שני, 13 אוקטובר 2008 15:44

הבג''ץ עושה ספורט

בג''ץ דן בכובד ראש אם להשוות את ההקצבה מהמדינה שמקבלים ספורטאים נכים אל ההקצבה שמקבלים ספורטאים אולימפיים [בריאים]. בג''ץ מתעסק בשטויות!

לפני מספר שבועות סיפרה כרמית גיא, בתכנית ''מה בוער'' בגל''צ על הקיפוח הנוראי של הספורטאים הנכים, שקיבלו ממשרד הספורט רק 900,000 ש''ח בזמן שהספורטאים האולימפיים קיבלו 10 מיליון. הנכים הגישו בג''ץ נגד שר הספורט וטענו לקיפוח. כרמית גיא תקפה את המרואיין ממשרד הספורט וטענה ''למה אי השוויון הזה? מדוע אין שוויון?''.

בג''ץ דן בנושא בכובד ראש, ולאחר ששמע את כל הטיעונים, שלח את הצדדים להשיג פשרה ולהציגה בדיון נוסף שיתקיים תוך 4 חודשים. חזקה על בג''ץ שלא ישתוק ויתערב לתיקון הקיפוח.

מספר הערות:

1. מה עניין שוויון לכאן? וכי הכול צריך להיות שווה לכל? מי קבע שספורטאים נכים ובריאים צריכים לקבל אותה קצבה ממשלתית? כמה יש כאלה וכמה כאלה? איך יקבעו מה שווה ומה לא? ''שוויון'' הפכה למילה קדושה, דוחפים אותה לכל מקום, אם צריך או לא צריך. מסתכלים על תפוח אדמה מול תפוז ושואלים ''למה אינם שווים''?

2. מה עניין בג''ץ לכאן? האם תפקידו של בג''ץ לקבוע אם הספורטאים הנכים יקבלו 900,000 ש''ח או מיליון או מיליון ורבע? אנו מבינים שהכול בגיץ, אבל האם פירושו של דבר שבג''ץ חייב להתערב בכל? בג''ץ היה צריך לדחות את התיק ולסרב לדון בו. יש מספיק עניינים חשובים לבג''ץ לדון בהם, זה לא אחד מהם. בג''ץ מכלה זמנו לריק בדיון על עניינים טריוויאליים שאין לו בהם שום ידע או מומחיות. זה לא שהתערבותו פסולה, היא רק טיפשית.

3. למה המדינה מממנת ספורטאים בכלל? זאת השאלה הגדולה יותר. בשביל להביא מדליות באולימפיאדה ולהביא בכך תהילה למדינת ישראל? מוחל טובות. לא צריך. כבודה של מדינת ישראל במקומו מונח, גם ללא המדליות, שספורטאינו [הבריאים] במילא לא מצליחים להביא. אני לא צריך מדליות, אני לא רוצה שיוציאו את כספי [כמשלם מיסים] על ספורטאים. מי שאוהב את הקרקס ישלם עבורו.

מדוע הממשלה צריכה לעודד את הספורט? את הספורט צריכות לנהל אגודות הספורט, הן צריכות לחפש תרומות מחברות תמורת חוזי חסות ופרסום, ומיחידים שהספורט יקר להם. לממשלה יש מספיק צרכים דחופים להוציא עליהם כסף, ספורט אינו אחד מהם. ספורטאים אחדים מסתדרים ללא הממשלה – שחר פאר, אנדי-יוני – הם מרוויחים מאות אלפי דולרים בספורט מקצועי. גם האחרים ימצאו חסויות מסחריות. ואם לא – אז לא.

את שר הספורט, תרבות ומדע – נהפוך לשר לשם כבוד, יישאר עם לשכה ו- 3 עוזרים. הספורט, התרבות והמדע צריכים להסתדר ללא כספי מיסים, המיועדים לצרכים ממשיים יותר. בזה נחסוך גם לבג''ץ היקר כאב ראש.

יעקב

עודכן לאחרונה ב שני, 06 נובמבר 2017 05:04

3000 תוים נשארו