רביעי, 05 דצמבר 2018 20:18

"מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש

התערבות של המדינה בכלכלה יוצרת לרוב עיוות עם פוטנציאל לנזק. למה תחזיות נכונות לא תמיד מתגשמות?

"פוטנציאל" היא אפשרות שעלולה או עשויה לקרות בתנאים מסוימים (לשלילה או לחיוב). למים אגורים באגם גבוה יש פוטנציאל להפוך לאנרגיה – אם הסכר ייפתח והמים הנופלים יניעו טורבינה – הפוטנציאל החיובי יתממש.

כמעט כל התערבות של המדינה בכלכלה יוצרת עיוות עם פוטנציאל לנזק. לפעמים נגרם נזק לאנשים רבים, מול תועלת למעטים, לדוגמה: חסמי יבוא ומכס גבוה על פירות וירקות: הנזק נגרם לכל הציבור, התועלת – למיעוט של חקלאים מקומיים. במקרים אחרים, הנזק נגרם למעטים והתועלת לרבים, כמו בהצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג לאסור גביית עמלה על רכישת כרטיסי קולנוע באינטרנט. אלה וגם אלה פסולים, מדובר בבחישה פוליטית מיותרת בכלכלה. הפטיש של המדינה מונחת בכוח על קבוצה אחת כדי להטיב עם קבוצה אחרת. חופש הפרט נפגע באמצעות אילוץ שלא היה נבחר מרצון חופשי.

החלטות פוליטיות חדשות מכוונות בדרך כלל להקדים (בלוח הזמנים) את התועלת לעתיד הקרוב; ואילו העיתוי, בו הנזק צפוי להתרחש, נדחה לרוב לעתיד "הרחוק" – מספיק רחוק כדי שהפוליטיקאים שיזמו את המהלך לא יינזקו מהדף הפיצוץ. גם ב"עתיד" – לא תמיד פוטנציאל הנזק שמתממש מורגש על ידי הציבור.

הדוגמה הטריה היא התערבות המדינה בשוק הדיור באמצעות תכנית "מחיר למשתכן" של שר האוצר כחלון. העיוותים הרבים יוצרים נזק פוטנציאלי מצטבר רציני: עלות כבדה לתקציב המדינה שמסבסד את הקונים; התייקרות מהירה של קרקעות פרטיות בגלל מיעוט מכרזי קרקעות מדינה שלא במסגרת "תכניות כחלון" ועוד. גם לקונים המאושרים נגרם נזק פוטנציאלי: הם הפכו ל"משקיעים" ונטלו סיכון – התקווה לקבל בעתיד שכר דירה סביר לכיסוי תשלומי המשכנתא, סיכון לצניחת מחירי דירות באזורים שהוצפו בבנייה של "מחיר למשתכן", סיכון של ירידת ערך בגלל איכות לקויה (דירות שהוזמנו על ידי גורם מתווך ממשלתי ולא רכישה תחרותית ישירה של קונה מקבלן). הנזק לציבור ולקונים אינו מידי – מה שמעניק, לכאורה, יתרון פוליטי לכחלון כבר עכשיו. כאשר הנזק יתממש, כחלון כבר יהיה רחוק מספיק מזיכרון הציבור.

תכניות נוטות להשתבש ובוודאי שתכניות פוליטיות. פרשנים מעריכים שתמיכתו של השר כחלון בהקדמת הבחירות לכנסת, נובעת מהחשש למימוש מוקדם מידי של פוטנציאל הנזק שבהתערבות הבוטה של המדינה בשוק הדיור.

לפעמים פוטנציאל הנזק אכן מתממש, אך הנזק לא מורגש. נזק יכול להתקזז בזכות אירועים כלכליים שכלל אינם קשורים לעניין. כך למשל, ירידה חדה במחירי הנפט בעולם תגדיל את ההכנסה הפנויה של האזרח ויכולה לקזז נטל של עלייה במחיר החשמל הנובע מסבסוד "אנרגיה ירוקה"; או, הכנסות חד-פעמיות ממסים בעקבות אקזיט ענק של חברה ישראלית מקזזות כניעה פוליטית יקרה לדרישות ההסתדרות. גם כאשר קיים פוטנציאל משמעותי לנזק – אין בכך וודאות. מתי יתממש? באיזו עוצמה? אם בכלל?

