שישי, 26 יולי 2019 14:20

"צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" – האמנם?

מה השיגה הנחיתה על הירח? האם היתה כדאית, רצויה ושווה את הכסף? האם ראוי שממשלה תעסוק בהשקעות כאלו? האם באמת היה כאן "צעד ענק" לאנושות?

2515
Image Credit: SAIC/Pat Rawlings

השבוע חגגנו 50 שנה לנחיתת האדם הראשון על הירח, 20 ליולי 1969. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שפסע על הירח, אמר: "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות". האומנם? מה השיגה הנחיתה על הירח? האם זה היה כדאי ורצוי? האם זה היה שווה את הכסף? האם זה מעשה ראוי לממשלה לעשותו (גם אם היה "צעד ענק")? האם זה באמת היה "צעד ענק" לאנושות?

הסופרת איין ראנד הייתה בין 7000 אח"מים שקיבלו הזמנה מיוחדת מנאס"א ( NASA – סוכנות החלל האמריקאית) לחזות בזמן אמת בשיגור החללית לירח בקייפ קנדי בפלורידה. היא באה, ראתה, התרשמה מאד וכתבה אח"כ מאמר ארוך ונלהב המשבח את המסע לירח כהישג אדיר של האדם – של האדם כייצור רציונאלי, השולט על כוחות הטבע בכוח שיכלו, מציב לעצמו מטרות, ופועל בנחישות, בהגיון וביעילות להשגתן. זהו שיר הלל לאדם הרציונאלי, התכליתי, הנחוש וההישגי.

ומה היה ההישג? הנחיתה על הירח. בסדר, ובשביל מה זה טוב? בשביל מה טסו לירח? האם אכן זה צעד גדול לאנושות? לאיזה כיוון? איך זה שינה את חיינו? לא שינה בכלל.

קחו לדוגמה את הנסיעה הארוכה הראשונה של המכונית – נסיעה של 105 ק"מ של ברטה בנץ (אשתו ושותפתו של ממציא המכונית – המהנדס קרל בנץ), בגרמניה ב- 1888. אין ספק שהמכונית שינתה לחלוטין את חיי בני האדם עלי אדמות. צעד ענק. או את הטיסה הראשונה של האחים רייט, ב -1903. התעופה חוללה מהפכה רבתי, ללא ספק. או המחשב הראשון שנבנה על ידי ג'ון פון ניומן במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ארה"ב, בין 1945-1951. מהפכה ענקית – מהפכת המחשוב.

איזו מהפכה חוללה הטיסה לירח? שום דבר. לא היו טיסות נוספות, לא היה לזה המשך. נכון, לוויינים שמסתובבים סביב כדור הארץ הפכו לכלי שימושי – לווייני תקשורת, לווייני GPS, לווייני ריגול וצילום ולווייני חיזוי מזג אוויר ומחקרים אחרים. אלו הם כלי עזר במרחב הקרוב לחיינו על פני כדור הארץ. לא קשורים למסע לירח ולכוכבים. המסע לירח היה מעשה חד פעמי; מפואר, אולי, אבל חסר חשיבות ממשית.

המסע לירח אמור היה להיות משהו אחר... תחילתו של מסע גילוי עולמות חדשים, מסע אל הכוכבים, התיישבות אנושית בחלל, מלחמת הכוכבים... כל זה לא קרה. הכוכבים האחרים רחוקים ועוינים מדי, בן אדם לא יכול להגיע לשם ולא להתקיים שם. החלום על גילוי וכיבוש עולמות חדשים נשאר מדע בדיוני – פנטזיה שלא ניתנת להגשמה וכזה היה תמיד. לא מציאותי.

