שלישי, 20 אוקטובר 2020 15:42

זכות הצבעה נרכשת (לא מוּלדת)

מי שנולד להורים אזרחי המדינה הופך אוטומטית – בהגיעו לבגרות – לאזרח המדינה. עם האזרחות באה גם זכות ההצבעה. מי אמר שכך צריך להיות?

2575

 

הקורונה ממחישה לכולנו את שהיה ידוע לחלקנו כבר שנים: איך המפלגות החרדיות מנצלות את היותן לשון מאזניים בין ימין לשמאל לצורך השגת כספים וטובות הנאה לבוחריהן על חשבון כלל הציבור העובד ומשלם מיסים.

עוד ממחישה הקורונה כי החברה החרדית היא "מדינה בתוך מדינה" עם מערכת ערכים וחוקים משלה, כשחוקי מדינת ישראל הם לגביה המלצה בלבד, אלא אם החוקים מעניקים כספים וטובות הנאה.

כך למשל הוטל סגר על כל המדינה, במקום להטיל סגר רק על ערים "אדומות" שרובן חרדיות. כך למשל נפתחו גני ילדים בערים אדומות (חרדיות) תוך סיכון כולנו.

כבר שנים ששיעור הילודה הגבוה בחברה החרדית גורר תחזית אפוקליפטית לעתיד מדינת ישראל לקראת אמצע המאה הנוכחית, אולם איש לא הציע פתרון מעשי.

הועלו רעיונות לשלב את החרדים בחברה ובעבודה, הוצע לפטור אותם לגמרי משירות צבאי כדי שיוכלו לצאת לעבודה מבלי להיות "כבולים" בישיבות כמי שקיבלו פטור בשל "תורתו אומנותו", אולם כל הרעיונות כשלו.

החרדים יודעים שהזמן משחק לטובתם. כל שנה שחולפת מגדילה את שיעורם באוכלוסייה, ממילא את מספר הבוחרים שלהם, ממילא את מספר המנדטים בכנסת; וכתוצאה, את יכולת ההשפעה על הפניית עוד ועוד כספים לטובת הבוחרים שלהם, שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא.

הפתרון להתדרדרות האומללה של מדינת ישראל לקראת עתיד של מדינת עולם שלישי (כתוצאה מצמיחת שיעור הטפילים עד שימוטט את הכלכלה), הינו ביטול ההשפעה ההרסנית שיש לחרדים על תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת.

איך?

על ידי כך שמספר חברי הכנסת החרדים ילך ויקטן בחלוף השנים במקום שילך ויגדל.

איך?

על ידי כך ששיעור המצביעים החרדים ילך ויקטן בחלוף השנים במקום שילך ויגדל.

איך?

התשובה בכותרת המאמר.

המצב החוקי היום בכל הדמוקרטיות בעולם הוא שזכות ההצבעה הינה מוּלדת (מלשון הולדה או לידה). דהיינו, מי שנולד להורים אזרחי המדינה הופך אוטומטית – בהגיעו לבגרות – לאזרח המדינה. עם האזרחות באה גם זכות ההצבעה.
מי אמר שכך צריך להיות?
מדינת ישראל הייתה ועודנה חלוצה עולמית במגוון תחומים. מדוע לא נהיה חלוצים גם בעניין זה?

סעיף 5 לחוק יסוד הכנסת קובע: כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת.

בסעיף 5 לחוק יסוד הכנסת, אחרי המילים "בן שמונה עשרה ומעלה" יוספו המילים: "שמילא חובתו עפ"י חוק התרומה למדינה".

יחוקק חוק התרומה למדינה שעקרונותיו:

כל אזרח ישראלי, המגיע לגיל 18 יוכל לבחור אם ברצונו לתרום למדינה במשך שנתיים וכך לרכוש גם זכות הצבעה בבחירות. אין חובה לתרום למדינה. התרומה למדינה יכולה להיעשות באחת משתי דרכים:

שירות בצה"ל (למי שצה"ל מעוניין בו) או שירות לאומי.

רק מי ששירת שירות מלא באחת משתי המסגרות ייחשב כמי שמילא חובתו עפ"י חוק זה.