מדיניות בנק ישראל – דוגמה לפוטנציאל לנזק גדול שהתממש אבל אינו מורגש

 המשק הישראלי בעשור האחרון היה במצב מצוין. מיליארדי דולרים זרמו לישראל כתמורה עבור יצוא סחורות ושירותים, אקזיטים, העברות פרטיות והשקעות של זרים במשק הישראלי. השקל הישראלי אמור היה להתחזק מאד בעקבות העודפים המתמשכים בחשבון השוטף) הרבה לפני שהגז התחיל לזרום)

קל לדמיין מה יכולה הייתה להיות רמת המחירים בישראל אילו השקל היה עומד היום, לדוגמה, על 2 שקלים לדולר. החל מדלק זול ועד לבשר ולחם זולים בהרבה ממחירם היום – ובעשרות אחוזים. רמת החיים שלנו הייתה יכולה להיות גבוהה בהרבה.

אבל בנק ישראל הדפיס שקלים בכמות אדירה ב- 9 שנים (עד תחילת 2018). עם השקלים שהדפיס רכש בנק המרכזי שלנו מהציבור דולרים שהצטברו לסכום עתק של כ- 112 מיליארד דולר – סדרי גודל של תקציב המדינה לשנה שלמה. יצירת ביקוש מוגבר לדולרים באמצעות רכישתם על ידי בנק ישראל מנעה את ירידת שער הדולר כמתבקש מעודף הדולרים במשק. כך שמר בנק ישראל על רמת מחירים גבוהה למוצרי הצריכה והשירותים בישראל (היבוא התייקר).

הנזק נגרם לנו בכך שרמת החיים שלנו (של רוב האזרחים) לא עלתה כמתבקש ממצבו הטוב של המשק. רמת החיים עלתה, אך מעט יחסית לפוטנציאל החיובי. 112 מיליארד הדולר שבמרתפי בנק ישראל, נרכשו ברובם באמצעות מס שבנק ישראל הטיל עלינו – ייקור המוצרים בישראל, באמצעות מניעת הוזלתם.

בשנת 2008 עמדה כמות הכסף הבסיסית במשק על 78 מיליארד שקלים (מזומנים בידי הציבור + רזרבות הבנקים בבנק ישראל). בחלוף 9 שנים בלבד, בסוף 2017, עמדה כמות הכסף על 316 מיליארד שקלים. זינוק של פי ארבעה בבסיס הכסף!

להדפסה כה מסיבית של כסף יש פוטנציאל נפיץ לנזק לכלל הציבור. הנזק אכן נגרם, הפוטנציאל השלילי התממש. למרות זאת, הציבור לא חש בנזק כי הוא התבטא במניעת-הוזלה של מחירים ולא בעליית מחירים.