מה היה המניע למסע לירח? המניע היה לגמרי לא רציונאלי. המניע הראשי היה התחרות של ארה"ב מול ברה"מ. ברה"מ שיגרה לראשונה אדם לחלל, שהקיף את כדור הארץ – את יורי גגארין, בשנת 1961. ארה"ב נתפסה עם המכנסיים למטה, מפני שלא פיתחה עדיין יכולת לשיגור לוויינים לחלל. הרוסים זכו לתהילה ויוקרה עצומה בעולם. ארה"ב ספגה מהלומה במאבק מול ברה"מ על השפעה ועל לבבות האנשים. ארה"ב חששה גם מהמשמעות הצבאית של שליטה בחלל והייתה חייבת לפתח יכולת משלה לשיגור לוויינים ותמרון בחלל. אין ספק בדבר, אבל יכולת שיגור טילים ולוויינים אינה מחייבת נחיתה על הירח – סיפור מסובך הרבה יותר. אז למה בכל זאת החליטו? למה יצאו למבצע, הוציאו כסף, וביצעו את הנחיתה על הירח? למען היוקרה. או בעברית ישנה – בשביל השוויץ.

איין ראנד טעתה, ה"אדם" אינו ייצור רציונאלי. לאנשים אחדים יש לעיתים יכולת לפעול בצורה רציונאלית. היכולת הזו קיימת, אולי, בפוטנציה, אצל רבים, אבל מיצויה דורש מאמץ גדול. המסע המוצלח לירח מוכיח שהיכולת הרציונאלית קיימת. אבל, מרבית האנשים, מרבית הזמן, פועלים בצורה לא רציונאלית – כלומר בצורה רגשית. הם התרגשו מההישג של שליחת אדם לחלל על ידי ברה"מ, ושכחו או התעלמו מהפשעים הנוראיים והרצח ההמוני שהקומוניסטים ביצעו בכל מקום בו שלטו.

ארה"ב הייתה זקוקה לתעלול הנחיתה על הירח כדי להציל את הכבוד העצמי של האומה האמריקאית, וכדי להגביר השפעה ויוקרה בעולם. מניעים אלה אולי חשובים, אבל בהחלט לא רציונאליים. חוץ מזה – בני אדם אוהבים אתגרים – למשל – לנצח במשחק השחמט – למרות שאין לזה השלכות מעשיות. או לטפס לפסגת הר האברסט, סתם בשביל הכיף. בני אדם גם סקרנים – הם רוצים לגלות דברים חדשים (לכבוש את החלל) גם בלי לדעת מראש בשביל מה זה טוב.

הנחיתה המאוישת על הירח הייתה גם הימור מסוכן. אין להניח שהיו יותר מ- 50% סיכויים שהכול יפעל כשורה והאסטרונאוטים יזכו לחזור בשלום לכדור הארץ. היה להם לא מעט מזל. נשאלת השאלה – בשביל מה סיכנו אותם? בשביל השוויץ? בשביל היוקרה? או מאותה סיבה שמטפסי הר האברסט מסכנים חייהם? אלו מניעים אנושיים מאד ומובנים, אבל לאו דווקא רציונאליים. חקר החלל והכוכבים הרחוקים היא משימה חשובה, והוא נמשך כל הזמן באמצעות רובוטים או חלליות לא מאוישות. כך, למשל, שלחה ארה"ב שני רכבי חלל למאדים ששוטטו על פניו מספר שנים ושלחו חזרה מידע רב. המשך חקר החלל חשוב, אבל שיגור אנשים לחלל אינו נחוץ. מעבדת החלל, ומעבורת החלל היו שני מבצעים גדולים ויקרים, עקרים לחלוטין ומיותרים מבחינת הידע שהוסיפו. הם היו המשך פנטזיות מלחמת הכוכבים.

הנחיתה על הירח הייתה מבצע ממשלתי. ממשלות אוהבות לעשות מבצעיים גרנדיוזיים עם הכסף של אחרים – כסף המיסים. זה מפאר את שמם של הפוליטיקאים או המנהיגים התורניים. הממשלה לא צריכה, כעקרון, לעסוק בחקר החלל, אלא אם כן הדבר נחוץ מבחינה ביטחונית, ואפשר לטעון שזה המצב, כך שהנקודה של המימון ממיסים לא עקרונית כאן.