משמעות החוק והתוספת לחוק יסוד הכנסת תהיה שרק מי שישרת בצה"ל או בשירות לאומי יהיה זכאי לבחור לכנסת.

כתוצאה מהשינוי, חרדים שיבחרו לשרת שירות לאומי ייפתחו לטכנולוגיה, ייחשפו למודרנה ולעולם הרחב, ואחרי השירות רבים מהם ישתלבו במעגל העבודה ויחדלו מלהיות נטל על הציבור העובד ומשלם המיסים. אלה מהם שיבחרו לא לשרת, לא יצביעו ולא ישפיעו.

אין ספק שיקומו מתנגדים וספקנים וינסו להוכיח שהחוק גזעני כי הוא נגד הערבים שלא משרתים בצבא, ומה יהיה עם נכים ומוגבלים? וזו שלילה של זכות הצבעה מאלה שכבר יש להם את הזכות, והחוק ירתיע עולים חדשים, והוא סותר את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ולכן ייפסל בבג"צ.

אין שלילה של זכות הצבעה. החוק לא יחול על אזרחים שהיו בעלי זכות הצבעה לפני כניסת החוק לתוקף, זכותם תישמר.

החוק לא ירתיע עולים חדשים. עולה חדש יוכל לבחור אם לשרת שירות לאומי כדי לרכוש את זכות ההצבעה, או לוותר על שירות לאומי ולהיות אזרח במדינה ללא זכות הצבעה. נכים ומוגבלים יכולים לענות לטלפונים או משימות דומות במסגרת שירות לאומי. פעילותם במסגרת השירות הלאומי תוכיח להם ולחברה כולה שהם אנשים יצרנים ויעילים. ערבים ישמחו ויתמכו בשינוי החוק שיביא לכך שאזרח ערבי יוכל לבחור לשרת שירות לאומי או צבאי בדיוק כמו אזרח יהודי. החוק דמוקרטי. הזכות לבחור בין שירות בצבא לבין שירות לאומי ולבין כלל לא לשרת היא זכות שווה לכולם. יישום עיקרון רכישת זכות ההצבעה יצמצם עם השנים את בעלי זכות הבחירה לכנסת שלא בדרך של כפייה או אפליה ממוסדת על רקע כלשהו.

החוק לא ייפסל בבג"צ. חוק התרומה למדינה והתוספת לסעיף 5 לחוק יסוד הכנסת יועמדו למשאל עם וייכנסו לתוקף רק אם יזכו לרוב של מצביעים במשאל העם. לא ייתכן שהעם ירצה משהו, ושופטי בג"צ יחליטו שהם יודעים טוב מהעם.

 אבנר שטמר, עו"ד

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב שלישי, 20 אוקטובר 2020 16:21
תגובות  
+1 #1 אוי, נכנסתי לאתר הלא נכוןדרור ישראלי 2020-10-20 16:50
התכוונתי להיכנס לאתר שדוגל בחופש פרט. לא לאתר שדוגל בלהכריח אנשים להשתלב בחברה ו-"לתרום" שנתיים מהחיים שלהם בשביל הזכות להחליט מי ישלוט עליהם.
אבל, אם כבר, אולי גם נקבע בחוק שרק למי שתורם כסף למפלגה הקומוניסטית מותר להביע את דעתו? ככה לפחות לא נקבל מאמרים טפשיים כאלה.
ציטוט
0 #2 לא יעבודיעקב 2020-10-20 16:59
החרדים יכניסו סעיף בחוק שלימוד בישיבה ייחשב שירות לאומי.

אבל, צודק ישראלי. אנו שואפים לבטל את השירות חובה בצבא ולא להגדיל שיעבוד למדינה על ידי החלתו על עוד אנשים.
ציטוט
-3 #3 מהכותב אני חרדשחרורון 2020-10-20 17:31
הכותב הוא לא יותר טוב מהחרדים. הטענה שלו (של החרדים ולמעשה של כל דיקטטור) היא: ״אם יהיה לי כח אני אכפה על כולם את דעתי, כי דעתי היא הנכונה ביותר ותוביל אותנו לגן-עדן עלי אדמות״

מה שאתה רוצה זה אחריות אישית. אתה רוצה שאנשים יבחרו בתוכניות ממשלתיות באופן ישיר (עד כמה שאפשר), ומי שמצביע בעד התוכנית גם משלם את החשבון. אחרת זה סתם משחק של מי יכול לגנוב יותר מהשני

למשל: מי שרוצה לממן את החרדים, יצביע עבור קצבאות לחרדים ויהיה אחראי לשלם את החשבון.

