אתם כאן: עמוד הבית הבלוג המרכזי 2013 "חוק הספרים" - ייקור הספרים כדי "לעודד תחרות" - יום הוא בעצם לילה
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק לקראת אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. החוק אוסר על מתן הנחות במשך שנה וחצי מיום הוצאת הספר, הוא קובע שיעור תמלוגים אחיד וקבוע לכל הסופרים, ומגביל את מתן ההנחה לתקופות "חגים" בלבד.
רוח החדשה נושבת בממשלה. קידום אינטרס הצרכן על חשבון ה"מחוברים", כלשונו של השר בנט, נמצאת בעדיפות מספר אחת. למרות זאת, הלוביסטים עדיין מבקשים לנצל את כוחם הפוליטי על חשבון הציבור, כפי שזה בא לביטוי ב"חוק הספרים" אשר מטרתו המוצהרת היא לייקר את הספרים, כביכול לטובת הסופרים והתרבות בישראל. החוק קובע הגבלות על מתן הנחות לספרים.
הצעת החוק מבוססת על הנחות שגויות. לא רק שאין משבר בשוק הספרים בישראל, אלא שמדינת ישראל, במידה רבה בזכות התחרות החופשית אשר שוררת בתחום כיום, נהנית מן השוק התוסס והמשגשג בעולם. אנחנו מספר אחד בעולם במספר הכותרים לנפש, כאשר בישראל נמכרים כ-35 מיליון ספרים בשנה, ישנן יותר מ-600 חנויות ספרים, יותר מ-1500 מו"לים, כל שנה יוצאים לאור יותר מ-7000 כותרים חדשים, והיקף המכירות נאמד בכ- 1.8 מיליארד ש"ח. הישראלים קוראים, והמון, ודווקא במציאות הנפלאה הזאת החוק מבקש לפגוע!
מן המספרים האלה ניתן להסיק שאין בישראל שום משבר בתחום הספרים. ההיפך הוא הנכון. אבל גם לו היה "משבר" – לא מתפקידה של הממשלה להתערב לטובת צד כלשהו בשוק, לפי כוח השפעתם של הלוביסטים.
בואו נבחן את הניסיון של אנגליה: לאחר ביטול ההסדרים הכובלים, היקפי הוצאות הכותרים החדשים, המכירות ושטחי המסחר בספרים עלו. רשתות ספרים פתחו יותר סניפים, ההוצאות לרכישת ספרים צמחו מ-2.3 מיליארד ליש"ט בשנת 1996 ל-3.2 מיליארד ליש"ט בשנת 2006. לעומת אנגליה, גרמניה נשארה עם הסדר כובל, ושוק הספרים שם מדשדש.
אנגליה ראתה לפני ביטול ההסדר 1.9 כותרים לכל 1000 תושבים ועם ביטולו היא זינקה ליחס של כמעט 3.3 ספרים ל-1000 תושבים בשנה.
כתוצאה מעליית המחירים הצפויה בשוק הספרים המקומי בעקבות העברת החוק, פחות אנשים יקנו ספרים וכרגיל, הנפגעים העיקריים יהיו העניים, שיודרו למעשה משוק הקריאה והתרבות בישראל. צדק חברתי כבר אמרנו?
נפגעים נוספים יהיו סופרים חדשים ובלתי ידועים. אם הוצאת ספרים נאלצת לשלם מחיר גבוה ואחיד לסופר, אז תקטן הנכונות להתקשר עם סופר חדש ולא מוכר – למה להסתכן? רף הכניסה למקצוע יוגבה לטובת הותיקים. כל חוק "להגנת מקצוע" או ל"הסדרתו" נועד בראש ובראשונה לבנות "גילדה" מקצועית – להקטין את התחרות בענף ולייצר חסמי כניסה למצטרפים פוטנציאלים חדשים. חסר לנו רק כרטיס מגנטי שיחולק לסופר מורשה ובתנאי ששילם אגרה שנתית לרשם הסופרים במשרד הפנים ועבר בחינת רישוי. למה לא?
החוק מהווה מבחן חשוב לממשלה החדשה, ובעיקר לשרים לפיד ובנט, שהתחייבו לפעול למען הציבור וכנגד ה"מחוברים". במקרה זה, המו"לים שמבקשים להעלות מחירים בחסות החוק. התנגדות לחוק וסיכול העברתו תסמן עקביות ופוליטיקה חדשה באמת. לעומת זאת, אם החוק הזה יעבור וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, נדע שעדיין אין לנו מפלגה ליברלית אמיתית שדואגת, לפני הכול, לאינטרס הציבורי.
אמיר וייטמן