נחיתת אדם על הירח הייתה מבצע מאד יפה, אך קצת מיותר וכלל לא "זינוק ענק לאנושות". זינוק ענק לשום מקום. וכעת, אחרי 50 שנה, נאסא מחפשת יעדים חדשים והצדקות חדשות לקיומה. הם מחפשים נחיתה חדשה על הירח, בלתי נחוצה בדיוק כמו הראשונה. סוכנויות ממשלתיות לעולם אינן מתות ותמיד מחפשות הצדקות ותירוצים להוצאת כסף של אחרים. הפעם קוראים לזה תכנית ארטמיס, והחידוש המהפכני יהיה... שיטיסו גם נשים לירח ברוח האופנה הפמיניסטית העכשווית. אפילו התירוץ הקלוש של מאבק יוקרה מול ברה"מ כבר לא קיים. רק הפנטזיה הרומנטית של כיבוש עולמות חדשים במלחמת הכוכבים, והרצון לטפס עוד פעם לפסגת האברסט. רומנטיקה בלבד.

ציורים יפים לקידום מכירות הם יודעים לעשות (חפשו את האישה בהדמיה למעלה!...).

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר 

עודכן לאחרונה ב שישי, 26 יולי 2019 14:55
שחרורון
נחוץ ביטחונית
״הדבר נחוץ מבחינה ביטחונית״ הוא מדרון חלקלק מאוד. ברור שאי אפשר לסגור את הצבא מחר. אבל האם תזמורת צהל נחוצה לבטחון? מה מוסיף חיל חינוך לבטחון ישראל?איפה עובר הגבול? בטחון מדיני, בטחון הגבול, בטחון אישי, בטחון תעסוקתי, ביטחון תזונתי, ביטחון חינוכי, ביטחן זה ובטחון אחר. אבל בסוף מי שמקריב חופש עבור בטחון, ימצא את עצמו בלי שניהם
0
אלון גולדמן
צעד ענק
וסיפוק עצום לכל המעורבים בפרויקט, הלוואי עלי, אלו הדברים ששווה לחיות עבורם. אני מהנדס ויוצר ומבין לחלוטין את ההרגשה. שווה לגמרי את הכסף אבל היה צריך להיות פרטי, אסור לממשלה לעשות את זה.
0
מיכל
בזבוז כסף משווע
כשאפילו ספריה נורמלית אחת אין בירושלים, כל הספריות כאן עלובות וקטנות, ספרים מיושנים, מבחר מצומצם, לא פתוחות כל היום אלא רק כמה שעות ספורות, אין איפה לשבת, אין מחשבים, בתל אביב המצב טיפה יותר טוב אבל בירושלים זה פשוט שערוריה, הלא אנחנו "עם הספר" ובספריה הלאומית אי אפשר בכלל להשאיל ספרים.בבית אריאלה רציתי להיכנס לחדר השקט והספרנית לא נתנה כי "רק לסופרים מותר לשבת שם".אם יש משהו שאנחנו חייבים להעתיק מאירופה ומארה"ב זה הספריות שלהם. על זה צריך להוציא כסף לא על סיבוב מסביב לעולם ב 80 יום או מה שזה לא היה.
0
יעקב
ספרייה ענקית
ספריה ענקית, ובה כול מה שנכתב אי פעם עומדת לרשות כול אחד, ובחינם. קוראים לה "האינטרנט".
