עובדי הסקטור הציבורי זכאים לנופש מסובסד בחו"ל על חשבון משלם המיסים. עוד הטבה ל"איש השמן" - סיפור מהתנסות אישית.

ממשלה שמאלצת את הבנקים להעביר את הרזרבות שלהם אל הבנק המרכזי ולקבל על יתרות אלה "ריבית שלילית", למעשה מחרימה כסף מהבנק. השימוש בכינוי "ריבית" בהקשר זה נעשה לשם התקינות הפוליטית. החרמה אינה "תשלום".

גם הבריטים אימצו בחום את הרעיון: מעתה "יצמח" התמ"ג הבריטי כתוצאה מהכללת זנות, יבוא-יצוא, יצור וצריכה של סמים בלתי חוקיים כמו קראק והרואין. אבל מי בכלל צריך את נתוני התמ"ג ואת שאר החשבונאות הלאומית?

התוצר של איטליה צפוי לזנק ב-2 אחוזים שלמים הודות להכללת "הערכות" על היקף המסחר בסמים, זנות והברחת סיגריות. הפעם זה נעשה רשמית, בהנחיית הרגולטורים של האיחוד האירופאי בבריסל. מי מרוויח מהתעלול?

משאל עם מקשה על התגבשות של לוביסטים לייצוג קבוצות-אינטרס.  אלה מעוניינים בחוקים שמטיבים עם סקטור מסוים. בדמוקרטיה כמו אצלנו – חוקים מתקבלים משיקולים צרים שמזיקים לרוב הציבור. משטר של העדפת קבוצות לחץ.

חברת הרכבות הממשלתית בצרפת הזמינה 2,000 רכבות חדשות בעלות של כ-3 מיליארד יורו. למרבה הצער, הרכבות שהוזמנו לשדרוג רשת הרכבות האזוריות, "רחבות מידי" ולא מתאימות לרוחב הרציפים בתחנות הרכבת.

את רשות השידור צריך לסגור ולא לפתוח מחדש. ממשלה לא צריכה לספק שירותי בידור – לא בתי קולנוע, לא תיאטרון, ולא שידורי טלוויזיה.

אין שום כבוד בחיים על חשבון אחרים בכפייה. כלל לא חשובה ההגדרה של "קיום בכבוד" – לאף אחד אין זכות לכפות על שכנו שיממן את חייו, גם אם השכן עשיר. חוקי הכפייה של מדינת הרווחה המודרנית אינם מוסריים.

רבים טוענים שסטלין "עיוות וסילף" את הרעיון הקומוניסטי. אבל, אין דרך אחרת ל"הגשמת" המרכסיזם על גווניו, אלא באמצעות הפעלת כוח ופגיעה בחופש הפרט. וכדי שאנשים לא יברחו - צריך לסגור את הגבולות.

שר האנרגיה הקודם הזהיר מ"מחסור בחשמל", השר הנוכחי וחברת החשמל טוענים שיש "עודף חשמל". מה שבטוח, כל משפחה בישראל תצטרך להכניס את היד לכיס ולשלם בערך 40,000 שקל לכיסוי החוב המצטבר של חברת החשמל.