לפעמים פרשנים ומומחים (וגם אנחנו כאן ב"קו ישר") מנבאים בהחלטיות נזק כתוצאה ממדיניות כלכלית מסוימת. המציאות מורכבת בהרבה וקשה לחיזוי בגלל משתנים רבים שמעורבים בעיצוב המציאות הכלכלית. "פוטנציאל" לנזק לא תמיד מתממש, וגם אם מתממש – אינו תמיד מורגש.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב רביעי, 05 דצמבר 2018 20:43
דורון
איך ייתכן?
אם התחזית "נכונה" - איך ייתכן שאינה מתממשת?
0
שחרורון
No skin in the game
תחזית (בין אם התממשה לבסוף ובין אם לא), בלי שנותן התחזית בעצמו עשוי לסבול מהתוצאות השליליות שלה, היא חסרת ערך. לא יותר מהרעדת אויר, נפיחה חלושה אך מסריחה באופן מפתיע. לדבר זה זול ולא מעניין.הדבר נכון גם למדיניות או חוק. קבוצה קטנה של אנשים החליטה להדפיס שקלים, ולמעשה לבזוז את שאר הציבור. אם הם היו לווים 112 מילארד דולר בעצמם, זה משהו אחד. אבל הם פשוט העבירו את הסיכון לשאר הציבור, בעוד שישבנם המרופד גוזר משכורת חודשיתזה הסיבה למה התערבות ממשלתית תמיד גורמת לנזק. למה כל מה שהממשלה נוגעת בו הופך לחרא (מגע האנטי מידאס). בבסיס פעולת הממשלה יש פעולה ללא סיכון. לקיחת הימור שאתה מרוויח אם נצחת ומישהו אחר משלם אם הפסדתבעולם הגיוני הדוגמאות שהובאו בכתבה היו נראות ככה. מגדלי פירות וירקות ישראלים היו מנסים לשכנע אנשים לשלם יותר עבור תוצרת מקומית (במקום מכס). כחלון היה מקים קמפיין GOFUNDME כדי לממן את הדיור למשתכן (במקום להשתמש בכסף שנגנב מהאזרחים), ובנק ישראל בכלל לא היה קיים
0
דוד
לא תמיד מדובר ברוע לב של הפוליטיקאים
הרבה פעמים מדובר ברצון טוב בשילוב עם בורות עצומה, אם זה מחוסר הבנה בסיסית בכלכלה (כחלון למשל) או להיפך: מלימוד כלכלה באוניברסיטה, עם כל הבולשיט הקיינסיאני וכו'.כשמדברים על "מדיניות כלכלית" כדאי לזכור שבישראל הבעיה עמוקה יותר: המבנה הפוליטי מחייב הענקת תפקידי שר לפוליטיקאים, שבהגדרה הם אנשים שקונים קולות תמורת כסף (פעולה שבקונטקסט אחר מהווה עבירה פלילית, מצא את ההבדלים..). לא ש"איש מקצוע" בהכרח טוב יותר, אבל לפחות לא אמורות להיות לו שאיפות פוליטיות.
0
שחרורון
הדרך לגהנות רצופה כוונות טובות
אכן, המבנה מעניק כח לאנשים. הבעיה היא לא שנותנים תפקיד שר לעסקן במקום ל״איש מקצוע״. הבעיה היא שנותנים כח רב לבן-אדם. וכח תמיד משחית בני אדם.לא משנה כמה חוקים תחוקק כדי למנוע את זה, כמה דיונים וכמה ציקצוקי לשון.הפתרון הוא ביזור הכח והקטנת הממשלה
0
יעקב
להדפיס שקלים ולקנות איתם דולרים
נראית לי עיסקה מצוינת. הלוואי ויכולתי גם אני לקבל קצת דולרים תמורת הניירות שאני מדפיס...אם בנק ישראל היה משתמש בדולרים אלה לכיסוי הוצאות (למשל לקניית נפט מחו"ל או לרכש בטחוני) - חצי נחמה.אבל לצבור דולרים במרתף לא נראה מועיל.
0
יעקב
שער חליפין יציב
בנק ישראל מתאמץ להחזיק את שער החליפין דולר-שקל יציב. זו המטרה של תרגיל קניית הדולרים.הנה הצעה: בטלו את השקל. אז המטבע שלנו (הדולר) יהיה הכי צמוד לדולר שאפשר, ולא יהיה צורך בבנק ישראל בכלל. הרגנו שני ציפורים במכה אחת!
0
אפרים ב.
אין דבר כזה " תחזיות נכונות "
כשמשתמשים בביטוי "תחזיות נכונות" מתכוונים לתחזיות שהתבררו בדיעבד כנכונות . תחזיות מתחלקות לשני סוגים עיקריים : אלו שמתבססות על ניתוח מקיף של הנתונים והסקת מסקנות ואלו שמבוססות על אידיאולוגיה , משאלות לב וניחושים .אם ניקח כדוגמא את התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח , הרי שזו דוגמא אופיינית לרגולציה שנובעת מרגולציה אחרת .כשהשקל מתחזק , היצואנים נפגעים כי העלויות השקליות שלהם גדלות יחסית להכנסות שלהם והשורה התחתונה נפגעת . במדינה חופשית -ללא חוקי עבודה ושכר - התגובה של היצואן הייתה להוריד את השכר לעובדיו או לחלופין , לחתום מראש על הסכמי שכר צמודי מט"ח .במצב כזה , לא יהיה צורך בהתערבות בנק ישראל .על מנת להתייחס ברצינות לפעילות בנק ישראל במצב הקיים היום , יש להשוות את הנזקים הפואנציאליים מהתחזקות השקל לעומת הנזקים מרכישת השקלים ע"י בנק ישראל.ההצעה של יעקב
0
שחרורון
חוזר: "מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש
מה ז״א ״יש להשוות את הנזקים הפוטנציאלים...״?נזקים למי? על בסיס מה משווים? אם אני יצואן תיהיה לי עמדה שונה מיבואן. מי צודק?
0
אפרים ב.
חוזר: "מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש
שחרורון אמר/ה :
מה ז״א ״יש להשוות את
שחרורון אמר/ה :
מה ז״א ״יש להשוות את הנזקים הפוטנציאלים...״?נזקים למי? על בסיס מה משווים? אם אני יצואן תיהיה לי עמדה שונה מיבואן. מי צודק?
יש להשוות את הנזקים הנגרמים לכלל הציבור עקב הדפסת הכסף לעומת הנזקים הנגרמים לכלל הציבור עקב הרגולציה שלא מאפשרת ליצואנים להקטין את השכר השקלי ולכן גורמת לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים- בעיקר במפעלי הייטק - והעתקתם לחו"ל שם עלויות השכר יותר נמוכות . אם אתה מתגורר בישראל - עמדתך כנראה תהיה לנקוט במדיניות שלא תגרום לעובדי ההייטק לחפש את עתידם בחו"ל - כי אז, גם כיבואן - ציבור הקונים הפוטנציאליים שלך יקטן ותרוויח פחות , ואני מניח שלא תתנחם בעובדה שמחירי מוצרי היבוא ירדו - כי גם המחיר שתמכור אותם ירד, בנוסף לקיטון במספר הקונים.

