ההמונים בברזיל ובתל אביב דורשים סקטור ציבורי גדול שימשיך לסבסד, להאכיל ולהגן על מקומות עבודה – אבל שלא יהיה מושחת ושהמסים יהיו נמוכים. יש רק בעיה קטנה – זה לא עובד, דבר והיפוכו. אין כפור חם.

לא צריך לצ'פר חיילים או מילואימניקים, ואין צורך להפלות חיילים לטובה – צריך לשלם משכורת גבוהה ובהתאם לסיכון שבתפקיד.

יוון סגרה את השידור הציבורי. כל ערוצי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים - נדמו. כ-2,500 עובדים פוטרו ויתחילו לחפש עבודה אמיתית. היוונים מתחילים לחסוך מידי שנה לפחות מיליארד שקל.

הצורך "להציל את גוש האירו" אינו יורד מסדר היום. רבים מאשימים  במשבר את מטבע היורו האחיד באירופה. שטות נוחה שמסיחה את הדעת מהאשמים האמיתיים - מדיניות מוניטארית ריכוזית בהנהגת בנק מרכזי.

הפופוליזם האידאולוגי עומד שוב לנצח. הדגלים האדומים שהונפו בשדרות רוטשילד בתל אביב והכניעה הפוליטית לרטוריקה   סוציאליסטית מטעה - מעלים את משק הגז על מסלול מכשולים יקר. אנחנו נשלם.

צה"ל מעוניין לגייס הלוואות למימון פינוי בסיסים בערים. ומי יפרע את ההלוואה? תקציב המדינה. זה בהמשך ללחצים של משרד הביטחון לתכנן בעצמו בניית 60 אלף דירות - להשתלב בכלכלה כמו הצבא המצרי המושחת.

שתי יוזמות התחילו לפני 3 שנים: האחת חברה ממשלתית, להקמת שוק סיטונאי חדש לירקות ליד חיריה – פשוט יחסית. השנייה – פרויקט מגדלי מגורים מורכב של גינדי במקום השוק הישן בת"א. נחשו מה קורה אחרי שלוש שנים?

ישנם מוצרים ושרותים שהמדינה צריכה לספק. אך אלה אינם ראיה לכישרון הניהול והפיקוח של "המדינה", ובשום אופן אינם הוכחה לחיוניות התערבותה גם בתחומים אחרים. די לנו במשימות בהן אין לנו ברירה זולת המדינה.

השביתה נגד "השמים הפתוחים" הסתיימה בצ'ק שנתי של כ-500 מיליון שקל שאנחנו, משלמי המסים, נרשום לפקודת אל על "לכיסוי הוצאות האבטחה". הסכום הענק לאבטחה של פחות מ-50 מטוסים בלתי סביר בעליל. בואו נעשה חשבון.

לפיד חדל להשתמש במינוח שהיה לחלק בלתי נפרד מזהותו הפוליטית: את "מעמד הביניים" החליף מונח חדש – "האדם העובד". שאפו ליועץ שתיקן לו את הטעות.