השנה 1960. 15 שנה לתום השואה. 12 שנה למדינה. כל חוקר במגמה לחינוך יאמר לך שהאווירה בקום המדינה הייתה התעלמות מכוונת מאירועי השואה, והתמקדות בגילויי הגבורה שבגטאות. לא דיברו כלל על הזוועות ולהיות ניצול שואה היה אז כתם. "הנה עוד אחד מאלו שהלכו כצאן לטבח" – אמרו אז בני הנוער, דור בארץ הלוחמים הגאים של תש"ח.
משפט אייכמן, שנה לאחר מכן, היכה בהלם את היישוב. חיים גורי, סמל ודוגמא לאינטלקטואל מבני הארץ, לוחמי תש"ח, ישב במשפט אייכמן כמוכה הלם. לא היה לו מושג אודות היקף הזוועה והרוע. איש לא דיבר על כך. בשום תכנית לימודים הוא לא נחשף לנוראות השואה.
יש שמציעים, כמו ההיסטוריונית דר' שרון גבע (אונ' ת"א, סמינר הקיבוצים) שבמקום לעמוד דום אפשר לדון גם בג'נוסייד של יתר העמים. כמו החרדים שדחוף להם ללמוד משניות בעודם יושבים, כי המשניות יותר חשובות מהצפירה.
ותרשו לי, בהזדמנות זו, לעצבן אתכם יותר. לא, אין דמיון בין רצח העם הארמני לרצח העם היהודי. כן, פעם אחת צריך לשבור את ההשוואה הנואלת הזו. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה מרדו הארמנים באימפריה העותומנית. הם הקימו מחתרת שביקשה לקדם את ניצחון רוסיה על טורקיה. התגובה הטורקית הייתה נוראית. רצח עם מתועב ומזוויע. הרעבה למוות. הגליה. כל האכזריות האפשרית. זהו הרקע.
בשונה ממנו, השמדת העם היהודי לא הייתה על רקע מאבק כלשהו. מה אכפת ליהודי בלודז' שהיטלר ייקח את פולין? ואם הוא רוצה גם את הולנד? בסדר. שיהיה מלך העולם. 150 שנה קודם רצה נפוליאון להיות מלך העולם. אז למה לא היטלר? לא עדיפים הגרמנים המפותחים על פני האוקראינים הפרימיטיביים?
נשאלת השאלה: האם זה דומה במשהו למאבק הארמנים מול העותמנים? אילו, נניח, הטורקים היו רוצחים את כל חברי מחתרת ניל"י ועימם את מרבית הישוב היהודי בארץ ישראל בעת מלחמת העולם הראשונה – זה היה דומה לג'נוסייד של העותמנים בארמנים באותה המלחמה.
אבל זה כלל לא דומה לאידאולוגית הגזע הנאצי, שבגללה נרצח העם היהודי. רצח היהודים לא נועד לפתור לנאצים איזו בעיה מול האויב, כמו הטבח שביצעו הטורקים בארמנים. רצח היהודים דווקא עיכב את הנאצים ובזבז להם אנרגיות ומשאבים רבים. הם כבר היו בנסיגה בכל החזיתות כאשר הרכבות המשיכו לנסוע למחנות ההשמדה. ההוראה של אייכמן הייתה ברורה: רכבת להשמדה קודמת לרכבת לחזית. לא היה כדבר הזה בתולדות העמים. וכל מי שחושב שרצח הוא רצח הוא רצח, אינו אלא שטחי בעליל. לא נכון. יש רצח ויש רצח.
דן לב פועם
בין אם זה היה שימוש ציני או לא, בעקבות זה הארמנים החלו להיטבח לא רק ע"י הצבא, אלא ע"י אזרחים מהשורה, על בסיס סיבה דתית-אתנית מובהקת.
לא יודע אם זה ברמה של השואה או לא, אבל הייתי אומר שזה מאוד דומה לטבח בהתבצע ב94 ברואנדה
זה ההבדל העיקרי בין המקרים.
האנשים הם ברברים.
טורקים, גרמנים, פולנים, אוקראינים, ליטאים, רומנים.
השיא (שיא הברבריות) הם הגרמנים ה"מתורבתים". אבל - גילויי ברבאריות מופלגת היו בכול העמים שהזכרתי.