0
יעקב
סיפוק
אין ספק שהמבצע המוצלח לנחיתה על הירח הביא סיפוק עצום לכול מי שעשה במלאכה. "זינוק ענק לאנושות"? לא! הנחיתה על הירח לא חוללה שינוי בחיי האנושות. אחרי 50 שנה אנו יכולים להגיד זאת בבטחון מלא. הייתי אומר שזה היה מאורע חסר חשיבות.אינני מתנגד, כמובן, שמי שחפץ יסע לירח. למשל - החללית "בראשית" - מבצע לא ממשלתי. לא כול דבר שעושים חייב להיות "זינוק ענק לאנושות".
0
אבי
מהו אדם רציונלי
האם אנו מתכוונים למטרה שרוצים להשיג? לא! האם אנו מתכוונים לסיבה לפעולה? באופן חלקי מכיוון שכל כוונה מהולה ברגש מניע ותפיסת עולם. הכוונה העיקרית היא דרך הפעולה. האם היא אימפולסיבית, בשלוף, או בחשיבה "רציונלית" מה הדרך לפעולה תוך כדי שיקולים בעד ונגד. גם מטרה של העלת המורל של המדינה הינה מטרה ראויה אך כדי להשיגה יכולים לפעול בצורה ראוותנית פופוליסטית ללא כל חשיבה מקדימה או להציב מטרה כמו שקנדי הציב שעד סוף המאה ננחית אדם על הירח. אם מדברים על החללית "בראשית" אז אפילו שזה היה מבצע פרטי הוא בהחלט היה מונע ממניעים רגשיים מצד המשקיע וכמובן אתגריים מצד המהנדסים. אבל מה המטרה הרי טכנולוגיית הנחיתה כבר קיימת 50 שנה אז מה החידוש? כמובן שמימוש הידע מאפשר לתעשייה האווירית להשתתף בשוק יצור ספינות חלל לירח בעתיד. אז אפשר לסכם שלכל גורם יש סיבה שונה לביצוע מהלך חלקם ריגשיים חלקם פרגמטיים אך אופן הביצוע חייב להיות רציונלי. אל נשכח שחשיבה כרוכה בהערכה של המשתנים הלא ידועים מכאן שגם חשיבה רציונלית יכולה להסתיים בכישלון
0
מיכל
חוזר: "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" – האמנם?
יעקב אמר/ה :
ספריה ענקית, ובה כול מה שנכתב אי פעם עומדת לרשות כול אחד, ובחינם. קוראים לה "האינטרנט".
זה לא קשור. ספריה זה מקום שבאים אליו כדי לעבור בין המדפים ולהכיר ספרים חדשים שאולי לא שמענו עליהם ולהשאיל אותם- בחינם ללא תשלום, האינטרנט לא תמיד מספק את כל הספרים בחינם, ואין אפשרות תמיד להיפגש עם ספרים חדשים אא"כ אתה מחפש אותם מראש כלומר אתה יודע עליהם כבר.בספריה אתה מגלה דברים חדשים. אולי במקום לענות בצורה מזלזלת למי שטורח להגיב למאמר שלך, תנסה להבין ולהפנים קצת. "יעקב" למה אין שם משפחה ?