0
שחרורון
חוזר: "מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש
״יש להשוות את הנזקים הנגרמים לכלל הציבור עקב הדפסת הכסף לעומת הנזקים הנגרמים״מי זה כלל הציבור? איך אתה יודע מה כלל הציבור מעדיף?אתה סתם מנחש לפי איך שנראה לך לנכוןאם אני יבואן אולי אני מעדיף שקל חזק. אם אני יצואן אולי אני מעדיף שקל חלש.יש ככ הרבה גורמים וכל אדם הוא שונה, לקחת את כל האנשים, לשים אתם בדלי אחד ולהמציא משהו ש״טוב להם״ זה התנשאות ועזות מצח.מה שאתה אומר זה: ״אם אני הייתי הרודן, הייתי יוצר גן עדן״
0
אפרים ב.
להלן מה שאני אומר
שחרורון אמר/ה :
״יש להשוות את הנזקים הנגרמים לכלל הציבור עקב הדפסת הכסף לעומת הנזקים הנגרמים״מי זה כלל הציבור? איך אתה יודע מה כלל הציבור מעדיף?אתה סתם מנחש לפי איך שנראה לך לנכוןאם אני יבואן אולי אני מעדיף שקל חזק. אם אני יצואן אולי אני מעדיף שקל חלש.יש ככ הרבה גורמים וכל אדם הוא שונה, לקחת את כל האנשים, לשים אתם בדלי אחד ולהמציא משהו ש״טוב להם״ זה התנשאות ועזות מצח.מה שאתה אומר זה: ״אם אני הייתי הרודן, הייתי יוצר גן עדן״
מה שאני אומר : בהינתן רגולציה קיימת ( חוקי עבודה ) , הרי שתנאים משתנים מיצרים צורך ברגולציה נוספת ( שערי חליפין ) . הרודן , במקרה זה נגיד הבנק - יעריך את הנזק הצפוי במונחי שינוי בתוצר/אבטלה/הגירה מהארץ/סגירת מפעלים וכו', ויבחר בדרך הראויה לפעולה.

0
אירופאי
אפרים, ובראיה יוטיליטריאניסטית זו
מעניין אותי לשמוע איך אתה מישב הבחירה המתבקשת מהגישה לפרדוקס הקרונית עם השקפת העולם אשר מניעה אותך לגישה זו.
0
אפרים ב.
חוזר: "מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש
אירופאי אמר/ה :
מעניין אותי לשמוע איך אתה מישב הבחירה המתבקשת מהגישה לפרדוקס הקרונית עם השקפת העולם אשר מניעה אותך לגישה זו.
אינני צריך לישב . במקרה זה הבחירה המתבקשת אינה מונעת מהשקפת עולם אלא ממצב נתון . נתונה רגולציה במדינה ( חוקי עבודה ) שגורמת לבעיה בהינתן שינוי בשער חליפין . כדי להתמודד עם הבעיה - החליט רגולטור אחר למנוע ייסוף בשקל , כשלדעתו ( גם לדעתי ) אי התערבות יגרום ליותר נזק . הואיל וממילא אנחנו חיים במדינת רווחה עם שלל רגולציות , לדעתי בנק ישראל נקט בפתרון ההנדסי הנכון , ןבכלל האמור במאמר מתייחס לבעיות הנדסיות כמאמר לוי ידידנו ולא בבעיות מוסר.לעניין המוסרי , מדינת הרווחה לא עוסקת בזה . אם תשאל אותי לגבי מדינה ברוח הליברטריאנים , הרי שלטעמי ליברטריאניות משמעותה חופש בלי קשר לתוצאות הנלוות מבחינה כלכלית , לאומית וכו' . כלומר , חסידי החופש יכולים לקוות שמדינה חופשית תניב רווחה יותר ממדינת רווחה - אך גם אם לא - המטרה היא החופש ולא הרווחה.

