רביעי, 28 נובמבר 2012 08:55

שקל אחד לשני עמים - האם בנק ישראל מעביר כסף לחמאס?

בימים האחרונים מתרבות הידיעות על העברות כסף קבועות של בנק ישראל לרצועת עזה. דר' גיא בכור כותב: "עולם הפוך ומקומם... והשקלים זורמים עם משאיות הברינקס לרצועה". מי מרוויח?

בימים האחרונים קיבלתי מיילים המצביעים על העברות כספים קבועות של בנק ישראל לרצועת עזה. העניין אינו חדש, ראו כתבה באתר הקיבוצים כבר ב- 2008. בשנה שעברה חסמו במחסום ארז, פעילים למען שחרור גלעד שליט, משאית ברינקס שהובילה כ-13 מיליון שקלים לרצועת עזה. כתב ידיעות אחרונות תוהה האם העברות הכספים לעזה ולרשות הפלסטינית אינה מנוגדת לחוק האמריקאי למלחמה בטרור.   

 

1326

המזרחן, דר' גיא בכור, כותב בדף הפייסבוק שלו:  "עולם הפוך ומקומם... והשקלים זורמים עם משאיות הברינקס לרצועה. למה נגיד בנק ישראל מתעקש שהשקל יהיה ההליך החוקי בעזה?
אנחנו המקרה הראשון בהיסטוריה שבו צד מממן ומכלכל את האויב, אפילו בזמן מלחמה איתו. יש לנו כלים, הם כאן לפניכם, וחובה להפעיל אותם – עכשיו."

מאזן הסחר עם הרשות הפלסטינית עומד בעודף גדול (2010). היקף יצוא סחורות ושירותים לשטחים עומד על כ-3.2 מיליארד דולר לשנה ואילו היבוא על כ- 0.6 מיליארד דולר. בערך כמו היקף יצוא הסחורות שלנו להודו. עודף היצוא לשטחים מכסה את מלוא גירעון הסחר שלנו עם גרמניה, לדוגמה. לא מדובר בכסף קטן.

מאז מלחמת ששת הימים הפך המטבע הישראלי, באופן טבעי, לאמצעי החליפין המקובל בשטחים. הסכמי אוסלו (1993) הפכו את השקל, רשמית, להילך חוקי בשטחים. כמו כן הוסכם על מדיניות מכס ותקינה אחידים לישראל ולרשות הפלסטינית. במסגרת זו, ישראל גובה את המכס והמע"מ על יבוא סחורות לרשות הפלסטינית – אלה הכספים שישראל מעבירה לעזה וליו"ש. הכסף אינו מועבר במזומן באמצעות משאית של ברינקס, אלא בהעברות אלקטרוניות בין בנקאיות.

הסיבה ל"מעטפת המכס" המשותפת לא נבעה מהרצון לחסוך לפלסטינים הוצאות על מנגנוני גבייה, אלא נועדה שלא ליצור "פרצות" בחומת המכס והתקינה המקיפים את הצרכן הישראלי. ובעברית פשוטה: למנוע יבוא ישיר מהעולם לשטחים ו"הברחת" מוצרים ללא מכס לישראל. מדובר בקוצר ראות פרקטי, שהרי ה"הברחות" לישראל היו יכולות לספק פרנסה לאלפי ישראלים ופלסטינים וליצור בסיס לשלום בר-קיימא... תארו לעצמכם שבכירי חמאס ופתח היו מרוויחים מעסקי ההברחות לישראל של חלקי חילוף לרכב, שמן זית יווני, וויסקי מקנדה ופירות יבשים מטורקיה... אולי הם היו חושבים פעמיים לפני כל קסאם...    

הסדר "מעטפת המכס" עם הפלסטינים נועד לשמר את כוחם של המונופולים והסקטורים המועדפים במארג הפוליטי-כלכלי בישראל. אילו מדינת ישראל הייתה אזור סחר חופשי ללא מכסים – לא היה צורך ב"מעטפת מכס" עם הרשות הפלסטינית...

השקל הישראלי משמש בשטחים כאמצעי חליפין מטעמי נוחיות. החמאס משלם משכורת לאנשיו בשקלים. כאשר הרשות והחמאס מקבלים סיוע של מיליוני דולרים מתומכיהם בעולם – הכסף מוחלף לשקלים בדיוק כך עושה גם מוזיאון ישראל בירושלים עם כספי התרומות מחו"ל. פרדוקסאלית, סיוע החוץ שמקבל חמאס הוא הזרמה של מט"ח לבנק ישראל.

ביהודה, שומרון ועזה פועלים כ-18 בנקים (יותר מאשר בישראל...) באמצעות למעלה מ-200 סניפים. כמחציתם בנקים ירדנים ומצרים שמפעילים כ- 61 סניפים ו-14 משרדי ייצוג.

השימוש בשקל כאמצעי חליפין אינו מזיק לישראל ואין בכך שום "סיוע" לפלסטינים. ישראל מעבירה לפלסטינים כסף שלהם שנגבה עבורם – רק חבל שלא מקזזים מהעברות אלה את החובות שלהם לחברת החשמל הישראלית שהצטברו לכ- 700 מיליון שקלים. אם הם לא ישלמו את החוב אז אזרחי ישראל ישלמו אותו דרך חשבון החשמל.

בנק ישראל לא נותן לפלסטינים מתנות של שקלים במזומן באמצעות משוריינים של ברינקס. במהלך החיים הכלכליים גובר לעיתים הצורך במזומנים ואז בנק קהיר-עמאן, לדוגמה, מעביר אלקטרונית 13 מיליון שקל לבנק ישראל ומבקש מזומנים כנגדם. בדיוק כמו בנק הפועלים.

אם הפלסטינים יחליטו לעבור לאמצעי חליפין אחר, נניח לדולרים (מומלץ להם לעבור לזהב) – כי אז בנק ישראל ייקלע למצב בו יאלץ לקלוט מיליארדי שקלים ולהמירם לדולרים. הלחץ שייווצר לפיחות בשקל יהיה דומה למצב בו כל תושבי תל אביב יחליטו להמיר את כל השקלים שלהם לדולרים – מאד לא רצוי. אי אפשר יהיה למנוע מהפלסטינים המרת שקלים לדולרים, אם ירצו, בגלל האופי הבינלאומי של מערכת הבנקאות שמאפשר בקלות לבצע המרות באמצעות בנקים בינלאומיים.

בנק ישראל אינו תורם כסף לעזה ואנחנו מרוויחים מהקשרים הכלכליים האלה. השלום יגיע לאזורנו באחרית הימים, אך רק אחרי שהמציאות בשטח תהיה כזאת, ולא דרך חתימה על "הסכמים". ובינתיים, הכלכלה עושה את שלה וכבר יש לנו מטבע אחד לשני עמים...  

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 22 פברואר 2018 19:36

3000 תוים נשארו