0
אירופאי
"זינוק ענק לאנושות" הינו מיתוס
אך אנחנו, היצור האנושי, לא מסוגל לחיות ללא מיתוסים. האם זה כל כך רע לנסות ליצור מיתוס על יצור פחמני אשר הצליח לשבור את המגבלות אשר עדיין כובלות את כל בעלי החיים האחרים, ולבקר בגרם שמיים לא לו? יש מקום לדיון בנושא. נכון, קשה להצביע על קשר ישיר בין רווחת הפרט לעובדה שאנשים שרובינו לא מכיר נחתו, או לא, על ירח שאף אחד מאיתנו לא ביקר. אך דורות שלמים הושפעו מחזון זה. כמה מובילי דור היו בוחרים אחרת ללא מיתוס זה? לא בוחרים ללמוד מדע? לא תורמים מכספם ו/או מרצם לטכנולוגיה מתקדמת וכו'. לא ידוע לי אם אפשר לכמת השפעה של מיתוס על חברה, ולכן לדעתי זה לא צריך להיות הנושא.לדעתי הנושא הינו, האם המדינה צריכה להיות המובילה של המיתוס החברתי, ופה יש לי סלידה אישית מהרעיון אף על פי שאני אישית מוצא הרבה חיובי במיתוס זה.אגב, למיטב זיכרוני היו 6 טיסות מאויישות לירח.
0
אירופאי
ולי אין אפילו שם פרטי :)
מיכל אמר/ה :
יעקב אמר/ה :
ספריה ענקית, ובה כול מה שנכתב אי פעם עומדת לרשות כול אחד, ובחינם. קוראים לה "האינטרנט".
זה לא קשור. ספריה זה מקום שבאים אליו כדי לעבור בין המדפים ולהכיר ספרים חדשים שאולי לא שמענו עליהם ולהשאיל אותם- בחינם ללא תשלום, האינטרנט לא תמיד מספק את כל הספרים בחינם, ואין אפשרות תמיד להיפגש עם ספרים חדשים אא"כ אתה מחפש אותם מראש כלומר אתה יודע עליהם כבר.בספריה אתה מגלה דברים חדשים. אולי במקום לענות בצורה מזלזלת למי שטורח להגיב למאמר שלך, תנסה להבין ולהפנים קצת. "יעקב" למה אין שם משפחה ?
אני לא מבין את הבעיה שהצגת, הכסף שבוזבז הינו אמריקאי, כך לעניות דעתי אין לו השפעה על הסיפריות בישראל. ועל פי טענתך הסיפריות באמריקה הן מודל לחיקוי כך שאין כל בעיה מימון בין סדרי העדיפויות של המסע האמריקאי לירח לבין ספריות האמריקאיות.אכן לספריות עדיין יש תפקיד בעידן האינטרנט. אך ישנו גם קבוע אשר לא משתנה בישראל, באירופה או באמריקה. כאשר יש "בית עסק ממשלתי" ספריה למשל, לעובדים יש יותר הטבות מאשר ללקוחות, וטובת הלקוחות היא לא בראש סדר העדיפויות.

0
יעקב
למיכל
אני מתנצל אם ראית בתשובה שלי זלזול. רק ציינתי שיש עושר אינסופי של מידע באינטרנט. אם את אוהבת ספריות דווקא - זכותך לאהוב.אחת הבעיות היא שמעט מאד אנשים אוהבים ספריות, והספריות לרוב ריקות מאדם (כולל בית אריאלה). מה טעם להקים ולתחזק ספריות ריקות (כלומר שמשרתות מעט אנשים)?למה את חושבת שזכותך שמיהו אחר יעמיד לרשותך ספריה, בחינם? יש גם שטוענים שספריות השאלה פוגעות בזכויות סופרים כי הן מעמידות ספרים לרשות הקוראים בלי לשלם תמלוגים לסופר - תמלוגים שהסופר מקבל ממי שרוכש את ספרו.אני לא נגד ספריות - אני נגד הגישה שאומרת "מגיע לי שמישהו יקים ויתחזק ספריה ויעמידה לרשותי בחינם."
0
יעקב
מיתוסים
הוא שאמרתי - בני אדם מונעים לרוב ממניעים רגשיים - דהיינו - מיתוסים.מיתוסים לעיתים חיוביים - משפיעים לכיוון שאנו חושבים שהוא טוב. והרבה פעמים הם רעים - כיוון רע (הרייך של 1000 שנים.... האימפריה שבה השמש לעולם לא שוקעת).השאלה היא למה המיתוס של כיבוש החלל הוא מיתוס חיובי? יכול להיות שהוא פחות שלילי ממיתוסים אחרים, יכול להיות שהוא בלתי מזיק, ויכול להיות שיש לו השפעות לוואי חיוביות גם - בזה שמדרבן אנשים להתאמץ ולהשיג משהו.בסך הכול מיתוס זה מיתוס - סיפור לא רציונאלי. באשר לכיבוש החלל - זה לא יהיה. אין דבר כזה. אדם לא יכול להתקיים בחלל, לא בנוי לזה. שאלה: האם טוב לשאוף לדבר בלתי אפשרי? לא בטוח.
1
moshe
למה השגת יוקרה זה לא רציונלי?
למה אתה מחשיב מעשה שנעשה להשגת יוקרה כלא רציונלי? לי הוא נראה ראציונלי משתי סיבות א. הנאה. אדם יכול להתקיים מפת במלח האם אדם שמוציא כסף עבור אוכל טעים תגדיר אותו כלא רציונאלי? מה הנאת יוקרה שונה מההנאה מאוכל טעים? ב. ליוקרה יש גם תוצאות כלכליות ומדיניות חשובות היוקרה גורמת לעולם לקבל השפעה מארצות הברית ורצון לעשות איתה עסקים.
0
יעקב
זה היה הרבה דברים
מיתוסים, יוקרה, שוויץ, רומנטיקה, הנאה מהעבודה .אולי זה היה אפילו מוצדק.דבר אחד זה לא היה - מה שאמרו שזה, מה שקיוו שזה, מה ששימש הצדקה לזה: צעד או זינוק גדול לאנושות זה לא היה.
0
שחרורון
חוזר: "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" – האמנם?
moshe אמר/ה :
למה אתה מחשיב מעשה שנעשה להשגת יוקרה כלא רציונלי? לי הוא נראה ראציונלי משתי סיבות א. הנאה. אדם יכול להתקיים מפת במלח האם אדם שמוציא כסף עבור אוכל טעים תגדיר אותו כלא רציונאלי? מה הנאת יוקרה שונה מההנאה מאוכל טעים? ב. ליוקרה יש גם תוצאות כלכליות ומדיניות חשובות היוקרה גורמת לעולם לקבל השפעה מארצות הברית ורצון לעשות איתה עסקים.
רציונאלי או לא - לכל אחד זכות לדעה משלו. הדרך הנכונה לעשות זאת היא, כל מי שחושב שצריך לעשות את זה ישתתף במימון מכיסו. מי שחושב שזה לא נחוץ - פטור מתשלום