למשל 2: מי שרוצה לממן את שכר הלימוד באוניברסטאות. אותו דבר, יצביע ויקבל את החשבון
ציטוט
+3 #4 על איזה בסיס עומדת 'זכות ההצבעה' ?לוי @ 2020-10-20 18:18
ישראל היא מדינה דמוקרטית. חרף היותה במצב מלחמה בלתי פוסק מרגע לידתה (ועוד הרבה לפני זה), יש לה מקום כבוד בקבוצת המדינות הדמוקרטיות האמיתיות.

מנקודת המוצא של 'קו ישר', יש עם זה רק בעיה אחת קטנה: המדינות הדמוקרטיות הן אטטיסטיות. כולן. ובכלל זה גם מדינת ישראל.

בתמצית: מדינה אטטיסטית לא סופרת את הזכויות לחרות ולקניין של אזרחיה.

כעת השאלה היא זו: האם אנו בעד ליעל את המדינה האטטסיטית ? בעד לעדן את פגיעתה בחרות ובקניין, כך שתהיה פחות בוטה ? או שאנחנו בעד משהו שונה לגמרי, בעד להציג קטגוריה חדשה של מדינה, מודל שלא קיים באף מקום בגלובוס - מדינת החופש.

אם המטרה היא לשפר, ליעל - אין צורך בנו. איזו מפלגה מתנגדת ? היש סקטור, גוף תקשורת, הוגה דעות, כל קבוצה שהיא, שמציעים את ההיפך ?!

אמת המידה הבסיסית לכל רעיון צריכה להיות: האם הרעיון שולל את פגיעת המדינה בחרות ובקניין, או שהוא חי איתן בשלום, רק מבקש ... בחיאת, קצת פחות.

צימצום מספר בעלי זכות הבחירה, כאשר במקביל המדינה האטטיסטית ממשיכה בשלה - היא חסרת משמעות לקידום מדינת החופש.
נניח שלאף חרדי לא תהיה זכות בחירה. נניח. אז כתוצאה מזה המדינה תאיין את הרגולציה (על שוק העבודה, שוק ההון, וכד') ? המדינה תבטל את תשלומי ההעברה ואת מימונם באמצעות כפית מיסוי ? המדינה
תצא מהשליטה והניהול של ענפים כלכליים (כבניה, תקשורת, תחבורה, חינוך, חקלאות, וכו') ?

אם נכון לכנות את הפוגע בחרות ובקניין בתואר בריון, אזי לא יחסרו בריונים כאלה גם אם כל החרדים יורחקו מהמשחק עם כרטיס אדום.

לשאלה 'למי צריכה להיות זכות ההצבעה' חשיבות רבה גם במדינת החופש. זוהי מדינה, עם חוקים (למשל לא תרצח) ומוסדות (למשל צבא), ולאזרח הבוחר צריכה להיות יכולת השפעה עליהם. אבל, מדינת החופש לא רשאית, למשל, לקחת מס מאדון א' ולתת תשלומי העברה לאדון ב'. אלו כללי המשחק של המדינה האטטיסטית. אף נושא כדוגמת זה לא יועמד להצבעה, וממילא לאף מצביע לא תהיה הזכות והיכולת לממש פגיעה בחרות ובקניין.
ציטוט
-2 #5 מאמר אנטי חירותאתאיסט 2020-10-21 00:37
לא מתאים לרוח האתר הזה.
ציטוט
-3 #6 לא פחות ממזעזעהדס 2020-10-22 18:32
דר שט[יר]מר
ציטוט
+2 #7 עד כדי כך ?לוי @ 2020-10-24 16:40
מצטט הדס:
דר שט[יר]מר

משחק מילים יצירתי, אבל עד כדי השוואה לנאצים ?
מה כבר הכותב הציע, לחסל את החרדים ? לשלוח לתאי הגז את השאר ? להוציא להורג מישהו ?!

אכן זהו רעיון שלא תואם את השקפת החרות שלנו, אבל יכול להתאים למפלגות "רגילות" מהמפה הפוליטית הקיימת, ובוודאי לא יותר גרוע מהמצב הקיים.

החוקים הקיימים של הרגולציה, או של העברות הכספים לקבוצות שונות, האם גם הן "דער שטירמר" ? שליטת המדינה בשוק החקלאות, הבניה, החינוך, וכו' - זה דומה לנאצים ?

כאשר לא מסכימים, חייבים בקורת ארסית ?
הרי הרוב הכמעט מוחלט בציבור לא מסכים עם הרעיונות שלנו - אז מתאים שישוו אותנו לנאצים ?
ציטוט
+2 #8 זכויות כנגד חובותע.ז. 2020-10-26 16:12
בקצרה - אולי הפתרון המעשי הראשון שנשמע מזה תקופה לבעיה שמטרידה רבים.

אם היינו מסתכלים דרך משקפיים ורודות, היינו כמובן מסלקים הצעת חוק שכזו על הסף, מכיוון שברור שהיא לא תתאים לכולם. האמנם?

אפרט -הבעיה המדוברת איננה חדשה, וכידוע רק גדלה ומתגברת עם השנים, כמו גם האוכלוסיה נושאת הבעיה. זו איננה בעיה מוסתרת ורבים מודים בהיותה בעיה ופגיעה מהותית בהתנהלותה התקינה של מדינה זו כמדינה דמוקרטית במאה ה-21. אף על פי כן ולמברה הפלא, זו בעיה שלא נראה שמישהו מתכוון להילחם בה או לפחות להצהיר בה כבעיה.
הייתכן שמיעוט שולט ברוב ואין איש שפוצה פיו? האם זו דמוקרטיה? האם זה עקרון שלטון הרוב?
מי שמציע להסתכל דרך אותן משקפיים ורודות שיחשוב כיצד נראית המציאות היומיומית שלנו כרגע.

סוף סוף, מגיע אדם שלא רק מצהיר אלא גם מנסה, מוצא, פתרון לבעיה.
ללא ספק הושקעה מחשבה רבה לסוגיה, והפתרון המוצא, קשה ככל שהוא, הוא אכן אפשרי לביצוע. זמן רב מדי נהנתה אוכלוסיית מיעוט מזכויות המוגשות לה על מגש כסף מעוטר בטולרנטיות של הישראלים, של משלמי המסים.

אציין כי למרות שאהבתי את קו המחשבה הכללי, הפתרון המוצא מאוד לא בשל לדעתי. הכותב עצמו מציין שיבואו ויגידו ויסייגו לכאן ולכאן. אני מאמינה שסוגיה זו היא גם זו שגרמה לסערת רגשות בקרבי קוראי המאמר. אך תמיד קל לבקר את הקטנות ולפספס את הרעיון הכללי, שלפי דעתי איננו רע בכלל.
הרעיון של הזכות הנרכשת איננו חדש בכלל, ויש היגידו שאין דבר כזה בכלל זכויות טבעיות, זכויות שאינן נרכשות. אז מי, ולמה, החליט שזכות ההצבעה היא זכות טבעית?
בני האדם חיים בחברה, וכדי לחיות בחברה הם מציבים לעצמם גבולות ומסכימים לקבל על עצמם, הכל מתוך הבנה שטוב לנו יותר כחברה. הגבולות הללו כוללים את הזכויות והחובות. ניתן לדון בסוגיית הביצה והתרנגולת, ומה קדם למה, אך ברור לנו שהם לא היו קיימים אחד בלי השני. הזכות שלי לחיים תלויה בחובה של פלוני שלא להרוג אותי. אם פלוני יפר את חובתו, הוא יישא בעונש, במדינות מסוימות הוא אף יישא בעונש "עין תחת עין".

