האוצר הקפיא את הרחבת המכסות לייצור חשמל סולארי. מדובר בהרחבה מתוכננת של 2,000 מגה-ואט, בנוסף ל- 1,000 המגה ואט שאושרו עד כה. מטרת ההשקעות באנרגיה סולארית היא "עמידה ביעדים" להצלת כדור הארץ מהתחממות. יעדים להם התחייבה מדינת ישראל בועידת האקלים בקופנהגן בדצמבר 2009.
לראשונה בישראל, למיטב זכרוני, פרסם גורם רשמי את החלופה שעומדת לפנינו: רוצים חשמל סולארי? בבקשה, שלמו 20% יותר בחשבון החשמל שלכם וכמובן גם יותר עבור כל המצרכים שאתם קונים בסופרמרקט, התרופות בקופת חולים והמוצרים בקניון. ייקור מחיר החשמל ב- 20 אחוז ישפיע על מחיר כל המוצרים והשירותים בישראל.
מי מאתנו, עם היד על הלב ועל הארנק, מתנדב לתרום מספר אלפי שקלים כל שנה תמורת "הצלת כדור הארץ"? מי מתנדב לוותר על קניית סמארטפון חדש, טיול לפראג, החלפת המחשב הישן, או אולי הגדלת המינוס בבנק לטובת הטירוף האופנתי של "המלחמה בהתחממות". מי מתנדב להיות עני יותר? כנראה שאף אחד לא ירים את היד, אפילו לא חסידי הדת "ההתחממות" החדשה – יש לשער שאפילו הם אישית לא יתנדבו – אבל ישמחו לתמוך בכפיית "התנדבות" על כולנו כמיטב המסורת הטוטליטארית.
החשמל הסולארי (וגם יתר החלופות "הירוקות") עולה לחברות החשמל פי 5 מעלות החשמל ממקורות גז-פחם. לכן אף אחד לא ישקיע סנט אחד בקולטי שמש, אלא אם "מישהו" יסבסד את הטירוף. ההיסטריה הירוקה בעולם מתגמלת פוליטיקאים בקלפי ולכן הם מתחרים בהכרזות על "יעדים" לשימוש באנרגיה "ירוקה". עשור של השקעות-סרק ב"אנרגיה חלופית" לא הקטין את הצורך אפילו בתחנה פחמית אחת.
גרמניה, העשירה כידוע בשטחי מדבר...היא המדינה "המתקדמת" בעולם בניצול אנרגיית השמש. לאחר השקעות של מיליארדי דולרים, הם בקושי מגיעים לתפוקת חשמל מהשמש של אחוז אחד בודד מצריכת האנרגיה. סכומי העתק שהממשלות משקיעות נשאו "פירות" אחרים לחלוטין, פירות באושים שאופייניים ליוזמות ממשלתיות: לובי עשיר של אינטרסנטים צמח במהירות – תעשיינים ויזמים שניזונים מכספי הממשלות – לובי זה מפעיל לחצים על הפוליטיקאים ואין ספק שהוא גם עומד מאחורי ה"תרומות" לארגוני סביבה שמפעילים את הקמפיין הציבורי המוצלח ל"הצלת כדור הארץ". ממשלת ספרד שמתחרה בטמטום הגרמני חזרה בה מההשקעות ונאלצת לשלם פיצויים ליצרני "האנרגיה החלופית", וגם המאפיה באיטליה מתעשרת מהענף החדש... מי מהם מטיב לדעת את הדרך לקבלת מענקים מפוליטיקאים... ההיסטוריה מעידה שגם כיסי הפוליטיקאים שם לא ניזוקים...
