הקורונה ממחישה לכולנו את שהיה ידוע לחלקנו כבר שנים: איך המפלגות החרדיות מנצלות את היותן לשון מאזניים בין ימין לשמאל לצורך השגת כספים וטובות הנאה לבוחריהן על חשבון כלל הציבור העובד ומשלם מיסים.

עוד ממחישה הקורונה כי החברה החרדית היא "מדינה בתוך מדינה" עם מערכת ערכים וחוקים משלה, כשחוקי מדינת ישראל הם לגביה המלצה בלבד, אלא אם החוקים מעניקים כספים וטובות הנאה.

כך למשל הוטל סגר על כל המדינה, במקום להטיל סגר רק על ערים "אדומות" שרובן חרדיות. כך למשל נפתחו גני ילדים בערים אדומות (חרדיות) תוך סיכון כולנו.

כבר שנים ששיעור הילודה הגבוה בחברה החרדית גורר תחזית אפוקליפטית לעתיד מדינת ישראל לקראת אמצע המאה הנוכחית, אולם איש לא הציע פתרון מעשי.

הועלו רעיונות לשלב את החרדים בחברה ובעבודה, הוצע לפטור אותם לגמרי משירות צבאי כדי שיוכלו לצאת לעבודה מבלי להיות "כבולים" בישיבות כמי שקיבלו פטור בשל "תורתו אומנותו", אולם כל הרעיונות כשלו.

החרדים יודעים שהזמן משחק לטובתם. כל שנה שחולפת מגדילה את שיעורם באוכלוסייה, ממילא את מספר הבוחרים שלהם, ממילא את מספר המנדטים בכנסת; וכתוצאה, את יכולת ההשפעה על הפניית עוד ועוד כספים לטובת הבוחרים שלהם, שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא.

הפתרון להתדרדרות האומללה של מדינת ישראל לקראת עתיד של מדינת עולם שלישי (כתוצאה מצמיחת שיעור הטפילים עד שימוטט את הכלכלה), הינו ביטול ההשפעה ההרסנית שיש לחרדים על תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת.

איך?

על ידי כך שמספר חברי הכנסת החרדים ילך ויקטן בחלוף השנים במקום שילך ויגדל.

איך?

על ידי כך ששיעור המצביעים החרדים ילך ויקטן בחלוף השנים במקום שילך ויגדל.

איך?

התשובה בכותרת המאמר.

המצב החוקי היום בכל הדמוקרטיות בעולם הוא שזכות ההצבעה הינה מוּלדת (מלשון הולדה או לידה). דהיינו, מי שנולד להורים אזרחי המדינה הופך אוטומטית – בהגיעו לבגרות – לאזרח המדינה. עם האזרחות באה גם זכות ההצבעה.
מי אמר שכך צריך להיות?
מדינת ישראל הייתה ועודנה חלוצה עולמית במגוון תחומים. מדוע לא נהיה חלוצים גם בעניין זה?

סעיף 5 לחוק יסוד הכנסת קובע: כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת.

בסעיף 5 לחוק יסוד הכנסת, אחרי המילים "בן שמונה עשרה ומעלה" יוספו המילים: "שמילא חובתו עפ"י חוק התרומה למדינה".

יחוקק חוק התרומה למדינה שעקרונותיו:

כל אזרח ישראלי, המגיע לגיל 18 יוכל לבחור אם ברצונו לתרום למדינה במשך שנתיים וכך לרכוש גם זכות הצבעה בבחירות. אין חובה לתרום למדינה. התרומה למדינה יכולה להיעשות באחת משתי דרכים:

שירות בצה"ל (למי שצה"ל מעוניין בו) או שירות לאומי.

רק מי ששירת שירות מלא באחת משתי המסגרות ייחשב כמי שמילא חובתו עפ"י חוק זה.

משמעות החוק והתוספת לחוק יסוד הכנסת תהיה שרק מי שישרת בצה"ל או בשירות לאומי יהיה זכאי לבחור לכנסת.

כתוצאה מהשינוי, חרדים שיבחרו לשרת שירות לאומי ייפתחו לטכנולוגיה, ייחשפו למודרנה ולעולם הרחב, ואחרי השירות רבים מהם ישתלבו במעגל העבודה ויחדלו מלהיות נטל על הציבור העובד ומשלם המיסים. אלה מהם שיבחרו לא לשרת, לא יצביעו ולא ישפיעו.

אין ספק שיקומו מתנגדים וספקנים וינסו להוכיח שהחוק גזעני כי הוא נגד הערבים שלא משרתים בצבא, ומה יהיה עם נכים ומוגבלים? וזו שלילה של זכות הצבעה מאלה שכבר יש להם את הזכות, והחוק ירתיע עולים חדשים, והוא סותר את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ולכן ייפסל בבג"צ.

אין שלילה של זכות הצבעה. החוק לא יחול על אזרחים שהיו בעלי זכות הצבעה לפני כניסת החוק לתוקף, זכותם תישמר.

החוק לא ירתיע עולים חדשים. עולה חדש יוכל לבחור אם לשרת שירות לאומי כדי לרכוש את זכות ההצבעה, או לוותר על שירות לאומי ולהיות אזרח במדינה ללא זכות הצבעה. נכים ומוגבלים יכולים לענות לטלפונים או משימות דומות במסגרת שירות לאומי. פעילותם במסגרת השירות הלאומי תוכיח להם ולחברה כולה שהם אנשים יצרנים ויעילים. ערבים ישמחו ויתמכו בשינוי החוק שיביא לכך שאזרח ערבי יוכל לבחור לשרת שירות לאומי או צבאי בדיוק כמו אזרח יהודי. החוק דמוקרטי. הזכות לבחור בין שירות בצבא לבין שירות לאומי ולבין כלל לא לשרת היא זכות שווה לכולם. יישום עיקרון רכישת זכות ההצבעה יצמצם עם השנים את בעלי זכות הבחירה לכנסת שלא בדרך של כפייה או אפליה ממוסדת על רקע כלשהו.

החוק לא ייפסל בבג"צ. חוק התרומה למדינה והתוספת לסעיף 5 לחוק יסוד הכנסת יועמדו למשאל עם וייכנסו לתוקף רק אם יזכו לרוב של מצביעים במשאל העם. לא ייתכן שהעם ירצה משהו, ושופטי בג"צ יחליטו שהם יודעים טוב מהעם.

 אבנר שטמר, עו"ד

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה