אירועים היסטוריים מתגלגלים לכיוונים כאוטיים ובלתי חזויים. את השרשור הלוגי של האירועים ניתן לבנות רק בראיה לאחור והתוצאה נראית מפתיעה לא פחות מהשפעת משק כנפי הפרפר באמזונאס על סופת טורנאדו בטקסס.
מערכת חינוך הבנויה על עיקרון החתירה לשיוויוניות חייבת להתייצב במכנה המשותף הנמוך ביותר. האידיאולוגיה הסוציאליסטית השלטת, מנסה לכפות בכוח, חינוך אחיד וגרוע לכולם.
ספק אם המדינה היא שצריכה להעניק את הפרסים על חשבון משלם המסים (למרות סכומם הזניח). אבל לא זה "העניין" – אם כבר מחלקים פרס לאומי, בולטת בחסרונה קטגוריה אחת קבועה: פרס ישראל ליזמות ולעסקים.
תקלת דלק המטוסים המזוהם שערורייתית מאשר נראה על פני השטח. ספק אם "בעיית הריכוזיות במשק" קיימת בחברות המסחריות. אין ספק שהיא קיימת בסקטור הממשלתי המנופח והמונופוליסטי. ריכוזיות שעלולה לעלות בחיי אדם.
רוב הציבור מעדיף בשנים האחרונות את מסלול משכנתאות הפריים, אבל בנק ישראל מכריח אותנו "לבחור" במסלול אחר – זה שצמוד למדד המחירים לצרכן. פישר מציג בעקביות רק צד אחד של המטבע. האם הנגיד "רוצה רק בטובתנו"?
