"מדע הסקרים" נכשל גם בבחירות בבריטניה. האם יש כאן מדע?
בדרך כלל מדובר בגוף ציבורי שניזון מכספי משלם המסים, רוב תקציבו מיועד למשכורות והטבות לעובדים שמייצרים, במקרה הטוב, תעסוקה האחד לשני. חלק מהתקציב מיועד "לפעילות" שתועלתה למטרות המוצהרות שולית ביותר.
כחלון הראה דרך חדשה להתקדם בפוליטיקה הישראלית: תכנן רפורמה, בצע, הראה תוצאות עוד במהלך כהונתך בתפקיד, קצור תהילה פוליטית. מה יהיו התוצאות המכוונות והבלתי מכוונות?
המשרדים שערכו את המדגמים עשו ככל יכולתם בכנות וברצינות, כדי להביא תוצאה מדויקת ולשפר את המוניטין והרייטינג שלהם. אז איך הם נכשלו בגדול? את התשובה יש לחפש בתחום אחר.
קריטריון לפתק: לתפיסתנו, ההצדקה לקיומה של מדינה היא ההגנה על הזכויות הטבעיות: לחיים, חרות וקניין. הזכות לחיים היא היותר חשובה, בלעדיה אין זכויות. הבחירות ישפיעו על הביטחון, אז תחליטו מי יכול לחזקו.
הציבור והתקשורת מודאגים, בדרך כלל, מכך שהפוליטיקאים מבטיחים ערב הבחירות, אך לא מקיימים לאחר הבחירות. טעות! הבעיה החמורה של מדינת ישראל היא שהפוליטיקאים כן יקיימו את הבטחותיהם במצע.
רוב הציבור, בהנהגת התקשורת, מבקרים את "השחיתות" ומייחלים לממשלת מלאכים "אחרת". זו אוטופיה - מעולם לא הייתה ממשלה כזאת ולא תהיה. אם הממשלה והסקטור הציבורי יהיו קטנים אז גם השחיתות תהיה "קטנה".
הרוב כמעט תמיד יצביע למועמדים ולמפלגות שיבטיחו מתנות נוספות לבוחר על חשבון הקופה הציבורית.
מה הסיבה שנבואות חורבן אפוקליפטיות על קריסת מדינות צפויה – נדחות מידי פעם?
המנגנון המורכב, לפיו השוק קובע מחירים של מוצרים ושירותים, מנקז לתוכו את כל העיוותים של הכלכלה המקומית. עול מכביד של יוקר מחייה הוא מעין עונש שה"כלכלה" מטילה על כלל האזרחים בגלל הצטברות עיוותים.