0
אירופאי
אכן אין חובה לישב
אפרים ב. אמר/ה :
אינני צריך לישב .
אין חובה לודא, אך זה מעניין למדוד עקביות של קו מחשבה, לא מכיוון שהיא חייבת להיות עקבית, אלא שחוסר עקביות מצביע על הנחות יסוד אשר לאדם שלא שותף להם קשה לראות למשל... אפרים ב. אמר/ה :
...אי התערבות יגרום ליותר נזק .
יותר נזק למי? ולמה אנחנו מודדים נזק לא תועלת? וכמו כל מדידה אנחנו נתמקד במשתנים אחדים ונתעלם מאחרים, מי מחליט ועל פי איזה פרמטרים. הפיתרון ההנדסי ישתנה בהתאם לתשובות השונות לשאלות אילו. לא כן?

0
אפרים ב.
חוזר: "מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש
יותר נזק למי? ולמה אנחנו מודדים נזק לא תועלת? וכמו כל מדידה אנחנו נתמקד במשתנים אחדים ונתעלם מאחרים, מי מחליט ועל פי איזה פרמטרים. הפיתרון ההנדסי ישתנה בהתאם לתשובות השונות לשאלות אילו. לא כן?המאמר מתייחס למציאות קיימת במדינת ישראל . התגובה של בנק ישראל להתחזקות השקל , באה בין השאר על בסיס רגולציה קיימת שלא מאפשרת לפגוע בשכר העובדים .במדינת ישראל הזו, החליט נגיד הבנק משיקולים שונים להעדיף את נזקי השמירה על שער החליפין - גידול בכמות הכסף, אי הפחתת מחירים וכו' , על נזקי פגיעה ביצוא - סגירת מפעלים , מעבר עובדי הייטק לחו"ל וכו' . זה הפתרון ההנדסי שנתן הנגיד במצב הנתון שבו קיימת הרגולציה . יותר נזק למי ? תלוי באינטרסים של הגורמים השונים . האינטרס שלי כישראלי הוא שבארץ יחיו מירב האנשים המשכילים והאיכותיים ( כן - משכילים ואיכותיים לפי הגדרתי ) ושרמת החיים בארץ במונחי תוצר ממוצע לנפש תעלה במידה המכסימלית .כל עוד קיימת מערכת רגולטורית במדינה , הרי שאני שופט את פעולותיה בין השאר על פי האינטרס שלי כישראלי - במסגרת זו אני סבור ש " הפתרון ההנדסי " של בנק ישראל יותר טוב מאשר אי התערבות של הבנק בשוק המט"ח . כשנגיע לימות המשיח בהם לא תתקיים רגולציה וכוחות השוק בלבד יכתיבו את שערי המט"ח וכל פעילות כלכלית אחרת , כנראה שאצטרף אליך להפגין נגד כל גורם שינסה להחזיר את הרגולציה הממשלתית על הפעילות במשק - גם במקרה שהאינטרס הפרטי שלי בעד הרגולציה הקונקרטית. עד אז אני סבור שהפתרון ההנדסי של בנק ישראל נכון.
0
שחרורון
חוזר: "מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש
אפרים ב. אמר/ה :
האינטרס שלי כישראלי הוא שבארץ יחיו מירב האנשים המשכילים והאיכותיים ( כן - משכילים ואיכותיים לפי הגדרתי ) ושרמת החיים בארץ במונחי תוצר ממוצע לנפש תעלה במידה המכסימלית .
אם זה האינטרס שלך, אתה צריך להיות אלרגי לכל ״פתרון הנדסי״: אפילו זה שמשרת את האינטרסים הצרים והרגעיים שלךכל מה שהממשלה נוגעת בו הופך בסופו של יום לחרא, כי מאחורי כל ״הנדסה חברתית״ עומדים בני אדם

0
יואל
ימות המשיח
"כשנגיע לימות המשיח בהם לא תתקיים רגולציה"איך לדעתך יגיעו אותם ימים? בכך שאנשים יסנגרו על רגולציה ממשלתית בטיעון של 'יש כבר רגולציה קיימת מזיקה שאני לא יכול/רוצה להעלים אז בוא נתפור רגולציית טלאי שתמנע את הבעיות של רגולציית המקור (ותיצור צרות חדשות...)'?
0

3000 תוים נשארו