0
יעקב
השתתפות ולוח הנצחה
מי שתורם מעל 10 מיליון דולר למסע לירח ייחרט שמו על לוח הנצחה שיוצב בירח.(אפשר גם באמצעות רובוט...).
0
דוד ס.
האם המסע לגילוי אמריקה היה רציונלי?
לא בטוח.
0
יעקב
האם...
האם ההשוואה של המסע לגילוי אמריקה למסע לגילוי הירח היא רציונלית?אמריקה - לא ידעו שהיא קיימת, אבל ניחשו, לא בלי סיבה, שכול ארץ חדשה על פני כדור הארץ תהיה ברת יישוב אנושי ובעלת עושר כמו הארצות שהיו ידועות כבר או ארצות אלרות שהתגלו לא מזמן.לעומת זאת - הירח והכוכבים ידועים לנו פחות או יותר מתצפיות ומחלליות רובוטיות, וידוע שאינן מקיימות תנאים מתאימים ליישוב אנושי. מסע של בני אדם לשם אינו מוסיף כלום. זה תרגיל עקר ומסוכן ברומנטיקה.את החלל יש לחקור באמצעות רובוטים (שאותם למדנו לבנות ולשכלל). אם תימצא סיבה הגיונית לשלוח דווקא בני אדם - אז נוכל לדון בזה.דרך אגב - לו היו קיימים רובוטים במאה ה 15 היה הגיוני לשלוח רובוטים קודם שבני אדם נסעו. אבל הם לא היו קיימים אז - כן קיימים היום.ההשוואה שעשית היא דוגמה טובה לחשיבה רומנטית ובלתי מתחשבת בנתונים ממשיים, מציאותיים.
0
יעקב
רובוטים לאמריקה
להבהרה: לו היו קיימים רובוטים במאה ה 15 היה הגיוני לשלוח אותם קודם לאמריקה לפני שנוסעים בני אדם.
0
יעקב
נחיתת העיט
דרך אגב: בסרטים שהופקו והוקרנו לרגל יובל ה 50 נאמר שהייתה "כמעט תקלה" כאשר העיט עמד לנחות על הירח (העיט היה הכינוי לרכב הנחיתה על הירח). הוא היה מתוכנן לנחות אוטומטית, אך ניל ארמסטרונג הציץ בחלון וראה שהוא עומד לנחות על שטח ובו סלעים גדולים והייתה סכנה שיתקל בסלע ויתהפך. אז ארמסטרונג תפס פיקוד ידני והסיט את העיט לשטח נחיתה יותר מישורי, והצליח להנחיתו כשנותר לו דלק לשניות מעטות.ייתכן שזה מה שקרה לחללית "בראשית" - נחתה על סלע והתהפכה.
0
יהודה שמחה ולדמן
!WELL SAID
הכוכבים האחרים רחוקים ועוינים מדי, בן אדם לא יכול להגיע לשם ולא להתקיים שם. החלום על גילוי וכיבוש עולמות חדשים נשאר מדע בדיוני – פנטזיה שלא ניתנת להגשמה וכזה היה תמיד. לא מציאותי.נחיתת אדם על הירח הייתה מבצע מאד יפה, אך קצת מיותר וכלל לא "זינוק ענק לאנושות". זינוק ענק לשום מקום. וכעת, אחרי 50 שנה, נאסא מחפשת יעדים חדשים והצדקות חדשות לקיומה. הם מחפשים נחיתה חדשה על הירח, בלתי נחוצה בדיוק כמו הראשונה. סוכנויות ממשלתיות לעולם אינן מתות ותמיד מחפשות הצדקות ותירוצים להוצאת כסף של אחרים. הפעם קוראים לזה תכנית ארטמיס, והחידוש המהפכני יהיה... שיטיסו גם נשים לירח ברוח האופנה הפמיניסטית העכשווית. אפילו התירוץ הקלוש של מאבק יוקרה מול ברה"מ כבר לא קיים. רק הפנטזיה הרומנטית של כיבוש עולמות חדשים במלחמת הכוכבים, והרצון לטפס עוד פעם לפסגת האברסט. רומנטיקה בלבד.
0
rex
למה זה חשוב
https://www.youtube.com/watch?v=eoxWy1v-EGU
0
תחריראל
מצטער יעקב...
אני תמיד קורא בהערכה רבה את מאמריך. אני מעריך את המבט המפוכח שלך על נושאים שונים.אבל פה....לטעמי אתה טועה בענק.רציונליות - השיקול המדיני / המאבק הבין-גושי הינו שיקול רציני וראוי בעניין היכולות בחלל.מה יצא לנו מזה? אתה לא רציני.המסע לירח (ובכלל המסע לחלל) הביא לפיתוחים מדהימים בכל תחום שהוא. ממחשבים, הנדסת חומרים, תקשורת, טכנולוגיות צילום ומה לא?לכל מי שאומר שאי אפשר לשלוח אנשים לכל מיני כוכבים אחרים ואי אפשר להתקיים. נכון, זה המצב הנוכחי.אבל, כל מי שעבר לפחות את גיל 40, שלא לדבר על החמישים ומעלה. תיזכרו בילדות שלכם. אם מישהו היה מדבר איתכם על מחשב (חזק מאוד) מונח אצלכם בכיס ויכול ליצור קשר עם כל מקום אחר, הייתם שולחים אותו לאשפוז כפוי בגהה.אז תרגיעו עם ה"בלתי אפשרי".
0
תחריראל
וגם...
הנחיתה בירח היתה צעד סופר ענק לאנושות. סיפור שמצית דמיון של דורות. אם הנחיתה על הירח לא הועילה בדבר, לשם מה בכלל לחקור את החלל?נחיתה על כוכבים אחרים ותמרונים מסובכים בחלל כדי להיפגש ולהיצמד לגופים אחרים, אלה לא דברים של מה בכך.אין ספק שהיכולות והידע נוצלו במשימות "רציונליות" בהרבה בחלל. בחקר מאדים והחלל בכלל למשל. אולי אלו היכולות והידע שנצטרך כדי לנחות על אסטרואיד שטס לנו לפרצוף? (ארמגדון...).וכמו במדע בכלל, קודם חוקרים, לומדים. לא תמיד ההשלכה המעשית מחכה מעבר לפינה.
0

3000 תוים נשארו