מידע פנימי כיצד עובדים במכבי האש: משכורת נכבדה עבור כ- 10 ימי עבודה בחודש. כמעט לכל כבאי יש עסק פרטי "מהצד". למה השירות הציבורי תמיד כושל?
בניגוד לנטייה הרומנטית להתגעגע "לימים הטובים" של אז – המערכת השלטונית הייתה מושחתת ברמות שנחשבות כיום לדמיוניות. – אפילו לא היה מי שיחקור ויגיש כתבי אישום – זו הייתה שגרת החיים הציבוריים והכלכליים.
בקרוב, עם פרסום הכרעת הדין בעניין ה"מינויים הפוליטיים" של השר צחי הנגבי, תרעש התקשורת למשך מספר ימים – עד שאירוע מסעיר אחר יתפוש את הכותרות. מהי הדרך היחידה לצמצום התופעה? רמז: שום עיתון לא יפרסם זאת.
התקשורת גדושה בפרשנויות שזועקות כי מקור השחיתות בתחום הבניה והקרקעות הוא ברגולציה רופפת או במחסור בגופים רגולאטורים. אין תחום כלכלי במדינת ישראל עם תכנון, פיקוח ורגולציה כה הדוקים. אז איפה הבעיה?
בפרלמנט היווני, כמו בישראל, קיים רוב מוצק מזה שנים ל"לובי החברתי". גם ביוון יש שפע של חברי פרלמנט נמרצים לא פחות משלי יחימוביץ', אבישי ברוורמן, ועופר עייני – אבל ביוון יישמו את תורתם ובגדול.
נֶפּוֹטִיזְם (על פי וויקיפדיה) הוא "כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי משפחתם... או מכריהם, על פני אנשים אחרים". נפוטיזם אינו יכול לצמוח בעסק תחרותי...
די שבעלי הון ירוויחו מהשלטון צריך להיות מצב בו לשלטונות יש כסף רב לחלוקה. ככל שממשלה מעורבת יותר בכלכלה, עומדים לרשותה תקציבים גבוהים יותר לחלוקה – נוצרות הזדמנויות התעשרות על ידי קרבה לפוליטיקאים...
קיראו איך נראתה השחיתות האמיתית, שחיתות של פעם, מבית היוצר של מפאי והסוציאליזם הישן.