מוטי היינריך
קראו עוד:
אמיתיות וגם התחזיות השחורות\לוהטות
ההזיה שבהיסטריה האקלימית איננה זו שריבוי יתר וצריכת יתר מחריבים את העולם. ההזיה היא חלום ההצלה על ידי משהו שבני אדם יחליטו עליו בלב אחד ויישמו אותו כאיש אחד.גם לו יצוייר שיש דבר כזה שאם כולם ביחד היו עושים אותו היה זה הופך את ההתחממות או לפחות עוצר אותו - הנחה שאין לה אחיזה במציאות הידועה ליודעים את המציאות - גם אז לא היו בפועל מגיעים לידי פעולה מוסכמת יעילה. ככה זה בעולם, אין אמון בבני אדם. ולכן אין כל סיכוי שמאמצים לאומיים להצלה גלובלית באמת ישיגו הצלה או אפילו יקטינו את הנזק. ראו מה מעולל שגעון כח הרוח והביודיזל וכדוריות העץ ודומיהם.מי שרוצה להציל את מה שאפשר להציל חייב לברר מה אי אפשר להציל ולהישיר מבט אל תוצאות הבחינה. בעולם החדש אחרי התמוטטות התעשיה יחיו פחות ממיליארד נפשות ולא בתנאים נוחים. זה נתון, את זה אי אפשר למנוע. אבל אפשר להתמקד בהכנת החיים הפוסטתעשייתיים בעבור קבוצת ההצלה הנבחרת החביבה על המבקש להציל - אני מציע: עם ישראל. נתון קשיח הוא שבעולם החדש יידרש כמעט כל כח העבודה שיהיה קיים לייצור מזון בגדים נעליים ובתים ומאידך גיסא לא יהיו הרבה מקומות עבודה בעבודות מפרנסות אחרות. הובלת מטענים תהיה קשה ואיטית ויקרה, והמון החקלאים יצטרכו לגור קרוב לשדות עבודתם וגמן המזון ייצרך קרוב למקום ייצורו. זה נתון ואי אפשר למנוע שככה יהיה. אבל אפשר למנוע היווצרות של אחוזות ענקיות שיעבדו בהן המון צמיתים לטובת בעלי זרוע אימתניים מעטים. צריך להכין את התשתית החברתית-חוקית-תפיסתית לעולם בלתי תעשייתי בלתי מקושר, וזאת הכנה אפשרית. אפשר לערוך עכשיו מפקד ולחלק את העם על קרבת הדם לשבטים ומשפחות ובתי אב ולחלק לכל בתי האב נחלות שמהן יהיו מורכבים החבלים השבטיים. אפשר לקבוע בחוק שנחלה לא יכולה להימכר אם לא היתה לפני כן לפחות מאה שנה ביד אותו בית אבף אחרי מאה שנה מסתבר שתודעת הנחלה תהיה כבר מושרשת בעם. אפשר כבר היום לגזור על כל המובטלים שיעברו לחיות בנחלוחתיהם. לפני ההתמוטטות, כשיש עדיין משאבים בשפע, אפשר לסייע לכל מתנחל כזה בבניית ביתו וחפירת בארו ולהצמיד לא מדריך חקלאי עד שהמשק יגדל כל צרכי היסוד של בעליו. אחר כך כשתבוא ההתמוטטות הכללית הראשונים ישמשו דוגמה ומדריכים להמון האיכרים בעל כרחם.
אפשר כבר היום לחדש ולטפח שיטות מלאכה כמו של פעם בכלים ידניים המיוצרים בתוך הארץ מחומרים מקומיים, כי לא לעולם נוכל לייבא כלים וחומרי גלם מארצות אחרות, גם מפני שהללו תתמוטטנה ולא תייצרנה, גם מפני ששהובלה תהיה קשה מבחינה טכנית וגם בגלל שיבוש הדרכים וחוסר הבטחון שיהיה.
להסביר
המתקנים המייצרים חשמל מהחום של שריפת דלק המותמר לתנועה סיבובית זולים יותר מהמתקנים הממירים קרני שמש לחשמל. חוץ מזה כדי לספק חשמל קבוע ממקור שחצי מהזמן לא מגיע בכלל ובחצי השני הוא לא קבוע בעצמתו צריך להריץ ביחד עם הפוטואלקטריקה גם גנרטור נוסף המונע בדלק הזמין תמיד, או להשקיע במתקנים נוספים שאוגרים אנרגיה כשיש הרבה ויכולים להזין חשמל כשאין שמש. המתקנים האלה יקרים וייצורם מזהם, באופן שבגללם רוב החיסכון בפליטת דותחמוצת הפחמן חוזר ומתבזבז, וכשמשתמשים בשאיבת מים לגובה או דחיסת גזים יש אבדן גדול מאד בכל התמרת סוג אנרגיה - נגיד שבגלל זה צריך לייצר בשעות האור ששה-שבעה ווט חשמל על כל ווט שרוצים להזין למערכת בלילה, ובהתאם צריך לצורך אספקת חשמל קבועה לבנות תחנות כח בתפוקה של פי כמה וכמה יותר ממה שנדרש לצורך אותה אספקה מתחנות הפועלות בשריפת דלק. אז יותר שטח יותר חומרים יותר עבודה בהקמה ובתחזוקה, הכל ביחד מייקר מאד.גם צריך לזכור שאם רוצים לבנות אחירי עשרים-שלושים שנה משמתבלה הפוטווולטאיקה את הדור החדש של המתקנים בלי להזדקק עוד לכלים המונעים בדלק פוסילי אז צריך להכין כבר עכשיו מאפס יש מאין את המערך הטכני שיבנה בכח שמש את המתקנים החדשים ויציב אותם במקומותיהם: ואילו בעבור הדור החדש של מתקנים בדלק פוסילי כבר קיימת תשתית של כלים ושל מכונות לייצורם ורק צריך להחליף בהדרגה פעם פה פעם שם את מה שהתבלה או התיישן.