מבקר המדינה פרסם אתמול את הדוח השנתי. מסתבר שמאז 2006 מקבלים עובדי נמל אשדוד מזי הרעב "תמריץ סטייקים". עובד שעובר רף תפוקה מסוים מקבל תלוש לארוחת סטייק במסעדה בעיר (רובם במסעדה אחת מסוימת...). תקציב הסטייקים האמיר ל-6 מיליון שקל לשנה. לפני כחודשיים הופסק התשלום לסטייקים בהוראת משרד האוצר... העובדים פתחו בעיצומים על הפגיעה הבוטה ב"זכויות העובדים".
איגודים מקצועיים נועדו לתת כוח בידי העובדים מול מעסיקים אכזריים, ולהשיג הטבות לעובדים. האיגודים המקצועיים שואבים את כוחם, בדרך כלל, לא מרצונם של העבודים אלא מהחוקים של המדינה. יותר מדי כוח משחית, לא רק אם מדובר בכוח של הפוליטיקאים, אלא גם אם מדובר ביותר מדי כוח של האיגודים המקצועיים, שהם למעשה אירגון פוליטי. הם הפכו במרוצת הזמן לכוח הרסני. הם אינם מאפשרים ניהול תקין של מוסדות שלטון, שרותים ממשלתיים וחברות ממשלתיות. צריך להחזיר את האיזון המתאים בין הכוח של האיגודים לשאר המוסדות, כלומר יש צורך דחוף לתקן את החוקים המעניקים כוח יתר לאיגודים.
במדינת וויסקונסין שבארה"ב התקבל לאחרונה (לאחר מאבק חריף ומר) תיקון לחוק האיגודים המקצועיים. הנה כמה סעיפים עיקריים בתיקון הזה, שמן הראוי היה לאמץ גם אצלנו. התיקונים מתייחסים לאיגודים של עובדים בשרות הציבורי - למשל - אירגוני מורים, עובדי מדינה וכאלה.
1. האיגוד המקצועי צריך לייצג באמת את העובדים. כדי שאיגוד מקצועי יהיה מוכר הוא חייב לקבל, כל שנה, את אמונם של 51% מהעובדים שהוא מתיימר לייצג. כלומר - כל שנה יערך משאל בין העובדים, והאיגוד ייצטרך לקבל 51% מקולות העובדים שהוא מייצג. שימו לב - לא רוב בין אלה שטרחו לבוא להצביע, אלא רוב בין כל מספר העובדים, כלומר - המנעות כמוה כהצבעה נגד.
2. אסור יהיה לחייב עובדים לשלם דמי חבר לאיגוד. המעביד לא ינכה במקור, מהמשכורת של העובד, את דמי החבר של האיגוד. האיגוד יצטרך להתקיים מדמי חבר שהעובדים משלמים לו מרצונם החופשי.
3. לא ניתן יהיה לחייב עובדים להיות חברים באיגוד - כלומר - להתנות את קבלתם לעבודה בחברות באיגוד.
4. האיגוד יוכל לנהל מו"מ עם המעביד רק בענייני שכר העובדים, ולא בנושאים אחרים כמו אופן ניהול הגוף או הטבות שמחוץ לשכר (כמו פנסיה וכדומה).
5. העלאות השכר עליהן יאבק האיגוד יהיו מוגבלות לעליית המדד. העלאות שכר מעבר לעדכוני יוקר המחייה יהיו חייבות לקבל אישור במשאל עם של כל אזרחי המדינה (המשלמים את המשכורות ממיסיהם - מדובר בעובדי השרות הציבורי בלבד).
כאמור, כוחם של האיגודים המקצועיים בגופים ציבוריים הוא חזק מאד. למעשה האיגודים שולטים ללא מיצרים בגוף הציבורי והממשלה הנבחרת חסרת אונים. הם אינם מאפשרים את ניהולו התקין. הציבור כולו, המממן את הגוף הציבורי והנזקק לשרותיו סובל ממצב זה. הכוח המוגזם של האגודים המקצועיים הוא בהחלט אנטי דמוקרטי. ראוי לתקן אל החוקים המעניקים לאיגודים כוח בלתי מוגבל, ולהחזיר את האיזון הנכון מול שאר האזרחים, לפי הדוגמה של מדינת וויסקונסין.
יעקב