השתפרה דרמטית ב-2,000 או אפילו 5,000 השנים האחרונות, טווח הזמן קצר מידי – כך גם יכולות המוח האנושי – אותם הנוירונים, אותם הקשרים הכימיים וכנראה אפילו אותו משקל וגודל. גם אם יש שינוי כלשהו הוא וודאי מזערי. 

התוכנה הבסיסית של המוח האנושי מעניקה לנו את היתרון: מאפשרת לנו ללמוד, לצבור ידע חיצוני למוח, להמציא מוצרים, לשכללם ולסחור בהם. האדם התחיל בתהליך התיעוש לפני אלפי שנים: גילה איך להפיק אש, המציא את הגלגל, את הקשת והחץ, וכן הלאה. החיה החכמה בטבע עדיין אינה מסוגלת להבעיר אש או לבנות גלגל. מאז מתגבר קצב ההמצאות והתגליות. בהתחלה באיטיות משוועת – חלפו אלף שנים בין שכלול לשכלול. לאחר מכן התגבר הקצב וכל מאה שנים עלה מוח האדם על תגלית חדשה. במהלך המאה התשע עשר גדלה רשימת ההמצאות וכדי לסקור אותם נדרש פרוט לפי עשורי שנים. וכיום, מידי שבוע או מידי יום, נולד מוצר חדש. 

כלומר, אין "מהפכה" אלא תהליך קבוע שמאפיינת אותו תאוצה גוברת. אנחנו ממשיכים ונמצאים כעת בעיצומה של "מהפכה תעשייתית" (ונמשיך להשתמש במינוח המקובל לשם נוחיות). 

מה קרה בסביבות שנת 1800 ומדוע זה לא קרה קודם? 

חסידי הקפיטליזם טוענים שחופש הפרט גדל והתמסדה זכות הקניין אך קשה למצוא לכך ראיות. זכות הקניין באנגליה בשנת 1200 לא הייתה פחותה מאשר בשנת 1750. אין ספק שמידת הטרדת הפרט על ידי השלטון רק הורעה מאז המהפכה התעשייתית. המלך האנגלי בשנת 1200 התערב פחות בחיי הפרט של נתיניו מאשר הממשלה הבריטית בשנת 1800 או 1900. 

גם משאבים כספיים להשקעות לא חסרו. היו די אצילים ומקורבים למלכות בעלי חסכונות. הבעיה הייתה מחסור ברעיונות טובים. אנשים לא ידעו איך לתרגם את החסכונות להשקעות פרודוקטיביות. חסכונות שהצטברו נועדו למימון צריכה עתידית ובעיקר ככרית ביטחון ליום סגריר, יום רעב או מלחמה. כמו הדוב שאוגר שומן לחורף. הגנה על זכות הקניין הייתה, אם כך, רק תנאי הכרחי לצמיחה אבל לא תנאי מספיק. 

התפתחות מסה קריטית של אינטליגנציה אנושית 

האינטליגנציה האנושית מתפתחת בדרך של אבולוציה, מצטברת ומואצת. התהליך הוא התפתחותי, שכבה על גבי שכבה. הגידול אינו קבוע ואינו מתרחש במסלול אחד אלא במספר מסלולים מקבילים. לפעמים מישהו מקדים את זמנו ורעיונותיו לא מתממשים משום שדרגת צבירת האינטליגנציה האנושית שנדרשת למימוש הרעיון טרם הגיעה לשלב שמאפשר את הגשמת הרעיון. הצמיחה הקבועה של צבירת האינטליגנציה האנושית הגיעה במאה ה-18 למסה קריטית שאפשרה בניית מספר מכונות חדשות ביניהם נול טוויה מתקדם ומנוע הקיטור. תהליכים מקבילים של צבירת ידע מתקיימים והתקיימו גם בהרבה תחומים אחרים: רפואה, חקלאות, הוראה, צבא, חשיבה מדינית, פילוסופיה ועוד. גם שם התהליכים מתאפיינים בתאוצה. קיימת גם אינטראקציה בין מסלולי ההתפתחות המקבילים שתורמים האחד להבשלתו של האחר. 

האבולוציה האיטית של האינטליגנציה האנושית ארכה זמן רב עד שהצטברה למסה הקריטית בסביבות שנת 1800. 

ההכנסה הריאלית לנפש

היקף האוכלוסייה בעולם השתנה מעט מאד במשך אלפי שנים, עד לתחילת המאה ה-19 – וכך גם ההכנסה לנפש. כלומר, רמת החיים הריאלית הממוצעת באנגליה במאה ה-18 לא הייתה שונה בהרבה מרמת החיים הממוצעת בממלכת בבל העתיקה. האוכלוסייה גדלה בקושי. עד 1750 האוכלוסייה בעולם מנתה פחות ממיליארד נפש. 

עד למאה ה-19 יכלה האוכלוסייה לגדול רק אם היקף הקרקע ויתר משאבי הטבע הזמינים לאדם התרחבו. כמעט כל האוכלוסייה עסקה בחקלאות כדי להבטיח את קיומה הפיזי. בצורת או מכת מזיקים בחקלאות תורגמו מיידית למוות ולדלדול האוכלוסייה. היקף ייצור המזון על ידי התא המשפחתי הספיק בקושי לאבטחת קיומו. המעט שנשאר, אם נשאר, הוחלף במוצרים מעטים הכרחיים שייצרו בעלי מלאכה. כאשר האדם השתכלל במעט והצליח לעבד שטחי קרקע נוספים – מייד גדל במקביל היקף האוכלוסייה באופן שההכנסה הריאלית לנפש נשארה קבועה. 

משהצטברה המסה הקריטית של האינטליגנציה האנושית, ויושמה לאינטליגנציה פרקטית בתחום התעשייה, נוצר מצב חדש: לראשונה בתולדות האנושות גדל פריון העבודה מעבר לקצב הגידול באוכלוסיה. ההכנסה לנפש התחילה לצמוח, התאפשר גידול באוכלוסייה ללא ירידה ברמת החיים הריאלית לנפש. התהליך בעיצומו וממשיך לצבור תאוצה. 

מוטי היינריך 

המשך הכתבה בעוד מספר ימים... 

עודכן לאחרונה ב חמישי, 28 דצמבר 2017 05:12

3000 תוים נשארו