אם נלך לפי המודל הזה, כל זכות גוררת חובה. הזכות לחיות במדינת ישראל גוררת לרובינו, לפחות על הנייר, את החובה לשרת את המדינה. הכותב מתאר את התופעה בצורה מספקת. לי יש את האפשרות להגיד ביושר שהרווחתי את זכותי, הרי שירתתי בצה"ל. תרמתי, עשיתי. חבריי תרמו ועשו, כל אחד בדרכו - בצבא, בשירות לאומי, ואפילו חברי הנכה שהלך ללמוד רפואה כי לא יכול היה להתגייס - כולנו תרמנו ותורמים למדינה.
את כל אלו פירטתי כדי להגדיש את ההבדל המאוד משמעותי, אתם יודעים בין מי למי.

האוכלוסיה החרדית לא לקחה על עצמה אף חובה שכזו, וגם לא מתכוונת לקחת, אז למה שתגיע לה הזכות?
ציטוט
+2 #9 לע.ז. - העמקת הדיוןלוי @ 2020-10-27 13:22
מצטט ע.ז.:
הזכות שלי לחיים תלויה בחובה של פלוני שלא להרוג אותי. ... אם נלך לפי המודל הזה, כל זכות גוררת חובה.


טענה זו מבחינה בין 2 מושגים נבדלים: זכות וחובה. האמנם זה נכון לגבי הזכות לחיים (ולחרות ולקניין) ?

מה משמעות "הזכות שלי לחיים" ? האם זו זכות לא למות ממחלה, מאסון טבע ? לא. אין זו "זכות חיובית" לחיות. הזכות לחיים היא "זכות שלילית", היא מצווה מסוג 'לא תעשה' - 'לא תרצח', אשר חלה על הזולת. לאדם האחרון שישאר ביקום לא תהיה זכות לחיים. זה יהיה מושג לא רלבנטי, כי לא יהיה אף אדם נוסף היכול להרוג אותו.
הזכות לחיים איננה ת-ל-ו-י-ה בחובה של הזולת. ה"חובה" המוטלת על הזולת - 'לא תרצח', היא היא הזכות לחיים שלי. אלו לא 2 מושגים נבדלים אלא מושג יחיד.


מצטט ע.ז.:
הזכות לחיות במדינת ישראל גוררת לרובינו, לפחות על הנייר, את החובה לשרת את המדינה.


מועדון הדוק בגבעתיים מבקש לצרף חברים חדשים. כל מצטרף חדש יקבל זכויות חבר, ובמקביל יתחייב בחובות חבר (למשל, תשלום דמי חבר, איסור לעשן במועדון, וכו').
ומי שלא רוצה להצטרף למועדון ? לא צריך. כמימים ימימה, הוא ימשיך לגור בגבעתיים, ינהל את חייו כרצונו, ולא יהיה חבר במועדון הדוק.

אפשר לדמות את הישות 'מדינה' למועדון חברים (מסוג מיוחד). כך, מי שרוצה להיות חבר במועדון 'מדינת ישראל' יהנה מזכות הצבעה, ובמקביל יתחייב בחובות (למשל תשלום דמי חבר).
ומי שלא רוצה - האם הוא יגורש לגלות, רכושו יוחרם, הוא יושלך לכלא ? במדינה "נורמלית" - הוא יענש בצורה כלשהי. במדינת החופש - לא. כמימים ימימה, הוא ימשיך לגור בביתו, אשר בשטח מדינת ישראל, ולנהל את חייו כרצונו - אבל, הוא לא יקבל זכות הצבעה בבחירות. והוא גם לא יוכל לדרוש מהמדינה להגן עליו מפני רוצחים.

מה, הוא יאבד את זכותו לחיים ? לא. זכותו לחיים, היינו איסור 'לא תרצח' החל על הכלל, היא זכות טבעית, היא לא תלויה במדינה, והיא לא משתנה. מה כן ? הוא יאבד את ה-ג-נ-ת המדינה על זכותו לחיים. שיממש את זכותו לחיים בלעדיה.
אבל עליו להזהר ! אם בעשותו זאת הוא יפר זכות של "חבר" במדינה - המדינה תכסח לו את הצורה, כי הוא פגע בזכות מוגנת של חבר במועדון המדינה.

האין זו כפיה, בדרך מתוחכמת, להיות חבר ? לא. אם הוא לא יפגע בזכויות של חבר במדינה, המדינה לא תפעיל את כוחה נגדו.
ציטוט
הוסף תגובה